החלטה 1. עניין לנו בבקשתה של אוניברסיטת תל אביב למתן הבהרה בעניין ביצוע פסק הדין בערעור (עע 456/06) ובתגובה שהגישה גב' רבקה אלישע לבקשה זו. עד שנבוא לדיון בגופם של דברים נקדים ונפנה להשתלשלות העניינים שהביאתנו עד הלום בפרשה זו. הערעור ותוצאת פסק הדין 2. בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת מיכל לויט כדן יחיד; עב' 2286/04) קיבל את תביעתה של המשיבה (להלן גם: גב' אלישע) תוך שהורה על החזרתה לעבודתה אצל המבקשת (להלן: האוניברסיטה) בצירוף פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ובגין עוגמת נפש. ערעור שהגישה האוניברסיטה על פסיקתו של בית הדין האזורי התקבל בחלקו, באופן שסעד האכיפה בוטל, ונעשה שינוי בסכום הפיצויים בגין פיטורים שלא כדין ועוגמת נפש ובשכר טרחת עורך דין, המגיעים לגב' אלישע. התוצאה האופרטיבית של פסק הדין בערעור הייתה זו: "ערעור האוניברסיטה מתקבל בחלקו כמפורט להלן: א. מתבטל סעד האכיפה והמשיבה לא תחזור לעבודתה באוניברסיטה. ב. האוניברסיטה תשלם לגב' רבקה אלישע פיצוי על פיטורים שלא כדין בשיעור של 24 משכורות, בגובה השכר החודשי המלא כפי שהיה ערב פיטוריה, על כל רכיביו, לרבות ההפרשות הסוציאליות הנדרשות, למעט רכיבי החזר הוצאות, בניכוי דמי האבטלה ששולמו לה מהמוסד לביטוח לאומי, ובניכוי כל השתכרות שהייתה לה מעבודה, על פי דיווחיה לרשויות המס. תשלומים אלה הם בנוסף לכל הזכויות והתשלומים להם זכאית המשיבה בגין תקופת עבודתה באוניברסיטה וסיומה. ג. נותר בעינו עצם חיובה של האוניברסיטה בפיצוי על עוגמת נפש שנגרמה לגב' אלישע. סכום הפיצוי יעמוד על הסך הכולל של 30,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום מתן פסק הדין של בית הדין האזורי ועד התשלום המלא בפועל. ד. האוניברסיטה תשלם לגב' אלישע בתוך 30 יום מהיום, שכר טרחת עורך דין בשתי הערכאות בסכום של 50,000 ש"ח בצירוף מע"מ. לא ישולם הסכום במועדו, ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. ה. הסכומים שהפקידה האוניברסיטה בקופת בית דין זה כעירבון במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע ישוחררו לזכות המשיבה, גב' רבקה אלישע. במידת הנדרש, תוסיף האוניברסיטה ותשלים את יתרת הסכומים המגיעים לה, לפי שנקבע בפסק דין זה. יתרת הפיקדון, לאחר ביצוע פסק דין זה בשלמותו, ככל שתהייה, תוחזר לאוניברסיטה." ההודעה המשותפת 3. נוכח הודעת הצדדים בדבר מחלוקות שהתגלעו ביניהם בנוגע לחישוב הסכומים שנפסקו, ולפי הנדרש בהחלטת בית דין זה, הגישו הצדדים ביום 30.4.08 "הודעה משותפת בדבר הנושאים המוסכמים ואלה השנויים במחלוקת בין הצדדים, הן לגופו של תחשיב והן בנוגע להסדר הדיוני". ואלה הדברים בלשון הכתוב: " המוסכמות: מוסכם 'שכ"ט עו"ד' בסך 40,425 ש"ח (כולל מע"מ) שישולם לידי ב"כ המשיבה כנגד חשבונית. מתוך 'פיצוי בגין פיטורים שלא כדין' מוסכם רק סך של 323,314.64 ש"ח (ברוטו) (קרן). (עבור 24 חודשים, אשר ב- 17 חודשים מתוכם הופחת השכר בגין 'עידוד הצמיחה', וללא הכללת רכיב חופשה, השנוי במחלוקת). [(24* 13,378.81) + (7*317.60)]. מוסכם כי סכום הפחתת ההשתכרות בשנים 2006-2004 הינו בסך 108,208 ש"ח (ברוטו). שאלת הוספת הפרשי הצמדה וריבית בגין סכום הפחתת השתכרות, שנויה במחלוקת (להלן). מוסכם כי על גב' אלישע להחזיר לאוניברסיטה בגין תשלום ביתר כפיצוי בגין עוגמת נפש סך של 20,000 ש"ח (נטו) שישולם בהמחאה על הסך הנ"ל שתמשוך גב' אלישע לטובת האוניברסיטה לאחר שחרור הפיקדון וביצוע התשלום לידיה. הסכום שהופקד בפיקדון ע"י האוניברסיטה ביום 20.8.06: 610,193 ש"ח (קרן). מוסכם כי הסכום שהופקד בפיקדון ביום 20.8.06 הופקד לאחר ניכוי סכום הפחתת ההשתכרות, כשמתווספים אליו (ומנוכים עימו מן הפיקדון) גם הפרשי ההצמדה והריבית." ההסדר הדיוני : 10. מוסכם על הצדדים כי הפלוגתאות המפורטות לעיל יובאו להכרעת בית הדין הנכבד. 11. מוסכם על הצדדים כי בכל מקרה עד להכרעת בית הדין הנכבד בהסדר הדיוני ו/או בפלוגתאות דלעיל, ינהגו הצדדים כדלקמן: 11.1 האוניברסיטה תכין טופס 161 עבור המשיבה הכולל את הסכומים המגיעים לה, ושאינם שנויים במחלוקת בין הצדדים בסך כולל של 215,106.64 ש"ח ברוטו (ללא שכ"ט עו"ד). הטופס יועבר לידי המשיבה בתוך 3 ימי עבודה מהיום. 11.2 בתוך 3 ימי עבודה מיום שתמציא המשיבה לאוניברסיטה את האישורים הנדרשים בדבר שיעורי המס החלים על הסכומים המגיעים למשיבה כמפורט בטופס 161, תעביר האוניברסיטה הודעה לבית הדין הנכבד, אשר תכלול את הפרטים הנ"ל: 11.2.1 הסכום נטו המגיע למשיבה לאחר ניכויי המס, שאותו מסכימה האוניברסיטה, כי יש לשלם מיידית לפקודת המשיבה מתוך קופת בית הדין (להלן: "הסכום המוסכם"). לסכום זה יש לצרף את שכר הטרחה (40,425 ש"ח כולל מע"מ) אשר ישולם מתוך קופת הפיקדון, לפקודת ב"כ המשיבה. 11.2.2 הצדדים מבקשים כי בית הדין הנכבד יורה לשחרר ללא דיחוי מן הפיקדון את הסכום המוסכם הנ"ל. 11.2.3 לאחר שחרור הפיקדון וביצוע התשלום לידיה תעביר גב' אלישע את הסך של 20,000 ש"ח (נטו) (בגין תשלום ביתר כפיצוי בגין עוגמת נפש) בהמחאה שתמשוך גב' אלישע לטובת האוניברסיטה. 11.2.4 במידה ויחסר כסף בקופת בית הדין לצורך ביצוע התשלומים, תמציא האוניברסיטה למשיבה צ'יק לפקודת המשיבה על הסכום החסר, שזמן פרעונו הינו מועד הגשת ההודעה הנ"ל. 11.3 במידה ויוותר עודף בקופת בית הדין לאחר ביצוע התשלום, יישאר העודף בקופת בית הדין עד להכרעת בית הדין בפלוגתאות שנותרו בין הצדדים ובכפוף לה. 11.3.1 בתוך 3 ימי עבודה מיום שתומצא הכרעת בית הדין בפלוגתאות תמציא האוניברסיטה למשיבה טופס 161 מתוקן, או כל מסמך נדרש ובתוך 3 ימי עבודה מיום שתמציא המשיבה לאוניברסיטה את האישורים הנדרשים בדבר שיעורי המס החלים על הסכומים הנוספים ככל שיגיעו עוד למשיבה - תמציא האוניברסיטה למשיבה צ'ק מזומן לפקודת המשיבה על הסכום הנוסף, ככל שיהיה. " המוסכמות וההסדר הדיוני מהווים חלק בלתי נפרד מהחלטה זו, ואנו נותנים להם תוקף של החלטה. מכאן נפנה לפלוגתאות ולהכרעה המתבקשת בהן. הפלוגתאות - דיון והכרעה 4. הפלוגתאות כפי שהוגדרו על ידי הצדדים בהודעה המשותפת הן אלה: הכללת "רכיב החופשה בתוך 'הפיצוי בגין פיטורים שלא כדין'"; "הוספת הפרשי הצמדה ו/או ריבית על הפיצוי בגין פיטורים שלא כדין"; "הוספת הפרשי הצמדה ו/או ריבית לסכום ההשתכרות שיש לקזז מסכום הפיצוי". נדון בהן אחת לאחת. הפלוגתא הראשונה: "רכיב החופשה בתוך הפיצוי בגין פיטורים שלא כדין". 5. בית דין זה פסק לזכותה של גב' אלישע פיצוי "על פיטורים שלא כדין בהעדר אכיפה" שווה ערך ל - 24 משכורות. זאת, על בסיס "השכר החודשי המלא כפי שהיה ערב פיטוריה, על כל רכיביו, לרבות ההפרשות הסוציאליות הנדרשות, למעט רכיבי החזר הוצאות" (להלן גם: הפיצוי). על פסיקה זו סבה הפלוגתא הראשונה והיא: "האם כטענת גב' אלישע היא זכאית לכלול את זכותה לרכיב החופשה בתוך ה'פיצוי בגין פיטורים שלא כדין' ". לטענת המשיבה, אילו המשיכה לעבוד בפועל ואלמלא הופסקה עבודתה יכולה הייתה לצבור ימי חופשה בתקופת 24 החודשים המשולמים לה כסעד חליפי לאכיפה בפועל. בהתאם, ולשיטתה, זכאית היא לתשלום 1,145.51 ש"ח עבור 1.84 ימי חופשה לחודש בכל אחד מ-24 החודשים. סכום זה יש להוסיף למשכורתה החודשית כ"מעין פדיון חופשה חודשי" בנוסף לסכום הפיצוי בגין פיטורים שלא כדין שהוא שווה ערך ל-24 משכורות. טענה זו אין ניתן לקבל וזאת מן הטעמים המפורטים להלן. 6. הזכות לפדיון חופשה מוקנית לעובד בהוראתו של סעיף 13 לחוק חופשה שנתית, תשי"א - 1951, בגין התקופה בה התקיימו בפועל יחסי עובד מעביד בין הצדדים. מנגד, אין קמה זכות לחופשה או לפדיון חופשה בתקופה בה אין מתקיימים יחסי עובד מעביד ובהעדר עבודה בפועל של העובד. קל וחומר שפיצוי כספי בשיעור שווה ערך להשתכרות בחודשי עבודה, אינו מקנה זכות לימי חופשה או לתמורתם, בהתייחס לתקופה בה חדלו להתקיים יחסי עובד מעביד ואשר בה לא המשיך העובד בעבודתו בפועל אצל המעסיק. כך, לשם הדוגמא, בפסק הדין בעניין זפא נדונה תביעה לפדיון חופשה, לאחר שהוכרה זכותו של עובד לפיצוי בגין הפרת חוזה עבודה. התביעה נדחתה בפסיקתו של הנשיא גולדברג תוך שנקבע כך: "שעה שהמערער זכה לפיצוי על הפרת חוזה בגין מספר חודשי עבודה, אין הוא זכאי ל'פדיון חופשה' עבור מספר ימים, שהרי לו היה יוצא לחופשה, היתה זאת נופלת במועדים בגינם קיבל פיצוי על הפרת חוזה". בדומה, כאשר חויב המעסיק בתשלום תמורת הודעה מוקדמת לעובדיו נפסק, כי ניתן לכלול את החופשה שיכולים היו העובדים לצבור במסגרת התקופה בה היו זכאים העובדים להמשיך ולהיות מועסקים בתוך תקופת ההודעה המוקדמת "והעובדים אינם זכאים לחלק היחסי של החופשה שהיו יכולים לצבור, אילו היו מועסקים עד תום התקופה". 7. מכאן לענייננו. אין חולק על כך שגב' אלישע זכאית לפדיון חופשה עבור תקופת עבודתה בפועל עד לניתוק יחסי העבודה בינה לבין האוניברסיטה. שונים פני הדברים במצב בו עסקינן בהליך זה, בו יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו זה מכבר. בפסיקתנו בערעור לא ניתן סעד של השבה לעבודה בפועל לשנתיים נוספות, אלא בסעד חלופי של פיצוי כספי אשר בא תחת אכיפה בפועל של יחסי העבודה בין הצדדים. החישוב האריתמטי של הפיצוי הכספי נעשה על בסיס משכורת של "חודש עבודה מלא" לתקופת עבודה וירטואלית שוות ערך ל - 24 משכורות, וכאשר אין מדובר בסעד שהוא פועל יוצא מהמשך יחסי העבודה. משכך הוא, אין הגב' אלישע זכאית לחלק היחסי של ימי חופשה שהיתה יכולה לצבור במסגרת יחסי העבודה, אילו עבדה בפועל 24 חודשים. הפלוגתא השנייה: "הוספת הפרשי הצמדה ו/או ריבית על הפיצוי בגין פיטורים שלא כדין". 8. השאלה בה נדרשת הכרעתנו סבה על זכאותה של גב' אלישע לתשלומי הצמדה וריבית על הפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, והמועד לתחולת חישוב הפרשי הצמדה וריבית על סכום הפיצויים שנפסק לזכותה. 8. אשר לעצם הזכאות להפרשי הצמדה וריבית על סכום הפיצויים. כלל הוא כי הפרשי הצמדה וריבית נועדו לשמור על ערכו הריאלי של הכסף שעוכב ולפצות את הנושה על השימוש שעשה החייב בו, ואין בפסיקתם משום "ענישת" הצד החייב". הם מהווים תרגום חוב שמועד פירעונו חל בעבר למושגי שווי הכסף בעת פירעונו. ככלל, ההצמדה והריבית נועדו להשיג מטרות נבדלות ונפרדות. "ההצמדה נועדה לשמור על ערכו הריאלי של הכסף" ו"דמי השימוש בכסף היא הריבית". לפיכך ו"בהעדר נימוקים מיוחדים יש לפסוק ריבית על סכומים המגיעים לבעל דין עבור העבר" בנוסף להצמדה; ו"רק במקרים יוצאים מן הכלל ובנסיבות מיוחדות שיצדיקו זאת ימנע בית המשפט מלעשות שימוש מלא בשיקול-דעתו" הנתון לו מכוח הדין לפסוק ריבית והצמדה. כאשר פסק הדין אינו מפרט "כל נימוק מיוחד לאי פסיקת ריבית" אזי "ההשמטה נעשתה בהיסח הדעת". בענייננו, אין מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מן הכללים הללו. פסיקת הפרשי הצמדה וריבית על השכר שהשתכרה המערערת במועד פיטוריה מהווה שמירת הערך הריאלי של הפיצויים בגין פיטורים שלא כדין, שנפסקו למערערת כפיצוי כספי תחת אכיפה בפועל. מסקנת הדברים היא, איפוא, כי יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית על הפיצויים בגין פיטורים שלא כדין. 10. אשר לקביעת המועד לפסיקת ריבית והצמדה. "הקו המנחה הסביר והרצוי הוא, שההצמדה והריבית ייפסקו מיום היווצר העילה ולא רק מיום הגשת התביעה, והוא, כמובן, אם אין נסיבות המצדיקות סטייה מן הקו המנחה האמור". בנוסף על כך, יש להתחשב במהות החיוב הכספי ותכליתו, ולצורך שמירה על ערכו הריאלי של סכום הפיצוי. לפי פסיקתו של בית דין זה בענייננו, אין מדובר בסעד של אכיפה ובנוסף עליו פיצוי על פיטורים שלא כדין, כפי שפסק בית הדין האזורי, אלא בסעד אכיפה "'כספי" בלבד בגין פיטורים שלא כדין. במקרה זה, כאשר הפיצוי הפסוק נועד להחליף סעד של אכיפה בפועל, יחושבו ההצמדה והריבית מיום היווצר עילת התביעה, הוא מועד הפיטורים בתאריך 17.1.04 ואילך. בכך, מוגשמת המטרה של שמירה על ערכו הריאלי של הכסף, אשר חזקה על האוניברסיטה שכל העת הזו עשתה בו שימוש לצרכיה, על כל הנובע מכך. תוצאת הדברים היא זו: לזכות המערערת נפסק פיצוי על פיטורים שלא כדין שווה ערך ל- 24 משכורות, על בסיס השכר החודשי של המערערת במועד פיטוריה. לפי העולה מהודעתם המשותפת של הצדדים התחשיב המוסכם הוא השכר החודשי האחרון ששולם לגב' אלישע בסך 13,378.81 ש"ח כפול 24 חודשים בתוספת סכום של 7 X 317.60 ש"ח. בהתאם, על האוניברסיטה לשלם לגב' אלישע פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסכום כולל של 323,314.64 ש"ח "(ברוטו) (קרן)" בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממועד הפיטורים ביום 17.1.04 ועד התשלום המלא בפועל. הפלוגתא השלישית: "הוספת הפרשי הצמדה ו/או ריבית לסכום ההשתכרות שיש לקזז מסכום הפיצוי". 11. משקבענו זכאותה של גב' אלישע לתשלום הפרשי הצמדה וריבית על סכום הפיצויים בגין פיטורים שלא כדין החל ממועד היווצר העילה, נדרשים אנו לטענתה החלופית של האוניברסיטה, לפיה "תחשיב הפיצוי צריך להיעשות באופן סימטרי: במידה ומוסיפים הפרשי הצמדה וריבית לסכום הפיצוי, יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית גם לסכום הקיזוז ולהיפך". צודקת האוניברסיטה בטענתה זו. נאמנים לשיטתנו בחיוב האוניברסיטה בתשלום הפרשי הצמדה וריבית כאמור לעיל, דעתנו היא כי מן הדין לנכות כספים שהשתכרה גב' אלישע בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום שהתקבלו אצלה. שממועד זה ואילך חזקה היא שעשתה בהם שימוש. סוף דבר א. האוניברסיטה תשלם לגב' רבקה אלישע פיצוי על פיטורים שלא כדין בשיעור של 24 משכורות, בגובה השכר החודשי המלא כפי שהיה ערב פיטוריה, על כל רכיביו, לרבות ההפרשות הסוציאליות הנדרשות, למעט רכיבי החזר הוצאות, בניכוי דמי האבטלה ששולמו לה מהמוסד לביטוח לאומי, ובניכוי כל השתכרות שהייתה לה מעבודה, על פי דיווחיה לרשויות המס. ב. נדחות טענותיה של גב' אלישע בדבר הוספת רכיב החופשה בחישוב הפיצויים בגין הפיטורים שלא כדין. ג. הפיצוי שישולם לגב' אלישע בסך 323,314.64 ש"ח "(ברוטו) (קרן)" נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הפיטורים בתאריך 17.1.04 ועד התשלום המלא בפועל. ד. ההשתכרות שהייתה לגב' אלישע מעבודה על פי דיווחיה לרשויות המס, תנוכה מסכום הפיצוי בצירוף הפרשי הצמדה וריבית על סכומי ההשתכרות, מיום שהתקבלו אצלה ועד התשלום המלא בפועל. ה. ניתן תוקף של החלטה למוסכמות הצדדים ולהסדר הדיוני המוסכם, כפי שפורטו בהודעה המשותפת, וכמפורט לעיל בהחלטה זו. ו. בכפוף להחלטה זו ולמוסכמות הצדדים, יבוצע ההסדר הדיוני המוסכם. ז. אין צו להוצאות בהליך זה. ביצוע פסק דיןבקשת הבהרה