##בקשה להקטנת ערבון בערעור## בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: להורות על הקטנת סכום הערבון שהופקד על ידי המבקשים בתיק ערעור זה, באופן שיעמוד על סך של 4,000 ₪ במקום הסכום המקורי של 12,000 ₪. ואלו נימוקי הבקשה: ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקשים: מר איתן כהן ת.ז _________, גב' שרה לוי ת.ז _________ ומר דוד מזרחי ת.ז _________, כולם מ_________, _________. 2. המשיבה: חברת "אורות הבשורה בע"מ" ח.פ _________, מרחוב _________, _________. ## ב. מסכת העובדות ## 3. ביום 15.05.2023, הגישו המבקשים ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא, אשר ניתן ביום 15.04.2023. 4. במסגרת הגשת הערעור, נדרשו המבקשים להפקיד ערבון בסך כולל של 12,000 ₪, כאשר סכום זה נקבע ללא התייחסות למספר המערערים או להיקף הסכומים שנפסקו לטובתם. 5. המבקשים טוענים כי הסכום הכולל שנפסק לטובתם בפסק הדין של בית משפט קמא, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות, עומד על כ-70,000 ₪ בלבד, וכי סכום הערבון המקורי אינו פרופורציונלי לסכום זה. 6. המשיבה מתנגדת לבקשה להקטנת הערבון, בטענה כי המבקשים לא הציגו נימוקים מספקים, וכי היא צפויה להוציא הוצאות גבוהות בגין הערעור, המתייחס לכל אחד מהמבקשים בנפרד. 7. המשיבה אף טוענת כי סיכויי הערעור נמוכים, וכי בית משפט קמא בחן את טענות המבקשים באופן יסודי, ולכן יש להקפיד על הפקדת ערבון גבוה. 8. המבקשים, מצידם, סבורים כי סיכויי הערעור גבוהים, וכי קיימות עילות משפטיות מוצקות להתערבות ערכאת הערעור בפסק הדין של בית משפט קמא. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## עקרון הפרופורציונליות בקביעת ערבון ## 9. קביעת גובה הערבון צריכה להיעשות תוך שמירה על עקרון הפרופורציונליות, כך שיתקיים איזון ראוי בין הצורך להבטיח את הוצאות המשיב לבין זכות הגישה לערכאות של המערער, ואין להטיל נטל כבד ובלתי סביר על המבקש. 10. יש לבחון את סכום הערבון ביחס לסכום התביעה המקורי, או במקרה של ערעור, ביחס לסכומים שנפסקו בפסק הדין נשוא הערעור, על מנת לוודא שהערבון אינו מהווה חסם בלתי מידתי בפני מימוש זכות הערעור. 11. כאשר מדובר במספר מערערים בתיק אחד, יש לשקול האם קביעת ערבון אחיד וגבוה לכל אחד מהם בנפרד, מבלי להתחשב בכך שמדובר בהליך משפטי אחד, אינה יוצרת עומס כספי בלתי מוצדק. 12. הפסיקה הכירה בחשיבות של התאמת גובה הערבון לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה, תוך התחשבות ביכולת הכלכלית של המערער ובסיכויי הערעור, ולא כהטלת סכום גורף שאינו משקף את המציאות. 13. הטלת ערבון בסכום גבוה באופן בלתי סביר עלולה לפגוע בזכות היסוד של אזרחים לגישה לערכאות, ובכך למנוע מהם לממש את זכותם החוקתית להליך הוגן ולבחינה מחודשת של עניינם בפני ערכאה גבוהה יותר. ## היעדר תשתית ראייתית מספקת לקביעת הערבון ## 14. המבקשים טוענים כי בית המשפט קמא לא הניח תשתית ראייתית מספקת שתצדיק את גובה הערבון שנקבע, ולא נערך דיון מעמיק בנסיבותיהם הכלכליות הספציפיות של כל אחד מהם. 15. קביעת ערבון בסכום משמעותי, ללא בחינה פרטנית של יכולת התשלום של המבקשים, עלולה להוות חסם בלתי הוגן בפני מימוש זכות הערעור, ובכך לפגוע בעקרון השוויון בפני החוק. 16. המשיבה לא הציגה כל ראיה קונקרטית להוצאות הגבוהות שהיא צפויה להוציא בגין הערעור, וטענתה הכללית בדבר הוצאות גבוהות אינה מספקת כדי להצדיק את גובה הערבון הנדרש. 17. נטל ההוכחה לקיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות ערבון גבוה מוטל על המשיבה, והיא לא עמדה בנטל זה, שכן לא הציגה נתונים אובייקטיביים התומכים בטענותיה. 18. יש לדרוש מהמשיבה להציג פירוט מדויק של ההוצאות הצפויות לה, ולא להסתפק בטענות כלליות, על מנת שבית המשפט יוכל לבחון באופן מושכל את סבירות גובה הערבון. ## סכום הפיצויים שנפסקו למבקשים ## 19. העובדה כי למבקשים נפסקו פיצויים בסך כולל של כ-70,000 ₪, בצירוף שכר טרחה והוצאות, מהווה נתון מהותי שיש להתחשב בו בעת קביעת גובה הערבון, שכן סכום זה עשוי להוות מקור לכיסוי הוצאות המשיבה. 20. כאשר סכום הערבון עולה על אחוז ניכר מסכום הפיצויים שנפסקו, הדבר עלול ליצור מצב אבסורדי שבו המבקשים נדרשים להפקיד סכום גבוה באופן יחסי, עוד בטרם קיבלו את הפיצויים המגיעים להם. 21. יש לאפשר למבקשים להשתמש בסכומים שנפסקו לטובתם, או בחלקם, לצורך הפקדת הערבון, ובכך להקל עליהם את הנטל הכלכלי הכרוך בהליך הערעור. 22. הטענה כי הפיצויים העתידיים יאפשרו למבקשים להפקיד את הערבון, אינה מתיישבת עם הצורך להבטיח את זכות הגישה לערכאות באופן מיידי, שכן קבלת הפיצויים בפועל עשויה להתעכב. 23. יש לבחון את היחס בין סכום הערבון לסכום הפיצויים שנפסקו, ולקבוע ערבון שיהיה סביר ומידתי, תוך התחשבות בכך שהמבקשים אינם נדרשים לממן את הערבון מכיסם הפרטי בלבד. ## ייצוג משפטי פרטי ## 24. העובדה שהמבקשים מיוצגים על ידי עורך דין פרטי אינה מהווה כשלעצמה עילה מספקת לדחיית בקשה להקטנת ערבון, ואין להסיק מכך באופן אוטומטי על יכולתם הכלכלית להפקיד ערבון גבוה. 25. ייצוג משפטי פרטי יכול לנבוע ממגוון סיבות, לרבות הסדרי שכר טרחה מיוחדים, סיוע מבני משפחה או חברים, או אף נטילת הלוואות, ואין בכך כדי להעיד על איתנות כלכלית המאפשרת הפקדת ערבון גבוה. 26. הפסיקה קבעה כי יש לבחון את מצבו הכלכלי של המבקש באופן מקיף, ולא להסתפק באינדיקציה בודדת כגון ייצוג פרטי, שכן הדבר עלול להוביל למסקנות שגויות ופוגעניות. 27. יש לאפשר למבקשים להציג הסברים מפורטים לגבי אופן מימון הייצוג המשפטי, על מנת להפריך את ההנחה כי ייצוג פרטי מעיד על יכולת כלכלית גבוהה, ובכך למנוע פגיעה בזכותם לערער. 28. הטענה כי מי שיש בידו לממן ייצוג משפטי מסוגל להפקיד ערבון, היא טענה גורפת שאינה מתחשבת במורכבות המצב הכלכלי של הפרט, ועלולה להוביל לדחיית בקשות מוצדקות. ## סיכויי הערעור ## 29. המבקשים סבורים כי סיכויי הערעור גבוהים, וכי קיימות טעויות מהותיות בפסק דינו של בית משפט קמא, הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי, המצדיקות את התערבות ערכאת הערעור. 30. אף אם הערעור נסוב בעיקרו על ממצאים עובדתיים, אין בכך כדי לשלול את סיכוייו, שכן הפסיקה הכירה במקרים חריגים בהם ערכאת הערעור תתערב בממצאים עובדתיים, כאשר קיימות נסיבות מיוחדות. 31. יש לאפשר למבקשים להציג את טענותיהם במלואן בפני ערכאת הערעור, ואין לדחות את בקשתם להקטנת ערבון על בסיס הערכה מקדמית ושטחית של סיכויי הערעור. 32. הערכה מקדמית של סיכויי הערעור צריכה להיעשות בזהירות רבה, ואין להשתמש בה ככלי לחסום את הגישה לערכאות, אלא רק במקרים בהם סיכויי הערעור אפסיים באופן מובהק. 33. המבקשים יטענו כי בית משפט קמא שגה בקביעותיו העובדתיות והמשפטיות, וכי קיימות ראיות חדשות או פרשנות משפטית שונה שיש בהן כדי להטות את הכף לטובתם, ובכך להצדיק את הקטנת הערבון. ## מספר המערערים והשפעתו על הערבון ## 34. העובדה כי מדובר בשלושה מערערים בתיק אחד, אינה מצדיקה כשלעצמה קביעת ערבון גבוה לכל אחד מהם בנפרד, שכן ההליך המשפטי הוא אחד והוצאות המשיבה אינן מוכפלות בהכרח. 35. יש לבחון את ההוצאות הצפויות למשיבה באופן כוללני, ולא לחלקן באופן שרירותי בין המערערים, שכן הדבר עלול להוביל להטלת נטל כספי כבד ובלתי מוצדק על כל אחד מהם. 36. קביעת ערבון אחיד לכל המערערים, תוך התחשבות בכך שמדובר בתיק אחד, תהיה פרופורציונלית והוגנת יותר, ותמנע מצב שבו כל מערער נדרש לשאת בנטל כבד באופן בלתי סביר. 37. המשיבה לא הוכיחה כי מספר המערערים מגדיל באופן משמעותי את הוצאותיה, וטענתה הכללית בעניין זה אינה מספקת כדי להצדיק את גובה הערבון הנדרש. 38. יש להתחשב בכך ששלושת המערערים מיוצגים על ידי אותו עורך דין, וכי פעולותיו המשפטיות מתייחסות לתיק כולו, ולא לכל מערער בנפרד, ובכך להפחית את ההוצאות הצפויות למשיבה. ## היעדר יכולת כלכלית להפקיד ערבון גבוה ## 39. המבקשים טוענים כי אין ביכולתם הכלכלית להפקיד ערבון בסכום של 12,000 ₪, וכי סכום זה מהווה נטל כבד ובלתי סביר עבורם, העלול למנוע מהם לממש את זכות הערעור. 40. על אף שהמבקשים לא הניחו תשתית ראייתית מלאה למצבם הכלכלי, יש להתחשב בכך שהם נדרשים להפקיד ערבון גבוה, וכי הדבר עלול לפגוע ביכולתם לכלכל את עצמם ואת משפחותיהם. 41. יש לאפשר למבקשים להשלים את התשתית הראייתית לגבי מצבם הכלכלי, במידה ובית המשפט ימצא לנכון, על מנת שיוכל לקבל החלטה מושכלת ומבוססת על נתונים מלאים. 42. הפסיקה קבעה כי על המבקש פטור מערבון להוכיח כי עשה ניסיונות למצות את כל אפשרויותיו לגייס כספים, וכי יש לאפשר למבקשים להציג ראיות בעניין זה. 43. יש לבחון את מצבם הכלכלי של המבקשים באופן פרטני, ולא להסתפק בהנחות כלליות, על מנת לוודא שזכותם לערער אינה נפגעת בשל קשיים כלכליים אמיתיים. ## הבטחת הוצאות המשיבה ## 44. הקטנת הערבון לסך של 4,000 ₪ עדיין תבטיח את הוצאות המשיבה באופן סביר ומידתי, ותאפשר לה לגבות את הוצאותיה במקרה שהערעור יידחה. 45. אין צורך בערבון בסכום גבוה באופן מופרז כדי להבטיח את הוצאות המשיבה, שכן סכום של 4,000 ₪ מהווה סכום משמעותי שיכול לכסות חלק ניכר מההוצאות המשפטיות. 46. יש לזכור כי מטרת הערבון היא להבטיח את הוצאות המשיבה, ולא להעניש את המערערים או למנוע מהם את זכות הגישה לערכאות. 47. הפסיקה קבעה כי יש למצוא איזון בין הצורך להבטיח את הוצאות המשיב לבין זכות הגישה לערכאות, וכי אין להטיל ערבון שיהווה חסם בלתי עביר. 48. יש להתחשב בכך שהמבקשים עתידים לקבל פיצויים מהמשיבה, וכי סכומים אלו יכולים לשמש כבטוחה נוספת להוצאות המשיבה, גם אם הערבון יוקטן. ## עקרון השוויון בפני החוק ## 49. הטלת ערבון גבוה באופן בלתי סביר עלולה לפגוע בעקרון השוויון בפני החוק, שכן היא עלולה למנוע מאזרחים בעלי יכולת כלכלית מוגבלת לממש את זכות הערעור שלהם. 50. יש להבטיח כי הגישה לערכאות תהיה שווה לכל אדם, ללא קשר למצבו הכלכלי, וכי לא יוטלו חסמים כספיים בלתי מוצדקים על מימוש זכויות משפטיות. 51. הקטנת הערבון תאפשר למבקשים, אשר מצבם הכלכלי אינו איתן, לממש את זכותם לערער, ובכך תבטיח את עקרון השוויון בפני החוק. 52. יש לפרש את תקנות סדר הדין האזרחי באופן המקדם את זכות הגישה לערכאות, ולא באופן המגביל אותה, ובכך להבטיח הליך משפטי הוגן ושוויוני. 53. בית המשפט מתבקש להפעיל את שיקול דעתו ולהתחשב בנסיבות המיוחדות של המבקשים, על מנת למנוע פגיעה בזכויותיהם החוקתיות ובזכותם להליך הוגן. ## מדיניות שיפוטית של הקלה על מערערים ## 54. מדיניות שיפוטית ראויה צריכה לשאוף להקל על מערערים במימוש זכותם לערער, ולא להכביד עליהם בנטלים כספיים בלתי סבירים, ובכך לקדם את עקרון הגישה לצדק. 55. יש לאפשר למבקשים להציג את טענותיהם במלואן בפני ערכאת הערעור, ואין לדחות את בקשתם להקטנת ערבון על בסיס שיקולים פורמליים בלבד. 56. הפסיקה הכירה בחשיבות של מתן אפשרות למערערים להציג את עניינם בפני ערכאת הערעור, גם במקרים בהם קיימים קשיים כלכליים, וזאת תוך שמירה על האינטרסים של המשיב. 57. יש לנקוט בגישה ליברלית יותר בכל הנוגע לקביעת ערבון, במיוחד כאשר מדובר במערערים פרטיים, וזאת על מנת למנוע מצב שבו זכות הערעור נחסמת בשל קשיים כלכליים. 58. הקטנת הערבון תהווה ביטוי למדיניות שיפוטית המעודדת גישה לצדק, ומאפשרת לאזרחים לממש את זכויותיהם המשפטיות באופן מלא. ## ד. סיכום הסעד: ## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על הקטנת סכום הערבון שהופקד על ידי המבקשים בתיק ערעור זה, באופן שיעמוד על סך של 4,000 ₪ במקום הסכום המקורי של 12,000 ₪. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.ערבון