ביטוח ציוד מכני הנדסי - נזקים לטרקטור העובדות 1.1. התובעת הייתה בזמן הרלוונטי חברה לעבודות עפר ופיתוח והייתה בעלים של טרקטור דגם 963 מתוצרת קטרפילר מר' 163 - 633 (להלן: "הטרקטור"). 1.2. התובעת ביטחה את הטרקטור בפוליסת ביטוח ציוד מכני הנדסי 00-000021-88-5 (להלן: "הפוליסה"). ביום 04.08.01 הוחדר חול למערכת שמן המנוע ולמערכת שמן ההילוכים של הטרקטור. הטרקטור הונע ע"י המפעיל שלא ידע על החדרת החול והפעלה זו גרמה נזק לטרקטור (להלן: "האירוע"). התובעת העבירה את הטרקטור לתיקון במוסך קטרפילר. שמאי מטעם הנתבעת קבע שהחול גרם נזק למנוע ואישר תיקון חלק זה. השמאי לא אישר תיקון למערכת ההידראולית וממסרת ההנעה (להלן: "הממסרה"). בין הצדדים התנהל דין ודברים בעניין שארך זמן רב. בסופו של דבר, תיקון הטרקטור הסתיים כעבור למעלה מ - 4 חודשים ב - 15.12.01. 2. המחלוקת בין הצדדים בין הצדדים מחלוקת בשאלות אלו: האחת, האם הנתבעת חבה בפיצוי התובעת מכוח הפוליסה. בפי הנתבעת שתי טענות עיקריות בהקשר זה. האחת שהתובעת ביימה את האירוע והשנייה שהתובעת לא עמדה בתנאי הפוליסה בכך שלא הקפידה על סידורי שמירה מספקים. השנייה, מה היקף הנזק שנגרם כתוצאה מן האירוע. לעניין זה, הנתבעת טוענת, כאמור, שנגרם נזק למנוע ותו לא, התובעת טוענת לנזק גם למערכת ההידראולית. התובעת טוענת בנוסף, גם לנזק עקיף בגין שכירת טרקטור חלופי בעת התיקון. 3. שאלת החבות אקדים ואומר שמוטב היה לנתבעת שלא הייתה מעלה טענות אלו כלל וכלל, שהרי מלכתחילה היא הסכימה לשלם בגין הנזק. רק משהתברר שהיקף הנזק הנטען ע"י התובעת גדול הרבה יותר, העלתה טענות שונות להעדר חבות, תוך שהיא לא בוחלת לטעון לחוסר תום-לב של התובע, להיות התאונה מבוימת ולהפרה של כמעט כל תנאי אפשרי מתנאי הפוליסה, בבחינת "מן היקב ומן הגורן", מה שמעיד על חולשת טענותיה. עיקר טענותיה הן כדלקמן: התובעת לא הקפידה על סידורי שמירה נאותים והשאירה את הטרקטור ללא השגחה יעילה. עובר לאירוע, התובעת השכירה את הטרקטור לאחרים ולא הודיעה על כך לנתבעת. התובעת ביימה את האירוע והכניסה חול למנוע. זאת מאחר שהגיר של הטרקטור תוקן תיקון לקוי קודם לכן והיה לתובעת אינטרס להזיק לטרקטור ול"הפיל" את התיקון על הנתבעת. הטרקטור לא הופעל ע"י אדם מוסמך. התובעת לא ביצעה לטרקטור בדיקות תקופתיות כנדרש. הנזק הוא תוצאה של טיפול לא נכון לטרקטור. להלן אדון בטענות שהועלו, כסדרן. 4. העדר שמירה על הטרקטור בפוליסה בעמ' 4 נכתב ע"י הנתבעת: "מוצהר ומוסכם בזה, כי בניגוד לאמור לעיל, כיסוי גניבה/פריצה/זדון מותנה בקיומה של מערכת איתורן פעיל, תקינה ומופעלת, בכלי המבוטח, כל זמן שאין עובדים בו". אין בפוליסה חובת שמירה ע"י שומר. באשר לאיתורן, מר מוטי מסקלצ'י, סוכן הביטוח, העיד שהתובעת התקינה איתורן והוא הציג אישור ממקסימטקס על התקנת איתורן והוסיף : "בנושא של רכב צמ"ה לא מוציאים פוליסה בלי אישור מיגון" (עמודים 23-25 לפרוטוקול). הבעלים של התובעת מר עדנאן גאבור (להלן: "התובע") בתשובה לשאלה אם האיתורן הופעל העיד: "אתה לא יכול ללכת אם אתה לא סוגר ואם הוא לא סגר אחרי 20 דקות, כל איתורן סוגר אוטומטית" (עמ' 7 לפרוטוקול). מעבר לכך ולמרות שהתובעת לא הייתה מחויבת בשמירה ע"י שומר, הוכח שהיה במקום שומר קבוע, מיכאל מנדלסון. מר מנדלסון זומן כעד והעיד על שמירה קבועה על כל הכלים באתר באופן קבוע, ובמשך סוף השבוע הספציפי נשוא האירוע (עמ' 41 לפרוטוקול). הטענה אפוא שהנתבעת לא מלאה אחר תנאי הפוליסה ולא הקפידה על שמירה בהתאם לתנאים שבפוליסה, חסרת בסיס. 5. השכרת הטרקטור לאחרים לטענת הנתבעת, התובעת השכירה את הטרקטור ולא הודיעה לה על כך. אין חולק שהשכרה זו נסתיימה מספר שבועות קודם לאירוע. בעת האירוע הטרקטור היה בשימוש הנתבעת ולפיכך הטענה איננה רלוונטית. מעבר לכך, לא ברור במה בדיוק הפרה הנתבעת את חובתה על-פי הפוליסה. הנתבעת מפנה לסעיף 8ב' לפוליסה (שלא הוגשה, הוגשה רק הרשימה) אך מציטוט הסעיף בסיכומים, אינני מבינה מכוח מה חייבת הייתה התובעת לדווח על כך לנתבעת. ביום האירוע ע"י התובעת שלושה עדים העידו מטעם התובעת ושניים מטעם הנתבעת (בהקשר לטענה זו). כל העדויות גם יחד, גם מצד הנתבעת אינן תומכות בטענה זו. התובע מכחיש זאת ועדותו הייתה מהימנה עלי. התובע תיאר בבהירות, כיצד בעת ששהה בירדן הודע לו על הנזק, כיצד היה "לחוץ" לתקן את הטרקטור מהר ופנה אינסוף פעמים לסוכן הביטוח שיזרז את התיקון ולא רק זאת, אלא שכשעלה החשד כלפיו, נאות מייד לבדיקת פוליגרף, בדיקה בוצעה והוא יצא דובר אמת. תמיכה לעדותו הייתה בעדות סוכן הביטוח שנשאל: "ש. האם דווח בזמן אמת בקשר לאירועים" והשיב: "עדנן עדכן אותי, הוא התקשר אלי בתדירות גבוהה, מתי יגיע שמאי, מתי לא, הוא היה מאוד לחוץ על הטרקטור וכל הזמן היה בקשר איתי" (עמ' 24 לפרוטוקול). סוכן הביטוח אישר גם שהתובע הסכים לבצע מיד בדיקת פוליגרף והוא העיד שהנתבעת הסכימה לשלם לתובעת בגין הנזק למנוע וזה לא שולם רק כי הנתבעת טענה שיש עיקול על החשבון (עמ' 25 לפרוטוקול). תמיכה לעדות זו הייתה גם בעדות מר עופר בן-נון, מנהל מחלקת פיתוח עסקים אצל הנתבעת שבסופו של דבר, נאות לאשר שהנתבעת מלכתחילה הסכימה לשלם את הנזק שלא היה שנוי במחלוקת (עמ' 34 לפרוטוקול). גם עד ההגנה אסמעד חלפאוי, שעבד בזמן הרלוונטי אצל התובעת, תמך בגרסת התובעת שהטרקטור היה תקין עובר לאירוע. חלפאוי העיד שהוא עבד כאיש אחזקה וטיפל בטרקטורים (לא כמכונאי), והכחיש את טענת הנתבעת ואת עדות החוקר כאילו תיקן את המנוע. הוא העיד שכל שעשה לטרקטור היה תיקון מכסה מנוע: "לא, לא פירקתי ראש מנוע, עשיתי חריטה למכסה במקום של הברגים, לא פירקתי ראש מנוע עשיתי חריטה למכסה בבית לחם" (עמ' 30 לפרוטוקול). גם מפעיל הטרקטור, חסן אבו שבעה, העיד שהוא היה המפעיל של הטרקטור הספציפי. הוא התחיל לעבוד על הטרקטור חודש לפני האירוע והוא הכחיש שהיו בעיות עם הטרקטור במהלך החודש שעבד עליו. באשר לאירוע, הוא העיד שהוא השאיר את הטרקטור במקום ביום חמישי וכשהגיע ביום ראשון החל לנסוע על הטרקטור וכעבור עשר דקות הטרקטור "נתקע" (עמ' 28 לפרוטוקול). גם עד זה הותיר בי רושם חיובי ועדותו הייתה מהימנה עלי. עדות עד ההגנה, החוקר איציק ויצמן, על פיה אסמעד תיקן את המנוע עובר לאירוע, נסתרה בעדות אסמעד שהייתה מהימנה עלי ואינני מקבלת אותה. אינני מקבלת גם את עדותו כאילו עובד של התובעת הגיע ביום שבת וביקש לתקן תקלה בטרקטור, עדות זו נסתרה בעדות השומר. יש לציין בהקשר לטענת הביום שהשומר העיד: "ת. "משם טוב" הוא אמר שיש בלגן עם שופל זה וזה וזה. שיש חול נכנס. אמרתי: איזה חול נכנס, בלילה אין דבר כזה, אבל ביום יכול להיות, כי אנשים ניגשים לגדר כמו להתפנות למשל... מלא אנשים יוצאים מחוסאן ולי אין שליטה עליהם... אם אני אגיד לערבי, מה אתה עושה? אני אקבל כדור. ש. אם ראית אנשים בשבת לא התקרבת אליהם. ת. נכון" (עמ' 42 לפרוטוקול). אין בפני כל ראיה שהטרקטור לא היה תקין עובר לאירוע. אין בפני כל ראיה שמובילה למסקנה שהאירוע בוים, ואין בפני כל ראיה שתבסס את טענת חוסר תום הלב המיוחסת לתובע. הטרקטור לא הופעל על ידי אדם מוסמך המפעיל, חסן אבו שבעה העיד שהוא "מפעיל טרקטורים" (עמ' 28 לפרוטוקול). על-מה נסמכת אפוא הטענה - לא ברור. הנתבעת לא ביצעה בדיקות תקופתיות לטרקטור התובע העיד שהטרקטור טופל באופן קבוע במוסך קטרפילר ואסמעד רק עשה עבודות אחזקה שוטפים ל - 20 הטרקטורים של התובעת: "אסמעד מטפל בבעיות הקטנות. החלפת שמן או אם מתפוצץ צינור שמן הוא מחליף. אם יש בעיה קטנה בחשמל הוא יכול לעשות..." (עמ' 4 לפרוטוקול). כל ראיה ביחס לטענת הנתבעת, שלא בוצעו בדיקות וטיפולים שוטפים לטרקטור, לא הובאה. לא ברור כלל על מה נסמכת הטענה. לא ברור גם מכוח מה טוענת הנתבעת שעל התובעת היה לצרף את כל האישורים על הטיפולים שבוצעו לטרקטור. הנזק הוא תוצאה של טיפול לא נכון לטרקטור אף טענה זו נדחית על-ידי ואליה אדרש בהרחבה בהמשך. מכל מקום, גם אם כך הדבר, אין בכך כדי להפקיע את הפוליסה כפי שמבקשת הנתבעת לעשות. לסיכום, טענות הנתבעת בכל הנוגע לעצם החבות, חסרות תשתית עובדתית והן נדחות על ידי. אני קובעת אפוא שהנתבעת חייבת בפיצוי התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה עקב האירוע. 10. היקף הנזק לטרקטור כאמור, אין חולק שהוחדר חול למנוע והמפעיל שלא ידע על כך נסע עם הטרקטור והמנוע ניזוק (עדות מר עופר בן-נון בעמ' 34 לפרוטוקול ועדות השמאי פסו בעמ' 56-57 לפרוטוקול). המחלוקת היא, האם החול גרם נזק גם לממסרה. התובע הגיש חוות-דעת של השמאי אורי נוימן שקובע שהנזק לממסרה נגרם עקב האירוע. הנתבעת הגישה חוות-דעת מטעם השמאי משה פסו, הקובע שהנזק לממסרה לא נגרם עקב האירוע אלא עקב בלאי טבעי. השמאי פסו נסמך על בדיקות מעבדה שערך המומחה אורי קנדל, אשר הגיש חוות דעת בקשר לבדיקות שערך. 10.2. חוות דעת השמאי אורי נוימן מר נוימן מתאר בחוות-דעתו שכאשר הוא הגיע למוסך, הוא ראה שעל כל החלקים יש עקבות של חול: "ניתן היה להרגיש בחול בעת מישוש החלקים, בתוך בתי המשאבות נמצא חול, כנ"ל במנועי הנסיעה המקבלים את השמן מתוך המשאבות שבתוכם..." (עמ' 6 לחוות הדעת). ועוד הוא כותב: "בבדיקת שמנים שבוצעה במוסך קטרפילר לשמן של תיבת העברה התגלה סיליקון בכמות קטנה וגרגירי חול. עלינו לציין כי בדיקת המעבדה מסוגלת לבדוק רק חלקים קטנים. גרגירי חול אינם עוברים את רשת הסינון ואינם נכנסים למכשיר. חול ניתן לבדוק פיסית ו/או לראותם. בבדיקת המעבדה צוין כי יש חול בשמן. החול לא עבר את רשת הסינון" (עמ' 2 לחוות הדעת). מר נוימן חזר על הדברים בעדותו, הוא העיד שמישש חול בידיו בחלקי הממסרה והעיד שבבדיקת השמנים, לא נמצא אלא סיליקון וכמות קטנה של חול והבהיר שהבדיקה אינה מסוגלת לבדוק גרגירים בגודל של חול. הבדיקה המתאימה היא בדיקה ידנית כפי שהוא עשה. 10.3 חוות דעת השמאי משה פסו בסיכום חוות דעתו כותב פסו: "הנזק לממסרה - הכניסו חול, אולם לפי מצב החלקים הממסרה לא עבדה עם חול, לכן לא נגרמו נזקים לממסרה בעקבות חדירת חול". פסו מסכים אפוא, שחדר חול לממסרה, אלא שלדעתו, החול לא גרם נזק לממסרה . חוות דעתו נשענת על שני אדנים, האחד, שבוצע בטרקטור תיקון גדול ע"י עובד שאינו מכונאי מוסמך, מה שגרם לנזק לממסרה. השני, שהממסרה לא עבדה עם חול ולכן לא יכול היה להיגרם לה נזק עקב הימצאות החול. חול כשלעצמו אינו גורם נזק, הפעלה עם חול גורמת נזק. באשר לטענה שבוצע תיקון לטרקטור - אין כל ראיה, זולת המסקנה של הבדיקה למכון הכשל על כך שבעבר נעשה תיקון למנוע. התובע הכחיש שנעשה לטרקטור תיקון שלא במוסך קטרפילר והעד אסמעד שזומן על ידי הנתבעת, הכחיש שתיקן את המנוע, הוא העיד שעשה תיקון פחחות למכסה המנוע והחליף שמן. כנגד עדויות אלו לא באה כל ראיה אחרת. ביחס לטענה שהטרקטור הוחזר במצב לא תקין לאחר שהושכר - הטרקטור אכן הושכר עובר לאירוע לחברת בראשי בע"מ, אלא שהוא הושכר עם המפעיל והוחזר כשהוא תקין, זאת עפ"י עדות התובע שנתמכה בנספחים ו' ז' לתצהירו. גרסת הנתבעת באשר לעצם הימצאות חול בממסרה לא הייתה "משנה סדורה". בכתב ההגנה טענה הנתבעת שלא חדר בכלל חול לממסרה, כך גם טען בן-נון בעדותו (עמ' 2 רישא לפרוטוקול). פסו, לעומת זאת, כותב בחוות הדעת: "החול חדר לממסרה, הממסרה לא עבדה עם החול לכן לא נגרם נזק". הנחת העבודה של פסו היא, שכיוון שהממסרה לא עבדה עם חול, לא נגרם נזק. עצם המצאות חול לא גורמת לנזק, מה שגורם לנזק, זה פעולת המערכת עם החול ובלשונו: "מערכת הגיר לא עבדה, עבד מנוע, לא שילבו הילוך נסיעה והגיר לא ניזוק, בגלל זה החול נכנס פנימה כמו בקפה שקע למטה ולא היה מצב של חול גרוס שאפשר לגלות אותו בתוך השמן. בממצאים של הבדיקה של שתי המעבדות אם היו מגלים חריגות של ברזל נחושת ואלומיניום חומרים שמרכיבים את הגיר הייתי מגיע למסקנה שזה כן עבד וכן נשחק..." (ההדגשה שלי ב.כ., עמ' 58 לפרוטוקול). 10.4 חוות דעת המומחה מאיר קנדל - המכון לחקר הכשל מר קנדל כותב בסיכום בדיקותיו: "18. הגיר ... מכיל פריטים שונים שניזוקו במנגנוני בלאי המאפיינים נזק הדרגתי המתפתח במערכות דינמיות. 19. לא נמצאו סימנים המאפיינים נזק המתרחש כתוצאה מחדירה של חלקיקים קשים כמו חול. 20. באופן מיוחד זוהה נזק חימום שהתפתח בגוף הטרנספר. נזק זה תוקן בעבר ע"י עיבודו מחדש (הגדלת קוטר הקדח) התקנת טבעת הרחבה ומיסב חלופי. בשני הפריטים התחליפיים (מיסב וטבעת הרחבה) נמצאו תופעות תנועה זה כנגד זה, אך לא סימני חימום. 21. נוכחות משקע החול שנמצא בגיר בטרם בדיקתנו והעדר תרחיף חול בבדיקת השמן של הממסרת מוסבר בחדירה או בהחדרת חול זמן לא ארוך בטרם הבדיקה". מר קנדל מאשר אפוא שבבדיקת השמן נמצא חול שהוחדר לממסרה בסמוך לבדיקה, אך הנזק לממסרה, לטענתו, אינו מתאים לנזק כתוצאה מחול, אלא לנזק עקב בלאי. 11. מבין חוות הדעת, אני מעדיפה את חוות הדעת של נוימן, הינו שהנזק לממסרה נגרם כתוצאה מהאירוע ואנמק: ראשית, חוות דעת פסו נשענת על קביעות עובדתיות שלא הוכחו. פסו קובע שהממסרה לא עבדה עם חול ולכן לא יכול להיגרם נזק, זאת מניין לו? המפעיל, חסן אבו-שבעה, העיד ביחס לאירוע: "באנו לעבודה ביום ראשון, בדקנו את הדלק והשמן, הפעלנו את השופל והתחלנו לעבוד, 10 דקות נסענו, היה רעש בגיר חול ועשן, דיברתי עם האחראי חאלד, הביאו את המכונאי הוא בדק. מצאנו שיש חול בגיר" (עמ' 26 לפרוטוקול). ציינתי כבר לעיל, שעדותו הייתה מהימנה עלי. משמע, לא רק ש"לא שילבו הילוך" כהגדרת פסו, אלא שנסעו בטרקטור 10 דקות ואם כך ודאי וודאי שהממסרה פעלה עם חול. ההנחה העובדתית של השמאי פסו אינה נכונה. לא למותר לציין שפסו הודה: "לא נפגשתי עם בעל הכלי אפילו פעם אחת", זאת למרות שהתובע העיד שניסה 15 פעם להיפגש איתו, אך הוא התחמק ! (עמ' 8 לפרוטוקול). שנית, מוסכם על הכול שהמנוע (להבדיל מהממסרה) ניזוק עקב החול, וקבעתי כבר לעיל שהטרקטור פעל באופן תקין עד האירוע. דע עקא שלאחר שהמנוע תוקן והטרקטור הונע במוסך עצמו הוא מיד נתקע בגלל הממסרה שלא הייתה תקינה. כיצד ניתן אפוא להסביר שהממסרה לא פעלה, אם קודם לכן פעלה. ההיגיון מוביל לכך שהנזק לממסרה נגרם באותה עת, ביחד עם הנזק למנוע, שהרי שניהם חדלו לעבוד ביחד - וממילא יש לקבוע כקביעה הגיונית ששניהם ניזוקו באירוע. שלישית, ההנחה העובדתית שהמנוע תוקן תיקון רציני, חובבני, נשענת כולה על תוצאות המעבדה שהראתה נזק ואשר לטענת קנדל הנזק הוא עקב תיקון לקוי ולא עקב החול. קביעה זו נשענת כולה על המומחיות של קנדל ואשר לא רק שאין לה הוכחות אחרות, חיצוניות, אלא שהראיות האחרות סותרות אותה. המומחה נוימן כופר בה, והראיות שפורטו לעיל אינן תומכות בה. מכל אלו איני יכולה לקבלה. בשל כל האמור לעיל, דעתי היא שיש להעדיף את חוות דעת נוימן הנשענת על נתונים עובדתיים שהוכחו, להבדיל מחוות-דעת פסו וקנדל שנשענת על עובדות שלא רק שלא הוכחו, אלא נסתרו. הפועל היוצא שיש לקבל את חוות-דעת נוימן. כאן יש להעיר שפסו אינו מתייחס לעלויות תיקון של הממסרה וחוות דעת נוימן היא היחידה העומדת בפני לעניין זה. עוד יוער שנוימן ניכה עבור בלאי 50% ואישר 30,000 ₪ במקום 60,000 ₪, מה שמעיד על הגינות וסבירות. על פי חוות דעתו, הנזק (כולל הנזק למנוע) הוא בסך 91,143 ₪. חוות הדעת סבירה, מאוזנת ואני מקבלת אותה. ביחס לנזק למנוע, נוימן הסביר את המרכיבים שעל בסיסם העריך את הנזק, הן ביחס לחלפים והן ביחס לעבודה והסבריו מקובלים עלי. 12. נזקים נוספים הטרקטור היה במוסך מיום האירוע - 04.08.01 ועד ליום 15.12.01, מעל 4 חודשים. התובעת שהייתה זקוקה לטרקטור לצורך ביצוע התקשרויותיה, שכרה טרקטור חלופי, ושילמה בגינו 164,947 ₪ (67,567 + 97,380) מר נוימן העיד שזמן סביר לתיקון שצריך היה לבצע, הוא שבועיים שלושה (עמ' 20 לפרוטוקול). מהעדויות עלה שפסו הגיע כעבור שלושה ימים, למרות שנהוג להגיע ביום ההודעה (עמ' 53 לפרוטוקול), הוא גם העיד שלוקח מספר שעות לפרק את המנוע, אך במקרה דנן ארך הדבר שבוע (עמ' 54 לפרוטוקול). בהמשך הנתבעת ביצעה בדיקות שונות ובדיקות פוליגרף ואלו ארכו כחודשיים. נוימן זומן ע"י התובעת ב - 08.11.01 לאחר שהנתבעת הודיע שלא תשא בעלות תיקון הגיר, גם אז נמשך התיקון מעל חודש ימים. תיקון זה כבר לא היה באחריות הנתבעת, שכן היא הודיעה שהיא לא מכירה בנזק זה ולפיכך בתקופה זו אין להתחשב. הזמן שארך לבדיקת התביעה ולתיקון המנוע ארך אפוא 3 חודשים. אם זמן התיקון הסביר היה שבועיים שלושה, הבירור ארך אפוא חודשיים, חודשים וחצי, תקופה כזו אינה סבירה בעיני. כל עיכוב שנגרם מעבר לחודש וחצי שהוא זמן סביר לבירור ולתיקון ואף זאת על הצד המיטיב כלפי הנתבעת, אינו סביר ואין ספק שהוא גרם נזק ישיר לתובעת. הוכח שעלות ההשכרה הייתה סבירה, הוכח גם שהתובעת עשתה כל אשר לאל ידה להקטין את הנזק, הן בפניות רבות לפסו, הן בפניות רבות לסוכן, הן בהסכמתה לביצוע בדיקת פוליגרף והן בשכירת הטרקטור. התובעת גם הוכיחה את נזקה באמצעות עדות התובע והחשבוניות. אמנם הוגשו צילומי החשבוניות ולא החשבוניות המקוריות, אך מקבלת אני את עדות התובע לעניין זה ולפיכך, אם יוגשו החשבוניות המקוריות, יהיה מקום לפצות את התובעת בסכום שיקבע להלן. אינני מקבלת את הטענה שעל התובע היה להגיש יומני עבודה, די בכך שהתובע העיד והמציא חשבוניות על שכירת טרקטורים חלופיים. הנתבעת טענה גם שהתובעת לא הקטינה את נזקה. טענה זו אני מקבלת באופן חלקי. את התקופה שלמן בואו של נוימן אכן לא לקחתי בחשבון. מעבר לכך, איני סבורה שהתנהלות התובעת לא הייתה סבירה. התובעת זכאית לתבוע פיצוי בגין נזקים אלו מכוח סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א - 1971, שכן הנתבעת הפרה חובתה החוזית לשלם תגמולי הביטוח, בכך שעיכבה את בדיקותיה באופן בלתי סביר, כמפורט לעיל. נזק זה היה גם צפוי והיה על הנתבעת לראותו מראש בעת כריתת החוזה (ראה ע"א 196/88 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' הפועלים ליסינג בע"מ פ"ד מו (1)756, 771). על סמך הנאמר לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשאת בעלות של כ- 1/3 מהוצאות ההשכרה - 55,000 ₪ נכון ליום 01.11.01. 13. "ריבית עונשית" התובעת טענה גם לריבית מיוחדת מכוח ס. 28א' לחוק חוזה הביטוח תשמ"א - 1981, ביחס לסכום שלא היה שנוי במחלוקת, עבור תיקון המנוע. הנתבעת הודתה כאמור בחובתה לשלם בגין המנוע אלא שנזק זה לא שולם בטענה לקיום עיקול. גם טענה זו של התובעת מוצדקת, התובע הכחיש שנתבקש להסיר עיקולים (עמ' 12 לפרוטוקול) ואף צירף אישור יועץ המס (נספח ה' לתביעה), על פיו לא היה מוטל כל עיקול על הנתבעת. סוכן הביטוח העיד שנאמר לו שקיימים עיקולים ונשלחו אליו המסמכים ת/3, ת/4, אך על פניהם נראה שאין מדובר במסמכים ששיכים לתובעת. נראה לי שנסיבות אלו שמצטרפים לכל מה שנאמר לעיל, יש מקום לחייב את התובעת בפיצויים "עונשים" על פי החוק. אני מחייבת את הנתבעת בכפל הריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה בגין הנזק למנוע (ראה לעניין זה ע"א 196/88 הנ"ל בעמ' 771-772 וע"א 1845/90 רוני סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז(5) 661). הנתבעת העלתה בין לבין טענות רבות נוספות, כגון שהטרקטור הוחנה בשטחים ואין כיסוי לכך על פי הפוליסה ועוד טענות, דע עקא שכשם שטענה זו לא נטענה בכתב ההגנה, לא הוכחה ועלתה לראשונה בסיכומים. כך לא הוכחו גם האחרות ואיני מוצאת להידרש אליהן. כל טענה שלא נדרשתי אליה אינני מקבלת אותה. אתייחס לדוגמא לטענה שמערכת השמן והמנוע הן שתי מערכות נפרדות ולא ניתן לקשור ביניהן (ס. 8 לסיכומים). טענה זו, בנוסף לכל שנאמר מנוגדת לקביעת השמאי פסו. טענה נוספת שהועלתה לפטור של הנתבעת מאחר ולא מדובר ב"חדירה של גוף זר" (סעיף ה' לסיכומים). אלא שב"כ הנתבעת לא ציטט באופן מדויק את הסעיף האומר: חדירה (לא אלימה) של גוף זר" וכי הכנסת חול לטרקטור חונה איננה אלימה? 15. סוף דבר מכל הנאמר לעיל, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן: 15.1. בגין עלות התיקון - 91,143 ₪ בניכוי השתתפות עצמית ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית. כפל ריבית בגין הנזק למנוע. 15.3. הוצאות השכרה - 55,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום 01.11.01 בכפוף להמצאת חשבוניות מקוריות בתוך 30 יום מהיום. בנוסף תשא הנתבעת בהוצאות התובעת ובנוסף בשכ"ט ב"כ בסך 20,000 ₪. ציוד מכני הנדסי (צמ"ה)ביטוח צמ"ה (ציוד מכני הנדסי)ביטוח ציודטרקטורהנדסה / מהנדס