החלטה לפני בקשה לאיחוד והעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 1. המבקש הוא נתבע בשלושה תיקים אזרחיים: ת"א 191033/02 (להלן - התובענה הראשונה), המתנהל בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, במסגרתו נתבעים המבקש, המשיב 3 ונתבעים נוספים על ידי המשיבה 4; ת"א 7802/01 (להלן - התובענה השנייה), המתנהל בבית משפט השלום בראשון-, במסגרתו נתבעים המבקש והמשיב 2 על ידי המשיבה 1; ת"א 2047/01 (להלן - התובענה השלישית), המתנהל בבית משפט השלום באשדוד, במסגרתו נתבעים המבקש והמשיב 2 על ידי המשיבות 5 ו-6. מקורן של כלל התובענות בתאונת דרכים אחת בה היה המבקש מעורב שעה שעבד אצל המ2 ו-3. המשיבות 1, 4 ו-5 הן חברות ביטוח ששילמו פיצויים לנפגעים באותה תאונה. המשיבה 6 היא הנפגעת באותה תאו 2. המבקש פנה (ביום 31.12.2002) בבקשה להורות על העברת מקום הדיון בתובענה הראשונה ובתובענה השנייה אל בית משפט השלום באשדוד, שם מתנהלת כיום התובענה השלישית. כנימוק לבקשתו ציין המבקש כי שלוש התובענות עוסקות באותו אירוע ולכן מן הראוי לאחדן לדיון בפני בית מש אחד ולא לבזבז זמן שיפוטי יקר בשלושה בתי משפט שונים. כן טען המבקש, המתגורר באשדוד, כי מצבו הכלכלי הקשה מקשה עליו לממן את הנסיעות לראשון-לציון ולתל-אביב, שם מתנהלים הדיונים בשתי התובענות האחרות שהוגשו נגדו, ולפיכך הוא מתקשה להיות נוכח בדיונים בתובענות הללו. גם בשל טעם זה, ביקש להורות על איחוד הדיון בתובענות בבית משפט השלום באשדוד. 3. המשיבה 1, מתנגדת בתגובתה (מיום 16.1.200) לבקשה. כנימוק לסירובה מציינת המשיבה 1 כי אם תתקבל הבקשה, משמעות הדבר הינה שהיא תידרש להופיע בתיק הוכחות כבר ביום 27.1.2003, הוא היום שנקבע לצורך המשך הדיון בתובענה הראשונה לה אינה צד, וזאת כאשר היא אינהה לדיון ובלא שזומנו עדים מטעמה. לחילופין, מבקשת המשיבה 1 כי הדיון המאוחד, באם יורה עליו בית המשפט, ידחה לחודש מאי 2003. 4. המשיבים 2 ו-3 מתנגדים בתגובתם (מיום 12.1.2003) לבקשה. המשיבים 2 ו-3 מציינים כי המבקש לא צרף כמשיבים לבקשתו את כל בעלי הדין הרלבנטיים, המהווים צדדים לתובענות שאיחודן מתבקש, ולו מטעם זה בלבד ראוי לדחות את בקשתו. עוד טוענים המשיבים 2 ו-3, כלא מנה בין התובענות שאת איחודן ביקש בבקשה זו את כל התיקים הנוגעים לתאונת הדרכים שבגינה נתבע. בפרט מציינים המשיבים 2 ו-3 את ת"א 130028/01 (להלן - התובענה הרביעית), העומד לדיון בפני בית משפט השלום בתל-אביב. במסגרת אותה תובענה רביעית, תובעים המשיבים 3 , ( - ), ‎2 ו-3 היו אחראים להוצאת פוליסה לכיסוי ביטוחי של אחריות המשיבים 2 ו-3 כלפי צדדים שלישיים ובהם, בין היתר, כל התובעים בשלוש התובענות שאיחודן מתבקש. לא זו אף זו - בים 2 ו-3 מציינים כי בחלק מהתובענות שאיחודן מתבקש בבקשה שלפני, צורף המבקש על ידם באמצעות הודעה לצד ג' כאחראי לשפות אותם בגין הסכומים אותם נדרשו לשלם לתובעים באותן תובענות. המשיבים 2 ו-3 מציינים כי אם תתקבל תביעתם במסגרת התובענה הרביעית, יתייתר מבחיהצורך בצרוף המבקש לתובענות שהוגשו נגדם. זאת משום שמשמעות קבלת תביעתם הינה הרחבת הכיסוי הביטוחי ממנו הם נהנים כלפי צדדים שלישיים גם ביחס לחבות המבקש כנהג ברכב. במצב דברים שכזה, יוסר ממילא מעל המבקש הקושי הדיוני לו הוא טוען ואשר עומד ביסוד הבקשה שלפני. נוסף על האמור, טוענים המשיבים 2 ו-3 כי פתרון לקושי עליו עומד המבקש בבקשתו עשוי להימצא גם בהסדר דיוני שהם פועלים השגתו ושאף הושג כבר באופן חלקי. המשיבים 2 ו-3 מציינים כי בית משפט השלום בראשון לציון, בו מתבררת התובענה השנייה, עמד בעצמו על חוסר הטעם בקיום ן בתובענה כל עוד לא הוכרעה התובענה הרביעית וכל עוד לא נקבע היקף חבותם הביטוחית של המשיבים הנוספים. על כן, קבע בהחלטתו (מיום 12.5.2002), בהסכמת הצדדים, כי הדיון בתובענה שבפניו יוקפא עד לאחר קבלת הכרעה בתובענה הרביעית. המשיבים 2 ו-3 מציינים כי בקשות דו להקפאת הליכים עד להכרעת התובענה הרביעית תוגשנה על ידם לבתי משפט השלום בתל-אביב (הדן בתובענה הראשונה) ובאשדוד (הדן בתובענה השלישית) מייד לאחר שיושלמו ההליכים המקדמיים בתיק ויושלמו הגשתם של כתבי בי-דין. לטענתם, אם יאמצו בתי המשפט הדנים בתובענה הראשונה והשלישית את ההסדר הדיוני שנקבע על ידי בית משפט השלום, יהא בכך משום פתרון הולם למצוקת המבקש, שכן עם הקפאתם של ההליכים לא יידרש המבקש להופיע או להתדיין בבתי משפט שונים. מעבר לאמור, טוענים המשיבים 2 ו-3 כי אף אם יוחלט על איחוד הדיון, אין להורות על העברתו לבית פט השלום באשדוד. זאת משום שבבית משפט זה מתנהלת התובענה השלישית במסגרת דיון מהיר אשר אינו מתאים, לטענתם, לבירור הפלוגתאות הנובעות מכלל התיקים. לטענת המשיבים 2 ו-3, הפורום הנאות לקיום הדיון המאוחד, אם יוחלט כאמור לאחד, הינו בית משפט השלום בתל-אביב. זאת מם שבבית משפט זה מתנהלות מרבית התביעות הקשורות לתאונת הדרכים שבמוקד כלל התובענות וכן משום שמרבית בעלי הדין קשורים מבחינה גיאוגרפית לבתי המשפט במחוז תל-אביב. אשר על כן, מבקשים המשיבים 2 ו-3 לדחות את הבקשה. 5. המשיבה 4, בתגובתה (מיום 5.1.2003), מסכימה לאיחוד הדיון בתובענות. לצד האמור, מתנגדת המשיבה 4 בתוקף להעברת מקום הדיון לבית משפט השלום באשדוד. סיבת הדבר הינה שהתובענה לה המשיבה 4 היא צד, היא התובענה הראשונה, קבועה לדיון ליום 27.1.2003 בבית משפט בתל-אביב. המשיבה 4 מציינת כי על פי החלטת בית משפט השלום בתל-אביב (השופט חג' יחיא), מיום 9.10.2002, יערך במועד הדיון האמור שלב קדם המשפט שלאחריו, במידת הצורך, יערך מיידית שלב ההוכחות. בנסיבות אלה, טוענת המשיבה 4 כי ככל שהמבקש מעוניין לחסוך התדיינויותרי שיש לאחד את הדיון ולהעבירו אל בית משפט השלום בתל-אביב אשר בו כבר קבוע מועד ההוכחות הקרוב ביותר. המשיבה 4 מוסיפה וטוענת כי איחוד הדיון והעברתו לאשדוד אך יגרמו לעיכוב בדיון בתובענה. לא זו אף זו - המשיבה 4 מוסיפה וטוענת כי כל משרדי עורכי הדין המעורבים לוש התובענות מצויים בגוש דן וגם מנימוק זה לא ראוי, לטעמה, לגרור את כלל הצדדים לבית משפט השלום באשדוד דווקא. המשיבות 5 ו-6, מסכימות בתגובתן (מיום 23.1.2003) לבקש 6. לאחר שעיינתי בחומר המונח לפני, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. הבקשה הינה להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. כן מבוקש איחוד הדיון בשלוש התובענות. איחוד הדיון מוסדר במסגרת תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-. העילה העיקרית להעברת דיון למקום אחר היא נוחיות כלל הצדדים הנוגעים בדבר, ובכלל זה בעלי הדין, עורכי הדין ואחרים (ראו י' זוסמן סדרי הדין האזרחי 86 (תשנ"ה); בש"א 4666/02 גוכלר ואח' נ' עזבון המנוח אזאוילוס ז'ק ז"ל ואח' (לא פורסם)). לצד שיקול זה קיימים שיקים נוספים, ובכללם שמירת היעילות הדיונית ומניעת כפילות הדיון בנושא אחד (ראו ב"ש 190/69 אל רחמן ערבייה ואח' נ' שוורץ ואח', פ"ד כג(2) 646; ב"ש 86/71 פרייזנר ואח' נ' גולן, פ"ד כה(1) 813). במקרה שלפני, המבקש הוא צד למספר הליכים משפטיים הנובעים כולם מתוךו אירוע. הליכים אלה מתנהלים בבתי משפט שונים וחולקים שאלות עובדתיות משותפות. אכן, במצב דברים זה טמון קושי מבחינתו ליטול חלק פעיל בהליכים להם הוא צד. בקושי זה, המחריף לטענתו לאור מצבו הכלכלי, יש כדי לתמוך בבקשתו. כך גם במצב דברים זה, קיים החשש כי שאלות עובדתיות זהות תלובנה במקביל על ידי מספר בתי משפט תוך בזבוז זמן שיפוטי יקר והטרדת העדים ובעלי הדין שלא לצורך. כנגד שיקולים אלה ניצבים מספר שיקולים השוללים את ההעתרות לבקשה. בין שיקולים אלה מצוי השיקול שעניינו נוחיותם של שאר בעלי הדין, זולת המבקש, הנוגעים בדבר. בעלי דין אלה מצהירים בחלקם על הקושי הטמון מבחינתם בהעתקת הדיון אל בית משפט מחוץ לאזור המרכז. גם הקשיים הדיוניים, עליהם מצביעים חלק מהמשיבים כקשיים הצפויים לצמוח כתוצאה מאיחוד הדיון, שוקלים כנגד קבלת הבקשה. לצד קשיים אלה, קיימים מספר קשיים נוספים בהעתרות לבקשה המסוימת המונחת לפני. מקורם של קשיים אלה, למשל, באי צירופם של כלל בעלי הדין הרלבנטיים לבקשה כמו גם אי צירופם לבקשה של כלל ההליכים הנובעים מאותו אירוע. על קשיים אלה מתווסף הספק, אותו מעוררים חלק מהמשיבים, בדבר התאמתו של בית משפט השלום באשדוד, בו מתנהל ההליך במתכונת של סדר דין מהיר, לשמש כערכאה אליה יועבר הדיון המאוחד. גם בהשלכות האפשריות על עניינו של המבקש, עליהן מצביעים המשיבים 2 ו-3, הצפויות כתוצאה מקבלת תביעתם או אימוץ ההסדר הדיוני שהם פועלים להשגתו, יש כדי להשפיע על מאזן הנוחות בהקשר לבקשתו. העולה האמור הוא שמאזן הנוחות, בהקשר לבקשה המסוימת המונחת לפני, נוטה כנגד קבלת הבקשה. למותר לציין, אין בדברים אלה כדי לחסום את דרכם של הצדדים להליכים שבפני לפנות בבקשה לאיחוד הדיונים בערכאה אחרת, על פי סדרי הדין. אשר על כן, דין הבקשה להידחות. איחוד דיוןדיון