עו"ד הפקעות מקרקעין | ביטול הפקעת מקרקעין | רונן פרידמן

##מהם התנאים בהם בית המשפט מורה על ביטול הפקעת מקרקעין ?## ועדה מקומית לתכנון ולבנייה מפקיעה מקרקעין בהתאם לסעיף 189 לחוק התכנון והבנייה בצירוף עם סעיפים 5 ו-7 לפקודת הרכישה. המקרקעין מוקנים לרשות הציבורית והזכויות בהם נרשמות על שמה (בהתאם לסעיף 19 לפקודת הרכישה). במצב דברים זה, הרשות עוברת למימוש המטרה לשמה הופקעו המקרקעין. במסגרת זו על הרשות הציבורית לפעול בשקידה ראויה, תוך פרק זמן סביר, למימוש מטרת ההפקעה. חובה זו חלה גם בשלב ביצוע פעולות ההפקעה. ביסוד הטלת החובה לפעול בשקידה ראויה עומדת חובת הנאמנות של הרשות הציבורית כלפי הציבור - ובכללו "הנפקע" - להגשים את הצורך הציבורי שבגינו הופקעו המקרקעין והועברו לידיה. חובה זו מתחדדת על רקע מעמדה של הזכות החוקתית לקניין (סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). מעמדה החוקתי על חוקי של זכות הקניין של הבעלים המקוריים, אשר נפגעה בעת הפקעתה, מצדיק את ביטול ההפקעה מקום בו הרשות הציבורית לא פעלה בשקידה הראויה ובמהירות הסבירה, באופן שמעיד על העדר קיומו של צורך ציבורי. דין הוא שהוצאתה לפועל של התכלית לשמה הופקעו המקרקעין תיעשה במהירות הראויה. רשות שהפקיעה קרקע למטרה ציבורית מסוימת ושנים ארוכות לא עושה שימוש בקרקע, משמיעה לציבור למעשה שאין היא זקוקה לקרקע שהופקעה, לא למטרה שלשמה הופקעה ולא בזמן שהופקעה. בנסיבות אלו מתעורר ספק באשר לצורך הציבורי ובאשר לעילה לנטילת הקרקע ואף מתחזק הרושם כי לא הייתה הצדקה לכתחילה לנטילת הקרקע מבעליה לשיהוי בשימוש במקרקעין על ידי הרשות שני פנים שונים. האחד, פן ראייתי התומך בסברה לפיה זנחה הרשות את מטרת ההפקעה, השני, פן שנהוג לכנותו "שיהוי מינהלי" - פגם מנהלי של הרשות לממש את מטרת ההפקעה. קרי, מחדלה של הרשות להגשים את התכלית שעמדה בבסיס הפקעת המקרקעין מלמד על כך שהרשות לא נהגה ב"שקידה הראויה". הטלת חיוב על הרשות לפעול בשקידה ראויה נתמכת על ידי מכלול שיקולים פרטיים וציבוריים כאחד, לרבות הצורך שבמימוש יעיל של הקרקע המופקעת ואמון הציבור בפעולות הרשות. זניחת מטרת ההפקעה, כמו גם מחדלה של הרשות לפעול בשקידה הראויה לצורך הגשמתה, עשויים להביא את בית המשפט להורות על ביטול ההפקעה ועל השבת המקרקעין לידי בעליהם המקוריים. יחד עם זאת, ביטול מעשה ההפקעה עלול להיתקל לעיתים בקשיים הנובעים מעצם התערבותו של בית המשפט בהליכים המתנהלים אצל רשויות התכנון. כמו כן, ביטול ההפקעה והשבת המצב לקדמותו, בשעה שרשות התכנון כבר החלה בהוצאתה אל הפועל של התכלית לשמה הופקעה חלקת המקרקעין, מעורר קשיים מעשיים ולכן עשוי בית המשפט שלא לנקוט בדרך זו גם בנסיבות בהן קצב התנהלות הדברים רחוק מלהשביע רצון. בנסיבות בהן נפל שיהוי ניכר בפעולות הרשות אך ביטול ההפקעה והשבת המקרקעין לבעליהם עלולים להביא לפגיעה באינטרס הציבורי, עלול להיווצר מצב בו בעל המקרקעין ייוותר נטול כל סעד. מצב דברים זה אינו עולה בקנה אחד עם העמדה, לפיה מעשה ההפקעה אינו מביא לניתוק זיקתו של בעל המקרקעין מהחלקה המופקעת. כן, במצב דברים זה מעשה ההפקעה גם אינו עולה בקנה אחד עם מעמדה החוקתי של הזכות לקניין. הפקעהביטול הפקעהמקרקעיןקרקעות