עו"ד רשלנות רפואית | רונן פרידמן משרד עוֹרכי דין

##מהי רשלנות רפואית ? ## רשלנות רפואית הינה סטייה מסטנדרט הטיפול הרפואי שמקובל במקרה הספציפי, הסטנדרט המצופה מהרופא נקבע בסופו של דבר על ידי בית המשפט אשר צריך להכריע האם אותו רופא פעל כפי שהיה. הגדרה של רשלנות רפואית אינה פשוטה ולא כל טעות רפואית תיחשב כרשלנות רפואית להלן הסבר מפורט העניין הגדרת רשלנות רפואית: הכלל הבסיסי הוא כי אין אדם זכאי לפיצוי בגין נזק שנגרם לו "בידי שמיים".  עיקר מטרתם של דיני הנזיקין היא לפצות את הנפגע ולהעמידו במצב שבו היה הוא עומד לולא מעשה העוולה. על-פי עקרונות אלה של צדק מתקן, נזק שלא נגרם בעוולה, איננו גורר תרופה בנזיקין. תיקי רשלנות רפואית מנוהלים בדרך כלל על ידי משרדים מובילים ומציגים דילמה קשה בפני בתי המשפט, במידה רבה בשל הקושי האמיתי לא אחת ולא שתיים לרדת לנבכי המקרה בו מדובר, שעל פי רוב גלום בו כאב אנושי גדול של נכות וסבל, אל מול עבודתם של הרופאים שבסיסה מחויבותם המקצועית ("שבועתם") לטיפול ראוי, והנחת היסוד היא השתדלות ראויה בעבודה הרפואית. ככל שמדובר בנזקים עקב טיפול רפואי רשלני (רשלנות רפואית), אין במשפט בישראל הסדר סוציאלי של פיצוי והתביעה מתבררת במסגרת דיני הנזיקין הכלליים.  לפיכך, על התובע להוכיח כי הנזק נגרם ברשלנות וכל עוד לא עמד בדרישה זו, לא קמה זכאותו לפיצוי . בית המשפט פסק כי אין זה ראוי, משיקולי מדיניות משפטית, להטיל על הרופאים את מלוא האחריות לנזקים שנגרמו במהלכם הטבעי של הדברים ובכך להפכם ל"מבטחים" של מחלות כגון שיתוק מוחין אצל פגים. ##סוגים שונים של רשלנות רפואית:## ישנם סוגים שונים של רשלנות רפואית, רשלנות רפואית יכולה להיגרם בנסיבות שונות, טיפול רפואי לקוי, רשלנות באבחון מחלות, השגחה של מוסדות רפואיים על מאושפזים, טיפולי שיניים, אבדן סיכויי החלמה, טיפולי אסטטיקה, ניתוחים פלאסטיים, ניתוחי לייזר להסרת שיער ותיקון ראיה, קבלת טיפול רפואי ללא הסכמה ועוד.  במקרים כאלו יש אפשרות להגיש תביעה כנגד קופות חולים מרפאות פרטיות ובתי חולים.  ##לא תמיד חייב להיות נזק גופני על מנת לזכות בפיצוי:## בדרך כלל על מנת לזכות בפיצוי כספי בגין רשלנות רפואית יש צורך שייגרם למטופל נזק כתוצאה מהטיפול הרשלני, אולם במקרה של טיפול רפואי שנעשה ללא הסכמה של המטופל ניתן לתבוע בעילה של פגיעה באוטונומיה ובמקרה זה גם אם הטיפול היה מוצלח ניתן לקבל פיצוי כספי על עצם הפגיעה באוטונומיה גם אם לא נגרם בפועל כל נזק פיזי מהטיפול שנעשה ללא הסכמה. ##ביטוח מפני תביעות רשלנות רפואית:## במרבית המקרים של רשלנות רפואית ישנו כיסוי ביטוחי במקרה של תביעה. לבתי המשפט בישראל מוגשות מאות רבות של תביעות רשלנות רפואית מדי שנה, והמגמה היא של גידול מתמיד, כאשר תחום המיילדות הוא בין התחומים שבהם מספר התביעות הוא הגדול ביותר, והוא ניצב מעל כל יתר תחומי הרפואה, בפער משמעותי, מבחינת גובה הסכומים הנתבעים. יצוין כי ברוב התביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית, הנתבע הוא המוסד הרפואי או המדינה, החבים באחריות שילוחית, בלא שהרופא מהווה צד לתביעה כלל, מכאן ברי שהסיכון הכספי שנוטל על עצמו מוסד רפואי העוסק ביילוד הוא משמעותי, וספק אם ניתן לעמוד בו ללא ביטוח אחריות מקצועית. ##האם כל טעות היא רשלנות רפואית ? ## השאלה הניצבת בפני בית המשפט היא היכן קו הפדות בין גישה מקצועית סבירה כזו או אחרת לבין רשלנות. אין בית-משפט שיתיימר כי מצא את המפתח לכך, אך הוא מונחה על-ידי עקרונות שבדין, פסיקה ושכל ישר. כבר נפסק, שהשאלה, אם הייתה התרשלות מקצועית מצידו של רופא, עניין הוא לבית המשפט לענות בו ולא עניין המסור לחוות דעתם של הרופאים.בית המשפט יכריע בשאלה זו, (של קביעת הסטנדרט הרפואי הראוי), על יסוד שיקולים של מדיניות משפטית, המביאה בחשבון, בין היתר את מידת הסיכון, את ההסתברות להתרחשות נזק, את עלות האמצעים הדרושים למניעתו, את הערך החברתי של שלילת ההתנהגות שגרמה לנזק, ואת היכולת היחסית למנוע את הנזק.

רשלנות רפואית - רופאים מנתחים מסתכלים למטה

##הסכמה מדעת## - הסכמה מדעת, כשמה כן היא, כוללת אלמנט של הסכמה מצד המטופל וחובת גילוי מצד הרופא. על מנת לקבל את הסכמתו האמיתית של המטופל לטיפול המוצע, חובה על הרופא למסור לו מידע על היבטים שונים של הטיפול, ואי גילוי מידע רלוונטי לגבי הטיפול מקעקע את ההסכמה שניתנה לטיפול. הסכמה מדעת יכול שתהיה בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות. הסכמה מדעת לטיפול רפואי המנוי בתוספת תינתן במסמך בכתב, שיכלול את תמצית ההסבר שניתן למטופל. ##חובת הגילוי## - חובת הגילוי אינה מוחלטת: במקרים קיצוניים אין דרישה לקבל הסכמה מן המטופל נוכח מצבו הנפשי או הפיזי או אם הגילוי עשוי לגרום לו לנזק של ממש. חריג נוסף, המשחרר את הרופא מחובת גילוי המידע בעניין טיפול נוסף, על בסיס הסכמת המטופל לטיפול המקורי, מותנה בכך שהטיפול הנוסף לא היה צפוי באופן סביר, ואף זאת "רק אם הטיפול הנוסף דרוש למניעת סכנה חמורה למטופל או למצער אינו מעמיד את המטופל בסיכונים נוספים על הסיכונים שעליהם נמסר לו. ##חובת זהירות מושגית## - חובת הזהירות מתחלקת לשניים, חובת זהירות מושגית וקונקרטית. חובת זהירות מושגית קיימת תמיד ביחסים שבין רופא וחולה. לעניין חובת הזהירות הקונקרטית, יש לבחון האם הרופא הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, האם התנהגותו היוותה התרשלות וכן יש לבחון את השאלה של הקשר הסיבתי בין אותה התרשלות לנזק שנגרם. ##הרופא הסביר## - אמת המידה לבחינת רשלנות רפואית מבוססת על שיקול הדעת של 'הרופא הסביר' בהתאם לנסיבות הקיימות לגבי החולה המסוים ובהתאם לנורמות הרפואיות שהיו מקובלות אותה עת בעולם הרפואה. סטייה מן הפרקטיקה המקובלת תיראה כהתרשלות מקום שהתובע יוכיח כי קיימת פרקטיקה מקובלת בנושא הנדון, הנתבע נמנע מלנהוג על פי הפרקטיקה הזו, והוא נקט פרקטיקה שבעל מקצוע זהיר ומיומן לא היה נוקט אותה בנסיבות הקיימות. ##אשם תורם##- גישת בית המשפט לעניין אשם תורם ברשלנות רפואית היא כי אדם אשר ניזק אינו רשאי לשבת בחיבוק ידיים, כי אם מוטלת עליו "החובה" להפחית את הנזק אשר הצד שכנגד גרם לו. אם לא עשה כן, אין פוסקים לו את מלוא הנזק שנגרם, אלא רק אותו שיעור שלא היה בידו למנעו, אילו עשה את כל הדרוש כדי להקטין את הנזק. "חובה" במרכאות, שכן למעשה אין זו חובה ממש שעל הפרתה נענשים, אלא המזיק פטור מלפצות את הניזק במידה שזה יכול היה למנוע את הנזק. ##ראשי נזק## - בתביעות רשלנות רפואית ניתן לקבל פיצוי עבור כאב וסבל בהתאם לשיעור הנכות וחומרת הפגיעה וקיצור תוחלת החיים, פגיעה בשכר של התובע בעקבות הפגיעה שנגרמה לו עד למועד הגשת התביעה ולעתיד, פיצוי עבור עזרת הזולת שניתנת לתובע על ידי עובד בשכר או על ידי בני משפחתו, כאשר הנכות מגבילה אותו בביצוע עבודות הבית וכיסוי ההוצאות הרפואיות לעבר ולעתיד והוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים וכן התאמת דיור חלופי במקרים של פגיעות קשות. ##כאב וסבל## - המגמה המסתמנת בפסיקותיו של בית המשפט העליון בשנים האחרונות הינה העלאת תקרת הפיצוי הלא ממוני עבור כאב וסבל באותם המקרים והנסיבות שבהם נגרמים כאב וסבל של ממש, כך שהפיצוי יהלום את חומרת הפגיעה והפיצויים בתביעות רשלנות רפואית נחשבים לגבוהים ביותר. ##אבחנה שגויה## - התובע הגיע לבית החולים סורוקה בבאר שבע בתעודת השחרור שלו מבית החולים נכתב "בצילום אין עדות לשבר או פריקה, הסתיידות",  בדיעבד התברר, שאבחנה זו הייתה שגויה, שכן לאמיתו של דבר, התובע סבל מנקיעה אחורית של כתף שמאל. ##שכר טרחת עורך דין רשלנות רפואית ##- שכר הטרחה בתביעות רשלנות רפואית מורכב בדרך כלל מאחוזים מהפיצוי הכספי שנפסקו לנפגע.  ##הסכם פשרה## - פשרה מבוססת על ויתור הדדי של הצדדים על מקצת מטענותיהם זה כלפי האחר. ויתור זה עשוי לפתוח פתח לטענות כנגד הפשרה, שעצם הדיון בהן מנוגד לתכליתה להביא לסיום מוחלט של הסכסוך, ואף פוגע בציפיות הצדדים בעניין זה, ולכן נפסק כי רק נימוקים כבדי משקל עשויים להצדיק ביטול הסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק-דין והכל במטרה לעודד פשרות. ##פגיעה באוטונומיה## - הפגיעה באוטונומיה של הפרט מתרחשת בד בבד עם הפרת החובה למסור מידע מלא, והיא פגיעה אינהרנטית להתנהגות העוולתית, כך שהקשר הסיבתי בין הפרת החובה לבין הפגיעה באוטונומיה טבוע בהפרת החובה. לכן, אין צורך להוכיח קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין נזק ממשי שנגרם כתוצאה ממנה, והפיצוי ניתן בגין שלילת זכותו של המטופל - או הצרכן - לבחור בטיפול או במוצר הראוי לו.  ##עוולת תקיפה## - עוולת התקיפה, בהקשרה הרפואי, משמעותה קבלת טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת של המטופל ומבלי שהוסברו לו כל הסיכונים. עילת התקיפה אינה כמשמעותה בלשון הדיוטות - היינו שהרופאים התנפלו על החולה וביצעו בו טיפול ללא הסכמתו תוך שימוש בכוח פיזי, אלא ניתוח המכוון לטובת החולה אולם במקרים מסוימים גם הוא עשוי להיות בכלל תקיפה, כאשר לדוגמא החולה או הממונה עליו יכול להישאל להסכמתו ולא נשאל. ##​הלכת אלסוחה## - הפסיקה הכירה בזכאותם של הורים לפיצויים בשל אובדן עובר שנגרם ברשלנות, לרבות לפיצוי על נזק לא ממוני של כאב וסבל הנגרמים להם, אף אם לא נגרמה למי מהם נכות נפשית. ##אחריות פלילית## - ההרשעה הפלילית של רופא שאשמתו הוכחה ותוצאותיה הן מרכיב חיוני בהליך הפלילי, נועדו למצות את תכליותיו המגוונות, להעביר מסר של הרתעה של היחיד והרבים ולכן יש להתחשב מצד אחד במשמעות העבירה שנעברה מבחינת השלכתה על הנורמה החברתית, והמסר הציבורי המתחייב מהן, ולבחון באיזו מידה זהותו של עובר העבירה ומעמדו בציבור, משפיעה על עוצמת הפגיעה שנגרמה מהעבירה על המערכת הציבורית, ויש לשקול את השפעת אי ההרשעה על ההליך הפלילי בכללותו ואת המסר החברתי שאי הרשעה עלול לכלול בתוכו בנסיבות הענין הספציפי. ##רשלנות רפואית מנהלית## - רשלנות רפואית מתגבשת כבר בעצם אי ניהול תקין של הרישומים הרפואיים שחייבים בהם הרופאים. רשלנות רפואית מתגבשת כבר בעצם אי ניהול תקין של הרישומים הרפואיים שחייבים בהם הרופאים המטפלים במוסדות הרפואיים השונים. מקרה זה הוא אחד מרבים בהם העדרו של רישום מסודר של מהלך המחלה ושל הטיפול בה פוגע לא רק בקביעת ממצאים לאחר הארוע, כי אם בראש ובראשונה בטיפול הנאות בחולה עצמו בזמן אמת. ##רשלנות רפואית במשפט העברי## - אחריות הרופאים במשפט העברי צומצמה במידה ניכרת. הסיבה לצמצום האחריות של הרופא היא "מפני תיקון העולם" הרמב"ן ב"תורת האדם" רואה דמיון בין תפקידו של רופא ותפקידו של דיין המצווה לדון ולפסוק ועליו מחד גיסא לנהוג בזהירות בתפקידו ומאידך אין לו אלא מה שעיניו רואות. ## התיישנות תביעות## - סוגיית ההתיישנות התביעת רשלנות רפואית הינה סוגיה מורכבת ודינאמית לאור מורכבות התחום ומקרים רבים בהם שהרשלנות או הנזק אינם מתגלים באופן מיידי אלא רק לאחר מספר שנים, במרבית המקרים יש התיישנות של התביעה לאחר 7 שנים מיום שניתן הטיפול הרשלני. כאשר מדובר בקטין תקופת ההתיישנות הינה 7 שנים מיום הגיעו לגיל 18 כלומר עד שהקטין מגיע לגיל 25, אולם במקרים שהנזק לא מתגלה מיידית יש התיישנות של התביעה לאחר 7 שנים מיום  גילוי הנזק ובלבד שלא עברו 10 שנים מיום הטיפול. ##סיכום:## אמת-המידה לבחינת רשלנות רפואית תהיה זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה.  החלטותיו ופעולותיו של הרופא, צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת, היינו, בהתאם לנורמות מקובלות אותה עת בעולם הרפואה. זהו המצב כאשר לא בטעות טיפולית המדובר, אלא בבחירת אחת האופציות האפשריות שהרפואה יודעת אותן אותו זמן, ושהיא סבירה בכל הנסיבות הקיימות מבחינתו של הרופא הממוצע לגבי החולה המסוים.  בית המשפט בד"כ לא ידחה או יסתור דעתם של מומחים המתבססים על הידע בשטח של רפואה, כאשר שתי שיטות מקובלות וידועות והאפליקציה של אחת מהן נעשית על-פי שיקולים לגבי כל מקרה ומקרה כפי שהבדיקות ומראה העיניים מצדיקים. אפילו אם היה מסתבר כי שגו המנתחים בשיקול לגבי בחירת השיטה, עדיין אין אנו מצויים בתחום הרשלנות, כי לא כל טעות מהווה רשלנות. לא כל פגיעה, ותהא הפגיעה הקשה ביותר ביולדת או בתינוק, היא תוצאה של רשלנות רפואית. בית המשפט פסק כי תהליך ההיריון והלידה הינם תופעה שנלווה לה לא אחת יסוד של אי וודאות, ולעיתים סיכון בצידה. יש להבחין באיזון חד בין פגיעות שהן תולדה של פיגעי טבע, בגדר אסון משמים, לבין אלה שהן פרי תקלות רפואיות, בין עקב שיקול דעת רפואי מוטעה, שאינו בהכרח רשלני, ובין עקב רשלנות מקצועית. מהי מידת הזהירות הדרושה מאת הרופא ואימתי ייחשב כרשלן? לא פעם נאמר באותם עניינים שאדם אחראי רק במקרה של רשלנות ואינו אחראי לכל טעות ואין אחריותו אבסולוטית או כחברת ביטוח המבטחת בפני כל תאונה.  אכן בדרך-כלל כאשר מבררים עניין רשלנות, השאלה היא איך היה נוהג אדם סביר, ובמקרה של רשלנות רופא - איך היה נוהג רופא סביר; אבל בדברי השופט דנינג מוצאים מומנט נוסף והוא שלא להעמיד דרישות מופרזות לרופאים ולא להתייחס אליהם בחומרה יתירה בנימוק של תקנת הציבור.

עורך דין מכניס מסמכים לתיק

רשלנותתביעות רשלנות רפואיתרפואה