החלטה 1. בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ה' גרסטל) ביום 18.12.03 בה"פ 1279/02 עד להכרעה בערעור. 2. המבקשים כרתו עם המשיבה הסכם להקמת תחנת תדלוק, במסגרתו הועמדה על-ידי המשיבה למבקשים הלוואה בסך 500,000 דולר ארה"ב כנגד משכון זכויות המבקשים במגרש עליו הייתה אמורה להיות מוקמת תחנת התדלוק. הצדדים הסכימו, כי אם בתוך תקופה של שלוש שנים לא יתקבל היתר להקמת תחנת התדלוק יהיה כל צד רשאי, מתום שלוש השנים האמורות וכל עוד לא יתקבל ההיתר, לבטל את ההסכם בהודעה של 30 ימים למשנהו. עוד הוסכם, כי המבקשים יחזירו את ההלוואה בתוך 7 ימים ממועד ביטולו של ההסכם. בהתאם להסכמות אלה, שלוש שנים לאחר כריתת ההסכם, ומשלא הומצאו ההיתרים הנדרשים, הודיעה המשיבה למבקשים על ביטול ההסכם ודרשה מהם להשיב את סכום ההלוואה. 3. המבקשים פנו לבית המשפט המחוזי בבקשה כי יצהיר שהודעת הביטול נעשתה שלא כדין. לטענתם, המשיבה לא הייתה רשאית לבטל את ההסכם תוך הסתמכות על אי קבלת היתר הבנייה תוך שלוש שנים, מן הטעם שהיא הפרה את התחייבותה לפעול עבור הצדדים להשגת היתר הבנייה. המבקשים הוסיפו וטענו, כי קיום התחייבותה של המשיבה לדאוג להיתרים הנו תנאי מוקדם להפעלת זכות הביטול. עוד נטען, כי טרם הביטול הפרה המשיבה את התחייבותה לשלם את דמי ההיתר שנדרשו על-ידי מנהל מקרקעי ישראל. בנוסף, נטען כי המשיבה פעלה בחוסר תום לב המחייב לבטל את הודעת הביטול. 4. בית המשפט המחוזי דחה את תביעת המבקשת למתן פסק דין הצהרתי. נקבע, כי המשיבה נקטה בפעולות להשגת ההיתרים, בהתאם להתחייבויותיה, והעיכובים בהשגת ההיתר לא נגרמו עקב מחדליה של המשיבה. לעניין זכות הביטול נקבע, כי זו לא הותנתה בקיום התחייבות זו או אחרת של המשיבה. לסיום, קבע בית המשפט המחוזי כי לא המשיבה הייתה זו אשר פעלה בחוסר תום לב, כי אם המבקשים, אשר הסתירו מבית המשפט עובדות הדרושות לצורך הכרעה. 5. לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי, פתחה המשיבה בהליכי מימוש שטר המשכון בהוצאה לפועל. מנגד, המבקשים ערערו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובד בבד ביקשו לעכב את הליכי מימוש המשכון עד להכרעה בערעור. בית המשפט קמא דחה את בקשת המבקשים לעיכוב ביצוע, ומכאן הבקשה שלפני. 6. לטענת המבקשים הבקשה הנכונה במקרה זה היא בקשת עיכוב ביצוע, שכן הליך מימוש המשכון שואב את כוחו מפסק הדין של בית המשפט המחוזי, וממנו בלבד. לטענתם סיכויי הערעור טובים, ומימוש המשכון ייתר את הערעור ויסב למבקשים נזק שאינו ניתן לתיקון, שכן עם מימוש המשכון לא ניתן יהיה לממש את ההסכם בין הצדדים. לעומת נזקם של המבקשים, עיכוב הביצוע לא יגרום כל נזק למשיבה. 7. לטענת המשיבה, פסק הדין אינו מצמיח סעד אופרטיבי אותו ניתן לעכב, וזכות המשיבה למימוש המשכון לא קמה מכוח פסק הדין אלא מכוח ההסכם שבניהם ולאחר ששלחה את הודעת הביטול ודרשה את השבת ההלוואה. עוד טוענת המשיבה, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. למבקשים לא ייגרם נזק ממימוש המשכון, שכן בכל מקרה לא ניתן יהיה לקיים את ההסכם ולהקים את תחנת התדלוק מפאת חוסר האפשרות להשיג היתרים. משכך, המבקשים בכל מקרה יהיו חייבים להחזיר למשיבה את סכום ההלוואה בסך של 500,000 דולר. בנוסף, המבקשים לא טענו כי אין ביכולתם להשיב את החוב שלא בדרך של מימוש המשכון, והם רשאים לעשות כן ובכך לייתר את הליכי מימוש המשכון. לעומת המבקשים, הנזק שייגרם למשיבה אם יעוכב ביצוע פסק הדין יהיה רב. המשיבה מפסידה ריבית, וערך המגרש יורד בצורה דרסטית וכבר כיום ספק אם במימושו יהא כדי לכסות את סכום ההלוואה. 8. נראה שיש ממש בטענת המשיבה, כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי אינו מקנה לה כל סעד אופרטיבי, וכי זכותה לפעול למימוש המשכון לא צמחה מכוח דחיית התביעה. אכן, על פניו נראה ש"לא ניתן 'לעכב' ביצועו של פסק דין הדוחה תובענה... כי במקרה כזה אין מה לעכב" (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 864). במקרה כזה, ראוי לבקש צו מניעה בערעור, ולא צו לעיכוב ביצוע פסק דין (השווה: דנג"צ 5393/00 זוננפלד נ' שר הפנים (לא פורסם)). מן הצד האחר, אילו קבע בית המשפט המחוזי כי הודעת הביטול של המשיבה ניתנה שלא כדין, היה בכך כדי למנוע ממנה לממש את המשכון. משבית המשפט המחוזי נתן הכשר להודעת הביטול של המשיבה, הוא הכשיר את זכותה לפעול למימוש המשכון. אכן, בעבר בית המשפט נענה גם לבקשה לעיכוב ביצוע של פסקי דין הדוחים תובענות לסעדים הצהרתיים (ראה: בש"א 1440/95 אורנן נ' עמותת קונסרבטוריון "דוניה ויצמן" (לא פורסם); בש"א 6801/95 הליליס בע"מ נ' מנהל המכס והמע"מ, פ"ד מט(3) 258). 9. מכל מקום, במקרה שלפנינו אני מוכן להתייחס לבקשה כאל בקשה למתן סעד זמני בערעור. ממילא השיקולים בעיכוב ביצוע ובמתן סעד זמני בערעור, כאשר הבקשה האחרונה מבוססת על הטענה שאי מתן הסעד הזמני יסכל את זכות הערעור, דומים. לדעתי, גם במתכונת זו דין הבקשה להידחות. 10. אשר לסיכויי הערעור, נראה על פניו שאלה אינם גבוהים. בית המשפט קמא קבע, כממצא עובדתי, כי המשיבה עמדה בהתחייבויותיה על-פי ההסכם, ועל כן, הודעת הביטול ששלחה למבקשים נשלחה כדין. סיכויי ההתערבות של ערכאת הערעור בממצאים אלה נמוכים. 11. נראה שגם מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה. נכון הדבר, כי בתי המשפט נוטים לעכב ביצועם של הליכי מימוש נכסים ומכירתם לצדדים שלישיים, שכן בהיעדר עיכוב עלולה להיגרם פגיעה בלתי הפיכה בזכותו הקניינית של המבקש בנכס (ב"ש 839/86 נאות מרינה בת-ים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי, פ"ד מ(4) 126; רע"א 7139/96 טריגוב נ' "טפחות" בנק למשכנתאות, פ"ד נא(2) 661; בש"א 9343/96 בדיחי נ' מאיר (לא פורסם)). אולם, אין די בכך שהמבקש ישכנע כי מימוש הבטוחה לאלתר יגרום לו נזק גדול או בלתי הפיך, אלא על המבקש לשכנע את בית המשפט, שעיכוב המימוש של הבטוחה לא יגרום נזק לזוכה ולא יגרע מסיכוייו להיפרע מן הבטוחה, באותה מידה, גם אם יושעה המימוש. "כדי לשכנע את בית המשפט, בקיומו של תנאי אחרון זה, מוטל על המבקש להראות, כי לנכס המשועבד שווי כספי יציב, שמאז השעבוד נשמר ערכו ביחס שווה לגובהו המשתנה של החוב שלהבטחתו שועבד, וכי יש יסוד איתן להאמין, שיהיה די בו כדי להבטיח את סילוק החוב שיעמוד לזכות המשיב, אם יידחה הערעור" (בש"א 4645/91 משה כובשי חברת הובלה נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם)). בנוסף, על המבקש להניח תשתית עובדתית מספקת לטענותיו בדבר היעדר יכולתו לשלם את חובו שלא מתוך הנכסים שאת מימושם הוא מבקש לעכב (בש"א 3158/91 פלאטו שרון נ' קומפני פריזיין דה פרטיסיפסיון, פ"ד מה(5) 499; רע"א 7437/04 רוזנטל נ' שיטרקו בע"מ (לא פורסם)). במקרה דנן, שוכנעתי שלמשיבה ייגרמו נזקים באם יעוכבו הליכי מימוש המשכון. זאת, משום שערך המגרש ירד בצורה דרסטית מיום כריתת ההסכם, לפני כשש שנים, מה שמעמיד בספק את יכולתה של המשיבה להיפרע את סכום ההלוואה ממימוש המגרש. עוד יש לציין, כי המבקשים לא הניחו תשתית עובדתית מספקת לכך שהם אינם יכולים לשלם את החוב שלא מתוך מימוש המגרש. מעבר לכך, עובדה היא שעד היום לא ניתן היתר להקמת תחנת דלק על המגרש, ולא ברור אם היתר כזה יינתן בעתיד. במצב דברים זה, כלל לא ברור שמימוש המגרש הוא שיביא לסיכול החוזה. בכל מקרה, אם הערעור יתקבל, הרי שהמשיבה תמצא כמי שהפרה את החוזה בין הצדדים בכך שביטלה את החוזה שלא כדין. במקרה כזה יהא עליה לפצות את המבקשים, מה שאמור להטיב את נזקם גם בגין מימוש המגרש, אם יימצא שנעשה שלא כדין. 12. התוצאה היא שהבקשה נדחית. ביצוע פסק דיןעיכוב ביצועתל אביב