פסק-דין 1. ערעור על גזר הדין של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כבוד השופט אביטל חן) בתיק ת"ד 2249/06, מיום 28.10.07. 2. המערער הודה בעובדות שבכתב האישום. המערער נהג ביום 17.10.2005 בקטנוע בשדרות גולדה מאיר בירושלים, ובהגיעו לעיקול החליק עם הרכב ופגע במדרכה, איבד את השליטה ברכב והתהפך. כתוצאה מכך נחבל בגופו חבלה של ממש. המאשימה ייחסה למערער נהיגה בחוסר זהירות, אי שמירת מרחק וגרימת נזק לרכוש וחבלה של ממש לעצמו. 3. בית המשפט קמא הרשיע את המערער, על פי הודייתו, ודן אותו לקנס של 6,000 ₪, ל-3 חודשי פסילה בפועל מהחזיק ברישיון נהיגה ול-3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים. 4. הערעור מכוון לרכיב העונש של הפסילה מהחזיק ברישיון נהיגה. הסנגור המלומד שייצג את המערער גם בבית המשפט קמא, טען, כי השופט "הציע " או התבטא כי העונש שישית על המערער יהיה קנס גבוה בשיעור 6,000 ₪ ₪ וכי בשל כך שהתאונה הייתה "עצמית" ורק המיערער נפגע בה - לא ישית עליו עונש של פסילה. ראיה לכך נמצאת בדיון שנערך ביום 17.10.07, שבו הורשע המערער על פי הודייתו, ובשולי טופס הפרוטוקול החלטת בית המשפט, שלפיה המערער יפקיד סכום של 6,000 ₪ ואף נמסרו לו שוברי תשלום. 5. ואולם, ביום 26.3.2007 ניתן גזר דין, לפיו הושת על המערער קנס 1,000 ₪, 10 חודשי פסילה בפועל ו-3 חודשי פסילה על תנאי. בהחלטתו ציין השופט, כי "ניתנה למערער אפשרות להפקיד סכום של 6,000 ₪ ולהיפסל ל-3 חודשים, כאשר הפקדון יהפוך לקנס" ומשלא עשה כן - הוטלו עליו העונשים האמורים. 6. ביום 28.10.07 נתן בית המשפט קמא גזר דין אחר, שבו קבע כי משהוכח לו שהופקד סכום של 6,000 ₪, גזר הדין יהיה - 6,000 ₪ קנס, 3 חודשי פסילה בפועל של רישיון הנהיגה ו-3 חודשי פסילה על תנאי. 7. הסניגור אומר כי "הצעת השופט" או עמדתו הובנה על ידו ועל ידי המערער, באופן שתשלום הקנס, ששולם בתחילה כפיקדון ייתר עונש אחר של פסילה, ולמצער פסילה בפועל. אם לא כך כוונו דבריו של השופט, איזה צורך יש בהפקדת פיקדון בסכום משמעותי של 6,000 ₪, שהרי הפיקדון לא בא להבטיח קיום תנאים של שחרור בערובה או תנאי אחר, ואם לא לסכום קנס שייתר פסילה, מדוע נדרשה הפקדה. 8. פרוטוקול הדיון מעלה, כי אכן נדרשה הפקדה, ושמלא הוכח שנעשתה, גזר בית המשפט קמא קנס של 1,000 ₪ ופסילה בפועל של 10 חודשים, בנוסף לפסילה על תנאי, תוך עיכוב ביצועו של גזר הדין. משהוכח לבית המשפט, כי ההפקדה נעשתה, שינה את גזר הדין, באופן שקבע את הקנס ל-6,000 ₪, שהוא סכום ההפקדה, והפחית את תקופת הפסילה בפועל ל-3 חודשים, במקום 10 חודשים, שנקבעו בגזר הדין הראשון. 9. מהרישום בפרוטוקול הדיון מיום 26.3.2007, שבו ניתן גר הדין, עולה, בבירור, כי בית המשפט, לא התכוון שלא לפסול בפועל את המערער מהחזיק ברישיון נהיגה. הפקדת הפיקדון של 6,000 ₪ שהפך בגזר הדין השני, מיום28.10.2007, הביא להפחתת תקופת הפסילה בפועל ב-7 חודשים. 10. הנה כי כן, הפרוטוקולים שרשם השופט בעצמו, אינם משקפים את טענות הסנגור, לפיהן תשלום הפיקדון כקנס ייתר עונש של פסילה בפועל. אם אכן כך הדבר, הרי שהיה על הסנגור לפנות לבית המשפט ולבקש תיקון הפרוטוקול, וזאת הוא לא עשה. 11. ועוד זאת, בית המשפט קמא שמע טיעונים לעונש, ולפניו היה גיליון ההרשעות של המערער, שבו מופיעים רישומים של 56 הרשעות, ובין השאר - 7 הרשעות בגין אי-ציות לתמרור עצור, נהיגה בתקופת פסילה, אי-ציות לתמרורי הוריה, נהיגה נגד כיוון הנסיעה ועבירות טכניות רבות. בנסיבות האלה, ותוך ציון עבר מכביד ותאונה שתוצאתה חמורה, הגם שהחבלה נגרמה אך למערער, בעטיה של התנהגותו הוא, הרי שהעונש שהושת עליו לא היה חמור. 12. אמת נכון הדבר, שסכום הקנס, אף בנסיבות המקרה דנן, הוא חריג, אך בית המשפט קמא ראה בו רכיב עונש מאזן תקופת פסילה קצרה ל-3 חודשים, לעומת 10 חודשי פסילה שהשית בתחילה. ושתי הערות עמי: אחת - בית המשפט קמא נתן שני גזרי דין. השני תיקן את קודמו והפחית את תקופת הפסילה, ולא מצינו הסכמה לביטול גזר הדין הקודם, והסכמה לתת גזר דין חדש. שנייה, נוגעת להצעות והסדרים הנעשים על ידי שופט. כבר הבעתי את עמדתי בפסק דין אחר, כי אין זה מתפקידו, ואין זה ראוי, שבית המשפט יעשה את עצמו חלק מהסדרי טיעון. כך בעניין התניית שירות לתועלת הציבור כתנאי להפחתת תקופת פסילה, וכך הוא, כמו בענייננו, תשלום קנס גבוה אם כפקדון ואם בדרך אחרת, כנגד הפחתת תקופת פסילה. בכל מקרה, ראוי שהפרוטוקול ישקף גם "דיבורים" כאלה. 13. בעניין זה, אין זה עולה מהפרוטוקול של הדיונים, כי השופט הציע או התנה שתשלום פיקדון בסכום גבוה שיהפוך אחרי הפקדתו לקנס - ייתר כל פסילה בפועל. התוצאה המוצאת את ביטויה בשני גזרי הדין, כי בית המשפט לא חשב ולא התכוון לכך, ומכל מקום אין ביטוי לכך בפרוטוקול, שלא תוטל פסילה בפועל ולו לתקופה קצרה. 14. הסנגור המלומד העלה טענות בעניין נסיבותיו האישיות של המערער, כנימוק להתערבות בעונש הפסילה. 15. סברתי תחילה, בשל טענות הסנגור, כי במו אוזניו שמע, בבירור, את השופט מציע עונש של קנס ללא פסילה בפועל, אם לא היה מן הראוי להחזיר את הדיון לשופט הנכבד, כדי שידון בטענה ויחליט בה. אולם, סבורני, כי אין זה ראוי לעשות כן. אין לה לערכאת הערעור, אלא מה שיש בפניה. פרוטוקול הדיון צריך לשקף את שאירע באולם המשפטים - כל שאירע ומלוא הדברים שנאמרו - אמת לאמיתה. הפרוטוקול אינו צריך להחביא ולקפל בתוכו כוונות והצעות שלא באו על ביטוין בפרוטוקול. אם יש למי מהצדדים השגות על הדברים ואירועים שהתרחשו באולם המשפטים ולא נרשמו בפרוטוקול - ייכבדו ויבקשו, בעתם, תיקונים. משלא עשו כן, אין להם להלין אלא על עצמם. 16. לפיכך, וכעולה מן המקובץ - אני דוחה את הערעור. תאונה עצמיתתאונת קטנועקטנוע