סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט - 1969 (להלן- החוק) קובע כי לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון ב - "תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות גמל, כמשמעותן בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם הכל אם התובענות נובעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי הענין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד". בפרשת לם קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי בתי הדין לעבודה נעדרים סמכות לדון בתביעה בין חבר בקופת גמל לבין הקופה שעה שהתביעה מושתתת על עילה נזיקית - "לבית הדין לעבודה סמכות דיון ייחודית 'בתובענות שעילתן ביחסי עובד ומעביד' (סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969; להלן: חוק בית הדין לעבודה) ובתוך כך אף ב'תובענות של חברים... נגד קופות גמל... אם התובענות נובעות מהחברות בקופות...' (סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה). עם זאת, אין בית הדין לעבודה מוסמך לדון ב'תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין' (סעיף 24(א)(1) לחוק). זו דרך המלך, כפי שקבעה החוק." (ע"ע 407/05 שמואל לם נ' מבטחים, ניתן ביום 21.6.06, בסעיף 22 לפסק הדין). יצוין כי בפסיקה ניתן למצוא גישה אחרת, שלפיה אין באמור בסעיף 24(א)(3) לחוק כל הגבלה השוללת את סמכות בית הדין לעבודה לדון בעילות נזיקיות הקשורות לתביעות שבין קופות גמל לבין עמיתיהן, שכן ההגבלה על סמכות בית הדין בכל הנוגע לעילות נזיקיות חלה אך בתובענות הנכללות בסעיף 24(א)(1) לחוק, העוסקות בתביעות בין עובד למעביד ("...ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין..."). ראו בעניין זה פסק דינה של השופטת גרסטל בת"צ (מרכז) 4457-03-08 קופת התגמולים של עובדי התעשייה האווירית לישראל בע"מ נ' יפה לוי, ניתן ביום 30.11.08 במיוחד בסעיף 3(ז) ו-3(ח) לפסק הדין וכן עמדת בית הדין הארצי בפרשת מזל אבשלום, דב"ע 6-32/97 מבטחים, מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ נ' מזל אבשלום, פד"ע לב 228). בע"ע 625/08 מירב תותי אשבל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 17.9.09). מניחה כבוד הנשיאה השופטת ארד, את היסודות לבחינת העילה, לקביעת סמכותו העניינית של בית הדין, וכך היא קובעת: "מרכז הכובד לבחינת הסמכות העניינית הוא "מהות הסכסוך וייחודו במסגרת משפט העבודה", לאמור, מבחן מהות עילת התביעה במובנה הרחב. זאת, בעיקר, נוכח הקושי המובנה בהבחנה בין סוגיה השייכת למשפט העבודה לבין כזו השייכת לדין הכללי כאשר לא אחת נשלטות אותן סוגיות על ידי דיני העבודה ועל ידי הדין הכללי, כאחד. כאשר עילת התביעה עשויה להתפרשֹ על פני הסמכות העניינית של מספר ענפי משפט, תקבע הסמכות העניינית על פי העילה ומסכת העובדות בכתב התביעה. בנסיבות ממין אלה "אין מנוס מהערכת המשקל היחסי בין היסודות האמורים, תוך חיפוש אחר המרכיב הדומיננטי המאפיין את המחלוקת, אשר על פיו תוכרע שאלת הסמכות" (ע"ע 617/06 מדינת ישראל נ' אילנה ליטבק פס"ד מיום 2.10.08). כך דרך כלל, כך גם עת המדובר בתחולת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה על הסדר ביטוחי שהוא הסדר פנסיוני בעיקרו והכולל רכיבים ביטוחיים שאינם פנסיוניים. ודוק. "הקביעה אם סכסוך הוא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה אינה נקבעת על פי פירוש מילולי ודווקני של הוראות החוק או על פי זהות הצדדים להליך, אלא על פי מבחנים מהותיים: מהות העניין הנדון או מהות העילה, והאם על פי תכלית חוק בית הדין לעבודה מן הראוי שבית הדין לעבודה ידון באותו עניין. ככל שעל פי מהות העניין מקומו של הדיון בסכסוך הוא בית הדין לעבודה, משתרעת סמכותו על כל בעלי הדין הנוגעים לעניין" (ע"ע 738/06 צבי זר נ' עו"ד אורן פרסקי פס"ד מיום 29.4.07). הנה כי כן, מבחן מהות העניין הוא מבחן העילה במובנה הרחב, על בסיס מדיניות שיפוטית לפיה סדרי הדין אינם כללים פורמאליים בלבד, כי אם כְּלֵי שָרֵת הבאים לסייע למערכת המשפט לדון בדין המהותי." בהמשך פסק הדין קובעת הנשיאה ארד : "טרם חתימה, נוסיף ונבהיר. מתוקף הוראתו של סעיף 24(א) לחוק, לא תבוא בגדר סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. למעט, תובענות שעילתן מפורטת בסעיף 24(א)(1ב) לחוק, כאמור בו: "24. (א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון - (1ב)תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה." הוראות אלה חלות בהתאמה אף על תובענות בין עובדים, מעבידים וקופות גמל לפי סעיף 24(א)(3) לחוק. לגביהן, מצומצמת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה לדון בעילות נזיקיות, ככל שהן מפורטות בסעיף 24 (א)(1ב) לחוק בית הדין. וכפי שציינתי בעניין שמואל לם "זו דרך המלך, כפי שקְבָעָה החוק" ואין בילתה". סמכות ענייניתקופות גמל