##שינוי מוטבים בפוליסת ביטוח חיים לפני ואחרי פטירה## האם שינוי מוטבים בפוליסת ביטוח חיים תקף כאשר ההודעה או הצוואה מתגלות רק לאחר פטירת המבוטח? על פי הדין ותנאי הפוליסה, שינוי מוטבים דורש עמידה בהוראות מסירה מדויקות, ובנסיבות מסוימות עשוי להוכר שינוי באמצעות צוואה או להידחות אם לא הושלמו המסמכים הנדרשים או אם הוכח רצון מאוחר מנוגד. ##מעמדה של בקשה שלא הושלמה לשינוי מוטבים## במסגרת הליך ##פ"ה 31110-12-21 (אזורי לעבודה תל אביב - יפו)## עלתה שאלה הנוגעת לתוקפו של שינוי מוטבים שבוצע טרם פטירת המנוח, על רקע שינויים שביקש לערוך לאורך השנים. בטופס ההצעה לפוליסה נקבעה תחילה בת זוגו באותה עת כמוטבת. לאחר גירושי השניים, התקבלה בקשת המנוח למנות גורמים אחרים כמוטבים על פי בקשה למתן הוראות מיום 15.12.21. בהמשך, ביום 5.1.20, ביקש המנוח לעדכן את המוטבים בפוליסה כך שתתווסף אלמנתו. לצורך עדכון זה נדרש המבוטח להשלים מסמכים שונים, אולם משלא עשה כן, נמסרה לו הודעה ביום 2.4.20 לפיה לא ניתן להשלים את הטיפול בבקשתו והפנייה נסגרה. מקרה זה מדגים מצב שבו פנייה לעדכון מוטבים אינה מגיעה לכדי גמר עקב אי-השלמת דרישות המבטח טרם הפטירה. ##תוקפה של צוואה מאוחרת מול תנאי הפוליסה## בתיק ##ת"א 47444-04-21 (שלום תל אביב - יפו)## נבחנה השאלה האם צוואת המנוח מהווה הודעה על שינוי מוטבים הרשומים בפוליסת הביטוח. סעיף 12.3 לתנאי הפוליסה קובע כי בטרם אירע מקרה הביטוח המזכה מוטב בסכום הביטוח, רשאי המבוטח לשנות את המוטב, כאשר השינוי יחייב את החברה רק לאחר שנמסרה לה הוראה בכתב על כך בחתימת המבוטח. לצד זאת, סעיף 12.4 לתנאי הפוליסה קובע כי אם שילמה החברה את הסכום המגיע למוטב האחרון הידוע לה בטרם נרשם מוטב אחר, בין על פי הוראה בכתב בחתימת המבוטח ובין על פי צוואתו המאושרת על ידי בית המשפט המורה על תשלום לאחר, תהא החברה משוחררת מכל חבות כלפי אותו אחר וכלפי העיזבון. מלשון הסעיף עלה כי קיימת הכרה במנגנון של שינוי מוטב על פי צוואה מאושרת על ידי בית משפט. נקבע כי מאחר ששינוי המוטבים נעשה בצוואתו של המנוח עת חתם עליה עוד בחייו, היא תיחשב כאחרונה הקובעת את זהות המוטבים. ##דרישת מתן ההודעה וסעיף 36(ב) לחוק החוזים## במסגרת ##ת"א 4114-06-15 (שלום תל אביב - יפו)## עלתה שאלת תוקפן של פניות לשינוי מוטבים שבוצעו לכאורה לאחר פטירה או ללא חתימה תקינה. באותו עניין אוזכר ##ע"א 5027/90##, שבו צוין כי הוראות לשינוי מוטבים חייבות להינתן בחייו של נותן ההוראה, וחייבות להגיע לידי חברת הביטוח בחייו של המבוטח. כמו כן הובא ##סעיף 36 (ב) לחוק החוזים##, הקובע כי בחיוב שיש לקיימו עקב מותו של אדם, על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, רשאי הנושה, בהודעה לחייב או בצוואה שהודעה עליה ניתנה לחייב, לבטל את זכותו של המוטב או להעמיד במקומו מוטב אחר, אף אחרי שנודע למוטב על זכותו. באותו מקרה, נוסח הצוואה התייחס לחלוקת כלל הרכוש מכל סוג ומין, ונקבע כי רכיבי הריסק והתגמולים ישולמו למוטב הרשום בפוליסה, ואילו רכיב הפיצויים ישולם לשאירי המנוח. ##מסירת הודעה על צוואה לאחר פטירה ובחינת רצון מאוחר## בתיק ##תמ"ש 31905-11-20 (בתי המשפט לענייני משפחה)## נדונה תביעה לשינוי מוטבים באמצעות צוואה לאחר פטירה. נקבע כי לפי ##סעיף 36(ב) לחוק החוזים##, בעל הפוליסה רשאי ליתן הודעה לחברת הביטוח בדבר שינוי או ביטול הוראת המוטבים באמצעות הודעה או באמצעות צוואה. בדיון נסקר ##ע"א 233/98##, שבו הובעה עמדה לפיה במקרה של צוואה אין צורך כי ההודעה עליה תינתן לקרן בחייו של המנוח. כמו כן אוזכר ##תמ"ש (ת"א) 10421-06-12##, שבו נקבע כי יש לבחון בנוסף האם בתקנון הקופה או חברת הביטוח נקבעה הוראה המאפשרת משלוח הודעה בדבר שינוי הוראת המוטבים גם לאחר הפטירה. לצד זאת, התביעה נדחתה באותו מקרה עקב הוכחת רצונו המאוחר של המנוח אשר היה מנוגד לצוואה. ##הוראות הפוליסה וסעיף 11(ג) לחוק חוזה הביטוח## במסגרת ##ה"פ 175615/96 (שלום תל אביב - יפו)## נדונה שאלת זכאות העיזבון לכספי פוליסת ביטוח חיים חרף רישום בת הזוג לשעבר כמוטבת, וזאת על דרך של פרשנות רצון המנוח ולא כשינוי מוטבים לאחר פטירה. מנגד נטען כי לאחר מות המבוטח לא ניתן עוד לשנות מוטבים לפי הוראות הפוליסה והחוק. באותו מקרה צוין כי בסעיף 6 לפוליסה נקבע ששינוי המוטב אפשרי רק כאשר המבוטח עודנו בחיים, וכן הופנה הטיעון אל ##סעיף 11(ג) לחוק חוזה הביטוח##, הקובע כי שינוי מוטב ייעשה רק בטרם אירע מקרה הביטוח בהודעה בכתב למבטח. מנגד, ברשימת ההליכים נכלל גם הליך ##ת"א 9668-04-14 (שלום פתח תקווה)##, אשר הופיע בתיעוד ללא פירוט עובדתי נוסף. ##צעדים מעשיים לבדיקת תוקף הוראת מוטבים## 1. בדיקת נוסח הפוליסה ותקנונה: יש לבחון האם תנאי הפוליסה, כדוגמת סעיפים המאפשרים שינוי בהוראה בכתב או באמצעות צוואה מאושרת, מתירים מפורשות שינוי מוטבים לאחר הפטירה או שמא מגבילים את השינוי לימי חייו של המבוטח בלבד. 2. אימות השלמת הליכי העדכון בחברת הביטוח: יש לוודא האם פניות ועדכונים שנשלחו בחיי המנוח טופלו במלואם, או שמא נסגרו על ידי המבטח עקב היעדר מסמכים כנדרש. 3. בחינת מועד עריכת הצוואה ותוכנה: יש לבדוק האם הוראת הצוואה גוברת על רישום קודם לפי סעיף 36(ב) לחוק החוזים, והאם קיימות ראיות המלמדות על רצון מאוחר הסותר את האמור בה. ##שאלות ותשובות## ##ש:## האם ניתן לשנות מוטבים בפוליסת ביטוח חיים באמצעות צוואה? ##ת:## על פי סעיף 36(ב) לחוק החוזים ותנאי פוליסות מסוימות, ניתן לקבוע שינוי מוטב בצוואה, אולם תוקפו עשוי להיות תלוי בהוראות הפוליסה, במועד מסירת ההודעה למבטח ובהיעדר רצון מאוחר מנוגד. ##ש:## מה הדין כאשר פנייה לשינוי מוטבים נסגרה לפני פטירת המבוטח עקב אי-המצאת מסמכים? ##ת:## כפי שתואר בפסיקה, כאשר נדרשת השלמת מסמכים לצורך עדכון המוטבים והמבוטח לא עשה כן עד לסגירת הפנייה על ידי המבטח, שינוי המוטבים אינו מושלם. ##ש:## האם הודעה על שינוי מוטבים חייבת להגיע למבטח עוד בחיי המבוטח? ##ת:## בפסיקה קיימת עמדה לפיה הוראה על שינוי מוטבים חייבת להינתן ולהגיע לידי חברת הביטוח בחיי המבוטח, לצד עמדה בפסיקה הגורסת כי במקרה של צוואה אין הכרח שההודעה עליה תינתן למבטח בחייו, בכפוף להוראות התקנון ותנאי הפוליסה. ##להלן החלטה בנושא שינוי מוטבים בפוליסה לאחר פטירה:## מבוא המבקשת קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (להלן: קג"מ) הגישה בקשה זו לסעד בדרך של טען ביניים. הטוענים בבקשה הם ורדה X הטוענת מס' 1 ומולה דניס X ופלג ריקי X הטוענות 2 ו-3. השאלה שהעמידה המבקשת לדיון היא מי מן הטוענים זכאי לתשלום מענק פטירה להלן: ("מענק הפטירה") עקב פטירתו של חבר הקרן מר שלמה X X ת.ז. X(להלן: "המנוח") ולהוציא צו גודר בעד תביעתם של הטוענים האחרים כלפי המבקשת. להלן העובדות הרלבנטיות לעניננו: הטוענת 1 והמנוח נשאו ביום 29.6.61. המנוח היה חבר בקרן מאז חודש מרץ 1983. ב - 4.5.86 חתם המנוח על טופס הצטרפות לקרן (להלן: הטופס או טופס שאלון) ובו נקבע: כי הזכאית לקבלת המענק החד פעמי הינה: שם משפחה שם פרטי שם האב מס' ת.ז. קרבה משפחתית החלק באחוזים X ורדה משה 1084149 רעיה 100 ב - 5.12.90 התגרשו הטוענת 1 והמנוח, והגיעו להסכם שהוראותיו הן, בין היתר: "עניני הרכוש א. הצדדים מצהירים בזאת כי ענייני הרכוש, לרבות הדירה, התכולה והמכונית וכל נושאי הרכוש מכל מין וסוג שהוא: וכן חובות כלפי צדדים שלישיים הוסדרו בין הצדדים. ב. כל חוב שנטל הבעל החל מחודש יוני 88 - הוא לבדו יישא בו. ג. כל חוב שנטלה האשה החל מחודש יוני 88 - היא לבדה תישא בו. העדר תביעות עם ביצוע הוראות הסכם זה וסידור הגט בין הצדדים, חלוקת הרכוש, מצהירים בזה הצדדים כי אין להם ולא יהיו להם, זה כלפי זו כל תביעות ו/או מענות מכל מין וסוג שהוא הקשורים ו/או הנובעים מקשר הנשואין והאשה מוותרת על מזונותיה וכתובתה מיום סידור הגט ואילך". ב - 1990 נישא המנוח לטוענת 2 ובשנת- 1991 נולדה להם ילדה משותפת - הטוענת מספר 3. 2.5. ב - 10.3.92 חתם המנוח על צוואה לפיה הורה להעביר את כל רכושו "הן מקרקעין, הן מטלטלין, והן כספים לרבות חשבונות בבנקים, מניות מכל הסוגים, הן ניירות ערך ודברי ערך אחרים והן זכויות אחרות ללא יוצא מן הכלל לרשותה של הגב' דניס X". ביום 3.3.01 נפטר המנוח כאשר מאז חתימתו על הטופס ביום 4.5.86 ועד פטירתו, לא שינה המנוח את פרטי המוטב הזכאי למלוא כספי מענק הפטירה. קרן הגמלאות פנתה לבית הדין בהליך של טען ביניים על מנת שיקבע מי מן הטוענים זכאי לתשלום מענק הפטירה החד פעמי. 2.8 ב-25/3/02 נקבע התיק לישיבת הוכחות ראשונה. מטעם המבקשת העידה הגב' מרים ינאי מנהלת מדור שארים בקג"מ ובנוסף העידה הטוענת 1 הגב' X ורדה. ב-7/10/02 התקיימה ישיבת הוכחות נוספת בתיק. בישיבה העידה הטוענת 2 הגב' דניס X והוגש תצהירה של הגב' יהודית שי אשר שמשה כמנהלת הרווחה של קו-אופ מ-1981 ועד 1.2.02. טענות הצדדים ואילו בתמצית עיקרי טענותיה של טוענת 1: בפתח סיכומיה מבססת ב"כ של טוענת 1 את טענתה על סעיף 87 להלכות הגמלאות. סעיף 87 להלכות הגמלאות פרק תשיעי קובע מי הם הנהנים הזכאים למענק פטירה. ס"ק (א) קובע כי הזכאים יהיו: "הממונים ע"י החבר בטופס שאלון - הצהרה עפ"י סעיף 4 להלכות הגמלאות". בטופס השאלון הורה המנוח למי להעביר לאחר מותו את כספי מענק הפטירה. (ראה סעיף 2.2 לעיל). ב"כ של טוענת 1 מבססת את טענתה על פסק דינו של ביהמ"ש העליון בע"א 138/74 דינה חסקין נ' נעמי חסקין, (פ"ד ל (2) 365) אשר לטענתו קבע הלכה לפיה שם התואר "אשתי" חייב לסגת מפני אזכור השם המפורש. ב"כ של טוענת 1 מציינת את העובדה כי המנוח מעולם לא שינה את פרטיה של הטוענת 1 כנהנית לקבלת מענק הפטירה, מאחר ולא התכוון לעשות כן. לכן יש לראותה כמוטב לכל דבר וענין כפי שנקבע בהלכות הגמלאות. ב"כ של טוענת 1 מאזכרת בסיכומיה את ע"ע 1016/00 טלינסקי ליובוב - קרן הגמלאות המרכזית (עבודה ארצי כרך ל"ג (17), 27). בפסק הדין קבע בית הדין הארצי לעבודה כי הזכאית למענק הינה גרושתו של המנוח שאותה רשם בשעתו כמי שתהיה זכאית למענק. לסיכומיה מצרפת ב"כ של טוענת 1, מכתב שכתב המנוח לטוענת 1 ובו הוא מפרט את רגשותיו כלפיה. המדובר במכתב אישי ביותר אשר באמצעותו מנסה ב"כ הטוענת 1 לבסס את הטענה שהמנוח התכוון להעניק את מענק הפטירה לטוענת 1, על מנת לפצותה על העוול שגרם לה. ב"כ הטוענת 1 מאזכרת בסיכומיה את ההלכה שנקבעה בע"א 3807/90 מירי פישר - תמר קופת תגמולים מרכזית (פ"ד מז (5) 104). הנשיא שמגר קבע כי ההוראות שניתנו לקרן כטופס ההצטרפות בדבר זהות המוטב, הן הקובעות - גם אם בצוואת המנוח הותנה אחרת. 3.8 ב"כ הטוענת 1 מציינת בסיכומיה כי הטוענת 2 נהגה בחוסר תום לב ובחוסר נקיון כפיים בכך שלא ציינה בפני בית הדין כי שמשה כעדה אשר בפניה חתם המנוח על טופס השאלון ולכן היא לא יכולה להעלות את הטענה כי המנוח לא שינה את פרטי המוטב עקב נסיבות של "שכחה של שגרת החיים", גם לאור העובדה שהיה בקשר רציף עם קג"מ ונטל ממנה הלוואה. ואילו בתמצית עיקרי טענותיהן של הטוענות 2 ו-3. בפתח סיכומיו טוען ב"כ טוענות 3-2 למניעות מצד הטוענת 1 מאחר ובין המנוח והטוענת 1 נערך הסכם גירושין אשר סיכם את נושא העדר התביעות בין בני הזוג והצדדים הסכימו כי לא יהיו להם תביעות איש כלפי רעהו הנובעות מקשר הנישואין. בנוסף מציין ב"כ הטוענות כי המנוח הותיר אחריו צוואה בה קבע כי כל זכויותיו יועברו לאשתו, בעת פטירתו - הגב' דניס X. ב"כ הטוענות 2 ו-3 מבקש לקרוא את מינויה של הטוענת 1 בטופס כמוטבת כל עוד היא ממשיכה להיות רעייתו של המנוח ביום מותו. ב"כ הטוענות 2 ו- 3 טוען בכתביו כי המנוח למעשה שכח את דבר מינויה של הטוענת 1 אשר רוצה לזכות מן ההפקר בהסתמך על טופס השאלון. בנוסף, הוא מציין כי היחסים בין המנוח והטוענת 1 התדרדרו עד כדי תביעה משפטית שהגישה הטוענת 1 כנגד המנוח ובמסגרתה עוקלו כספי המנוח ולכן לא היה למנוח כל רצון להותיר את כספי המענק לגרושתו. בסיכומיו מאזכר ב"כ הטוענות את הלכת רוזן-ליליאן (דב"ע מו/42-3, לא פורסם) בה נקבע כי כוונת המנוח היתה למנות את אשתו ולא את גרושתו לפיכך התוצאה היא שביום פטירת המנוח לא היה אף ממונה ולכן לא ניתן לפעול עפ"י סעיף 87 (א) לתקנות הקרן, אלא עפ"י סעיף 87 (ב) שקובע: נפטר אחד הממונים יתחלק חלקו בין יתר הממונים לפי החלקים שנקבעו להם והיחס שביניהם; בפסק הדין הנדון סברו השופטים כי המנוח לא שינה את פרטי המוטב מתוך שכחה של שגרת החיים. דיון 5. סעיף 87 להלכות הגמלאות של קג"מ שכותרתו "הנהנים הזכאים למענק פטירה" קובע: "נהנים שיהיו זכאים למענק פטירה יהיו כדלקמן: הממונים ע"י החבר בטופס שאלון - הצהרה עפ"י סעיף 4 להלכות הגמלאות להיות נהנים לצורכי מענק הפטירה; נפטר אחד הממונים יתחלק חלקו בין יתר הממונים לפי החלקים שנקבעו להם והיחס שביניהם; לא מינה החבר ממונים או נפטרו הממונים הרשומים לפני פטירת החבר אך השאיר צוואה , ישולם המענק ליורשים עפ"י צו קיום הצוואה ; ........... " 6. לאחר מותו של המנוח לא ניתן עוד לשנות מוטבים בקרן הן לפי הוראות הקרן והן לפי הוראות החוק. שינוי המוטב אפשרי רק כאשר המבוטח עודנו בחיים. 6.1 סעיף 147 לחוק הירושה , התשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק הירושה ") קובע כי: "סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעזבון". כלומר מהוראת חוק זה עולה בבירור שכספי קופת הגמל לא יהיו בגדר העזבון והחריג הוא אם הותנה שהם מגיעים לעזבון. במקרה זה לא נטען וגם לא הורם נטל השכנוע בדבר התניה הבאה לשנות מן הכלל הקבוע בחוק וכספים שעל קג"מ לשלם למוטב על פי התקנות אינם בכלל עיזבון של המנוח. 6.2 סעיף 36 (ב) לחוק החוזים (חלק-כללי), התשל"ג-1973, עוסק בחוזה לטובת אדם שלישי וקובע לגבי חיוב דוגמת החיוב נשוא הבקשה כי שינוי מוטב ייעשה בהודעה למבטח או בצוואה שהודעה עליה נמסרה לחברת הביטוח. ביהמ"ש העליון נדרש רבות לנושא וההלכה הפסוקה היא כי אין לשנות מוטבים בפוליסה אחרי שהמנוח הלך לעולמו וזכות המוטב נתגבשה. (ע"א 3408/90 מילשטיין נ' אקווה, פ"ד מז (3) 560; ע"א 3807/90 פישר נ' תמר, פ"ד מז (5) 105). 6.3 שתי הוראות החוק משליכות על מעמדה לצורך הורשה של זכות הנובעת מחוזה ביטוח, קופת קצבה או קופת תגמולים. כתוצאה מהן מענק הפטירה לא הולך לעזבונו של המנוח, אלא למוטב הנקוב בטופס ההצטרפות לקופת הגמל. 6.4 לאור האמור, מן הדין לדחות את טענות ב"כ הטוענות 2 ו - 3 למניעות מכח הסכם הגירושין וכן את הטענה הנסמכת על הוראת הצוואה . 7. השאלה העומדת לדיון היא אם כן, מי הוא המוטב הנקוב בטופס. תשובה לשאלה זו טעונה פירוש של האמור בטופס. 7.1 בע"א 4628/93 מ.י. נ' אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ, מ"ט (2) 265 בע"מ 311 ו- 312 נאמר מפי הנשיא ברק כי חוזה מתפרש על פי אומד דעת הצדדים, כולל מטרות, יעדים, אינטרסים ותוכניות אשר הצדדים בקשו להגשים. ניתן לקבוע את תכלית החוזה ומטרתו על פי לשונו ומהנסיבות החיצוניות, כאשר הטקסט והנסיבות הם בעלי מעמד שווה ולא עוד תורת השלבים אשר גרסה כי על מנת להזקק לנסיבות חיצוניות, עלינו לעבור את השלב של בדיקת הטקסט ולקבוע כי לא ניתן להבינו מתוכו. מבין האפשרויות הפרשניות השונות של החוזה, על השופט הפרשן לבחור באפשרות המוליכה לתוצאה צודקת. בהלכת אפרופים נאמר כי כללי פרשנות אלה יחולו גם לגבי פרשנות צוואה , לאור מטרות ואינטרסים של המבוטח אשר הלך לעולמו. 7.2 בבית המשפט העליון ניתן פסק דין בשנת 1974 אשר ידוע כהלכת חסקין. (ע"א 138/74 דינה חסקין נ' נעמי חסקין פ"ד ל (2) 365). באותו מקרה קבע המנוח אפרים חסקין, בפוליסת הביטוח שלו את הנהנה בזו הלשון: "אשת המבוטח דינה חסקין לבית סלומון אם היא בחיים, אחרת בת שבע חסקין" (שהיתה בתם של בני הזוג). בני הזוג התגרשו ואפרים חסקין נשא לאשה את נעמי, ומנישואין אלה נולדו להם שלושה ילדים. אפרים נהרג במלחמת יום הכיפורים, והתעוררה השאלה למי על חברת הביטוח לשלם את סכום הביטוח שננקב בפוליסה. האשה השניה נעמי חסקין, פנתה לבית המשפט המחוזי ובקשה לקבוע כי היא הנהנית היחידה הזכאית לגבות את דמי הביטוח. האשה הראשונה, דינה,שצורפה לבקשה כאחת המשיבות - התנגדה לבקשה בביהמ"ש המחוזי, אך ערערה על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, אשר פסק כי דמי הביטוח שייכים לעזבון המנוח ולא לאף אחת משתי נשותיו. ביהמ"ש העליון קבע בזו הלשון: "בעניננו לא ניתן לזכות את אלמנת המנוח בכספי הביטוח, הואיל והמנוח לא זיכה את אשתו סתם אלא עשה ביטוח לטובת דינה אשתו, ואף אם מחובתנו ליתן תוקף לכוונת המנוח. אין אנו בני חורין, בשל כך להתעלם מן השם המפורש דינה חסקין הכתוב בפוליסה. הדבר מונע אותנו מלזכות את נעמי בכספי הביטוח וזו גם חדלה לתבוע תשלום". (שם בעמ' 369). "אין בעל חייב לזון את גרושתו ולכאורה נותק הקשר ביניהם כליל עם מסירת הגט. אילו הראתה דינה שבהסכם הגירושין קיבל עליו המנוח התחייבות כספית כלפיה, היה בכך כדי להניעו לקיים את הפוליסה ככתבה, שכן הדבר היה עולה בקנה אחד עם המטרה שלמענה נעשה הביטוח. ואולם לא נטען שקיימת התחייבות כזאת, אלא שכנראה נעלם מהמנוח שמן הצורך לשנות קביעת הנהנה בפוליסה. משלא עשה כן, נבצר מאיתנו לפסוק לטובת אלמנתו אבל ניתן בידנו לקבוע שהואיל ועברה המטרה לדאוג לדינה ובטלה מן העולם, כספי הביטוח אינם מיועדים עוד לאותה מטרה, ולכן הם שייכים לעזבון המבוטח" (שם בעמ' 365). 7.3 בית המשפט קבע כי אין לבחון את הסוגיה בעיני הדין החל על שינוי מוטבים, אלא לראותה כענין של פרשנות רצון המנוח. אשר על כן אנו סבורים, כי אין ב"כ הטוענת 1 יכולה לסמוך טיעוניה על פסק הדין בענין חסקין וזאת למרות שהרבתה לצטטו בסיכומיה. שכן, בפסק הדין בענין חסקין נקבע כי כלל הפרשנות המזכה לכאורה את מי שהיתה אשת המבוטח בזמן עשיית הביטוח, נדחה מפני המטרה הגלויה של המבוטח, להבטיח קיומה של מי שהיתה אשתו במותו. בנוסף נקבע כי כוונת המנוח היתה להבטיח את פרנסת אלמנתו ועם כשלון המטרה שלמענה נעשה הביטוח ניתן ביד בית המשפט לקבוע כי כספי הביטוח שייכים לעזבון המבוטח. 7.4 למען סגירת המעגל מחויבים אנו להזכיר את פסיקתו האחרונה של ביהמ"ש העליון בע"א 1900/96 טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי ואח' פ"ד נג (פ) 817. בפרשת טלמצ'יו קבעה המנוחה בצוואתה כי היא מורישה את כל חסכונותיה ופקדונותיה בסניף בנק מסויים בת"א לצורך הקמת הקדש ציבורי לחלוקת מלגות על שמה ליתומי צה"ל. לימים העבירה המצווה את חשבונה לסניף בנק אחר. ביהמ"ש דחה את ההתנגדות לקיים הצוואה שהתבססה על הטענה כי כוונת המנוחה היתה להוריש את כספיה ליתומי צה"ל מאותו סניף בלבד. ביהמ"ש העליון קבע כי אומד דעתה המפורש היה להוריש את הכספים ליתומי צה"ל, גם אם הכסף הועבר בינתיים לסניף בנק אחר. ואלו דברי הנשיא ברק בפסק דין טלמצ'יו: "במתח הפנימי שבין ה'גוף' (הטקסט של הצוואה ) לבין ה'נשמה' (אומד דעת המצווה), יש ליתן, בפרשנות הצוואה , משקל מיוחד ל'נשמה'. הטעם לכם הוא זה: האינטרס היחיד הראוי להגנה בצוואה הוא רצונו של המצווה. אין אינטרס הסתמכות ראוי להגנה של היורשים על פי הצוואה , או של כל אדם אחר" (שם, בעמ' 826). 8. במקרה שבפנינו לא נעשה ע"י המבוטח כל ניסיון לשינוי המוטב עד לפטירתו. ולכן השאלה המתעוררת בפנינו הינה מה הדין מקום שארעו מאורעות מיוחדים במינם ודרמטיים בהשפעתם לאחר החתימה על הטופס ולפני פטירת המנוח. מה השפעת הגירושין על פרשנות פרטי המוטב שלכאורה לא שונו. בשאלה זו החוקים אינם דנים אלא דן פסק הדין בענין חסקין. מכאן שהסיווג הנכון של השאלה המשפטית לפי עובדות המקרה הוא שמדובר בשאלת פרשנות ולא בשאלת שינוי מוטבים. משקל מיוחד צריך אכן להנתן לרצון המצווה, כלומר שרעייתו תזכה בכספים, רק אם תהיה רעייתו בזמן פטירתו וכאשר מתברר שכנהוג ומקובל לא היתה למנוח כל כוונה לדאוג לפרנסת אשה ממנה התגרש כ-13 שנה טרם פטירתו ואף תבעה אותו ועקלה מרכושו, אין עוד מקום להעניק לה דבר מכספים אלו. באשר למכתב האישי אותו צרפה טוענת 1 לסיכומיה אין חולק על העובדה כי המכתב נשלח לטוענת 1 טרם הגירושין. בעדותה ציינה הגב' ורדה X: "לפני הגירושין, הוא שלח לי כמה מכתבים. אם אני נשאלת זה כתב ידו" זה היה לפני הגירושין אחרת למה הוא ביקש ממני לחזור הביתה?" (עמ' 8 לפרוטוקול שורה 14, שורה 24). מאחר והמכתב נשלח טרם הגירושין נחה דעתנו עם הסברה שהמנוח שלח את המכתב מתוך מטרה להגיע לשלום בית ומנקודת הזמן שלאחר הגירושין נחה דעתנו עם הסברה כי המנוח החל בפרק חדש בחייו עם הטוענת 2. בבואנו לפרש את רצון דעת המצווה, לא ניתן להתעלם מצוואתו של המנוח אשר נכתבה בהיותו בדעה צלולה ומיושבת ובה בחר להותיר את כל רכושו לטוענת 2 וכן מהסכם הגירושין בו הצהירו הצדדים כי אין להם ולא יהיו להם זה כלפי זו תביעות הנובעות מקשר הנישואין. 9. ברצוננו לסיים ממטבע לשון אשר לקוח מן המשפט העברי "מצווה לקיים דברי המת" רצונו של המנוח הוא עיקר העיקרים ולכן לאור פרשנות נכונה של הטופס ולפי הלכת חסקין בידינו לקבוע כי מטרתו הגלויה של המנוח היתה להבטיח את פרנסת אלמנתו. במקרה שבפנינו לא מתקיימים שני התנאים לצורך גיבוש זהות המוטב, אשר על כן אנו קובעים כי בהעדר מסוימות לזהות המוטב, יועבר המענק לעזבונו של המנוח ולא לטוענת 1. ##להלן בנושא פסק דין בקשה לשינוי מוטב בביטוח חיים:## המבקשת הגישה בקשה בדרך של טען ביניים, להורות לה אופן חלוקת הכספים המוחזקים בידיה בגין תגמולי ביטוח חיים. הטוענת 1 הגישה הודעת פרטים מטעמה, וטענה כי היא המוטבת בפוליסת הביטוח, והיא והמנוח מעולם לא ביקשו לבטל את פוליסת הביטוח אצל המבקשת ולא שינו את המוטבים בפוליסה. הטוענים 2-8 הגישו הודעת פרטים מטעמם, וטענו כי המנוח הגיש תביעה לגירושין, ובית הדין הדתי הדרוזי גירש את הטוענת 1 והמנוח כנדרש בסעיף 37 לחוק המעמד האישי של בני העדה הדרוזית. עוד טוענים הטוענים 2-8 כי בעת שנרשמה הטוענת 1 כמוטבת, היא הייתה אשתו, אלא שמעמד זה השתנה, ולאחר הגירושין ברור מאליו כי לא היה ברצונו של המנוח להשאיר את הטוענת 1 כמוטבת בפוליסה. הטוענים 2-8 טענו כי הם יורשי המנוח, אלא שטרם ניתן צו ירושה. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ושמעתי את טענות הצדדים בדיון, עולה כי הטוענת 1 היא הזכאית לקבלת תגמולי הביטוח. עיון בהצעה לביטוח חיים מלמד כי המנוח והטוענת 1 נרשמו שניהם כמבוטחים, ושניהם כמוטבים בפוליסה, האחד כלפי השנייה. הטוענת 1 נרשמה בפוליסה כמוטבת למקרה מוות של המבוטח הראשי שהוא המנוח. ב"כ המבקשת הצהירה לפרוטוקול כי המבקשת לא קיבלה כל הודעה על שינוי המוטב. בהעדר הודעה על שינוי מוטב, זכאית הטוענת 1 לקבלת הכספים בהיותה המוטבת. כל הפרטים המזהים של הטוענת 1 רשומים באופן ברור ומפורש בפוליסה, דהיינו: שם מלא, מספר תעודת זהות, תאריך לידה. סעיף 147 לחוק הירושה מחריג את כספי הפוליסה מכספי העיזבון, וקובע כי סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, אינם נכללים בגדר העיזבון. בנסיבות אלה, אין הטוענים 2-8, שלטענתם, הינם יורשי המנוח, זכאים לכספים נשוא הדיון, הואיל והכספים מוחרגים מגדר העיזבון. אשר על כן, לאור הנימוקים לעיל, המבקשת תעביר את הכספים נשוא הבקשה לטוענת 1 באמצעות באת כוחה, וזאת בתוך 30 יום מהיום. ניתן בזה צו גודר לגבי הכספים נשוא הבקשה כלפי כל הטוענים. בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו. פוליסהשינוי מוטב