בקשת רשות ערעור על פסק דין בית דין אזורי לעבודה בחיפה

החלטה בקשת רשות הערעור שלפני עניינה בהחלטת בית הדין האזורי בחיפה (השופטת דלית גילה ונציגי הציבור מר משה קידר ומר עמי לוי ; בשא 7239/07, עב 895/07) מיום 26.12.2007, אשר דחה את בקשתו של המבקש למתן סעדים זמניים למניעת פיטוריו ולמניעת זימונו להליך שימוע לקראת פיטוריו. ואלה העובדות לכאורה, הצריכות לענייננו: המבקש, מהנדס ניהול בהכשרתו, הועסק ברשות הנמלים והרכבות החל משנת 1986. במסגרת הרפורמה בנמלים, בהתאם לסעיף 49(ח) לחוק רשות הספנות והנמלים, תשס"ד-2004 ולהסכם הקיבוצי המיוחד מיום 24.2.2005 (להלן: הסכם המעבר), הועבר המבקש לחברת נמל חיפה ומונה על ידי שר התחבורה ביום 23.3.3005 לתפקיד מנהל נמל חיפה. מכרז לתפקיד מנהל נמל חיפה פורסם בשלהי שנת 2006. המבקש לא הגיש מועמדותו למכרז, וזומן לשימוע בפני שר התחבורה, שם נמסר לו כי השר שוקל לבטל את מינויו כמנהל הנמל ולאייש את התפקיד בדרך של מכרז. שר התחבורה הודיע למבקש ביום 31.12.2006 על ביטול מינויו. המבקש שימש בפועל כמנהל הנמל עד ליום 13.2.2007. בעקבות ביטול מינויו, הופסק תשלום שכרו של המבקש והוא פנה לבית הדין האזורי בתובענה בה ביקש לשבצו בתפקיד הולם ולשלם את שכרו החל מחודש פברואר 2007. בהחלטה מיום 28.3.2007 קבע בית הדין האזורי, כי בנסיבות שנוצרו, כאשר מחד גיסא, המבקש אינו ממלא את תפקיד מנהל הנמל עקב ביטול מינויו, ומאידך גיסא אף לא אחת מן המשיבות הביאה את יחסי העבודה עימו לידי סיום, תשלם כל אחת מהמשיבות למבקש תשלום חודשי בסך 4000 ש"ח נטו לחודש, עד להחלטה אחרת (בשא 1226/07). ביום 18.12.2007 הגיש המבקש לבית הדין האזורי בקשה דחופה למתן סעדים זמניים למניעת קיום הליך לפיטוריו ולמניעת זימונו להליך שימוע לקראת פיטוריו. בהחלטתו מיום 26.12.2007, דחה בית הדין האזורי את בקשתו של המבקש ומכאן בקשת רשות הערעור. לאחר מתן החלטתו של בית הדין האזורי, הודע למבקש במכתב מיום 7.1.2008 על הפסקת העסקתו בתוקף מיידי. 3. בהחלטה מיום 24.1.2008 הורה בית דין זה למשיבות להגיש תשובתן לבקשת רשות הערעור. הסתדרות הכללית החדשה נדרשה להגיש עמדתה בבקשה. ההסתדרות הודיעה כי לטעמה פיטוריו של המבקש, שהוא "עובד מייסד" כהגדרתו בהסכם המעבר, מהווים הפרה ברורה של ההסכם. 4. נתתי דעתי לבקשת רשות הערעור, לתשובות המשיבות ולעמדת ההסתדרות, ואני מחליט שלא להיעתר לבקשה. החלטה אם ליתן סעד זמני נתונה ככלל לשיקול דעתה של הערכאה הדנה בהליך. ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בבקשה למתן סעד זמני, אלא אם כן הפעיל בית הדין שיקול דעתו שלא כהלכה (דב"ע שן/41-14 ועד עובדי קבוצת הקשר של תדיראן בע"מ - תדיראן בע"מ, פד"ע כב 92; דב"ע נה/247-3 המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר אורלי פרט, פד"ע כט 244). 5. לגופם של דברים, בקשת רשות הערעור מעוררת לדיון שאלות משפטיות חשובות ובהן, זהות מעסיקתו או מעסיקותיו של המבקש, ותחולת "הסכם המעבר" על עניינו של המבקש. ההכרעה בשאלות אלה צריכה לתשתית עובדתית רחבה שאינה מונחת כיום בפני בית דין שלערעור. במצב דברים זה, סבורני כי יש לקיים את ההליך העיקרי, המצוי בעיצומו של שלב ההוכחות, ברציפות בפני בית הדין האזורי ולא לעכבו על ידי קיום דיון בערעור על החלטת ביניים. לאחר שמיעת הראיות, יקבע בית הדין האזורי את המסכת העובדתית הדרושה להכרעה במעמדו של המבקש במשיבות, ויתן הכרעתו בהתאם. 6. בהחלטה זו הובאה בכלל חשבון גם העובדה כי בהתאם להחלטת בית הדין האזורי מיום 28.3.2007, קיבל המבקש מכל אחת מהמשיבות עד למועד פיטוריו תשלום חודשי בסך 4,000 ₪ (נטו), מבלי שנדרש לבצע עבודה עבור מי מהן. במצב דברים זה, נראה כי לא יהא בדחיית הבקשה כדי לשנות ממצבו של המבקש ועניינו יוכל לבוא על תיקונו בדרך של פיצוי כספי, ככל שהדבר יידרש. 7. בית הדין האזורי יזמין את הסתדרות העובדים הכללית החדשה להתייצב ולהשמיע עמדתה בהליך. 8. סוף דבר - הבקשה נדחית. אין צו להוצאות. נוכח דחיית הבקשה, מתייתר הדיון בבש"א 110/08 והיא נמחקת. רשות ערעור (בזכות או ברשות)ערעור