פסק דין 1. המשיבה הגישה לביצוע 2 שיקים ע"ס כולל של 50,000 ש"ח, בחתימת המערערת (להלן: "השיקים"). המערערת הגישה התנגדות לביצוע השיקים, בתאריך 30.6.96. נקבע מועד לדיון בהתנגדות, שנדחה מפעם לפעם, ע"פ בקשת הצדדים. בסופו של דבר, המערערת לא הופיעה לדיון, שנקבע ליום 13.7.97. בהעדר הופעה, נדחתה ההתנגדות, תוך חיוב המערערת בהוצאות. 2. ביום 26.11.98, לאחר שנמשכו הליכי הגביה בתיק ההוצל"פ, הגישה המערערת בקשה לביטול ההחלטה מיום 13.7.97. לטענתה, היא לא קיבלה את הזימון לדיון ביום 13.7.97 ולא ידעה עליו, לכן לא הופיעה. בבקשה פורטו גם טענותיה של המערערת כנגד ביצוע השיקים. עיקרי הטענות, כשלון תמורה מוחלט, כשלטענת המערערת, השיקים ניתנו תמורת עבודה נוספת שלא בוצעה וקיזוז סכום קצוב, בין צדדים סמוכים, בשל נזקים שגרמה המשיבה, בעבודות שקיבלה על עצמה לבצע, "באולמי לגונה", מבנה שנבנה ע"י בעלה, יצחק פוגל (להלן: "הבעל"). 3. בינתיים, שילמה המערערת, על חשבון החוב בתיק ההוצל"פ, את הקרן בסך 50,000 ש"ח, כשהמשך ההליכים עוכב. בינתיים, גם הוגשה, לטענת ב"כ המערערת, תביעה נגד המשיבה, ע"ס מיליון ש"ח, בגין נזקים שנגרמו, לכאורה, עקב עבודה לקויה. 4. לאחר הדיון בבקשה, ולאחר שהמערערת ובעלה נחקרו על תצהיריהם, החליטה כב' הרשמת וולפסון, בהחלטה מיום 6.4.00, לדחות את הבקשה. (להלן: "ההחלטה מיום 6.4.00"). כב' הרשמת וולפסון קבעה, כי המערערת זומנה כדין, לאחר שההזמנה שנשלחה אליה בדואר רשום, לכתובת שמסרה, לא נדרשה ולאחר שפקיד מסירה של ביהמ"ש הדביק את ההזמנה בכתובת שנמסרה, לאחר שלושה ביקורים. עוד קבעה כב' הרשמת, כי אין למערערת הגנה ראויה, כשבין היתר, הסתמכה גם על המסמך מש1/, שהוגש במהלך הדיון בפניה. לפי מסמך זה, היה סיכום בין המשיבה לבין בעלה של המערערת, לפיו, ישולם למשיבה סך של 90,000 ש"ח + מע"מ והשיקים שלא כובדו, יוחזרו. 5. זהו ערעור על ההחלטה מיום 6.4.00. בהודעת ערעור מפורטת לעייפה, הפכה ב"כ המערערת "אבן על אבן", על מנת להראות, עד כמה שגתה כב' הרשמת בהחלטתה. ב"כ המערערת חזרה בהרחבה ובפירוט רב, על כל הטענות שנטענו בפני כב' הרשמת, בהוסיפה גם, שלא היה מקום, שכב' הרשמת תדון בפרטי ההגנה של המערערת, ותקבע מסקנות, בלי שנשמעו ראיות לגופם של עניינים. 6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נראה, שדין הערעור להידחות. ערכאת הערעור לא שמה שיקול דעתה במקום זו של הערכאה דלמטה, גם אם הוא היה מגיע, אולי, למסקנה אחרת. כב' הרשמת שמעה את הצדדים, ובתוקף שיקול הדעת הנתון לה, הגיעה לכלל החלטה, שמסירת ההזמנה למערערת, היתה כדין. אין כל מקום להתערב בממצא זה. אין גם כל פסול במסקנת כב' הרשמת, כי אין למערערת הגנה ראויה, הן ע"פ התרשמותה, נוכח הערפול בגירסת המערערת ובעלה והן, בהסתמך על המוצג מש1/, שעל פניו, מקעקע גירסאות אלה. טענת המערערת, כי היא לא חתומה על המוצג מש1/, אלא בעלה, לאו טענה היא, כשמדובר במצב דברים, בו הבעל היה זה שניהל את עיסקת היסוד והיה הרוח החיה בהתקשרויות ובמו"מ עם המשיבה. 7. ב"כ המערערת הרבתה לטעון על שיקולי הצדק. לא נראה, שיש בנסיבות אלה, פגיעה בעקרון הצדק. מה עוד, שהמערערת ובעלה הגישו, לטענתם, תביעה, ע"ס מיליון ש"ח, נגד המשיבה, כך שכל הטענות, באשר לנזקים, לליקויים ותשלומי יתר, אם בכלל, ידונו, מן הסתם, בין הצדדים ואין צורך לברר אותן שאלות בחזית נוספת. ככלות הכל, מדובר בתביעה שטרית, כשהמערערת ובעלה היו עומדים באותו מצב, אם השיקים שמסרו היו מכובדים בזמנם, או אם למשל, היו משלמים למשיבה במזומנים. 8. אשר על כן, הערעור נדחה. עיכוב ההליכים יבוטל. המערערת תשלם למשיבה הוצאות בסך 3,000 ש"ח, בצרוף מע"מ ובצרוף הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל. דיוןאי התייצבות לדיוןשטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר