צו עשה לביצוע ריצוף בפני בקשת המבקשים כי אורה על צווי עשה בהתאם להוראת סעיף 16(א)(5) לחוק הבוררות תשכ"ח - 1968 (להלן : 'חוק הבוררות') אשר תוכנם יהא כתוכן החלטות מסויימות של הבורר מר אביב רובין (להלן : 'הבורר') אשר ניתנו במהלך הבוררות המתנהלת בינם לבין המשיבה בפני הבורר בקשר לליקויים ופגמים אשר לטענת המבקשים גרמה המשיבה בזמן ששימשה כקבלן לבניית ביתם (נספחים א1-א19 לבקשה). כן מבקשים המבקשים, בבקשה נפרדת, כי אורה על הארכת הבוררות. העובדות 1. המבקשים והמשיבה התקשרו בניהם ביום 13.7.97 בחוזה לבניית בית ברחוב הפרסה 9 בתל אביב (להלן : 'החוזה' ו- 'הבית' בהתאמה). בין הצדדים נתגלע סכסוך אשר מהותו מחד, טענות המבקשים כי הבית נמסר לידיהם באיחור וכשהוא מלא בפגמים וכשלים אותם מסרבת המשיבה לתקן, מאידך, טענות המשיבה כי המבקשים לא שילמו לה את מלוא הסכומים המגיעים לה על פי החוזה. הצדדים, כהוראת תניית הבוררות בסעיף 28 לחוזה בניהם, פנו בקשר עם סכסוך זה לבוררות בפני הבורר מר אביב רובין אשר בהסכמת הצדדים ועל פיה קבע כי בשלב הראשון לבוררות יתוקנו ליקויים שנתגלו בבית ובשלב השני לבוררות יידונו ויתבררו התביעות הכספיות ההדדיות לרבות שאלת אחריות המשיבה לפגמים כולם או חלקם. במהלך השלב הראשון של הבוררות החליט הבורר החלטות שונות בנוגע לתיקונים הנדרשים בבית הם נספחים א1-א19 לבקשה (להלן : 'החלטות הבורר'). לטענת המבקשים החלטות אלו צווי בורר הם ואלו לא כובדו ולא בוצעו על ידי המשיבה. לכן, פנו המבקשים לבימ"ש זה בהליך קודם, במסגרת הפ 1175/01 והפ 1250/01, בבקשה לאכוף את החלטות הבורר בדרך של אישור פסקי ביניים. ביהמ"ש מפיה של כבוד השופטת אליעז קבע כי החלטות הבורר אינן פסקי ביניים כהגדרתם בחוק הבוררות ולכן אין מקום להורות על אכיפתם. כך גם, לדברי המבקשים, המליץ הרכב שופטי ביהמ"ש העליון למבקשים למשוך את הבר"ע שהגישו על החלטתה של כבוד השופטת אליעז ולהגיש בקשה לקבל צווי עשה על פע סעיף 16(א)(5) לחוק הבוררות. עוד המליצה כבוד השופטת אליעז לבורר שלא לנקוט בקונספציה של שלבים במהלך הבוררות אלא לברר את כלל הסוגיות כמקשה אחת ועל פי כתבי טענות הצדדים. מכאן, צמחה המרצת הפתיחה דנן הדנה בבקשת המבקשים להורות על צווי עשה בקשר עם החלטות הבורר הנ"ל. הליך נוסף בקשר עם הבוררות דנן התנהל בפני כבוד השופטת דותן במסגרת הפ' 538/02 ועסק בבקשת המשיבה להצהיר כי הבוררת פקעה ולחילופין בקשתה להעביר את הבורר מתפקידו, בקשות אשר נדחו ע"י ביהמ"ש. טענות המבקשים 2. לטענת המבקשים בבסיס החלטות הבורר עומדת הסכמת הצדדים כי בשלב הראשון לבוררות יתוקנו הליקויים בבית כך שהבית יגיע למצב בו היו אמורים המבקשים לקבלו על פי תנאי החוזה, ועל פי הסכמה זו גובשה רשימה של ליקויים לתיקון. אלא, שבמהלך התיקונים נתגלתה עוד שורה של ליקויים. לכן לטענת המבקשים, וכיוון והמשיבה הבינה כי הבורר ראה וחשף לכל כשליה, חדלה המשיבה מלבצע את התיקונים וכן הפסיקה לשלם את שכרו של הבורר הכל במטרה לטרפד את הבוררות. לטענת המבקשים, המשיבה פעלה וכפתה בהתנהגות כוחנית, שהתבטאה בעיקר באי קיום החלטות הבורר ואי תשלום שכרו, את שינוי מתווה הבוררות כך שהבורר נאלץ להכריז כי אינו רואה עוד טעם בהמשך השלב הראשון בבוררות, משמע שלב תיקון הליקויים בבית, ועבר ישירות לדון בשלב השני העוסק בטענות הכספיות של הצדדים ובשאר טענותיהם בכפיפה אחת. 3. המבקשים שטחו באריכות, הן בסיכומיהם והן במהלך הדיונים בפני ביהמ"ש, את כל פעולותיה של המשיבה אשר נחזות בעניהם ככאלו שנועדו לטרפד את השלב הראשון בבוררות הוא שלב התיקונים ובכלל זה בקשת המשיבה להעביר את הבורר מתפקידו, נטישת המשיבה את הבית באמצען של עבודות התיקון במסגרת השלב הראשון לבוררות וכן אי תשלום שכרו של הבורר. לטענת המבקשים, בשל פעולותיה של המשיבה מתעכבת הבוררות זה חודשים רבים. 4. המבקשים טוענים כי על ביהמ"ש לנקוט במגמה של חיזוק ידי הבורר וזאת יעשה בהוצאת צווי עשה אשר יתנו תוקף אופרטיבי להחלטות הבורר שלא כובדו על ידי המשיבה, ללא התערבות בתוכנן של החלטות הבורר, והכל בהתאמה לתכלית חוק הבוררות. לטענת המבקשים יש להביא בחשבון כי אין לראות בצווים המבוקשים צווים סופיים שכן גם אם בסופו של הליך יוכח כי המשיבה איננה אחראית לנזקים מסויימים אזי תשופה היא על ידי המבקשים בגין עבודות התיקון שביצעה ושנקבע שאינם באחריותה. עוד טוענים המבקשים כי לולא יתן ביהמ"ש צווי עשה אזי תצא המשיבה אשר חטאה באי קיום צווי הבורר במהלך הבוררות, נשכרת. 5. לבסוף טענו המבקשים כי סיום השלב הראשון בבוררות הכרחי על מנת שיתגבשו הנזקים וניתן יהא לגשת לשלב השני בבוררות הוא שלב בירור התביעות הכספיות ההדדיות. כמו כן, לטענת המבקשים, אי סיום התיקונים במסגרת השלב הראשון לבוררות מעצים את נזקיהם ומסב להם סבל וצער מה עוד שמצבה הכלכלי של המשיבה איננו שפיר ויש חשש שבעתיד לא תוכל לשפות את המבקשים (טענה שלא הוכחה עובדתית בידי המבקשים), לכן מעדיפים המבקשים את תיקון הליקויים בהווה על פני שיפוי הנזק בעתיד. טענות המשיבה 6. לטענת המשיבה השענות המבקשים על החלטות הבורר כבסיס למתן צווי עשה איננה ראויה מכמה טעמים. ראשית, כיוון והבסיס להחלטות הבורר הוא הסכמת הצדדים והסכמה זו הינה מצומצמת ממה שטוענים לו המבקשים. המשיבה טוענת כי הסכימה לביצוע מספר עבודות תיקון דחופות ואקוטיות בלבד וזאת לפנים משורת הדין ועוד טרם תתברר חבותה ואחריותה בעניין אם יש כזו, והכל לנוכח רצון הבורר ליצור אווירת אמון. בעוד בסופו של דבר הורה הבורר על תיקון ליקויים אשר אינם דחופים ועוד טרם נקבע כי המשיבה אחראית לליקויים אלו. שנית, כיוון והחלטות הבורר אינן החלטות העומדות בפני עצמן והן אינן בבחינת מעשה שלם סופי ומסויים המנותק מנושאים נוספים, הרי שלדעת המשיבה לא ניתן ליתן בגינן צווי עשה שיהיו ניתנים לאכיפה באמצעות פקודת בזיון ביהמ"ש. המשיבה נסמכת בעניין זה גם על דבריה של כבוד השופטת אליעז בהליך הנזכר לעיל, שם פסקה כי אין מסויימות מספקת בהחלטותיו של הבורר כדי שיוכלו ההחלטות להאכף באמצעות פקודת בזיון ביהמ"ש ולעלות כדי 'פסקי ביניים'. שלישית, כיוון והבורר עצמו החליט כי הוא דוחה את בקשת המבקשים למתן צו המחייב את המשיבה לבצע את התיקונים בבית מאחר והוא מאמץ את המלצת כבוד השופטת אליעז שלא לפעול על פי קונספציה של שלבים ואף נתן לכך בפירוש תוקף של החלטה הרי שאין עוד תוקף להחלטותיו הקודמות. 7. עוד טוענת המשיבה כי חלק מהחלטות הבורר כלל אינן החלטות כי אם חילופי דברים ואמירות בעלמא במסגרת הבוררות ולכן אין מקום ליתן צו עשה בעניין. כמו כן לטענת המשיבה רוב העבודות נשואות ההחלטות כבר הושלמו ולכן גם כאן אין מקום ליתן צו עשה בעניין. המשיבה פרטה בסיכומיה בנוגע לכל אחת מהחלטות הבורר מדוע אין מקום ליתו צו עשה בגינה. 8. לבסוף טענה המשיבה כי מהות הסעד המבוקש על ידי המבקשים איננו סעד זמני כי אם סעד סופי באצטלה של סעד זמני לצו עשה בעוד הסכסוך אמור להיות מוכרע בבוררות ולא בפני ביהמ"ש. לטענת המשיבה, אם אכן מדובר בבקשה לצווי עשה זמניים ולא קבועים הרי שעל ביהמ"ש לשקול את כלל השיקולים הנשקלים טרם מתן צו זמני ובכלל זה שקילת הדחיפות והנחיצות של הצווים המבוקשים באשר אלו ישנו את המצב הקיים למרות וטרם נתבררה שאלת האחריות לפגמים ולליקויים. עוד טענה המשיבה לשיהוי מצידם של המבקשים מאז 9/01 אז חדלה מביצוע העבודות בית המבקשים. המסגרת הנורמטיבית 9. פיסקה יז' לתוספת לחוק הבוררות מסמיכה את הבורר ליתן צווי ביניים ובהם צווי עשה וצווי לא תעשה המהווים כולם סעדים זמניים. אולם, בשונה מההליך הקבוע בסעיף 23 לחוק הבוררות לגבי אישור פסק בורר המאפשר את אכיפתו, לא קבע המחוקק הליך דומה לאישור צווי ביניים או סעד זמני מטעם הבורר כך שלכאורה צו או סעד זמני מטעמו של הבורר אינו בר אכיפה. אמנם מן הראוי היה כי המחוקק יתן דעתו לעניין, ויאפשר פנייה לבית המשפט לצורך אישור צו זמני שניתן בבוררות, עדיין, תרופה אחרת יש בידי מי שזכה בצו הבורר והיא פנייה לביהמ"ש לקבל צו התואם את צו הביניים מטעם הבורר. ודוק, בשונה מההליך הקבוע בסעיף 23 לחוק הבוררות בנוגע לפסק סופי או פסק ביניים, ביהמ"ש איננו מחוייב ליתן צו התואם את הסעד הזמני מטעמו של הבורר ואף רשאי הוא ליתן צו התואם רק באופן חלקי את צו הבורר. בעניין זה ראה דברי הפרופ' אוטולנגי בספרה בוררות דין ונוהל (מהדורה שלישית) בעמ' 317: "גם אם מוסמך הבורר להוציא צווים אלה, אין בכך כדי לשלול סמכותו הטבעית של בית המשפט ליתן סעד זמני. סמכות זו היתה קיימת בידיו גם אם לא נאמרה במפורש בסעיף 16 (א) (5) לחוק הבוררות". עוד מוסיפה פרופ' אוטולנגי בעמ' 316: "גם אם פנה אחד הצדדים לבורר וקיבל צו כעתירתו, עדיין יאלץ לפנות לבית המשפט כדי שהסעד יהיה ניתן להוצאה לפועל... אם כי בית המשפט אינו כבול בהחלטת הבורר, סביר להניח שיוציא צו בהתאם לצווי הביניים של הבורר, וזאת במסגרת המגמה לחזק את ידי הבורר". ואכן פרשנות זו הינה ברוח המגמה שהובעה ע"י השופט זוסמן בבר"ע 158/77 סגל נ' השקעות פיתוח בע"מ פ"ד לא (3) 389, 391: "נטייתו של בית המשפט חייבת להיות... לחזק מעמדו של בורר". דיון 10. סעיף 16(5) לחוק הבוררות מסמיך כאמור את בית המשפט ליתן לבעל דין, לגבי בוררות, סעד זמני. תקנה 2 לתקנות סדרי דין בענייני בוררות, התשכ"ט-1968 (להלן : 'תקנות הבוררות') קובעת כי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן : 'תקסד"א') "(...) יחולו על סדרי הדין בבית המשפט בענייני הבוררות, במידה שאין בתקנות אלה הוראות אחרות". מכאן כי בדונו בבקשה לסעד זמני לפי סעיף 16(5) לחוק הבוררות יפעל בית המשפט על פי הוראות התקנות המפורטות בסימן א' לפרק כח' לתקסד"א ובפרט על פי השיקולים המפורטים בתקנה 362 לתקסד"א. 11. אם כן, השיקולים הרלבנטים בבוא בית המשפט לשקול את בקשת המבקשים ליתן צווי עשה יהיו מחד, האינטרס בחיזוק מעמדו של הבורר, ומאידך, כלל השיקולים הרלבנטים בעת מתן סעד זמני בכלל. שיקולים אלו ילקחו בחשבון הן לגבי עצם מתן הצווים והן לגבי תוכנם שהרי כאמור בית המשפט איננו מחוייב ליתן צווים התואמים לחלוטין את צווי הביניים מטעם הבורר. הבוררות דנן נמשכת מזה כשלוש שנים ועל פניו נראה כאילו הצדדים אינם פועלים לסיומה המהיר, ולהיפך. הזמן הרב שחלף מאז נתגלו הליקויים בבית, העומדים בבסיס הבוררות, ועד היום הינו שיקול רב משקל בבוא בית המשפט לדון בבקשה למתן צווי עשה. במשך כל תקופה זו חיים התובעים בביתם יחד עם הליקויים השונים כשברקע העבודות לתיקון ליקויים אלו. הסבל והנזק בעין הנגרמים למבקשים גדול מן הנזק הזמני אשר עלולה לשאת בו המשיבה לו ימצא בסופו של הליך שאיננה אחראית לליקויים השונים, נזק אשר ניתן לכימות כספי. גם כבוד הבורר מצא כי ראוי יהא שתחילה יתוקנו הליקויים השונים (או לפחות חלקם) ועל כן בחר לפצל את הבוררות לשני שלבים כשבשלב הראשון הורה כי יתוקנו הליקויים הדחופים בבית. אין אני מוצא, כטענת המשיבה, כי במקרה דנן הענקת סעד זמני מסוג של צו עשה לביצוע תיקונים בבית כמוהו כסעד סופי בלתי הפיך. אם בסופו של הליך ימצא הבורר כי המשיבה איננה אחראית לליקויים השונים, כולם או חלקם, הרי שהמבקשים יחוייבו להשיב למשיבה את עלות ביצוע העבודות ולפצותה והכל בהתאם למה שהבורר ימצא לנכון לפסוק. נראה כי האיזון בין האפשרות שהמשיבה איננה נושאת באחריות לליקויים לבין הצורך בביצוע תיקונים שיאפשרו למבקשים מגורים נוחים בביתם אותו התחייבה המשיבה לבנות יהא בתיקונם המיידי של הליקויים ובהכרעה מאוחרת יותר של הבורר לגבי זהותו של מי שישא בעלות תיקונים אלו. ביצוע תיקון הליקויים בידי המשיבה מקטין את העלויות בהן היא נושאת לעת עתה עד שתתברר שאלת האחריות בפני כבוד הבורר וזאת במובדל מביצוע התיקונים באמצעות קבלן צד שלישי. לאור האמור אני מוצא כי מאזן האינטרסים נוטה לטובת הוצאת צווי עשה אשר יתאמו את חלק מהחלטות הבורר, כפי שאפרט להלן. 12. מהם צווי הבורר אשר בהתאמה להם ינתנו בסופו של הליך זה צווי העשה ? בפני מונחים נספחים א ו- א1-א19 לבקשת המבקשים הנקראים בפי המבקשים 'צווי בורר' בעוד המשיבה, מסיבות ונימוקים שונים, לא רואה בהם צווים מטעם הבורר. מעיון במכתבו של הבורר מיום 18.4.02 אל באי כוח הצדדים (מוצג מש1) אין אני למד, כטענת המשיבה, כי הבורר חזר בו מהחלטותיו אשר נתן בשלב הראשון לבוררות בעניין ביצוע התיקונים בבית טרם ההתדיינות הכספית וכי לכן אין עוד רלבנטיות להחלטות אלו. אמנם, קיבל הבורר את עצתה של כבוד השופטת אליעז לחדול מניהול הבוררות בשלבים והורה על מועדים להגשת כתבי טענות, עדיין, לא ראיתי כי ביטל את החלטותיו לעניין התיקונים ויכולים השניים לדור בכפיפה אחת. לעניין טענות המשיבה כי החלטת הבורר לחייבה בשלב ראשון בביצוע תיקונים מסויימים בבית נסמכת על הסכמתה וזו מצומצמת ממה שנתבע כעת על ידי המבקשים, הרי שאין להסכמתה זו של המשיבה כל משקל לעניין תוקף החלטותיו של הבורר. לבורר סמכות ליתן צווי ביניים גם ללא הסכמת המשיבה (ר' פיסקה יז' לתוספת לחוק הבוררות וכן הפרופ' אוטולנגי הנ"ל בעמ' 316) ולכן כל אחת מהחלטותיו של הבורר עומדת בפני עצמה וללא תלות בשאלה מה הייתה הסכמת המשיבה בתחילתה של הדרך בנוגע לתיקונים בבית. זאת ועוד, הליקויים הדרושים תיקון, רובם ככולם הם בעלי אופי 'אקוטי' כלשון המשיבה ונופלים בגדר הסכמתה הראשונית לתקנם מבלי לוותר על טענותיה בשאלת האחריות. 13. לאור האמור, אני מוצא כי חלק מהחלטות הבורר אשר צוטטו ע"י המבקשים יכול ויכנסו לגדר צווי ביניים של בורר. מעיון מדוקדק בנספחים א1-א19 להמרצה ובנספח א' להמרצה המתמצת אותם, ומעיון בסעיף 11.6 לסיכומי המשיבה, אני מוצא כי לא כל הנקרא בפי המבקשים 'צו בורר' אכן כזה הוא, לעיתים בשל היות אותו 'צו' בלתי אופרטיבי בעליל ולעיתים בשל מהותו או תוכנו, אשר במסגרת שיקול הדעת המסור לי מצאתי כי לאור השלב שבו מצוי כעת הליך הבוררות אין מקום להפוך ההחלטה לצו עשה. להלן יפורט מי מבין צווי הבורר הנטענים ולגבי אלו חלקים בהם ניתנים צווי עשה. לשם הנוחות מתייחס בית המשפט לצווי הבורר על פי המיספור הקיים בנספח א' להמרצה מטעם המבקשים : החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי בפרוטוקול ישיבת הבוררות מיום 24.3.00 בעמ' 25 אשר סומן כנספח א1, איננה אופרטיבית כדי שיינתן צו בגינה.ב החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי בפרוטוקול ישיבת הבוררות מיום 3.7.00 בעמ' 110 אשר סומן כנספח א2 ,איננה אופרטיבית כדי שיינתן צו בגינה.ו ניתן צו עשה כלשון החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי במכתבו לצדדים מיום 21.8.00 אשר סומן כנספח א3, לעניין דרך פתרון המחלוקת בעניין הריצוף ולעניין מינוי המהנדס יגאל לבנת. ניתן צו עשה כלשון החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי בסעיף 1 למכתבו לצדדים מיום 27.8.00 אשר סומן כנספח א4, לעניין חיוב המשיבה בריצוף מחדש.נ ניתן צו עשה כלשון החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי בסעיף 2 ס"ק ב-ד למכתבו לצדדים מיום 27.8.00 ואשר סומן כנספח א4 לעניין פיקוח ואישור העבודות בידי מלת"ב.ב ניתן צו עשה כלשון החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי בסעיפים 3א, 3ב, 3ג למכתבו לצדדים מיום 27.8.00 אשר סומן כנספח א4, לעניין מי שישא בעלויות התיקון ולעניין הלו"ז שיקבע לביצוע התיקונים.ו לאור השלב בו מצויה הבוררות, החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי בסעיפים 4א ו- 4ב למכתבו לצדדים מיום 27.8.00 אשר סומן כנספח א4, איננה אופרטיבית כדי שיינתן צו בגינה. הבורר יכריע בסוגייה זו עם מכלול השאלות שבבוררות.נ לאור השלב בו מצוייה הבוררות ולאור הזמן הרב שעבר וכיוון והחלטת הבורר כפי שבאה לביטוי בסעיף 1 למכתבו לצדדים מיום 27.8.00 אשר סומן כנספח א5 אינה מסויימת מספיק כדי להוות בסיס לצו עשה אופרטיבי, לא ניתן צו עשה בגין החלטה זו.ב ניתן צו עשה כלשון החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי בפרוטוקול ישיבת הבוררות מיום 2.10.00 בעמ' 165 אשר סומן כנספח א6, לעניין מינוי מר מיכאל מרתון ליועץ בנושא האיטום. ניתן צו עשה כלשון החלטות הבורר כפי שבאו לביטוי בפרוטוקול ישיבת הבוררות מיום 8.11.00 בעמ' 210 ו- 213 אשר סומן כנספח א6, לעניין חיוב המשיבה בהעברת תכנית as made למר יגאל קפצן. ניתן צו עשה כלשון החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי בפרוטוקול ישיבת הבוררות מיום 8.11.00 בעמ' 221 אשר סומן כנספח א7 בעניין פירוק הארונות. ניתן צו עשה כלשון החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי במכתב הבורר לצדדים מיום 7.1.01 אשר סומן כנספח א8 לעניין הרמת הריצוף ברחבה שלפני המעלית. ניתן צו עשה כלשון החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי בפרוטוקול ישיבת הבוררות מיום 14.1.01 בעמ' 323 אשר סומן כנספח א9 לעניין ביצוע עבודות החשמל בהתאם למכתב החשמלאי. ניתן צו עשה כלשון החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי בפרוטוקול ישיבת הבוררות מיום 14.1.01 בעמ' 342 אשר סומן כנספח א9 לעניין הריצוף. חלקה הראשון של החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי בסעיף 1 למכתבו לצדדים מיום 12.2.01 אשר סומן כנספח א10 והמתייחסת לשלבים השונים בבוררות אינה רלבנטית לאור העובדה שהבורר בחר לדון במכלול הנושאים כמקשה אחת. לכן, לא ניתן צו עשה בגין כלל החלטה זו. ניתן צו עשה כלשון החלטתו של הבורר רק לעניין "... תהיינה סמכויות המפקח מטעם כהן המהנדס יגאל קפצן או מי שימונה במקומו כפי שהיו בעת בניית בית כהן וכי מלר כקבלן מבצע ישמע להוראות המפקח" לא ניתו צו אופרטיבי בקשר עם החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי בפרוטוקול ישיבת הבוררות מיום 25.2.01 בעמ' 426 אשר סומן כנספח א11, בעניין נוהלי העבודה. הבורר הוא שיקבע מחדש את נוהלי העבודה בין הצדדים, לאור החלטה זו.ו ניתן צו עשה כלשון החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי במכתב הבורר לצדדים מיום 4.4.01 ונספחו אשר סומן כנספח א12, לעניין הזמנת הריצוף. ניתן צו עשה כלשון החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי בסעיף 1 למכתב הבורר לצדדים מיום 23.4.01 אשר סומן כנספח א3 , לעניין סדר עבודות הריצוף. ניתן צו עשה כלשון החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי בסעיף 2 למכתב הבורר לצדדים מיום 1.7.01 אשר סומן כנספח א14. ניתן צו עשה כלשון החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי בסעיף 1 למכתב הבורר לצדדים מיום 1.7.01 אשר סומן כנספח א14. ניתן צו עשה כלשון החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי במכתב הבורר לצדדים מיום 30.7.01 אשר סומן כנספח א15. הצו איננו כולל את סעיף 7ג למכתב הדן בהתחשבנות כספית בין הצדדים, זו תידון ותוכרע בין שאר ההתחשבנויות הכספיות במהלך הבוררות. לא ניתן צו אופרטיבי בקשר עם החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי במכתב הבורר לצדדים מיום 5.8.01 אשר סומן כנספח א16, בעניין המועד לביצוע עבודות הריצוף. ניתן צו עשה כלשון החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי במכתב הבורר לצדדים מיום 17.8.01 אשר סומן כנספח א17, בעניין חיוב הצדדים בתשלום שכ"ט יועץ האיטום. ניתן צו עשה כלשון החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי בסעיף 1 למכתב הבורר לצדדים מיום 19.8.01 אשר סומן כנספח א18, בעניין התשלום לנגר. ניתן צו עשה כלשון החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי בסעיף 2 למכתב הבורר לצדדים מיום 19.8.01 אשר סומן כנספח א18, בעניין התשלום למלת"ב. למעט הסיפא "במידה וכהן שילמו למלת"ב.... " אשר תוכרע בין שאר ההתחשבנויות שבין הצדדים במסגרת הבוררות. לא ניתן צו בקשר עם החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי בסעיף 4 למכתב הבורר לצדדים מיום 19.8.01 אשר סומן כנספח א18, בעניין סכומים שעל המשיבה להחזיר למבקשים. מדובר בהתחשבנות כספית בין הצדדים, זו תידון בין שאר ההתחשבנויות הכספיות במסגרת הבוררות. ניתן צו עשה כלשון החלטת הבורר כפי שבאה לביטוי בפרוטוקול ישיבת הבוררות מיום 29.8.01 בעמ' 735 אשר סומן כנספח א19 לעניין 'ריצוף משטח איתמר'. ככלל, וככל שבלשונן של החלטות הבורר מצויינים מועדים ותאריכים מסויימים אשר כבר אינם ישימים לאור חלוף הזמן מיום מתן ההחלטות הרי שהבורר הוא שיקבע מחדש מועדים ותאריכים אלו. כמו כן אם כטענת המשיבה, החלטה שלגביה ניתן כעת צו עשה בוצעה כבר, הרי שהצו יתייתר הכל כפי שיקבע הבורר. הבורר ידאג לפיקוח מטעמו באופן שיאפשר לו להכריע בשאלת האחריות המתבררת בפניו. 14. לעניין הבקשה להאריך את תקופת הבוררות אינני מוצא בסיכומי המשיבה טעם או שיקול כבד משקל שלא לעשות כן מלבד רצונה של המשיבה לראות בסיום ההליך. השלב הנוכחי בבוררות בו דנים הצדדים בתביעותיהם ההדדיות החל אמנם זמן רב לאחר תחילתה של הבוררות אך זאת רק בשל המחלוקות הרבות שהיו בין הצדדים בעניין השלב הראשון לבוררות ובעניין התיקונים הדחופים שהיו נחוצים בבית. הארכת הבוררות כעת נחוצה על מנת שיוכלו הצדדים לסיים את הבוררות (לעניין השיקולים להאריך את הבוררות ר' אוטולנגי הנ"ל בעמ' 377). 15. לבסוף אדרש לטענת השיהוי שהועלתה על ידי המשיבה. טענת שיהוי צריכה להיות מושתת על שני אדנים, הראשון, ויתור מצידו של התובע והשני שינוי לרעה במצבו של הנתבע. במקרה דנן אינני מוצא כי התובעים ויתרו על דרישותיהם והכל לאור התעקשותם לכל אורך הפרשה כי המשיבה תבצע את התיקונים בבית. כמו כן אינני מוצא כי מצבה של המשיבה השתנה לרעה בעקבות הזמן שעבר, להיפך. לעניין השיהוי יפים דבריו של כבוד השופט חשין בבג"צ 2632/94 דגניה נ' שר החקלאות ואח', פ"ד נ(2) 715, בעמוד 741 המדגיש כי שינוי לרעה במצבו של הנתבע הינו תנאי הכרחי להיעתר לטענת הנתבע בדבר שיהוי התובע: "במושג השיהוי המקובל (השיהוי הסובייקטיבי) מעורבים שני יסודות אלה: יסוד הוויתור מצידו של התובע (העותר) ויסוד שינוי לרעה שחל במצבם של הנתבע או של הרשות (המשיב). השתהות מצידו של התובע עשויה ללמד כי ויתר (מכללא) על זכותו. בה בעת, שינוי מצבם של הנתבע או של הרשות לרעה הינו תנאי-בלעדיו-אין לקיומו של שיהוי בן-פועל-משפטי, ויכול הוא שיכריע את הכף לזכותם." זאת ועוד, אם נגרמו למשיבה נזקים כספיים בשל חלוף הזמן, הרי אלו יתבררו אף הם במסגרת הבוררות. סוף דבר 16. ניתנים בזאת צווי עשה כפי שפורטו לעיל בסעיף 13 לפסק דין זה. הבוררות מוארכת באופן שתסתיים בתוך שלושה חודשים מהיום, כאשר אין בצווי העשה כדי לפגוע בהחלטת הבורר לדון במכלול השאלות במקשה אחת וללא שלבים, אלו יבוצעו במקביל ועל פי לוח הזמנים שיקבע הבורר כאמור והכל לפי שיקול דעתו. 17 . בנסיבות אלו אינני עושה צו להוצאות. אין בכך כדי לגרוע מיכולתו של הבורר לדון במכלול שאלת ההוצאות המשפטיות של הצדדים במסגרת ההתחשבנות שתערך במסגרת הבוררות.צוויםריצוף / פרקט / חימום תת רצפתי (תביעות)ריצוףצו עשה