החלטה 1. האם לקבל התנגדותו של מיטיב המסרב לפרוע את ההמחאה אותה משך? ארבעה שותפין לנדון - המבקש, המשיב, פרודתו של המשיב ובתו של המשיב, השתיים האחרונות מתגוררות עם המבקש וסמוכות על שולחנו. וזה סיפור המעשה - בתו של המשיב חבה לאביה, סך של 2,900 ₪ בגין הלוואה שנטלה ממנו. כיוון שלא נמצאה הפרוטה בכיסה פנתה למבקש על מנת שימסור למשיב המחאה שלו לכיסוי הלוואתה. המבקש נאות לכך. מספר ימים לאחר שמסר את ההמחאה הורה המבקש לבנק שלא לכבדה, כל כך למה? - כיוון שפרע לטענתו חוב של המשיב כלפי פרודתו בגין קנסות חניה שצבר, וממילא קמה לו זכות לקזז את החוב שפרע עם חובו למשיב. 2. טוען, איפוא, המבקש לשתיים - האחת - טענת "כשלון תמורה" שהרי לא קיבל כל תמורה בגין ההמחאה שמסר למשיב. האחרת, חלופית לראשונה - טענת קיזוז, שעיקרה - המבקש זכאי לקזז את חובו של המשיב לפרודתו, כיוון שפרע אותו במקומו, מחובו שלו כלפי המשיב על פי ההמחאה. המשיב אף הוא מחזיר כנגדו בשתיים - באחת הוא טוען שעומדת לו "חזקת התמורה" כמשמעותה בסעיף 29 (א) לפקודת השטרות (נ"ח) (להלן - הפקודה) המתחזקת מהודאת המבקש שההמחאה ניתנה כפירעון להלוואת המשיב לבתו. השניה - טענת הקיזוז אינה יכולה לעמוד למבקש הן מהטעם שהורתה בחוב של המשיב לפרודתו ולא למבקש עצמו והן מהטעם שהטענה לא פורטה כדבעי. 3. שלא כדרכי אפתח באחרון ולאחרי כן אשוב אל הראשון - יש לקבל התנגדותו של המבקש ולו בגין טענת הקיזוז הנטענת על ידו. כעולה מטענת המבקש הוא שילם לפרודתו של המשיב חוב כספי שחב לה המשיב בשיעור של 2,900 ₪ בגין קנסות אלו. המבקש לא נחקר על טענתו לזו לפיכך אין לה, לעת עתה, עוררין. בדברי המבקש מסתתרת הטענה כי פרודתו של המשיב המחתה לו את זכותה כנגד המשיב, וממילא קמה ועומדת לו הזכות לקזז את זכותו הכספית כלפי המשיב עם חבותו השיטרית כלפיו. בפסק הדין בענין נודרלנד נפסק כי בין צדדים קרובים לשטר ניתן לקזז חיוב כספי עם חיוב שיטרי. את השאלה האם ניתן לעשות קיזוז שכזה בין צדדים רחוקים לשטר הותיר בית המשפט "בצריך עיון". אמור מעתה, בין אם נראה במבקש ובמשיב צדדים קרובים ובין אם נראה בהם צדדים רחוקים, הרי שבשלב מקדמי זה יש מקום ליתן למבקש הזדמנות ראויה לנסות ולהוכיח את טענת הקיזוז הנטענת על ידו ובכך להסיר מעליו את התחייבותו השיטרית. ראה רע"א 6250/98 נורדלנד פיפר בע"מ נ' מפעלי יצור והוצאה לאור, דינים עליון, כרך נ"ו, 89. 4. בבסיס טענת הקיזוז של המבקש עומד סך קצוב של 2,900 ₪ המגיע לו, לטענתו, וכן מפרטת הבקשה את מקורו של סך זה. יש בדבר להקים תשתית לטענת קיזוז ראויה. אמת, אין המבקש מציג את שוברי הקנסות או הקבלות בגין הסך ששילם, כמו כן לא הבהיר האם נמסרה הודעת קיזוז ומתי - כיון שכך, יש לטעמי להתנות מתן הרשות להגן בהפקדה, כפי שיפורט להלן. 5. ומכאן לטענתו האחרת של המבקש, אותה הוא כינה בבקשתו טענת "כשלון תמורה". דומני כי כאן טעה המבקש בהגדרת טענתו. לא ב"כשלון תמורה" עסקינן, שכן לא נרקמה כל עסקה בין המבקש למשיב ולא נדרשה תמורה בגינה, אלא טענתו הינה טענת "העדר תמורה", שמשמעותה כי לא ניתן כל ערך בעד השטר. כאן תבוא ידו של המבקש על התחתונה ואבהיר - המבקש הינו מיטיב, כהגדרת סעיף 27 (א) לפקודה - ” 27 (א) המיטיב בשטר הוא האדם שחתם עליו כמושך או כקבל או כמסב בלא שקיבל בעדו ערך וכדי להשאיל את שמו לאדם אחר" החתום על המחאה כמיטיב חייב כלפי אוחז בעד ערך (כך בסעיף 27 (ב) לפקודה). בנדון, המבקש עצמו מודה בטענתו כי ניתן ערך בעד השטר שענינו- ההלוואה הכספית שניתנה ע"י המשיב לבתו. כיוון שהמבקש מודה כי משיכת ההמחאה לפקודת המשיב נעשתה בהסכמתו ולבקשת בתו של המשיב, ממילא לא נפל כל פגם בהמחאה ובמסירתה ולא תעמוד למבקש טענת "העדר התמורה". יצויין כי אף שנותן הערך, בתו של המשיב, אינה חתומה על השטר יש לראות בה צד לעיסקה בהיותה מקבלת ההלוואה בגינה נמשכה המחאה. ראה לענין זה - ע"א 1886/97 יהודה זאב נ' זלמה פנינה, דינים עליון, כרך נ"ה 533 וכן בת"א 4447/98 רביב נ' רוני , דינים שלום כרך ט"ו 533. 6. סיכומו של דבר - ניתנת בזו למבקש הרשות להגן בגין מלוא סכום ההמחאה נשוא הבקשה, ואולם הרשות תוגבל לטענת הקיזוז בלבד ותותנה בהפקדת סך 3,000 ₪ בקופת ביהמ"ש תוך 14 יום מקבלת החלטתי זו. נוכח סכום ההמחאה, יעבור הדיון להליך של סדר דין מהיר. תצהירו של המבקש ישמש ככתב הגנה מטעמו. הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית תוך 45 יום. שיקים