חקירת עד תובע בחו''ל - וידאו קונפרנס

החלטה 1. לפני בקשה לאשר קיומה של חקירת התובעת באמצעות מערכת וידאו קונפרנס ולהנחות את המזכירות לדאוג לסידורים הנדרשים. התובעת מסכימה שההוצאות הכרוכות בחקירה באמצעות מערכת הוידאו ישולמו בשלב זה על ידה. 2. התובעת מנמקת את בקשתה בכך שאם היא תצא מארה"ב קיימת סכנה בדרגת וודאות גבוהה שלא יותר לה לשוב לארה"ב ולשלושת ילדיה, לפיכך אף שהייתה מעדיפה ליתן עדותה באולם בית המשפט, היא נאלצת לבקש שעדותה תישמע באמצעות הוידאו. 3. הנתבע מתנגד לבקשה ואלה הם נימוקיו: א. התובעת היא בעלת דין אשר עתרה בתובענה אזרחית לבית המשפט מתוך אינטרס רכושי שיש לה כלפי בעל דינה האחר (הנתבע). לאור זאת, זכותו הבסיסית של הנתבע לחקור את התובעת בחקירה נגדית באולם בית המשפט. ב. הנימוק שניתן ע"י התובעת למתן עדותה באמצעות מערכת הוידאו אינו מקובל על הנתבע. עמדת הנתבע הנה שאין בעובדה שקיימת סבירות בדרגה גבוהה שהתובעת לא תורשה לחזור לארה"ב אם תתייצב בבית המשפט, משום הצדקה לסטות מהדין הסובסטנטיבי המחייב לאפשר לנתבע לחקור חקירה נגדית את התובעת באולם בית המשפט, מה גם שהתובענה הוגשה ע"י התובעת. לאור זאת, עליה לבקש לעכב את שמיעת התובענה עד אשר תוכל להופיע בבית המשפט. ג. חקירה בוידאו אינה יכולה לשמש בשום אופן כתחליף הוגן ויעיל לחקירה באולם בית המשפט וזאת מהטעמים דלהלן: (1) בחקירה באמצעות הוידאו לא ניתן לבחון על נכונה את התנהגות התובעת על דוכן העדים. (2) בחקירה באמצעות הוידאו לא ניתן לראות במה התובעת מעיינת בעת מתן תשובותיה. (3) בחקירה באמצעות הוידאו לא ניתן לדעת האם התובעת איננה מקבלת הנחיות מגורם הנמצא בסביבתה או שתשובותיה ניתנות על ידה עצמה. (4) בחקירה באמצעות הוידאו אין קשר בלתי אמצעי של החוקר, כמו גם של בית המשפט, עם התובעת בעת החקירה הנגדית. (5) הצגת מסמכים לתובעת, תוך כדי חקירתה, היא כמעט בלתי אפשרית בסוג חקירה שכזה. 4. סעיף 13 לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א - 1971 דן באפשרות של גביית עדות בחו"ל: "(א) לפי בקשת בעל דין במשפט אזרחי רשאי בית המשפט, אם נראה צורך בכך למען הצדק ולפי התנאים שהורה עליהם, לצוות שעד או כל אדם אחר ייחקר בתצהיר על ידי אדם פלוני ובמקום פלוני שמחוץ לתחום שיפוטו של בית המשפט, ורשאי בית המשפט ליתן הוראה בכל דבר הכרוך באותה חקירה, כפי שייראה סביר וצודק, ורשאי הוא להתיר לכל בעל דין להגיש את פרוטוקול העדות כראיה באותו משפט. (ב) אדם שהורו לו לערוך חקירה כאמור רשאי להשביע ולערוך דו"ח מיוחד לבית המשפט בדבר החקירה ובדבר התנהגותו של כל עד או אדם אחר בה או בדבר העדרו ממנה, ורשאי בית המשפט להורות על כל הליך וליתן כל צו כפי שייראה לו צודק". 5. ככלל עדות עד ניתנת בבית המשפט כאשר הוא מתייצב באופן אישי באולם בית המשפט על מנת לאפשר לבית המשפט להתרשם באופן בלתי אמצעי מהתנהגותו על דוכן העדים. בפס"ד בענין גיל נקבע, בין היתר, לאמור: "חשיבותה של חקירה לפני בית המשפט נעוצה ביכולתו של בית המשפט להתרשם מהתנהגות העד, שעה שהוא נחקר חקירה נגדית". ראה: ע"א 397/87 גיל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פ"ד מד (2) 397, בעמ' 403 מול האות ג'. ובהמשך: "הכלל הוא, כי העדת עדים צריך שתיעשה לפני בית המשפט הדן בענין בישראל. הגיונו של הכלל נעוץ בחשיבות הקיימת בכך שבית המשפט הפוסק בענין יתרשם באופן בלתי אמצעי מן העדים הנחקרים לפניו. הדברים אף מתחדדים מקום בו מדובר, כפי שהדבר במקרה דנן, בעד אשר הוא בעל ענין אישי בהליך המתנהל נגדו". (שם, בעמ' 403 מול האות ז' ובעמ' 404 מול האות א'). ברע"א 4649/92 נקבע בין היתר לאמור: "בהקשר זה יש גם להדגיש את ההבחנה המקובלת בין עד שהוא התובע לבין עד שהוא נתבע... הכלל הוא, שבית המשפט חייב להחמיר כאשר מדובר במתן רשות לעריכת החקירה של התובע מחוץ לתחום השיפוט המקומי, רק במקרים יוצאים מגדר הרגיל תינתן רשות, שהרי התובע הוא היוזם של ההליכים. יתר על כן וכאמור כבר, חשוב מאוד שהשופט השומע את התביעה, יוכל להתרשם בצורה מתאימה מהתנהגות התובע על דוכן העדים, שעה שהוא נתון לחקירת שתי וערב יעילה, כדי שיידע השופט להעריך כראוי את עדותו של בעל דין מעוניין זה". ראה: רע"א 4649/92 פקיד שומה למפעלים גדולים נ.ז. גהל ואח', פ"ד מז (1) 564, בעמ' 569 מול האות ב'. 6. על אף האמור לעיל קיימת אפשרות, כאשר מדובר בנסיבות מיוחדות, להתיר גביית עדות בחו"ל. בע"א 397/87 הנ"ל נקבע, בין היתר, לאמור: "עם זאת, במקרים בהם הדבר דרוש "למען הצדק" רשאי בית המשפט להתיר חקירה של עד, ובעל דין בכלל זה, בחו"ל". שם, בעמ' 404 מול האות א'. בע"א 84/51 התייחס בית המשפט לשאלה מתי יהא זה "למען הצדק" להתיר חקירה בחו"ל. בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי בית המשפט צריך לשאול את עצמו אם - "קיימת סיבה טובה המונעת את בואם של העדים מחו"ל והופעתם לחקירה בבית משפט בישראל". בנוסף נקבע בפסק הדין הנ"ל לאמור: "אכן בבוא השופט, השומע בקשה כנ"ל להחליט מה מחייבת שורת הצדק, ישים אל ליבו את הנסיבות המיוחדות של הענין הנדון לפניו, וכן יביא בחשבון כי מחד גיסא, אין להרשות את מילוי הבקשה במקום שהדבר עלול לגרום עוול לצד שכנגד, ומאידך, כי מן הדין להעתר לבקשה, כדי לאפשר למבקש הוכחת תביעתו (או הגנתו) בנסיבות שבהן שוכנע השופט כי בואם של העדים מחוץ לארץ והופעתם לשם חקירה בבית המשפט המקומי כרוכים בקשיים שהינם רציניים בשבילם". ובהמשך: "ועוד באותו עניין: אחדים מהתנאים אשר המבקש חייב להוכיחם ושיהיה בהם כדי להדריך את שיקול הדעת של השופט הדן בבקשה הם: 1) כי פניית המבקש לבית המשפט נעשתה בתום לב; 2) כי יש בידי העדים אשר המבקש חפץ בגביית עדותם מחוץ לתחום השיפוט המקומי, למסור עדות שהנה רלבנטית לשאלות השנויות במחלוקת במשפט גופו; 3) וכי קיימת סיבה טובה, המונעת את בואם של העדים מחוץ לארץ והופעתם לחקירה בבית המשפט בישראל". ראה: ע"א 84/51 קלינגהופר נ' בלום ואח', פ"ד ו עמ' 198 בעמ' 201 מול האות ו' ובעמ' 202 מול האותיות א', ב'. 7. נראה לי כי השיקולים המנחים את בית המשפט בכל הקשור להתיר העדת עד בחו"ל כמפורט לעיל צריכים להנחות את בית המשפט אף בכל הקשור להתיר העדת עד (בענייננו התובעת) באמצעות מערכת וידאו. 8. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי את הבקשה לאור השיקולים המנחים את בית המשפט כאמור לעיל, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. 9. אין חולק על כך כי התובעת מתגוררת עם ילדיה בארה"ב מאז אפריל 1997, דהיינו, כארבע שנים. לאור התשתית הראייתית שהונה בפני קיים סיכון בדרגה גבוהה כי אם התובעת תעזוב את ארה"ב על מנת להתייצב בבית המשפט למתן עדות היא לא תוכל לחזור לארה"ב, והתוצאה הנה ניתוק הקטינים מאמם. אין ספק שניתוק כזה יגרום נזק קשה לשלושת הילדים הקטינים המתגוררים עם אמם התובעת בארה"ב מזה כארבע שנים. יצויין כי שני הקטינים קרן וגיא הינם ילידי 1/4/93, כבני שמונה שנים, כך שמחצית משנות חייהם הם מתגוררים בארה"ב. אומנם יכולה להיטען הטענה כי התובעת יכולה להגיע לארץ עם הילדים כך שלא יהיה ניתוק בינם ובין אמם ולא ייגרם להם נזק. טענה זו איננה מקובלת עלי. הקטינים אינם צד להליך המשפטי המתנהל בפני ויש להם זכויות משלהם. לאור זאת, על איזה בסיס משפטי ומה הצידוק לכך לכפות עליהם לעזוב את מקום מגוריהם ולהצטרף לאמם אך ורק בגלל העובדה שאמם צריכה להתייצב בית המשפט כדרישת הנתבע. הקטינים הנם בעלי אישיות משפטית נפרדת ועצמאית וזכותם להישאר במקום מגוריהם. אין לבית משפט סמכות לכפות עליהם להצטרף לאמם. לאור זאת, הניתוק מאמם הנו בלתי נמנע אם אחייב את התובעת להתייצב למתן עדות בבית המשפט ואין לי ספק שניתוק שכזה יגרום לנזק קשה לקטינים. אציין כי במסגרת ההליכים המשפטיים שהתנהלו בפני במסגרת תמ"ש 29116/98 התובעת בקשה לאפשר לה שלא להופיע לדיון, אולם הוריתי לה להתייצב ולהיחקר באולם בית המשפט. דא עקא, מאז חל שינוי נסיבות וכיום הוראה שכזו תגרום לנתק בין הקטינים לאמם כאמור לעיל. יודגש כי אין באמור לעיל כדי להביע דעה אם טובתם של הקטינים להתגורר בארה"ב או לא. נושא הילדים טרם נדון בפני ובעניין זה מתקיימים הליכים משפטיים בערכאות המשפטיות בארה"ב. יחד עם זאת, לאור העובדה שמתקיימים הליכים משפטיים בערכאות המשפטיות בארה"ב וכל עוד לא נתן צו אופרטיבי סופי ע"י בית משפט מוסמך בארה"ב המורה לתובעת להחזיר את הקטינים לידי הנתבע המתגורר בארץ, שהייתם של הקטינים בהחזקת אמם בארה"ב הנה לגיטימית. 10. הנה כי כן אני סבור כי בנסיבות הנ"ל התקיימו שלושת התנאים המפורטים בפסק הדין בעניין קלינגהופר, כאמור לעיל. יתר על כן, נראה לי כי בנסיבות המפורטות לעיל מוצדק להתיר חקירת התובעת באמצעות מערכת הוידאו. 11. אשר לנימוקים של הנתבע, כי חקירה בוידאו אינה יכולה לשמש כתחליף הוגן ויעיל לחקירה באולם בית המשפט, עמדתי הנה, כי גם חקירת עד בחו"ל אינה יכולה לשמש כחליף הוגן ויעיל לחקירה באולם בית המשפט. על אף זאת, סעיף 13 לפקודת הראיות מאפשר חקירה שכזאת בכפוף לתנאים ולשיקולים כמפורט לעיל. לאחר שהגעתי למסקנה כי בשים לב למכלול השיקולים ובנסיבות הענין יש לסטות מהכלל של חקירת התובעת באולם בית המשפט ברור ומובן שההיתר נתן על אף המגבלות של שמיעת עדות שלא על דרך התייצבות העד באולם בית המשפט. למעלה מן הצורך אציין כי הנתבע מעורב באופן פעיל באמצעות נציגיו בהליכים המשפטיים המתנהלים בארה"ב ואין מניעה כי נציג מטעמו יהיה נוכח במעמד מתן העדות של התובעת. 12. זאת ועוד, מתן עדות באמצעות מערכת וידאו קבלה לגיטימיות ע"י בית המשפט העליון באותם מקרים אשר יש הצדקה לכך וזאת על אף המגבלות של מתן עדות בדרך זו. (ראה החלטות בית המשפט העליון שצורפו לתגובה מטעם התובעת). לאור העובדה שהגעתי למסקנה כי בנסיבות של המקרה הנדון מוצדק לסטות מהכלל של התייצבות עד בבית המשפט ברור שמסקנה זו הנה על אף המגבלות של שמיעת העדות באמצעות מערכת וידאו. 13. אשר על כן אני נעתר לבקשה. בשלב זה תשא התובעת בהוצאות הכרוכות במתן העדות באמצעות מערכת הוידאו. יואילו ב"כ התובעת להודיע לבית המשפט ולב"כ הנתבע מקום בו תימצא התובעת בעת מתן העדות. מצופה שההודעה תימסר תוך 15 יום. אני אוסר על נוכחות אנשים זרים במקום בו תימצא התובעת בעת מתן עדותה פרט למי שנוכחותו דרושה להפעלת מערכת הוידאו לצורך מתן העדות. על אף האמור לעיל כל אחד מהצדדים רשאי לשלוח נציג למקום בו תהיה התובעת בעת מתן העדות. עדות וידאו קונפרנס (היוועדות חזותית)דיוןחקירה (בבית משפט)