הקפאת זכויות לגמלה 1. בפנינו תביעה למתן פסק דין הצהרתי ולצו עשה. 2. על נתונים אלו אין חולק: א. התובע עבד בשירות המדינה, במשרד התקשורת, מיום 11.12.67 - 1.4.87, מועד הקמת הנתבעת 2 (להלן: "רשות הדואר"). ב. ביום 1.4.87 הועבר התובע לרשות הדואר, במסגרת הקמתה ובהתאם להסכם העברה (הסכם קיבוצי מיוחד (מעבר) מיום 23.3.87, נספח ט' לכתב התביעה וכן הסכם קיבוצי מיוחד (תקופת מעבר) מיום 23.3.87, נספח ח' לכתב התביעה). ג. ביום 31.3.88 פרש התובע מעבודתו ברשות הדואר, תוך הקפאת זכויות לגמלה, בגין תקופת השירות שמיום 11.12.67 ועד ליום 31.3.88. (האישור להקפאת זכויות קצבה מצורף כנספח ב' לכתב התביעה) ד. התובע עובד ברשות הדואר החל מיום 6.12.92. ה. לתובע הוכר וותק מקצועי של 10 שנים, כאשר בקשתו להכרה בוותק מקצועי, המבוסס על כל תקופת שירותו עד ליום 31.3.88 - נדחתה. ו. פניית התובע לנציב שירות המדינה לצירוף תקופות השירות לענין גמלאות, כך שתוכר תקופת העסקתו אצל רשות הדואר החל מיום 6.12.92 לצרכי גמלה - נדחתה. 3. התובע עתר בתביעה זו ליתן פסק דין הצהרתי הקובע כי הוא זכאי לצירוף תקופות עבודתו לצרכי גמלאות ולכל הזכויות הנובעות מחזרתו לעבודה אצל רשות הדואר, לרבות דרגה וותק וליתן צו עשה המחייב את הנתבעים לפעול בהתאם. 4. טענות התובע, בתמצית, הן כדלקמן: א. הסמכות להכיר ברציפות התקופות לצורך גמלאות נתונה לנציב שירות המדינה. ב. מכח הוראות סעיפים 110 ו- 33 לחוק רשות הדואר, התשמ"ו - 1986 (להלן: "חוק רשות הדואר") וההסכמים הקיבוציים שנחתמו על פיהם (נספחים ח-י לכתב התביעה: הסכם קיבוצי מיוחד (מעבר) מיום 23.3.87, הסכם קיבוצי מיוחד (תקופת מעבר) מיום 23.3.87 והסכם קיבוצי מיום 14.4.88) גם אחרי העברתו של התובע לרשות הדואר הוא עמד בתנאים המזכים לצורך הכרה ברציפות התקופות. התובע נסמך על תעודת שירות על פיה היה "עובד בשירות המדינה" במשך כל תקופת עבודתו, בתקופה 11.12.67 - 31.3.88 (נספח יא לכתב התביעה). ג. לטענת התובע, בהעסקתו הנוכחית ברשות הדואר (החל מ- 6.12.92), הוא אינו עובד חדש המועסק על ידי רשות הדואר, אלא עובד שכבר עבד בשירות הרשות תקופה ארוכה ושירותו הנוכחי הוא בבחינת המשך העסקה, לאחר הפסקה. ד. לטענת התובע, בהיות מעמדו בתקופת "ההעסקה החוזרת" זהה למעמדו אחרי ההעברה לשירות רשות הדואר (עובד במיון דואר) אין אלא להסיק כי הינו זכאי לכל הזכויות הנובעות מהעסקה חוזרת של עובד מדינה, ובכללן דרגה, ותק וצירוף תקופות השירות לצרכי זכויות גמלאות, כפי שמקובל הדבר בשירות המדינה. לענין זה נתמכים באי-כח התובע גם בנסיבות סיום עבודתו של התובע, אשר על פי הנטען נכפו על התובע, ביוזמת רשות הדואר,כאשר תחילה הסכים התובע, על פי הנטען,ברגע של חולשה,להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים מוגדלים (במקום לצאת לגמלה לאחר 21 שנות שירות, זכות שהיה זכאי לה לו פוטר מעבודתו) ולאחר מכן, כאשר ביקש לחזור לעבודה סורב ובלית ברירה נאלץ להודיע על הקפאת זכויותיו לגמלה, כאשר מאז ועד חזרתו לעבודה ברשות שב ופנה בבקשות חוזרות לשוב לעבודה. ה. לטענת ב"כ התובע, הוראות חוק רשות הדואר וההסכמים הקיבוציים מכוחו קובעים "ברחל בתך הקטנה" כי זכויותיהם של העובדים המועברים משירות המדינה לרשות הדואר ובכלל זה זכויות לוותק, דרגה וגמלאות יהיו כשל עובדי המדינה ולא יפגעו במאומה בגין העברתם לרשות הדואר. באי-כח התובע נסמכים על סעיף 33 לחוק רשות הדואר, על המבוא להסכם תקופת המעבר וסעיפים 8-6 להסכם גופו; המבוא להסכם המעבר מיום 23.3.98 (נספח י' לכתב התביעה) וסעיפים 7-5 להסכם העבודה ברשות (נספח יא' לתצהיר התובע), אשר ביטל את הסכמי המעבר שקדמו לו, סעיפים 3, 4 ו- 6 להסכם. על פי האמור בסעיפים אלו להסכם העבודה ברשות, לטענת התובע, הוא זכאי לצירוף תקופת שירותו שלפני התפטרותו ב- 31.3.88, בהתאם לכללים החלים בשירות המדינה, כאשר מנכ"ל רשות הדואר (או מי שהוסמך על ידו) מוסמך לבוא במקום נציב שירות המדינה, כלפי עובדי הרשות, בתביעותיהם השונות מכח חוק הגמלאות. אף אם מדובר בסמכות שברשות, לטענת ב"כ התובע היא הופכת לסמכות חובה כאשר הנסיבות העובדתיות הן כאלה שאי הפעלתה היא בלתי סבירה באופן היורד לשורשו של ענין. לענין צירוף התקופות נסמך התובע על הוראת סעיף 10(4) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב] תש"ל - 1970 (להלן: "חוק הגמלאות") ועל כללי שירות המדינה (גמלאות) (חישוב תקופת שירות שאינה רצופה), התשכ"א - 1961. (להלן: "כללי הרציפות") לטענת ב"כ התובע, הוכח עובדתית כי התובע, אשר לא קיבל פיצויי פיטורים עם התפטרותו והקפיא זכויותיו לגמלה עשה כל אשר לאל ידו, מייד עם חזרתו לשירות, כדי שבקשתו להביא את תקופת שירותו הקודמת תשמע ותענה, וגרסתו בענין זה לא רק שלא נסתרה אלא אף חוזקה בעדותו של מנהל המחוז - מר לוי. ו. באשר לנושא הותק והדרגה נטען כי קמה זכאות לתובע הן על פי סעיף 6א להסכם העבודה ברשות (הרשות תהא אחראית לכיבוד כל הזכויות והוותק שצברו העובדים שהועברו לרשות ממשרד התקשורת); והן על פי הוראות התקשי"ר, החלות על העסקת התובע מכח סעיף 33 לחוק רשות הדואר וסעיף 4 להסכם העבודה ברשות, ועל פיהן, עובד מדינה שפרש לגמלה וחוזר לעבודה לאחר הפסקה בשירות יקבל את משכורתו בצירוף כל שנות הוותק שצבר טרם ההפסקה (סעיף 11.834 ו- סעיף 11.835 לתקשי"ר). יתירה מכך, על פי סעיף 11.835 לתקשי"ר אף קמה חובה על האחראי להודיע לעובד החוזר לשירות על כל זכויותיו ואפשרויותיו לענין חישוב ותק מקצועי, רכישת זכויות לגמלה ועוד, חובה שלא קויימה על ידי הרשות. לפיכך, נטען כי טענתה של רשות הדואר כלפי התובע כי הוא מושתק כביכול מלטעון בנושא זה, לא רק שהיא חסרת יסוד ובסיס, אלא אף קנטרנית. מכל מקום נטען כי התובע הוכיח כי עם חזרתו לעבודה ברשות הובטח לו, על ידי הממונים עליו (מר משיח משיח - מנהל כ"א ברשות, מר ג'וני אומסגין - מנהל מדור שליחים ומר יחזקאל לוי - מנהל המחוז) כי ידאגו לרציפות זכויותיו, ובכלל זה הותק שצבר ב- 21 שנות עבודתו טרם הפסקת העבודה. לא זו אף זו, מעדותו של מנהל המחוז - מר לוי, עולה גם כי הרשות נהנתה מנסיונו המקצועי הרב של התובע והידע המקצועי שרכש ב- 21 שנות עבודתו הקודמות, כך שהטענה כי התקבל כ"עובד חדש" נעדרת בסיס ואין לה אחיזה לא במישור המשפטי ולא במישור העובדתי-ענייני. ז. לענין הדרגה נטען כי התובע מופלה לרעה לעומת חבריו לעבודה, אשר עובדים עימו מספר שנים זהה (או פחות), ובאותו תפקיד בדיוק, ללא נימוק ענייני. התובע נסמך על הוראת סימן 21.311 לתקשי"ר ועל פיו אף אם הועבר עובד למשרה בתקן נמוך מדרגתו (דבר שלא אירע בעניינו), הרי שהעובד ימשיך להיות מדורג בדרגתו הקודמת, כך ששכרו לא יפגע והדרגה תראה כדרגה אישית. 5. טענות המדינה בתמצית הן כדלקמן: א. אין לצרף את שתי תקופות עבודתו של התובע ברשות הדואר, כאשר מפרידה ביניהן תקופה של ארבע שנים ותשעה חודשים וכאשר התקבל לעבודה בשנת 1992 כעובד חדש לכל דבר וענין. ב. נציב שירות המדינה אינו מוסמך להכיר בתקופת עבודתו השניה ברשות הדואר כתקופה שניתן לצרפה לתקופת עבודתו הראשונה כעובד מדינה שהועבר לרשות הדואר. ג. מסעיף 10(4) לחוק הגמלאות עולה כי סמכות נציב שירות המדינה היא להכיר בתקופת שירות קודמת של עובד שהוא עובד שירות המדינה בעת פרישתו לגמלה. במקרה הנדון מבקש להביא התובע לתוצאה הפוכה, דהיינו - צירוף תקופת שירותו השניה של התובע ברשות הדואר אל תקופת שירותו הראשונה בשירות המדינה, כך שיקבל פנסיה כעובד מדינה על שתי התקופות יחד, למרות העובדה כי הוא חדל להיות עובד מדינה בשנת 1987 ובתקופת העבודה השניה התקבל לעבודה לא בשירות המדינה אלא ברשות הדואר. לפיכך,נטען כי נציב שירות המדינה אינו מוסמך לצרף תקופת עבודה מאוחרת, שאינה בשירות המדינה, לתקופת עבודה קודמת בשירות המדינה. מעבר להקפאת זכויותיו לפנסיה על פי בקשתו עם התפטרותו מרשות הדואר בשנת 1988 לא ניתן לאשר לו זכויות לפנסיה מעבר לכך. 6. בסיכומיה הודיעה ב"כ רשות הדואר כי לענין הותק, מסכימה הרשות, לאור פסק דין שינתן בתב"ע נו/114-2 בבית דין זה להכיר במלוא תקופת הותק הקודם של התובע. עוד הודיעה הרשות כי היא מוכנה ולו גם לפנים משורת הדין לערוך ביחס לתובע הסכם רציפות אישי שיחתם בינה לבין קרן הפנסיה "מקפת", וזאת במתכונת ההסכם הכללי הקיים בין המדינה לקרנות הפנסיה, הסכם הטעון הסכמתו של התובע. 7. לענין יתרת התביעות, טענות רשות הדואר בתמצית, הן כדלקמן: א. בין תקופת עבודתו הראשונה של התובע (11.12.67 - 31.3.88) לבין תקופת העבודה שתחילתה ב- 6.12.92 (תקופת העבודה השניה) שרר נתק בין התובע לבין הרשות, כאשר במהלכה אף עבד התובע במקום אחר ושונה לחלוטין - "משען". התובע התקבל בתקופת העבודה השניה כעובד חדש, בתפקיד שונה לחלוטין מזה שמילא בשנת 1988. (אז שימש בתפקיד של מפקח דוורים והוא התקבל לתפקיד פועל) ואף הוצב לעבודה במקום עבודה אחר, בסניף אחר. עם תחילת העסקתו המחודש בוטח התובע בקרן פנסיה צוברת - קרן פנסיה מקפת. מכל אלו יש להסיק כי פרט לזהות הצדדים, אין כל זהות בין תקופת עבודתו הראשונה של התובע ברשות לבין תקופת עבודתו השניה. ב. בתקופת ההעסקה השניה התובע אינו מבוטח כלל בפנסיה תקציבית לפי הוראות חוק הגמלאות. הסכם העבודה הקיבוצי ברשות הדואר מ- 14.4.88 (להלן: "הסכם 88") הביא לבטלותם של הסכם המעבר והסכם תקופת המעבר החל מיום 1.4.88, והוא המסדיר בלבדית את יחסי הצדדים. בהסכם 88 נקבע כי עובדים שיתקבלו לעבודה לאחר מועד חתימתו (14.4.88) יבוטחו בקרן פנסיה צוברת ולא יחול עליהם חוק שירות המדינה (גמלאות) (סעיף 6(ג) להסכם). מאז תחילת תקופת עבודתו השניה מבוטח התובע בקרן פנסיה צוברת - מקפת, דמי גמולים מועברים כסדרם בעבורו לקרן והוא צובר בה זכויות. ג. מנוסחו של סעיף 33 לחוק רשות הדואר ודברי ההסבר להצעת החוק עולה כי הסעיף מפריד בצורה ברורה ומפורשת בין שני סוגי עובדים: עובדי הרשות המועסקים ברשות מכח ההסכם להעברת עובדים כאמור בסעיף 110 לחוק רשות הדואר ועובדים אחרים - עובדים חדשים של הרשות שאינם מועסקים ברשות הדואר על פי או מכח הוראות הסכם המעבר. לטענת הרשות, בתקופת העבודה הראשונה שייך היה התובע לסוג הראשון של העובדים בהם דן החוק (הוא היה לעובד הרשות לפי ההסכם להעברת עובדים) ואילו בתקופת עבודתו השניה, החל משנת 1992 ואילך הוא שייך לסוג השני של העובדים ברשות, שכן בשנת 1992 לא החל לעבוד ברשות על פי הסכם המעבר, אלא מכח הסכם העסקה חדש, כעובד חדש לכל דבר וענין. ד. הרשות טוענת איפוא לשני "פרקים" שונים ונפרדים לחלוטין של עבודה, כאשר ביניהם פער של כמעט חמש שנים. לפיכך, הוא אינו עוד "עובד מועבר", משלא המשיך לעבוד ברשות וסיים את עבודתו בה ב- 3.88 והחל עבודתו שוב בשנת 1992. ה. לטענת הרשות, התובע פרש מעבודתו ברשות תחת מטריה הסכמית-חוקית אחת והתקבל לעבוד כעבור חמש שנים תחת מטריה הסכמית-חוקית אחרת ושונה לחלוטין בנושא הגמלאות והפנסיה. בתקופת עבודתו השניה חוק הגמלאות אינו חל על התובע ואין לו כל זכאות לטעון לצירוף תקופות מכוחו. ו. חוק הגמלאות עוסק במקרה של עובד שחל עליו החוק, חלה הפסקה בשירותו במדינה ולאחר מכן הוא המשיך בשירות המדינה וחל עליו החוק. במקרה כזה יכול העובד לצרף שני פרקי שירות, אולם צירוף כזה אינו עומד כלל על הפרק כאשר אין מדובר בשתי תקופות שירות שעליהן חל חוק הגמלאות. ז. עוד מפנה ב"כ הרשות בענין זה להסדרים המיוחדים הקבועים בחוק הגמלאות בנוגע לצירוף תקופות שירות של מי שחוק הגמלאות חדל לחול לגביו: סעיף 85(ד) (מי שעובר לשירות המדינה בתפקיד שהחוק אינו חל עליו) וסעיף 86 לחוק (מי שעבר משירות המדינה לשירות מעביד אחר). סעיפים אלו מאפשרים לערוך הסדרים של רציפות זכויות בין הביטוח הפנסיוני לפי חוק הגמלאות לבין הביטוח בקרן פנסיה (לדוגמא - הסכמי רציפות זכויות בין המדינה לבין קרנות הפנסיה ההסתדרותית ובין המדינה למרכז השלטון המקומי). מכאן שכאשר מדובר בעובד מדינה שבזמן מסוים חדל חוק הגמלאות לחול לגביו וביטוחו הפנסיוני השתנה והוא מבוטח במסגרת קרן פנסיה - לא ניתן לפעול לגביו לפי סעיף 10(4) לחוק הגמלאות, אשר חל אך ורק במקרה בו מדובר בעובד מדינה שלאורך כל תקופת שירותו זכויותיו הפנסיוניות מוסדרות על פי חוק הגמלאות, אך חל נתק ברציפות השירות. ח. לחילופין נטען כי גם אם חוק הגמלאות היה חל על התובע, הרי שלא עמד בתנאים הקבועים בכללי הרציפות, באשר הוא לא פנה באמצעות הממונים עליו בבקשה תוך פרק זמן של 12 חודשים מעת תחילת עבודתו ברשות בשנת 1992 ואף לא הוצג טעם סביר לאי פנייתו כאמור. לטענת ב"כ הרשות, ספק אם אכן התובע לא היה מודע כטענתו לזכויותיו בענין רציפות הזכויות לגמלאות, משהעיד כי פנה אל הממונים עליו בענין רציפות זכויותיו ומר לוי - מנהל המחוז, העיד כי בשיחתו עם התובע עלה גם הנושא של צירוף תקופות לפי חוק הגמלאות. ט. עוד נטען כי לתובע לא ניתנה כל הבטחה ולא כל שכן הבטחה מחייבת כי רציפות זכויותיו תוסדר. י. בנוסף נטען כי אין כל רלוונטיות לנסיבות סיום עבודתו של התובע בשנת 1985 לדיון בתביעה זו. יא. באשר לדרגה נטען כי אין לתובע כל זכות לקבל דרגה גבוהה מדרגתו דהיום בשל תקופת עבודתו הראשונה, או מכל סיבה אחרת. ב"כ הרשות טוענת כי התובע מעולם לא פירט ולא הוכיח מהי הדרגה לא הוא טוען ומהם הסכומים הנתבעים בגינה. 8. מוסכם על כל הצדדים כי בשאלת האחריות בגין תשלום הגמלאות לתובע בשל תקופת עבודתו הראשונה ינהגו הצדדים על פי תוצאות ההתדיינות במסגרת תיק יג/4-4, בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. ואלו הוראות החוק, הדין וההסכמים הרלבנטיים להכרעה בתביעה 9. סעיף 10 לחוק הגמלאות עניינו: "חישוב תקופת השירות". סעיף 10(4) לחוק קובע: "(4) עובד שתקופת שירותו הרצופה נפסקה, מותר להביא בחשבון את תקופת השירות שלפני ההפסקה, אם החליט כך נציב השירות לפי כללים שקבעה ועדת השירות". "עובד" מוגדר בסעיף 1 לחוק הגמלאות,לענייננו,כמי שנתמנה לשירות המדינה לפי חוק שירות המדינה (מינויים) התשי"ט - 1959. 10. הכללים בענין חישוב תקופת שירות שאינה רצופה לענין גמלאות נקבעו בכללי הרציפות ועל פיהם: "1.(א) עובד שפסק לשרת במדינה ושב לשירות, מותר,לשם קביעת זכויותיו של אותו עובד לפי החוק, להביא בחשבון את תקופת שירותו לפני ההפסקה אם - (1) הגיש העובד בקשה על כך באמצעות הנהלת משרדו תוך שנים עשר חודשים מיום ששב לשירות... באישור נציב השירות או מי שהסמיך לכך מותר לקבל בקשה שהוגשה אף לאחר המועד האמור אם שוכנע שהבקשה הוגשה באיחור מטעמים סבירים וכי מן הצדק לעשות כן; (2) ראה נציב השירות טעמים סבירים לכך; (3) פיצויי פיטורין ומענק שקיבל העובד עקב הפסקת השירות הוחזרו לאוצר במועד ובאופן שהורה החשב הכללי". (ההדגשות אינן במקור) 11. סעיף 33 לחוק רשות הדואר, ששאלת תחולתו על תקופת העסקתו השניה של התובע ברשות היא בליבה של התדיינות זו, קובע: "(א) תנאי עבודתם של עובדי הרשות שכרם, גימלאותיהם ותקניהם יהיו כשל עובדי המדינה בהתחשב בתפקידים המיוחדים של הרשות ובהתייעלותה, וייקבעו בהסכם בין הרשות לבין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות; ההסכם טעון אישור השר ושר האוצר. (ב) הוראת סעיף קטן (א) לענין היות גימלאותיהם של עובדי הרשות כשל עובדי המדינה תחול רק על עובדים שהיו לעובדי הרשות לפי ההסכם להעברת עובדים כאמור בסעיף 110; עובדים אחרים של הרשות יהיו זכאים לגמלאות במסגרת קרן פנסיה שתקבע לכך הרשות, בתיאום עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות". (ההדגשות אינן במקור) עולה איפוא כי החוק הבחין באופן ברור ומכוון בין כלל תנאי העבודה, השכר והתקנים אשר יהיו כשל עובדי המדינה (בהתחשב בתפקידים המיוחדים ובהתייעלות הרשות), לגבי כלל עובדי הרשות, לבין נושא הגמלאות, אשר לגביו נעשתה הבחנה ברורה בין העובדים אשר היו לעובדי הרשות לפי ההסכם להעברת עובדים, לבין "עובדים אחרים". (ראה גם דברי ההסבר להצעת חוק,מיום 22.1.90, הצ"ח 1968). 12. סעיף 110לחוק רשות הדואר,אשר סעיף 33(ב) לחוק מפנה אליו, מדבר על הסכם להעברת עובדים ועל פיו, עובד המדינה שייקבע בהסכם להעברת עובדים שנחתם בין המדינה לבין רשות הדואר לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות הסכם בדבר העברת עובדים משירות המדינה לשירות הרשות, "יהיה עובד הרשות החל מן היום שקבע השר". 13. להשלמת התמונה נביא להלן את ההוראות ההסכמיות הרלבנטיות להכרעה. סעיף 8א להסכם הקיבוצי המיוחד (תקופת מעבר) מיום 23 במרץ 1987 קובע: "מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, מוסכם בזה שהרשות תפעל לגבי עובדיה על פי חוק שירות המדינה (גמלאות) והרשות תהיה אחראית שכל הזכויות והוותק אשר העובדים צברו מכוח חוק זה, עקב היותם עובדי המדינה - יכובדו. הרשות תמשיך לנהוג ברציפות לפי החוק האמור, כאילו לא חל שום שינוי במעסיקם של העובדים העוברים לשירותה רשות כל עוד לא יוסכם אחרת בהסכם קיבוצי בין הרשות וההסתדרות. כאמור, הרשות תתן לעובד הזכאי, מלוא זכויותיו לפי החוק האמור, הן בגין תקופת שירותו ברשות והן בגין תקופת שירותו במדינה". (ההדגשה לא במקור) סעיף 7א להסכם הקיבוצי המיוחד (מעבר) מיום 23.3.87 קובע: "מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, מוסכם בזה שהרשות תפעל לגבי עובדיה על פי חוק שירות המדינה (גמלאות) והרשות תהיה אחראית שכל הזכויות והוותק אשר העובדים צברו מכוח תיק זה, עקב היותם עובדי המדינה - יכובדו. הרשות תמשיך לנהוג ברציפות לפי החוק האמור, כאילו לא חל שום שינוי במעסיקם של העובדים העוברים לשירות הרשות, כל עוד לא יוסכם אחרת בהסכם קיבוצי בין הרשות וההסתדרות. כאמור, הרשות תיתן לעובד הזכאי מלוא זכויותיו לפי החוק האמור, הן בגין תקופת שירותו ברשות, והן בגין תקופת שירותו במדינה". (ההדגשה לא במקור) ביום 14.4.88 נחתם בין הרשות להסתדרות הכללית הסכם קיבוצי מיוחד, ועל פיו הוסכם כי: "3. בכפוף ובהתאם לאמור בהסכם זה, של זכות שצבר בשירות המדינה, עובד שהועבר לרשות תקוים ותמומש בידי הרשות כאילו תקופת שירותו של העובד בשירות המדינה הייתה תקופת שירות ברשות לכל דבר ועניין. 4. מבלי לגרוע מכלליות האמור בהסכם זה, ימשיכו לחול על הצדדים להסכם זה ועל עובדי הרשות, כל הוראות התקשי"ר אשר חלו על הצדדים ועל עובדי הרשות ערב חתימתו של הסכם זה, כפי שיעודכנו מעת לעת, זולת אם הוסכם אחרת בהסכם זה או בהסכם קיבוצי אחר שייחתם בין הצדדים". ועוד: "6א. מוסכם בזאת בין הצדדים, כי הרשות תהא אחראית לכיבוד כל הזכויות והוותק על פי האמור בחוק שירות המדינה, (גמלאות) [נוסח משולב] התש"ל - 1970 (להלן חוק הגמלאות), שצברו העובדים שהועברו לרשות ממשרד התקשורת בהיותם עובדי מדינה, וכי הרשות תמשיך לנהוג ברציפות לפי החוק האמור כך שלעובדים אלו יינתנו מלוא הזכויות לפי החוק האמור הן בגין תקופת שירותם במדינה והן בגין תקופת שירותם ברשות. ב. מבלי לגרוע מהאמור בסעיף זה, וכהסדר המבוקש על ידי הרשות לנוחיותה, ישלם אוצר המדינה לעובדים אשר עברו משירות המדינה לרשות ואשר יפרשו ממנה בתקופת תוקפו של הסכם זה, את כל הגמלאות המגיעות לעובדים אלו על פי חוק הגמלאות וזאת הן בגין תקופת שירותם במדינה והן בגין תקופת שירותם ברשות. תקופת עבודתם של העובדים כאמור הן במדינה והן ברשות תובא בחשבון לצורך קביעת משכורתם הקובעת לעניין חישוב זכויותיהם לגמלאות או פיצויי פיטורין. הטיפול בתביעות העובדים או שאיריהם יהיה בידי הרשות ומנהל הרשות יפעל לעניין זה במסגרת חוק הגמלאות. ג. עובדים חדשים המתקבלים לעבודה ברשות לאחר מועד חתימתו של הסכם זה, יבוטחו לעניין הגמלאות כדלקמן: היו העובדים החדשים מבוטחים בקרן פנסיה הסתדרותית לפני קבלתם לעבודה ברשות, תמשיך הרשות לבטחם בפנסיה מקיפה באותה הקרן. לא היו העובדים החדשים מבוטחים בקרן פנסיה הסתדרותית לפני קבלתם לעבודה ברשות, תבטח אותם הרשות בקרן פנסיה שתקבע בידיה. מוסכם בין הצדדים, כי האמור לעיל כפוף לביצוע תיקון מתאים לחוק הרשות, אשר הצדדים יפעלו להעברתו וכי כל עוד לא תוקן חוק הרשות כאמור, יבוטחו העובדים החדשים כשאר עובדי הרשות". (בעקבות חתימת הסכם זה תוקן חוק רשות הדואר והוסף סעיף 33 (ב) לחוק, שנוסחו הובא לעיל). בסעיף 17א להסכם נקבע: "הצדדים מסכימים כי הסכם המעבר והסכם תקופת המעבר (להלן - ההסכמים הקודמים) בטלים מיום 1.4.88 (להלן - היום הקובע), וכי מיום זה ואילך יחול על הצדדים ועל העובדים הסכם קיבוצי זה בלבד. כדי להסיר ספק, מצהירים הצדדים כי ביטול ההסכמים הקודמים אין בו כדי לפגוע או לגרוע מכל זכות או חובה שנוצרו לטובת עובד או לטובת הרשות לפי הסכמים אלה עד היום הקובע. כמו כן, כדי להסיר ספק מצהירים הצדדים, כי ההסכמים הקודמים לא יקנו ולא ייצרו שום זכות או חובה לגבי התקופה שלאחר היום הקובע, אם הזכות לא הייתה קיימת לפני היום הקובע, והכל בכפוף לאמור בהסכם זה. (ההדגשות אינן במקור) 14. התביעה לצירוף התקופות לגמלה מהתצהירים והעדויות שנשמעו בבית הדין עולה כי התובע התפטר מתקופת עבודתו הראשונה, במסגרת עידוד פרישה. מר מוצפי, עד הרשות, לא הכחיש כי הרשות הייתה אכן מעונינת לפטרו, "כמו שרצינו לפטר הרבה עובדים אחרים" (עמ' 10 לפרוטוקול). מר מוצפי אישר כי משרתו של התובע עמדה לצמצום. עם זאת, גרסתו של התובע בתצהירו כאילו ביום 31.3.88, באופן חד צדדי לחלוטין וביוזמת מר משיח (מנהל כוח אדם) נקרא מביתו, לאחר סיום עבודה במשמרת לילה לבוא למשרדים ושם הוצע לו לראשונה לפרוש בתנאים מועדפים נסתרה מניה וביה במכתב של התובע עצמו (נספח א' לתצהירו של מר מוצפי), מיום 30.3.88 (דהיינו - יום קודם לאירוע המתואר על ידי התובע) ובו ביקש לפרוש במסגרת הועדה לפרישה מהשירות, בתשלום פיצויים מוגדלים. 15. מכל מקום, מהמכתב נספח ב' לתצהירו של מר מוצפי עולה כי ביום 3.5.88, כחודש לאחר סיום עבודתו (31.3.88) פנה התובע וביקש להמיר את הפיצויים המוגדלים בהקפאת זכויות הגמלה "מאחר ומשפחתי מתנגדת לפיצויים". לא דובר באותו מכתב כלל על חזרה לעבודה. גם מהדברים הכנים שהעלה התובע על הכתב במכתבו נ/2 עולה כי אמנם "בלב כבד", אך אין ספק כי גמלה בו ההחלטה לעזוב את עבודתו ברשות. 16. מעדותו של מר לוי עלה כי התובע מילא עם חזרתו לרשות הדואר, תפקיד שונה מתפקידו האחרון בתקופת עבודתו הראשונה. התובע התקבל לעבודה כפועל: "לסגור שקים, לפתוח שקים, להעמיס שקים על המכונות..." ואילו תפקיד האחרון בתקופת עבודתו הראשונה היה "מפקח בדוורים". 17. עם חזרתו לעבודה ברשות הדואר פנה התובע לממונים עליו בעניין רציפות זכויותיו, ובכלל זה דרגה וותק. לעדותו, מר יחזקאל לוי - מנהל המחוז (דואר מהיר) ומר ג'וני אומסיגין מנהל מדור שליחים אמרו לו כי תוך זמן קצר יוסד עניין זכותו לוותק בגין כל תקופת עבודתו. עדותו זו נתמכה בעדותו של מר לוי שהיה הממונה על התובע. מר לוי אישר כי התובע פנה אליו בעניין זכויותיו שנובעות מתקופת עבודתו הקודמת ברשות הדואר, לרבות צירוף תקופות לעניין גמלאות. (עמ' 6-5 לפרוטוקול הדיון מיום 16.9.98) 18. עם זאת, בחינת כולל הוראות החוק וההוראות ההסכמיות הרלבנטיות הביאנו למסקנה כי אין לקבל את עמדת התובע באשר לתביעתו העיקרית, בנושא צירוף התקופות לגמלה, כפי שיפורט להלן. 19. ראשית, אין חולק כי "עובד" שלגביו מותר להביא בחשבון את תקופת שירותו שלפני ההפסקה שחלה בה הנו מי שנתמנה לשירות המדינה לפי חוק שירות המדינה (מינויים). תנאי זה התמלא בתובע באשר לתקופת עבודתו הראשונה בשירות המדינה, לרבות המעבר לרשות הדואר, אך לא בתקופת עבודתו ברשות החל ב - 1992. 20. בנוסף, אף על פי כללי הרציפות, מדובר בעובד שפסק לשרת במדינה "ושב לשירות" (המדינה), מה שאינו מתמלא לגבי התובע. 21. הן סעיף 8א להסכם הקיבוצי המיוחד (תקופת מעבר) והן סעיף 7א להסכם הקיבוצי המיוחד (מעבר), שניהם מ- 23.3.87, שעל הוראותיהם סומך התובע יתדותיו, קובעים באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי הרשות תפעל לגבי עובדיה על פי חוק שירות המדינה (גמלאות) "כל עוד לא יוסכם אחרת בהסכם קיבוצי בין הרשות וההסתדרות". 22. בהסכם הקיבוצי משנת 88, אשר ביטל את תוקפם של הסכמי המעבר משנת 87, נקבע "ברחל בתך הקטנה" שינוי מהאמור בסעיפים 7א ו- 8א להסכמים האמורים (בהתאמה), כך שלגבי עובדים המועסקים מכוח הסכמי המעבר ימשיכו לחול הוראות חוק הגמלאות ואילו לגבי "עובדים חדשים המתקבלים לעבודה ברשות לאחר מועד חתימתו של הסכם זה " - יחול הסדר לביטוח פנסיוני בקרן פנסיה. 23. יודגש עוד כי הסכם 88 עצמו קובע כי: "בכפוף ובהתאם לאמור בהסכם זה כל זכות שצבר בשירות המדינה עובד שהועבר לשירות, תקוים ותמומש בידי הרשות..." וכן נקבע כי כל הוראות התקשי"ר אשר חלו על הצדדים ועל עובדי הרשות ערב חתימתו של הסכם זה, ימשיכו לחול על הצדדים להסכם זה ועל עובדי הרשות "זולת אם הוסכם אחרת בהסכם זה" (או בהסכם קיבוצי אחר שייחתם בין הצדדים) 24. עולה איפוא כי הסכם 88 יצר בעניין הגמלאות נורמה הסכמית - משפטית חדשה, אשר שינתה מהמוסכם קודם לכן ועל פיה שורטט קו מבחין ברור בין עובדים "המועסקים" (לשון הווה) במועד חתימתו של ההסכם, מכוח הסכמי המעבר, לבין מי שיתקבל לעבודה ברשות "לאחר מועד חתימתו של הסכם זה". השינוי אף מצא את ביטויו בתיקון שהוסף לסעיף 33 לחוק רשות הדואר, ואף בו נעשתה אבחנה ברורה, לעניין הגמלאות בלבד, בין מי שהיה לעובד הרשות לפי ההסכם להעברת עובדים לבין עובדים אחרים. 25. אין חולק כי לאחר מועד חתימתו של הסכם 88, שב והתקבל התובע לעבודה ברשות. ככזה, חלה עליו בבירור הוראת סעיף 6(ג) להסכם. עוד אין חולק כי במועד קבלתו החוזרת לשירות עמד הסכם 88 בתוקפו ואילו הסכמי המעבר בוטלו. (בתוקף עוד משנת 88) בנוסף אין חולק כי קבלתו החוזרת לשירות לא נעשתה עוד מכוח הסכמי המעבר. 26. כבר נפסק כי מעמדו של עובד נקבע על פי מסמכי ההעסקה וההסכמים הקיבוציים בעת תחילת עבודתו (דב"ע נו/71-3 דורית עירון ואח' נ' אל על נתיבי אוויר לישראל, פד"ע ל' 193). במקרה זה הן הוראות החוק הרלבנטיות והן ההוראות ההסכמיות כפי שהיו בתוקף בעת קבלתו החוזרת של התובע לעבודה בשנת 1992 (בכל זאת, לאחר מספר שנות נתק לא מבוטלות), עומדות לתובע לרועץ בבקשתו לצירוף תקופות על פי חוק הגמלאות. משכך - שוכנענו כי דין רכיב תביעה זה להדחות. באשר לדרגתו של התובע 27. כעולה מתצהירו של מר מוצפי, התובע התקבל לעבודה בשנת 1992 בדרגה 13 בדירוג המנהלי (סעיף 5 לתצהירו) ואילו דרגתו של התובע עם סיום עבודתו ברשות הייתה ט"ז בדירוג האחיד, כעולה מנספח ג(2) לתצהירו של מר מוצפי. יצויין כי על פי התקשי"ר דרגה טז בדירוג האחיד שווה לדרגה 13 בדירוג המנהלי. 28. על פי סעיף 4 להוראות הסכם 88, ימשיכו לחול על עובדי הרשות כל הוראות התקשי"ר אשר חלו ערב חתימתו של הסכם זה, זולת אם הוסכם אחר בהסכם זה או בהסכם קיבוצי אחר שייחתם בין הצדדים. בעניין דרגה לא נאמרה בהסכם 88 כל הוראה אחרת (כפי שנאמר בבירור בנושא הגמלאות) מכאן - שיש לפנות להוראות התקשי"ר הרלבנטיות ועל פיהן אין חובה לשבץ עובד באותה דרגה, הן על פי סעיף 11.832 והן על פי סעיף 11.834 עליהם נסמך התובע. 29. סעיף 11.832 לתקשי"ר קובע כי עובד שחזר לשירות ייחשב כעובד "חדש לכל דבר", אולם אם הוכרה תקופת שירותו הקודמת בהתאם לפסקאות 83.713 - 83.716, או ששירותו צורף כאמור בפסקה 85.756, תוכר תקופת שירותו הקודמת גם לצורך העניינים הבאים: א. מכסת חופשת מנוחה לפי סעיף 33.12. ב. ניצול ימי חופשת מחלה צבורה שעמדו לזכותו בעת סיום שירותו הקודם. ג. תוספת וותק. ד. חישוב תקופת השירות הקודמת לצורך העלאה בדרגה. אולם, לגבי התובע הוראות סעיפים 83.713 - 83.716 וכן 85.756 לתקשי"ר אינן רלוונטיות, ומשכך - לא חלה לגביו גם הוראת סעיף 11.832 ד לתקשי"ר. סעיף 11.834 לתקשי"ר קובע כי עובד שפרש לגמלה משירות המדינה והתקבל לעבודה על פי חוזה מיוחד, כעובד ארעי או בכל צורת העסקה אחרת, יקבל את משכורתו "בצרוף כל שנות הותק שצבר טרם פרישתו", היינו - אין מדובר כלל בסעיף זה על דרגה ובוודאי שלא על השוואה "אוטומטית" של הדרגה הנקבעת עם חזרתו לשירותו לדרגה שערב הפרישה. מכל מקום, בפועל שובץ התובע באותה דרגה בה היה מדורג ערב סיום תקופת עבודתו הראשונה, בהתאמה לדירוג המנהלי. 30. לפיכך, דין רכיב תביעה זה להדחות. לסיכום: 31. התביעה התקבלה חלקית כדלהלן: א. התביעה לגבי הותק - מתקבלת. (בהתאם לסעיף 6 לפסק הדין לעיל). הפרשי השכר הנובעים מתיקון הפרשי הותק ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהמועד בו אמורים היו להשתלם לתובע ועד למועד התשלום המלא בפועל. ב. התביעה לגבי צירוף התקופות לגמלאות - נדחית. יחד עם זאת, נוכח הצהרתה של הרשות בפני בית הדין בסיכומיה, הרי שככל שהתובע יסכים לכך, תפעל הרשות לעריכת הסכם רציפות זכויות עבור התובע עם קרן מקפת, במתכונת ההסכם כללי בין המדינה לקרנות הפנסיה. ג. התביעה בנוגע לדרגתו של התובע - נדחית. 32. לאור התוצאה דלעיל, תישא הרשות בהוצאות התובע ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ש"ח, בתוספת מע"מ כחוק, לתשלום תוך 30 יום מהמועד המצאת פסק הדין לרשות, שאחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק דין זה ועד למועד התשלום המלא בפועל. אין חיוב בהוצאות בהתיחס למדינה, על אף שהגנתה התקבלה ברכיב התביעה העיקרי שכוון כלפיה, בשים לב לכך שהתובע זכה בכל זאת חלקית בתביעתו וכי שאלה עקרונית עמדה על הפרק לבחינה. מיכל לויט - שופטת, נ.צ. מר כספי נ.צ. מר ברעם אב"ד עובדי מדינה