דיון מהיר בבית הדין לעבודה - ערעור הליך דיון מהיר, כשמו כן הוא, נועד להביא לפתרון מהיר ויעיל של סכסוכים. הלכה פסוקה היא, כי אין ערכאת הערעור מתערבת בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית המבוססים על התרשמותה מן העדויות והראיות שהיו בפניה. בהליכי דיון מהיר, בפרט, התערבותה של ערכאת הערעור היא מצומצמת ביותר, ומוגבלת בעיקר לבירור שאלות משפטיות. החלטה 1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (דמ 9831/04, 9832/04 ; השופטת ורדה סאמט), בו התקבלה תביעתו של המבקש נגד המשיבה (להלן : החברה) לתשלום הפרש פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת ונדחתה תביעתו לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין. 2. המבקש עבד בחברה מיום 24.5.1998 ועד ליום 4.10.2003. החברה עוסקת במתן שירותי סיעוד למטופלים שונים, והמבקש הועסק כמטפל סיעודי בביתו של קשיש. יחסי העבודה בין הצדדים עוגנו בהסכם עבודה שנחתם ביום 25.5.1998 (להלן : הסכם העבודה). ביום 30.9.2003 הודיעה החברה למבקש על פיטוריו. 3. ביום 23.9.2004 הגיש המבקש תביעה לבית הדין האזורי נגד החברה. בכתב התביעה טען המבקש כי על החברה לשלם לו הפרש פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת, דמי הבראה והחזר הוצאות נסיעה. עוד נטען בכתב התביעה, כי פוטר בשל פניותיו לגורמים שונים, בהן מחה על "חסרונות מערכת הסיעוד". לשיטת המבקש, פיטורים בנסיבות אלה מהווים פיטורים שלא כדין בגינם, זכאי הוא לפיצוי נוסף. 4. החברה הכחישה מכל וכל את טענות המבקש, לפיהן זכאי הוא לסכומי כסף נוספים. עוד טענה החברה כי המערער פוטר לאחר שפנה לגורמים שונים, לרבות העובדת הסוציאלית, אחיות קופת חולים והממונה על העובדות הסוציאליות בשירותי הרווחה בתלונות שלא היה בהם ממש. 5. בית הדין האזורי בפסק הדין הראשון בעניינו של המבקש (להלן : פסק הדין הראשון) פסק כי על החברה לשלם למבקש השלמת פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת. יתר תביעותיו של המבקש, לרבות תביעתו לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין נדחו. 6. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין הראשון לבית דין זה (ברע 276/07) וביום 31.5.2007 הוחלט ליתן רשות ערעור. בפסק הדין שניתן בבית דין זה לאחר נטילת הרשות (להלן : פסק הדין שלערעור) הוחלט כי נוכח טעויות מהותיות שנפלו בפסק הדין הראשון יושב עניינו של המבקש לבית הדין האזורי "על מנת שישוב ויזקק לחומר הראיות כפי שהיה בפניו ויתן את פסק הדין על יסוד חומר ראיות זה". בנוסף הורינו כי : "בחישוב שכרו הקובע של המערער לעניין פיצויי פיטורים, יש לכלול תשלומים שקיבל כדמי חופשה ודמי חגים". ערעורו של המבקש בכל הנוגע לאי פסיקת דמי הבראה והחזר הוצאות נסיעה נדחה. 7. בית הדין האזור אליו הוחזר, כאמור, עניינו של המבקש, קיבל את תביעת המבקש להשלמת פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת. תביעתו של המבקש לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין נדחתה. בית הדין האזורי נימק דחיית התביעה בנימוקים הבאים : בסעיף 7 להסכם העבודה נקבע כי על המבקש "לשמור על סודיות מוחלטת של כל המידע הנוגע למטופלים ובני משפחותיהם". מחומר הראיות עולה כי המבקש חשף את מצבו הסיעודי של המטופל בפני גורמים שונים ובכך הפר את הסכם העבודה ; דין טענתו של המבקש, לפיה פיטוריו נעשו בשל פניותיו לגורמים שונים בנוגע לליקויים שנתגלו וכי בשל כך נפל פגם בפיטוריו להידחות כיוון שלפי הסכם העבודה הייתה רשאית החברה לפטרו מכל סיבה שהיא ; כמו כן מחומר הראיות עולה כי החברה בדקה תלונותיו של המבקש ולא מצאה כל ליקוי המחייב תיקון (פסק דין זה יקרא להלן : פסק הדין השני). 8. בבקשת רשות הערעור טען המבקש כנגד הקביעה כי לא נפל כל פגם בפיטוריו. בהקשר זה טען המבקש את הטענות הבאות : בהסכם העבודה אין כל תנייה האוסרת פנייה לגורמים שונים ; הטענה כי המבקש פוטר בשל העברת מידע על המטופל בניגוד לסעיף 7 להסכם העבודה הועלתה לראשונה רק בישיבת ההוכחות השלישית ומטעם זה אין ליתן לה משקל ; ככל שהועבר מידע על המטופל לגורמים שונים, הרי שמדובר במידע שממילא היה ידוע לגורמים אלה ; הנטל הוכיח כי פוטר כדין מוטל על החברה ; החברה לא הציגה מסמכים שהתחייבה להציג. 9. הליך הדיון המהיר, כשמו כן הוא, נועד להביא לפתרון מהיר ויעיל של סכסוכים. הלכה פסוקה היא, כי אין ערכאת הערעור מתערבת בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית המבוססים על התרשמותה מן העדויות והראיות שהיו בפניה. בהליכי דיון מהיר, בפרט, התערבותה של ערכאת הערעור היא מצומצמת ביותר, ומוגבלת בעיקר לבירור שאלות משפטיות (ראה דב"ע נז/212-9 משה קוריאט - נירה שובל, מיום 27.04.98). 10. לאחר עיון בנימוקי בקשת רשות הערעור ובכלל החומר המצוי בתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. סעיף 22א להסכם העבודה קובע כי החברה רשאית להפסיק את עבודתו של העובד "מסיבה כלשהי". כמובן שהפיטורים צריכים להתבצע בתום לב ובדרך מקובלת. מלשונו של סעיף זה עולה כי העילה לפיטורי העובד היא רחבה ואינה מותנית בהכרח בהתנהגות שלילית שלו. משאלו הם פני הדברים, גם אם יוכח, כטענת המבקש, כי לא הפר את חובת הסודיות שהוטלה עליו בסעיף 7 להסכם העבודה, אין בנתון זה להועיל לו, בשל המתחם הרחב לפיטורי העובד על פי ההסכם. 11. כפי שעולה מחקירתו הנגדית של מר מרטון סיבת הפיטורים הייתה בעיקר פנייתו של המבקש לגורמים שונים מחוץ לחברה באשר לאיכות החיתולים. בעניין זה העיד מר מרטון כי : "סיבת הפיטורין היא שאתה, במקום להתלונן בנתבעת על דבר שלטעמך אולי הוא לא נכון, בחרת, אחרי שהתלוננת בנתבעת והדברים נבדקו על ידי אישית, ואחרי שאני כאח מוסמך נתתי לך תשובה, בחרת לפנות לכל הגורמים שהזכרתי קודם שאין להם קשר לנושא" (עמוד 30 לפרוטוקול בית הדין האזורי, שורות 10-13). במקום אחר העיד מר מרטון כי : "במקרה של התובע ראינו התנהלות שלא על פי דפוסים נורמטיביים". בנסיבות אלה, לא ניתן לקבוע כי הפיטורים נעשו בחוסר תום לב, ודאי לאור המרחב הגדול לפיטורי עובד על פי ההסכם. עילת הפיטורים היא סבירה, נובעת מהפררוגטיבה של המעביד לנהל את עסקו באמצעות כח אדם התואם את הנורמות שלו ואינה נובעת משרירות לב. מסקנת הדברים היא שלא נפל פגם בפסק דינו של בית הדין האזורי המחייב מתן רשות ערעור. 12. בבקשת רשות הערעור הלין המבקש גם על פסיקת הדין בפסק הדין שלערעור, בו נדחתה תביעתו לתשלום דמי הבראה והחזר הוצאות נסיעה, ואולם עם מתן פסק הדין סיים בית דין זה מלאכתו ולא מצאנו לשוב ולהידרש לטענות שנדחו כאמור בפסק הדין שלערעור. 13. סוף דבר - בקשת רשות הערעור נדחית, ללא צו להוצאות. דיוןדיון מהיר (בית הדין לעבודה)ערעורבית הדין לעבודה