1. בפנינו תביעה שהוגשה על ידי התובע בעקבות החלטת ועדת הערעורים לענייני מבטחים-קרנות הפנסיה בע"מ (להלן-מבטחים, ועדת הערעורים) שדחתה ביום 5.12.00 את ערעורו של התובע על החלטת הועדה הרפואית לקביעת נכות של מבטחים (להלן-הועדה הרפואית), שקבעה, בין השאר, כי התובע מסוגל לעבוד בעבודה מתאימה במשרה מלאה. נציין כי התובע בוטח בקרן פנסיה מקיפה לעמיתים חדשים (להלן-קרן הפנסיה) 2. רקע כללי 2.1 התובע יליד 1967, בוטח במבטחים החל מחודש 12/96 ועד לחודש 4/99. החל מחודש נובמבר 1996 הועסק התובע כנהג/מחלק סחורות בחברת עלית. 2.2 ביום 14.3.97 נפגע התובע, במהלך עבודתו בחברת עלית, בברך ימין (להלן-התאונה). התאונה הוכרה, על ידי המוסד לביטוח לאומי, כתאונת עבודה. ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי אבחנה כי המערער סובל מחבלה בברך ימין עם קרע של המיניסקוס, קבעה לו נכות של 10% לפי סעיף 48(2) ו II, וכן קבעה כי הפגיעה במיניסקוס מגבילה את תפקודו היומיומי ולכן החליטה להפעיל תקנה 15 להגדיל את נכותו ברבע. 2.3 ביום 16.7.1997 פוטר התובע מעבודתו בחברת עלית. במכתב הפיטורים לא מצויינת סיבת הפיטורים. לאחר מכן עבד התובע בחברת אוסם כנהג/מחלק סחורות, ולאחר כשנה וחצי של עבודה, פוטר ביום 22.5.99. במכתב הפיטורים צויין כי הפסקת העבודה היא עקב מגבלות רפואיות. לאחר פיטוריו מחברת אוסם, החל התובע בהליכי שיקום ביוזמת ומימון המוסד לביטוח לאומי במסגרתם למד הנהלת חשבונות. 2.4 לאחר שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, פנה המערער למבטחים בבקשה לקבל פנסיית נכות. 2.5 התובע נבדק ביום 22.7.99 על ידי ועדה רפואית של מבטחים אשר קבעה, בין השאר, כדלקמן: "… בהתאם למסמכים הרפואיים שהוצגו בפניה, הועדה בדיעה שהגבלותיו הרפואיות, בגינן החבר תובע פנסית נכות החלו לפני התאריך הקובע 12/96. היות והחבר טרם צבר 60 חודשי חברות רצופים בקרן פנסיה מקיפה, כנדרש, אינו זכאי לעת עתה לעמוד בפני ועדה רפואית לקביעת נכות". (להלן-החלטת הועדה הרפואית). 2.6 התובע ערער על החלטת הועדה הרפואית לועדת ערעורים לענייני מבטחים (להלן-ועדת הערעורים). במסגרת הדיון בערעורו של המערער הסכים התובע כי עניינו יועבר לועדה רפואית עליונה. 2.7 הועדה הרפואית העליונה קבעה, ביום 8.2.2000, בין השאר, כדלקמן:- "אי לכך קיימת סבירות שיש קשר בין פגיעה קודמת ל- 12/96 למצבו הנוכחי". 2.8 בעקבות החלטת הועדה הרפואית העליונה, כאמור לעיל, קבעה ועדת הערעורים כדלקמן:- "לאחר שמיעת הצדדים ועיון בחומר שלפנינו הגענו להחלטה כדלקמן: אמנם הועדה הרפואית העליונה החליטה שקיימת סבירות שיש קשר בין פגיעה קודמת למצב הנוכחי אך לא קבעה, כנדרש על פי התקנות שהמצב הנוכחי הוא תוצאה מפגיעה קודמת לפיכך אנו מחליטים כי הספק יפעל במקרה זה לטובת המבוטח ויש לראות במצבו הנוכחי 'מחלה חדשה'." 2.9 בעקבות קביעת ועדת הערעורים, עמד התובע ביום 6.6.2000 לבדיקה בפני ועדה רפואית של מבטחים, על מנת שזו תבדוק את מצבו הרפואי מחודש 5/99 ואילך. הועדה הרפואית בדקה את התובע וקבעה, בין השאר, כדלקמן:- "הועדה לא מצאה סיבה רפואית מספקת לפרישתו, והנ"ל מסוגל לעבוד בעבודה מתאימה במשרה מלאה, וכזה מצבו גם מ- 05/1999 ואילך. הח' רשאי לערער על החלטה זו על ידי פנייה אל בית הדין לעבודה או אל ועדת הערעורים לענייני מבטחים-יותר, תוך 36 חודשים מיום אובדן הכושר הנטען, או הפסקת העברת דמי גמולים לקרן, - המוקדם מביניהם". 2.10 התובע ערער על החלטת הועדה הרפואית לועדת הערעורים, והסכים להיבדק על ידי הועדה הרפואית העליונה, אשר ממצאיה, על פי תקנות מבטחים, הנם סופיים בכל הנוגע לשאלות רפואיות. הועדה הרפואית העליונה בדקה את התובע ביום 11.9.00 וקבעה כדלקמן:- "מדובר בנבדק הסובל מכאבים והפרעה בברך ימין על רקע של פגיעה קודמת כפי שנקבע בועדה מיום 7.2.00. בתשובה לשאלותיכם: מדובר בנכות. שעור הנכות הרפואית - 10% לפי מבחני המ.ל.ל. שעור נכותו התפקודית הוא 0%. מסוגל לעבוד לפי השכלתו, נסיונו וכישוריו. הועדה סבורה שמצבו כיום קשור לתאונת העבודה כפי שפרטנו בדו"ח הועדה מ- 7.2.00". 2.10 ביום 7.11.2000 פנתה ועדת הערעורים לועדה הרפואית העליונה, בין השאר, בדברים כדלקמן:- "בתשובתכם מ- 13.9.2000 בענינו של הח' ידיד יוסי ציינתם, בין השאר ש"שעור נכותו" התפקודית הוא 0%. מסוגל לעבודה לפי השכלתו, נסיונו וכישוריו. בתקנות מבטחים המושג נכות תפקודית לא קיים, לפי כך אנו מבקשים שתציינו את מצבו הרפואי של החבר ל- 6/99 ותקבעו: א. אם החבר נכה כהגדרתו בתקנות מבטחים; דהיינו "…אין הוא מסוגל, מחמת מצבו הבריאותי או הנפשי להמשיך ולעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת מבלי שתגרם הרעה במצב בריאותו…" ב. אם הוא נכה, אנא פרטו מה שיעור הנכות ולאיזו תקופה נקבע". 2.11 בתשובה, ענתה הועדה הרפואית העליונה, בין השאר, כדלקמן:- "א. מדובר בנכות מעבודה. ב. החבר אינו עונה על הקריטריונים של נכה לפי התקנות, כי מסוגל להמשיך לעבוד בעבודתו או עבודה מתאימה אחרת. ג. כך היה מצבו ב- 6/99". 2.12 בעקבות תשובתה של הועדה הרפואית העליונה החליטה ועדת הערעורים כדלקמן:- "אנו נתנו את דעתנו על מכתב ההבהרה מ- 19.11.00 של הועדה הרפואית העליונה כהמשך למכתב קודם של הועדה מיום 13.9.00 שבו נקבע שהמערער "מסוגל לעבודה לפי השכלתו נסיונו וכישוריו". לאור קביעותיה האמורות של הועדה הרפואית העליונה, אנו מחליטים לדחות את הערעור". החלטה זו של ועדת הערעורים היא מושא הערעור שבפני. 3. נימוקי הערעור 3.1 ההחלטה הרפואית הטהורה היחידה שבממצאי הועדה הרפואית הנה נכותו הרפואית בשיעור של 10%. שאר ההחלטות של הועדה הרפואית הנן החלטות בעלות אופי משפטי, ועל כן, חתימתו של המערער, על ההסכמה כי ממצאיה של הועדה הרפואית בעניינים רפואיים יהיו סופיים ובלתי ניתנים לערעור, אינה יכולה למנוע ממנו מלערער על קביעות הועדה הרפואית העליונה. 3.2 הועדה הרפואית העליונה התקשתה לפרש את התקנון כהלכתו, ולא השיבה על שאלות ועדת הערעורים לגבי השאלה האם החבר "נכה" כהגדרתו בתקנון. 3.3 איש לא שאל את הועדה הרפואית העליונה מה היא נכותו התפקודית של המערער או האם הוא מסוגל לעבוד לפי השכלתו, ניסיונו וכישוריו. קריטריונים אלה מופעלים על ידי רופאים העובדים עבור חברות ביטוח העוסקות בביטוחי חיים כאשר תנאי הפוליסה מתנים את הפיצוי בגין אי כושר בכך שהמבוטח אינו מסוגל לעבודה לפי השכלתו, נסיונו וכישוריו. למעשה מן הדין היה לפסול את הועדה מיד לאחר שהפעילה את הקריטריונים הנ"ל מחשש שנטיית לבה הינה להפעיל קריטריונים פסולים אלה, ובשכחה כי היא יושבת כועדה במבטחים ולא בחברת ביטוח פרטית. 3.4 הועדה הרפואית נכשלה פעם נוספת - כאשר קבעה במכתב ההבהרה כי המערער אינו עונה על הקריטריונים של "נכה". הועדה לא הבהירה מהי "עבודה מתאימה אחרת", וחשוב מכל לא התייחסה לסייפת ההגדרה בתקנון הקובעת "מבלי שתיגרם הרעה במצב בריאותו". די בדברים אלה, לטענת המערער, על מנת לקבוע כי ועדה זו אינה ממלאת אחר הוראות התקנון, וזכותו של המערער כי בית הדין ישלים את מלאכת הועדה בעצמו, בתחום המשפטי, לאור הקביעה הרפואית של הועדה בשיעור של 10% (בדיוק כמו קביעת המל"ל הרפואית). לחילופין, מסתפק המערער בהחזרת העניין לועדת הערעורים שתפעיל בנדון את שקול דעתה עפ"י הנחיית בית הדין. 3.5 הרכב הועדה אינו עומד בדרישות התקנון, ועל כן, ממילא יש להחזיר את העניין לטיפולה של ועדה רפואית בהרכב אחר. 3.6 המערער עבד כל חייו בעבודות פיזיות קשות, תחילה כפועל בחנות, שנהג לבצע ביחוד את עבודות הסבלות - המצאת משלוחים לבתי הלקוחות כאשר קנו כמות סחורה רצינית, ולאחר מכן כנהג מחלק סחורות, שלמעשה, מבלה רוב הזמן בעמידה על הרגליים, וחלק לא מבוטל של הזמן בהרמת סחורות וסחיבתן מהמחסן למשאית ומהמשאית לקימעונאי. ברור כי פגיעתו מנעה ממנו את היכולת להמשיך בעיסוקיו הנ"ל וזו הסיבה שפוטר מעלית ואח"כ גם מאוסם, בשל כושר גופני לקוי. 3.7 השכלתו של המערער עובר לתאונה לא כללה הכשרה למקצוע עיוני כלשהו. 3.8 אמנם לאחר שפוטר פנה המערער לשיקום על ידי המל"ל וכיום הוא מנסה למצוא עבודה כמנהל חשבונות, וספק אם ימצא עבודה, אך ברור כי גם אם ימצא עבודה שכרו יהיה קטן בהרבה משכרו דאז עבור עבודה פיזית, ובמיוחד מהשכר אליו יכול היה להגיע כיום בעלית או באוסם אלמלא התאונה. 3.9 הפרשנות הנכונה של המילים "עבודה מתאימה אחרת" הינה עבודה מהסוג ומהתחום אותה נהג החבר לבצע עובר לתאונה, ובמקרה דנן, עבודה פיזית קשה הכרוכה בנשיאת משאות כבדים ובעמידה והליכה מרובות וממושכות רוב היום. 3.10 המערער ממלא אחר הגדרת "נכה" היות וברור כי הוא אינו יכול לבצע עבודה מתאימה אחרת (להיות סבל, מחלק, פועל וכיו"ב במקום כזה או אחר) מבלי שהדבר ישפיע לרעה על מצב הברך שלו. 3.11 הועדה לא המציאה הפרוטוקולים למערער, ולא נימקה את החלטותיה. עמדת מבטחים 4.1 הועדה הרפואית העליונה פעלה כנדרש, בדקה את המערער, בחנה את מסמכיו הרפואיים, וקבעה כי המערער אינו נכה כהגדרת המונח בתקנות, וכן נימקה את ממצאיה, ולפיכך הסכמת המערער וכמתחייב מתקנות מבטחים - ממצאיה הינם סופיים בכל הנוגע לשאלות הרפואיות. 4.2 תקנות מבטחים אינן קובעות את הרכב הועדה הרפואית העליונה, כי אם את הרכב הועדה הרפואית של מבטחים בלבד. הרכב הועדה הרפואית העליונה נקבע על פי פגיעותיו של המערער, והינו נתון לשיקול דעתה של הועדה הרפואית העליונה, אשר חבריה אינם ממונים על ידי מבטחים או מי מטעמה. 4.3 העובדה כי המערער עבד לאחר התאונה, הן בשנת 1997 והן בשנת 1999, מהווה חיזוק למסקנות הועדה הרפואית העליונה, לפיהן המערער מסוגל לעבודה. בשונה מהמוסד לביטוח לאומי, נכה על פי תקנות מבטחים הינו מי שאינו מסוגל לעבוד לפחות 3 חודשים. הקריטריונים לקביעת נכות במוסד לביטוח לאומי שונים מן הקריטריונים של המבטחים. העובדה שהמערער אכן עבד בפועל, מחזקת ותומכת בהחלטת הועדה הרפואית העליונה. 4.4 לאור האמור לעיל המערער אינו "נכה" כהגדרת המונח בתקנות, שכן לא נקבע על ידי ועדה רפואית של מבטחים או ועדה רפואית עליונה כי התובע "נכה", כנדרש על פי תקנה 36 לתקנות מבטחים. 4.5 גם אם הייתה הועדה הרפואית העליונה מוצאת כי המערער "נכה" כהגדרתו בתקנות, הרי שלאור תקנה 38 לתקנות, התובע היה זכאי רק להפרש שבין שיעור הנכות, על פי החלטת הועדה הרפואית העליונה, לבין שיעור הנכות שנקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי, במידה והיה קיים הפרש. 4.6 לאור כל האמור לעיל, המערער אינו "נכה", כהגדרת המונח בתקנות הפנסיה של מבטחים, הועדה הרפואית העליונה פעלה כדין, בדקה את התובע, את מסמכיו הרפואיים ונימקה את ממצאיה והתובע מושתק, כיום, מלטעון כנגד החלטת הועדה הרפואית העליונה, לנוכח העובדה שהסכים לכך שממצאיה הינם סופיים בשאלות הרפואיות. בדיון שהתקיים בפנינו הסכימו הצדדים על עובדות המקרה וביקשו להגיש סיכומים באשר לשאלות המשפטיות. המסגרת המשפטית 5.1 תקנות מבטחים (להלן-התקנות) הרלוונטיות לענייננו הן כדלקמן:- בפרק א' לתקנות הוגדר "נכה" כ- "אדם שנפגע כושרו לעבוד לתקופה של שלושה חודשים לפחות ואשר כתוצאה מכך אין הוא מסוגל, מחמת מצב בריאותו הגופני או הנפשי להמשיך ולעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת מבלי שתיגרם הרעה במצב בריאותו, הכל כפי שיקבע ע"י הועדה הרפואית". (ההדגשות לא במקור) תקנה 36 לתקנות קובעת כדלקמן:- "א. חבר שכיר יהיה זכאי לפנסיית נכות בהתמלא כל התנאים הבאים יחדו. חבר עצמאי יהיה זכאי לפנסיית נכות בהתמלא התנאים הקבועים בתקנות משנה 2-4 יחדו. בעת שהחבר נהיה לנכה התקיימו יחסי עובד ומעביד בין החבר והמעסיק שעמו קיים הסכם לפי תקנה 8 לתקנות. שולמו לקרן עבור החבר דמי גמולים עבור חודש אחד לפחות לפני היותו לנכה. התמלאו התנאים המיוחדים שנקבעו בהסכם ההצטרפות של החבר. החבר הוכר כנכה ע"י הועדה הרפואית או שועדה רפואית עליונה קבעה זכותו לפנסיית נכות. .... תקנה 38 לתקנות קובעת לאמור:- "נקבעה זכאותו של החבר עפ"י אחד החיקוקים כאמור בתקנה 36(ג) יהיה החבר רשאי לבחור באחת האפשרויות הבאות: השלמת פנסיית נכות בגובה ההפרש בין סכום פנסיית הנכות לה היה זכאי בהתאם לתקנות במועד הזכאות לבין הגמלאות שהחבר מקבל מהמוסד לביטוח לאומי או משרד הביטחון באותו חודש ובלבד שלא תפחת מפנסיית מינימום (להלן-השלמת פנסיית נכות). השלמת פנסיית הנכות תעודכן בהתאם לתקנות. שונתה דרגת הנכות של החבר בקרן או שונה שעור הנכות עפ"י אחד החיקוקים כאמור בתקנה 36(ג), תחושב השלמת פנסיית הנכות מחדש. החזרת כספים לפי ערך פדיון משופר, כקבוע בנספח י' לתקנות. הקפאת הזכויות שנצברו עד מועד הזכאות לפנסיית זיקנה". תקנה 55 לפרק יג' שכותרתו "יישוב חילוקי דעות" מגדירה, בין השאר, "חילוקי דעות" כ"חילוקי דעות שיהיו בין הקרן לבין תובע או בין תובעים, בינם לבין עצמם, בכל הנוגע לזכויות וחובות התובע כלפי הקרן וזכויותיה וחובותיה כלפיו, ככל שהוא נובעים מהחברות בקרן, לרבות תביעה כספית מכל סוג ולרבות ערעור על החלטת ועדה רפואית של הקרן (להלן "ערעור בעניין רפואי")." עוד נקבע בתקנה זו כי חילוקי הדעות יכול שיתבררו בפני ועדת הערעורים. כן נקבע כי: "בדונה בחילוקי דעות בענין רפואי מוסמכת ועדה הערעורים להפנות תובע לבדיקה בפני הועדה הרפואית העליונה לעניני קרנות הפנסיה אשר ליד בית החולים בילינסון או בית חולים לוינשטין (להלן "הועדה הרפואית העליונה"). ממצאי הועדה הרפואית העליונה הם סופיים בשאלות הרפואיות". 5.2 תקנון קרן פנסיה מהווה הסכם בין קרן הפנסיה לבין כל אחד מחבריה, והוראותיו מחייבות את שני הצדדים כאילו נערכו בין כל חבר וחבר לבין קרן הפנסיה, וכאילו הכילו התחייבות מצד כל חבר וחבר ומצד הקרן לקיים את כל הוראותיו. (בג"צ 932/91 קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מו (2) 430, דב"ע תש"ן/ 60-3 עמיקם ברקן נ' קרן הגמלאות המרכזית, פד"ע כב, 258). 5.3 תקנות מבטחים קובעות את ההליך לקביעת זכותו של חבר לקצבת נכות. ההליך מורכב מכמה נדבכים: הנדבך הראשון, עניינו קיום מצב עובדתי על פיו "נפגע" כושרו של אדם לעבוד, בעבר או בהווה, לתקופה של שלושה חודשים לפחות. מצב עובדתי זה טעון "תעודה רפואית של רופא תעסוקה" המעידה על הפגיעה בכושרו של החבר לעבוד לתקופה של שלושה חודשים, ובנוסף, הוא טעון קביעה עובדתית-רפואית של "הועדה הרפואית". נדבך זה הוא בבחינת "כרטיס עליה" לנדבך השני. הנדבך השני, צופה פני עתיד, ועניינו קיום קשר סיבתי בין הפגיעה בכושרו של אדם לעבוד, בעבר או בהווה, לבין הקביעה האם אינו מסוגל, מחמת מצבו בריאותו הגופני או הנפשי, להמשיך ולעבוד בעבודתו מבלי שתיגרם הרעה במצבו הבריאותי, או האם הוא יכול להמשיך ולעבוד בעבודה מתאימה אחרת, מבלי שתיגרם הרעה במצב בריאותי (להלן-אי כושר לעבוד). קביעת "הקשר הסיבתי" היא קביעה רפואית ביסודה, והקביעה בדבר "אי הכושר לעבודה" בעתיד, היא קביעה רפואית המלווה בהערכת כושרו של האדם, ועל כן הסמכות לקבוע קביעות אלה לא הופקדה בידי מבטחים, אלא הוענקה ל"ועדה רפואית" המורכבת משלושה רופאים שרק אחד מהם מתמנה על ידי מבטחים, ושניים על פי המלצת קופת חולים. לאחר שהועדה הרפואית אפשרה למבוטח, הנוגע בדבר, להתייחס לחומר הרפואי שבפניה ולהשמיע טענותיו, מוסמכת היא לקבוע את "אי כושרו לעבודה" על סמך החומר הרפואי שלפניה. הסמכות לקבוע את אי הכושר, כוללת, הן את קיום הקשר הסיבתי בין הפגיעה בכושר העבודה לבין "אי הכושר לעבודה", והן את קיום "אי הכושר לעבודה". על החלטה זו של הועדה הרפואית, רשאי כל צד להגיש ערעור ל"ועדת ערעורים לנכות" שהרכבה וסמכויותיה נקבעו בהסכמים בין מבטחים, ההסתדרות וארגון המעבידים, והיא כוללת שני נציגי ארגון המעבידים, נציג הסתדרות, נציג מבטחים, ושני רופאים מהוועדה הרפואית או רופאים אחרים בהמלצת הרופאים הנ"ל, ויו"ר בלתי תלוי שימונה מתוך רשימת יושבי ראש. כעולה מהאמור, במסגרת ההליך שנקבע בתקנות, ישנה ועדה רפואית בדרג הראשון, וועדה בדרג השני המורכבת מרופאים, נציגי המעבידים ונציגי ארגון העובדים, לפיכך, הועדה בדרג השני מורכבת גם מחברים היודעים להעריך, לא רק, את כושרו הפיזי של העובד לבצע עבודה מתאימה, אלא גם מסוגלים להעריך מהי "עבודה מתאימה" מבחינת הכישורים והנתונים האישיים של העובד וכן בהתחשב בסוג העבודה הדרושה במשק. 5.3 המונח "עבודה מתאימה", על פי ההלכה הפסוקה, כולל את הרכיבים הבאים: "סוג העבודה והנתונים האישיים של החבר. מבחינת 'סוג העבודה' יש לבדוק את העבודה שעשה החבר בתקופה האחרונה פני שנוצרה הנכות. אשר למקום העבודה יש לוודא, כי ניתן למצוא לחבר עבודה מתאימה במרחק סביר ממקום מגוריו, כך שהוא אינו חייב לעבור למקום מגורים אחר. אשר לנתונים האישיים של החבר, יש להתחשב בניסיונו ובמעמדו בעבודה, בהכשרתו המקצועית, ברמת השכלתו, ובמצב בריאותו וכושרו הגופני. זאת ועוד, בבוא הועדות, לקבוע אם החבר הינו "נכה" חלקי או מלא, עליהן להתחשב באפשרות להחזיר את החבר לעבודה מתאימה, הן על ידי החלפת מקום עבודתו והן על ידי הכשרתו ושיקומו בעבודה אחרת המתאימה לנתונים האישיים שלו". החלטת הועדה הרפואית היא החלטה רפואית-תעסוקתית המתחשבת ביכולתו של החבר למצוא עבודה אחרת. (דב"ע נו/ 2-6 חנה מרויץ נ' מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי בע"מ, עבודה ארצי, כרך ל(3),27, בעמ' 4 לפסה"ד ,להלן-פסה"ד בענין מרויץ). 5.4 בסיום הליכי הערעור על פי התקנות, רשאי החבר להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בעניין קביעתה של הוועדה הרפואית בשאלת "אי הכושר לעבודה". בית הדין, על פי ההלכה הפסוקה, אינו קובע את אי כושרו של מבוטח לעבודה או את דרגת נכותו אלא מפקח על פעילותן של הוועדות שהוקמו מכוח תקנות מבטחים. "בית הדין מטיל ביקורת שיפוטית על שיקול דעתה של הנהלת הקרן והוועדות שהוקמו מכוח תקנות מבטחים בבואם ליישם את תקנות הקרן ולפעול בנאמנות לזכויות חברי הקרן ולטובתם. תפקיד זה דומה לפעילות בית הדין בבואו להטיל ביקורת שיפוטית על החלטות המוסד לביטוח לאומי או הוועדות הפועלות מכוח חוק זה. הפיקוח הינו משפטי וכולל, בין היתר, את הבדיקות הבאות: האם התמלאו הסדרים שנקבעו בתקנות; האם הועדות נימקו את מסקנותיהן; האם יש פגם בעיקרי הצדק, וכן הלאה. לצורך הפיקוח הנאות של בית הדין יש להקפיד על הגשת כל ההחלטות של הוועדות, המסמכים שהוגשו לוועדות על ידי הצדיים ועדויות הנוגעים לפגמים משפטיים אפשריים. על מנת לבצע את תפקידו אין חובה שבית הדין ימנה מומחה יועץ רפואי, שכן אין בית הדין בודק את ההחלטות הרפואיות של הוועדות...בסופו של דבר, על בית הדין להכריע האם החלטות הוועדות חורגות ממתחם הסבירות. פירוש זה תואם את תכליתה של התקנה, המיועדת להבטיח פרנסה לעובד שנפגע וכתוצאה מהפגיעה אינו מסוגל להתפרנס מעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת." (בעמ' 5 לפסה"ד בעניין מרויץ). לגבי הקביעה של קיום הקשר הסיבתי, שהיא רפואית ביסודה, לא יתערב בית הדין, אלא במקרים יוצאים מן הכלל שבהם טעות הועדה גלויה על פני ההחלטה. גם לגבי הקביעה בעניין "אי הכושר לעבודה", שאף היא קביעה רפואית, אך היא מלווה בהערכת כושרו של האדם, לא יתערב בית הדין, אלא במקרים יוצאים מן הכלל שבהם טעות הועדה גלויה על פני החלטתה, או שהדרך שבה פעלה הועדה והגיעה להחלטתה היתה פגומה או מוטעית. (דב"ע נא/ 8-6 חיים אשכנזי נ' "מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, עבודה ארצי, כרך כד(1), 375 בעמ' 4-5 לפסק הדין). 5.5 הגדרת "נכה" על פי פרק ו' 2 לחוק הביטוח הלאומי, והגדרת נכה בתקנות מבטחים, עניינן בנכות תפקודית, להבדיל מנכות רפואית. אולם הגדרת "נכה" בתקנות מבטחים, שלא כמו הגדרת "נכה עבודה" בחוק הביטוח הלאומי, הנקבעת על פי מבחנים רפואיים ביולוגיים המתחייבים מתקנות הביטוח הלאומי, נקבעת על פי מסוגלות המבוטח לעבודה, במונחי זמן. (דב"ע נד/2-6 נעים שלמה נ' "מבטחים" מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, עבודה ארצי, כרך כז(1), 217 בעמ' 7 לפסה"ד). ועל כן, על פי ההלכה הפסוקה, אין בהכרח להקיש מדרגת אי כושר שנקבעה על פי חוק הביטוח הלאומי לעניין דרגת נכות לפי תקנות מבטחים, ומכאן שקביעת המוסד לביטוח לאומי אינה רלוונטית לצורך קביעת נכותו של אדם על פי תקנות מבטחים. (ע"ע 206/99 גד אורנשטיין נ' קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין ועבודות ציבוריות אגודה שיתופית, עבודה ארצי, כרך לג(59), 23, בר"ע 1599/02 שרגא גם נ' "מבטחים", מוסד לביטוח סוציאלי בע"מ, עבודה ארצי, כרך לג(98), 35). עוד נקבע בהלכה הפסוקה, כי במרבית המקרים אכן יש קשר בין נכות רפואית לבין נכות תיפקודית, "אך אין זה מחוייב המציאות כי יהא שיעורן זהה או דומה; כך, יכול ונכות רפואית ביולוגית לא תפגע, או תפגע אך במעט בנכות תיפקודית . ומאידך יכול ונכות רפואית בשיעור מסויים תגרום לנכות תיפקודית בשיעור גבוה ממנה". (דב"ע נד/11-6 רשל מונסוב - מבטחים, מוסד לביטוח סוצאילי בע"מ, עבודה ארצי, כרך א(2), 568, בעמ' 4 לפסה"ד). 6. לאחר שעיינו בכתבי בי-דין ובמסמכים שהוגשו לתיק וכן בסיכומי הצדדים אנו קובעים כדלקמן: 6.1 נטל ההוכחה לסתור את קביעת הוועדה הרפואית או להצביע על טעות בהחלטתה מוטל על התובע. 6.2 בעובדה כי ממצאי הועדה הרפואית העליונה הינם סופיים - אין בה כדי למנוע ביקורת שיפוטית. אולם ביקורת שיפוטית זו מתמקדת, כאמור, אך ורק בתחום המצומצם של טעות גלויה על פני ההחלטה, חריגה מסמכות או פגיעה בכללי הצדק הטבעי. 6.3 עיון בפרוטוקולים של הועדה הרפואית העליונה מעלה כי, הועדה בדקה את הרקע הכללי של התובע (מצב משפחתי, השכלה ותעסוקה קודמת) וכן את הרקע הרפואי, רשמה את תלונותיו וציינה כי הוא לומד הנהלת חשבונות בשיקום מקצועי, וממשיך לסוג 3. הוועדה בדקה את התובע "בדיקה אורטופדית וציינה את ממצאיה כדלקמן:- "אין דלדול של שרירי הירך. היקף הירכיים מדוד באותו גובה ממצא זהה. אין תפליט תוך פרקי. מוסר על רגישות לאורך הסדק הפרקי החצוני והפנימי. מתנגד אקטיבית ליישור סופי וכיפוף סופי (מעלות ספורות בסוף הטווחים). מבחן לסג חיובי. מבחן מגרה חיובי. מבחן פיתול הברך - שלילי בשני המינסקוסים. אין קריסה של הברך תחת נשיאת משא בעמידה. לא הוצגו צלומי רנטגן." על סמך הבדיקה שערכה לתובע, המסמכים והתעודות הרפואיות שהיו בפניה, בדיקת הרקע הכללי והרפואי של התובע, כאמור לעיל ורישום תלונותיו, סכמה הועדה והחליטה כדלקמן:- "מדובר בנבדק הסובל מכאבים והפרעה בברך ימין על רקע של פגיעה קודמת כפי שנקבע בועדה מיום 7.2.00. בתשובה לשאלותיכם: "א. מדובר בנכות. ב. שעור הנכות הרפואית - 10% לפי מבחני המ.ל.ל. שעור נכותו התפקודית הוא 0%. מסוגל לעבודה לפי השכלתו, נסיונו וכישוריו" קביעה זו של הועדה (בסעיף ב) היא קביעה רפואית המלווה בהערכת כושרו של התובע להמשיך ולעבוד, והיא אינה, על פי ההלכה הפסוקה, מושא להתערבות בית הדין, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, שבהם טעותה של הועדה גלויה על פני החלטתה, או שהדרך שבה פעלה והגיעה להחלטתה היתה פגומה או מוטעית. לא מצאנו בהחלטה זו של הועדה פגם המצריך את התערבותנו. מאחר והועדה הרפואית העליונה עשתה שימוש במונח "נכות תפקודית" שאינו נזכר בתקנות מבטחים, ביקשה ועדת הערעורים מיו"ר הועדה הרפואית העליונה הבהרה כדלקמן:- "בתקנות מבטחים המושג נכות תפקודית לא קיים, לפיכך אנו מבקשים שתציינו את המצב הרפואי של החבר ל- 6/99 ותקבעו: א. אם החברה נכה כהגדרתו בתקנות מבטחים; דהיינו "...אין הוא מסוגל, מחמת מצבו הבריאותי או הנפשי להמשיך ולעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת מבלי שתגרם הרעה במצב בריאותו..." ב. אם הוא נכה, אנא פרטו מהו שיעור הנכות ולאיזו תקופה." על פניה זו השיבה הועדה הרפואית העליונה והבהירה כדלקמן:- "א. מדובר בנכות מעבודה. ב. החבר אינו עונה על הקריטריונים של נכה לפי התקנות, כי מסוגל להמשיך לעבוד בעבודתו או עבודה מתאימה אחרת." הבהרה זו של הועדה מהווה חלק בלתי נפרד מהקביעה שהתובע "מסוגל לעבודה לפי השכלתו, נסיונו וכישוריו" ועל כן "אינו עונה על הקריטריונים של נכה לפי התקנות כי מסוגל להמשיך לעבוד בעבודתו או עבודה מתאימה אחרת". יצויין כי, כאמור, כי בפני הוועדה היה כל המידע באשר לסוג העבודה שביצע התובע לפני שנוצרה הנכות ולאחריה, וכן המידע בדבר לימוד הנהלת חשבונות במסגרת השיקום המקצועי. הקביעה כי התובע אינו עונה על הקריטריונים של נכה, כפי שנקבעו בתקנות, היא קביעה רפואית שאינה נתונה לביקורת בית הדין אלא בנסיבות חריגות ביותר שאינן מתקיימות בענייננו. 6.4 עוד יצויין כי העובדה שהועדה הרפואית העליונה הגיעה לממצאים השונים ממצאיו של המוסד לביטוח לאומי - אין בה כדי להצביע על כך שהועדה חרגה מסמכותה, שהרי, כאמור, אין בהכרח להקיש מדרגת אי הכושר שנקבעה על פי חוק הביטוח הלאומי לעניין דרגת אי הכושר לפי תקנות מבטחים, ולפיכך קביעת המוסד לביטוח לאומי אינה רלוונטית לצורך קביעת נכותו של התובע על פי התקנות. 6.5 לאור האמור לעיל, אנו סבורים כי הועדה הרפואית העליונה, שאויישה על ידי פרופ' חיים רינג, מומחה לשיקום, פרופ' יוסף ריבק, מומחה לרפואה תעסוקתית, ד"ר שטרן אברהם, מומחה בכירורגיה אורטופדית, וד"ר ליאון סזבון, נוירולוג, עשתה מלאכתה נאמנה, וכי לא נפל כל פגם בדרך פעולתה ובהחלטתה שהתבססה, כאמור, על רקע כללי ורפואי של התובע, תלונותיו, בדיקה אורטופדית, ומסמכים רפואיים, לרבות חוות דעתו של ד"ר רובינשטיין. בהקשר זה נחזור ונציין כי חברי הועדה הרפואית העליונה אינם מתמנים על ידי הנתבעת ו/או מי מטעמה, ומטבע הדברים אין בתקנות הוראה כלשהי לגבי הרכב ועדה זו. בנסיבות אלה, בהתייחס למהות קביעתה של הוועדה הרפואית העליונה שהיא רפואית ביסודה, ומאחר ולא מצאנו כל טעות גלויה על פני החלטתה של הועדה ו/או פגם או חריגה מסמכות בדרך התנהלותה אין מקום להתערבות בית הדין, ודין התביעה להידחות. 7. סוף דבר 7.1 התביעה נדחית. 7.2 אין צו להוצאות. 7.3 המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים. ניתן היום, ד' באלול, התשס"ג, 1 בספטמבר 2003, בהעדר הצדדים. דינה אפרתי, שופטת יעקב בר-נר, נ.צ. רפואהקרעועדה רפואית