החלטה הנשיא סטיב אדלר: 1. המבקשת, רשת הגנים של אגודת ישראל, פנתה לבית דין זה בבקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל-אביב מיום 13.4.2008 (השופטת נטע רות ונציגי הציבור מר אדי דלל ומר רענן גילאון; בשא 607/08, בשא 716/08, עב 5646/03). בית הדין האזורי נעתר לבקשתן של המשיבות והורה כדלקמן: רשת הגנים תשלם למשיבות 1-3 שכר שלא יפחת מ - 75% משכרן כפי שהיה בחודש אוגוסט 2003, החל מיום 1.9.2007 ועד למתן החלטה אחרת. בכל הנוגע למשיבה 4 הורה בית הדין האזורי לרשת הגנים להימנע מלהציבה כסייעת תוך פגיעה במעמדה המקצועי, ולהימנע מלהציבה בגן המרוחק במרחק בלתי סביר ממקום מגוריה. באשר לשכרה של המשיבה 4, הורה בית הדין האזורי לרשת לשלם לה את השכר בשיעורים המתחייבים מהחלטתו מיום 19.4.2004. 2. בקשת רשות הערעור שלפני מהווה נדבך נוסף בשרשרת הליכים המתנהלים בפני בית הדין האזורי ובפנינו, בעניין תוקף פיטוריהן והקיצוץ בשכרן של גננות רשת הגנים של אגודת ישראל, במסגרת תוכנית הבראה בה מצויה הרשת. ראשיתם של דברים, בגרעונות כספיים כבדים אליהם נקלעה הרשת בראשית שנות ה - 2000 ובמכתבי פיטורים ששלחה בחודש מאי 2003 לגננות הרשת שצברו מעל 25 שנות וותק. קבוצת גננות שעמדו בפני פיטורים בחודש אוגוסט אותה שנה, פנו לבית הדין האזורי בתל-אביב בתביעה ובבקשה לסעדים זמניים כנגד הפסקת העסקתן ברשת (עב 5646/03). בהחלטה זמנית מיום 31.8.2003 קבע בית הדין האזורי בתל-אביב כי פיטוריהן של הגננות נגועים לכאורה בהפליה מחמת גיל והורה על ביטול פיטוריהן והשבתן לעבודה. מאוחר יותר ובמסגרת ההליכים לביטול פיטוריהן, פנו מספר גננות לבית הדין האזורי בתל-אביב בבקשה למתן צו מניעה זמני כנגד הפגיעה הצפויה בשכרן. בהחלטה מיום 19.4.2004 קבע בית הדין האזורי כי הפחתת שכרן של הגננות מרוקנת למעשה את החלטתו בעניין השבתן לעבודה מתוכן, והורה לרשת לשלם להן שכר חודשי ברוטו שלא יפחת מ - 75% משכרן כפי שהיה בחודש אוגוסט 2003. לאחר הדברים האלה, פנתה הרשת לבית הדין האזורי בתל-אביב בשלהי שנת הלימודים תשס"ז, בבקשה לאשר את פיטוריהן של אחדות מן הגננות ובבקשה להפחית משכרן של אחרות. בית הדין האזורי דחה את הבקשה בהחלטה מיום 9.10.2007. עוד במסגרת ההליכים בפני בית הדין האזורי, הגישו הגננות בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט בעניין פיטוריהן והפחתת שכרן. בבקשתן טענו, בין היתר, כי עם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, הודיעה רשת הגנים על הסרת חסותה מגניהן של המשיבות ועל "סגירת גניהן" כגני הרשת. לטענתן, במהלך זה יש משום סיום העסקתן באופן מלאכותי בניגוד לצו בית הדין משנת 2003. בית הדין האזורי דחה את הבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט לאחר שבא לכלל מסקנה כי הליכי הבזיון אינם מתאימים לאכיפת הצו שניתן בעניינן של הגננות ובידיהן לפנות לבית הדין האזורי בבקשה למתן צווים בעניין תשלום שכרן. בהתאם, פנו המשיבות לבית הדין האזורי בבקשה למתן סעדים זמניים בעניין תשלום שכרן בשנת הלימודים תשס"ח. המשיבה 4 ביקשה מבית הדין האזורי צו נוסף שיורה לרשת שלא להרע את תנאי עבודתה. בית הדין האזורי נעתר לבקשתן של המשיבות בעניין תשלום שכרן לשנת הלימודים תשס"ח, כמפורט לעיל, ומכאן בקשת רשות הערעור שלפני. 3. לאחר עיון בבקשה, ותוך שנתתי דעתי לכלל ההליכים המתנהלים בקשר להבראתה של רשת הגנים של אגודת ישראל, נחה דעתי שאין מקום בעת הזו לקיים דיון בערעור על החלטתו של בית הדין האזורי. כאמור, עתירתן של גגנות רשת הגנים בעניין פיטוריהן והפחתת שכרן מתנהלת בפני בית הדין האזורי עוד משנת 2003, והדיון בה כלל הליכי ביניים והחלטות רבות. כיום, מצוי ההליך העיקרי בפני בית הדין האזורי בשלב הגשת סיכומי הצדדים ולפני מתן פסק דין. סבורני, כי במצב הדברים כפי שהוא כיום, לא יהא זה מן הנכון לעכב את סיום ההליכים בפני בית הדין האזורי על ידי קיום דיון בערעור על החלטת ביניים. תוקף פיטוריהן של הגננות, כמו גם סוגיית תשלום שכרן במשך תקופת ההליכים בפני בית הדין האזורי ושיעורו, יבואו לידי הכרעה בפסק דינו הסופי של בית הדין האזורי. טענותיהם של הצדדים בבקשת רשות הערעור יוכלו לבוא לידי הכרעת בית דין שלערעור במסגרת ערעור על פסק דינו הסופי של בית הדין האזורי, ככל שיוגש. 4. זאת ועוד, החלטה אם ליתן סעד זמני נתונה ככלל לשיקול דעתה של הערכאה הדנה בהליך. ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בבקשה למתן סעד זמני, אלא אם כן הפעיל בית הדין שיקול דעתו שלא כהלכה (דב"ע שן/41-14 ועד עובדי קבוצת הקשר של תדיראן בע"מ - תדיראן בע"מ, פד"ע כב 92; דב"ע נה/247-3 המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר אורלי פרט, פד"ע כט 244). בענייננו, החלטתו של בית הדין האזורי נסמכת על קביעות עובדתיות לכאוריות שונות, ובין היתר, כי המשיבות 1-3 לא נטשו לכאורה את מקום עבודתן ברשת. כלל הוא כי ערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב בקביעות עובדתיות של בית הדין האזורי. לא מצאתי בבקשת רשות הערעור טעמים המצדיקים חריגה מן הכלל. 5. סוף דבר - הבקשה נדחית ללא צו להוצאות. רשות ערעור (בזכות או ברשות)ערעורתל אביב