תביעת ביטוח תכולה של דירה

תביעה לתשלום סך של 103,183 ₪ תגמולי ביטוח עקב פוליסה לביטוח תכולה של דירת התובעים. התובע ריבן מנדל ז"ל, נפטר טרם הגיע שעתו להעיד בבית המשפט לאחר שחלה במחלה ממארת שהכריע אותו, ואילו אלמנתו אסתר, חולה במחלת אלצהיימר שמונעת ממנה ליתן עדות. במצוקה ראייתית זו התנהלה התביעה. התובעים בעלי דירת מגורים ברח' שמשון בחיפה ביטחו אצל הנתבעת את תכולת הדירה בפוליסת ביטוח הכוללת כיסוי כנגד גנבה ופריצה. ביום 1.11.00 נפרצה הדירה, נגנבו ממנה חפצים, ונגרם נזק למבנה. הנתבעת סירבה לשלם תגמולי הביטוח, לא נתנה למבוטחים טעמיה לכך, אולם שלחה להם שיק בסך 12,594 ₪ לסילוק כל תביעותיהם ודרשה חתימה על שטר פיטורין - לכך סירבו התובעים ומכאן התביעה. לטענת הנתבעת היתה הצעת התשלום "לפנים משורת הדין". 3. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי התובעים לא שיתפו עימה פעולה באופן מלא, מסרו גרסאות סותרות לנסיבות הפריצה והנזק; עוד נטען כי טענות המבוטחים אינן מתיישבות עם המציאות. לטענתה עשו הנתבעים ניסיון להגדלת הנזק כדי לזכות בפיצוי שלא כדין - ועל כן גם דין התביעה להידחות לפי סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח. 4. המצב הראייתי של התביעה קשה. התובע ריבן מנדל הלך לעולמו ואשתו אינה יכולה ליתן עדות. עת התגלתה הפריצה היה המנוח "הרוח החיה" ובעל העניין, בידיו כל המידע והנתונים ואי העדתו בנסיבות אלה, הטיל על כתפי ילדיו שמסרו עדות, מעמסה כבדה. הדירה נפרצה והמחזה אשר התגלה, ובא לידי ביטוי בצילומים ובעדויות, היה של מקום שנערך בו חיפוש רציני, חפצים זרוקים לכל עבר, מקומות שנעקרו כמו תיקרה אקוסטית, ארגזי תריסים, כספת שנפרצה, חפצים זרוקים על הרצפה, מגרות פתוחות, חורים בקירות ועוד. התובעים טענו, כי בפריצה לדירה נגנבו ממנה חפצים אשר שווים צריך להיות 87,233 ₪ "על פי הפירוט אשר הוגש למשטרה" (סעיף 15 לכתב התביעה). התובעים לא צרפו לתביעתם ראיות לגבי הפריטים שנגנבו או ערכם זולת רשימה ידנית, שכפי הנטען נמסרה למשטרה. הרשימה בכתב יד כלשונה וככתבה כוללת: "שעונים מזהב שעון אומגה לגבר 3,000 ₪ שעון ראדו לגבר 1,100 ₪ שעון גוצ'י לאשה 2,000 ₪ שעון גוצ'י לאשה 1,200 ₪ שרשרת זהב 1,700 ₪ שרשרת זהב + יהלום 2,500 ₪ טבעת זהב 900 ₪ טבעת זהב לבן 1,000 ₪ טבעת זהב + יהלום 2,200 ₪ עגילים + יהלום 1,600 ₪ עגילים זהב 700 ₪ בושם אמא+אבא שנשבר נגנב 12 יח' 300 ₪ 4 נשבר 8 נגנב מזומן 3,000 שקל 8,000 $ 5 תמונות נזקים בלבד 400 ₪ ליחידה 2 תמונות נגדנבו - ניקנו בחו"ל 1,000$ ליחידה 6 פסלים מקריסטל מונציה 250 $ ליחידה 1 מראה שבורה 300 ₪ 1 קופסת תכשיטים מכסף + זהב 1,000 $ שטיח פרסי קשן מקורי עבודת יד - מירושה 1,700 $ צלחת כסף+זהב לתליה 600 $ ליחידה שעון תליה מכסף + קריסטלים מונציה 1,000 $ פסלים קטנים מכסף + זהב מחו"ל 200$ ליחידה פמוטים מכסף מקורי מחו"ל 400 $ ליחידה מטבעות זהב 110 $ ליחידה חשמל מצלמת וידאו דיגטלית SONY DERTRVME 10,000-9000 ₪ מצלמה רגילה אולימפוס 300 IS 3,500 ₪ מיני דיסק 41 RZ 2,400₪ רדיו דיסק לרכב קאנוואד 2,500₪". 5. ביום האירוע, סמוך לאחריו, הגיעו לדירה התובע ז"ל ואשתו, וכן נזעקו ילדיהם הבגירים ריבן מור, דורית ארד ושלומית פלדמן (בנותיו) וכן הגיעו סוכן הביטוח דן עמיר והשמאי אילן לנגהאוס. התיזה שהעלתה הנתבעת היא שהמנוח היה נרעש ונרגש מאוד מן העובדה שנגנבו מן הדירה סכומי כסף דולריים מזומנים (100,000 דולר) וכן תכשיטים. גניבת הכסף היתה בראש מעייניו והסעירה את רוחו. כאשר הגיעה השעה לפרט את התלונה, נעלמו לפתע אותם 100,000 דולר "וצצו" להם לפתע חפצים שונים ורבים שלפי הנטען נגנבו באותו אירוע. הכוונה המיוחסת לתובעים היא, אפוא, של הצגת מירמה בכוונה לזכות בפיצוי תגמולי ביטוח, מקום שלא היה ניתן להיפרע בגין גנבת המזומנים (שאינם מבוטחים). הנתבעת מתבססת על הסימנים שנגלו בדירה המצביעים על פריצה מגמתית שברור על פניה, כי הפורצים חיפשו כסף מזומן; החורים בקירות, ארגזי תריסים, עקירת לוחות תקרה, תמונות הקרועות בחלקן האחורי ועוד. 6. באתי למסקנה כי לחשדות כאילו והמנוח ניסה להונות את הנתבעת, אין כל בסיס - וטוב לטענות כאלה שלא הועלו כלל. הנתבעת מיהרה לקפוץ למסקנות וליחס למנוח מעשה מרמה מבלי שיש בידה חומר ראייתי של ממש שיניח תשתית לטענה זו. על פי תמונת המצב בדירה אכן התברר שהפורץ או הפורצים חיפשו היטב במקומות מסתור משהו - סביר שמדובר בכסף. השאלה אם מדובר דוקא בדולרים או בסכום של 100,000 דולר, לא התבררה עובדתית, אולם אניח שאומנם חיפשו גם כסף. לרמיזות כאילו המנוח היה "חלפן כספים" לא היה מקום, לא היו לרמיזות אלה ראיות מניחות את הדעת אלא שמועות ורכילות גרידא. בכל מקרה גם אם הפורצים חפשו ומצאו כסף גם אם הכספים נגנבו וגם אם המנוח היה נסער, אין כל בסיס לנחה כי במצב זה החליט המנוח לנפח את תביעתו ולכלול פרטים שלא נגנבו כלל. הכפשתו של המנוח בצורה זו - העיקה על ילדיו שהעידו, וגם בית המשפט סבור שמלכתחילה לא היתה זו אלא הנחה חסרת שחר שנועדה לבסס את דחיית התביעה. 7. יש לבדוק את התביעה לגופה ובעניין זה באתי למסקנה שמפאת המצוקה הראייתית הקשה שהתובעים מצויים בה לא הצליחו להרים את הנטל להוכיח את מספרם וערכם של הפריטים שנגנבו מהדירה. הרשימה שנערכה על ידי המנוח היתה רשימה אשר נמסרה למשטרה כמפורט לעיל, אולם אין בידי התביעה ראיות של ממש לגבי רכישת המוצרים או ערכם. אין בפני בית המשפט כל פרטים או תיאור או צילום או תעודת הערכה שממנה ניתן ללמוד את ערכם המשוער של אותם פריטים. בעדות ילדי התובע נתגלו סתירות רבות ביחס לפרטים ולחפצים שנטען כי נגנבו, מיקומם ותיאורם, על חלק מהם עמד ב"כ המלומד של הנתבעת, ועיקר הדברים אני מקבל. הרושם הוא שלילדי המנוח לא היו נתונים וידיעות אודות אותם חפצים, כולל לעניין התמונות והתכשיטים, וגם המידע שיכלו למסור היה מידע כללי מאוד ובגדר שמועה, ללא ביסוס וללא ראיה מינמלית. המנוח עצמו טען בתצהיר העדות שמסר, ושלא יכול לשמש ראיה, כי מסר לשמאי ולסוכן הביטוח את כל הקבלות אודות רכישת החפצים שנגנבו, אולם השמאי והסוכן הכחישו שקיבלו ממנו כל קבלות או אישורים. אין בידי בית המשפט היכולת לקבל את הטענה שקבלות נמסרו, ועדות השמאי והסוכן בעניין זה לא נסתרה. אעיר שבנו של המנוח ריבן מור העיד בגילוי לב שאינו שמאי ואינו יכול להעריך את הפריטים שברשימה שהוכנה, וכי קבלות אין בידיו. איש לא יכול היה להבהיר או לציין היכן הקבלות ואם היו בנמצא היכן הן או העתקיהן כיום. בנו של המנוח לא מתמצא בתכשיטים, גם לא בתמונות וביחס למכשיר רדיו דיסק יכול היה רק לתת הערכה מידע אישי. לסיכום: אף שלפי עדותו נערכה הרשימה ביחד עם אביו, בהעדר יכולתו של הבן לאשש את תוכן פרטי הרשימה או לבססה בראיות כל שהן הרי שערכה הראייתי קלוש ביותר. העד דן עמיר, סוכן הביטוח, שהיה מעורב בביטוחי המנוח כולל הביטוח נשוא התביעה, העיד מטעם הנתבעת. העד סיפר והשיב לשאלת ב"כ התובעים, שהכיר את המנוח והכיר מהתרשמותו שהוא אדם אמין מאוד. הנה כי כן גם מעדות עד ההגנה אין חיזוק לטענה שעסקינן באדם שינקוט מעשה של מרמה. צריך להעיר עוד, שפוליסת הביטוח לתכולת הדירה הוצאה על סכום של 166,640 ₪ אולם מבלי שנערך דו"ח סוקר אשר העריך את כל פריטי התכולה בדירה. קרוב לוודאי שהמבטחת הציעה זאת למנוח באמצעות הסוכן, אולם המנוח לא הסכים, ונראה שלא היה מעוניין בכך. במצב זה אין בידי התובעים להוכיח את טיב התכשיטים שנגנבו, תיאורם, פרטיהם או ערכם. כל שנותר בידיהם הוא בעל ערך ראייתי אפסי. 8. האם זכאים התובעים לנזקי הפריצה? יש להבדיל בין נזקים הנובעים מגניבת החפצים שפורטו ברשימה לבין הנזקים שנגרמו לדירה עצמה שגם הם מבוטחים. לפי הראיות שהובאו הרי שהנזק לדירה גופה, הוערך על ידי השמאי, מר לנגהאוס, והוא אף קיבל, לאחר פרק זמן, קבלות מן המנוח ביחס לתיקון הנזקים. על יסוד הערכת השמאי ושלא הוצגה בפני בית המשפט(!) הציעה הנתבעת למנוח פיצוי לכיסוי הנזקים ושלחה לו צ'ק בסך 12,594 ₪ אלא שהמנוח סירב לגבותו משום התניית הנתבעת שמדובר בתשלום לסילוק וויתור כל תביעותיו ולא בתשלום על חשבון בלבד. לכן לא הסכים המנוח ועל כן נותר השיק בידיו ולא נגבה עד היום. המנוח טען שהנזקים שנגרמו לדירה היו בסכום של 15,950 ₪, ואכן חב' הביטוח אישרה לו תשלום בסך 13,183 ₪ ובניכוי השתתפות עצמית ושלחה את הצ'ק הנדון. (שיק מיום 18.1.01) סכום זה היה סכום התביעה המאושר כפי שמופיע בפירוט התשלום שנשלח למנוח. 9. לסיכום, המנוח ואשתו לא רימו את חב' הביטוח, לא ניסו לרמותה ולא עשו דבר מהדברים שהוטחו כלפיהם במהלך תביעה זו. הרושם שהותירה טענה זו מפי המבטח הוא עגום למדי. התביעה ביחס לפרטי התכשיטים ופרטי התכולה לא הוכחה ויש לדחותה. ברם, זכאים התובעים לפיצוי עבור נזקי הדירה וגנבת מזומנים בשיעור מקסימלי של 0.5% מסכום ביטוח התכולה (ראה הפוליסה) שהינו סכום פעוט של 830 ₪. הנתבעת חישבה את פרטי הנזקים שהכירה בהם ועיקרם נזקי הדירה והסכום המגיע לתובעים הוא 12,594 ₪ בלבד (לאחר ניכוי השתתפות עצמית). אומנם סירוב המנוח לקבל את הסכום נבע מסירובו לחתום על כתב קבלה, סילוק וויתור, אך בדיעבד מתברר שאין התביעה יכולה וראויה לעמוד על סכום גבוה יותר - וזאת כמובן לא בשל טענת המרמה שהנתבעת הטיחה בתובעים, אלא מהנימוקים שפורטו לעיל. בנסיבות אלה, ראוי שהסכום ישולם עם ריבית והפרשי הצמדה רגילים ולא על פי סעיף 28 א' לחוק חוזה ביטוח תשמ"א-1981. 10. לפיכך אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים יחד ולחוד סך של 12,594 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 18.1.01 עד ליום פסק הדין וכן רבע (1/4) מסכום אגרת המשפט בשערוך מלא עד יום ההשבה, וכן גם הוצאות המשפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ + מע"מ. כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום פסק הדין עד התשלום. פוליסהביטוח תכולהביטוח דירהמקרקעיןתביעת ביטוח