להלן פסק דין בסוגיית בקשת מחיקת משכנתא בטאבו: פסק דין עתירה להצהרה "כי יש למחוק את המשכנתא הרשומה במירשם המקרקעין (טאבו), על הדירה בגוש 6631 חלקה 195 תת חלקה 85 בתל-אביב... (להלן - "הדירה"), ו/או ליתן כל הוראה ו/או כל צו ו/או כל החלטה.... ".(העתירה בכתב התביעה) המבקשים הם בני זוג נשואים כדמ"וי המתגוררים יחדיו בדירה. הזכויות בדירה זו רשומות על שם מבקש 2 בלבד. לטענת המבקשת 1 היא זכאית להרשם כבעלת מחצית הזכויות בדירה מכוח חזקת השיתוף. המבקשים נטלו הלוואה מבנק כרמל למשכנתאות בע"מ ("המשיב"). להבטחת החוב שיעבד מבקש 2 את הזכויות בדירה. המבקשת 1 לא חתמה על שטר המשכנתא. החוב המובטח לא נפרע וברצון המשיב לממש את המשכנתא. זה השלב שבו עתרו המבקשים אל בית המשפט לקבלת הסעד ההצהרתי. אשר למבקשת, טענתה היא כי השיעבוד הרובץ על הדירה אינו תקין שכן הוחל שלא כדין על חלקה בדירה, על אף שלא חתמה על מסמכי המשכנתא. דירה קודמת שהייתה בבעלות בני הזוג נמכרה על מנת לסלק חוב לבנק אך מעולם לא התכוונה להסכים לתוצאה דומה לגבי הדירה נשוא הדיון. עוד טוענת המבקשת כי כספי ההלוואה נועדו לחשבון חברה שאינה בשליטת הלווים (סלון טוקיו בע"מ, בפירוק), וכי לא קיבלה אגורה מכספים אלה. אשר למבקש 2, לטענתו לא הוסבר לו פשר השיעבוד ולא הוזהר לגבי התוצאות הנובעות מחתימת מסמכי השיעבוד. אי לכך, אין תוקף לחתימתו על מסמכי המישכון ויש להורות על מחיקת המשכנתא. המבקש מצטרף לטענה כי כספי ההלוואה הוזרמו לחשבון החברה, בהיותו שכיר בחברה זו ותו לא. הבנק אינו גורס כי למבקשת זכויות בדירה הרשומה בשלמות על שמו של מבקש 2. יחד עם זאת, טוען הוא כי שני המבקשים נטלו את ההלוואה, פרעו במשך למעלה מחמש שנים את תשלומי ההלוואה מתוך חשבון בנק משותף ולא טענו עד כה הטענות שהעלו לראשונה בכתב התביעה. לא זו בלבד, אלא שאף ביקשו להקטין את גובה התשלומים ונענו. לא ראוי למבקשים להמשיך ולהתגורר בדירה מרווחת באיזור יוקרה בעוד חובם למשיב תופח. אשר לטענה כי הכספים יועדו לחברה בפירוק טוען המשיב כי המבקש היה בעל מניות בחברה זו וכי היה למבקשים עניין בהעברת הכספים לחברה. ד י ו ן שני המבקשים נחקרו על תצהיריהם. כמו כן, העיד עורך דין מוני ברכה אשר ייצג את החברה הקבלנית אשר מכרה את הדירה למבקשים ואישר את חתימת המבקש על מסמכי המישכון. 1. המבקש מבקש 2 לא הוכיח הטענה שלא ידע את פשר ההתחייבות אשר נטל על עצמו בעת החתימה על מסמכי המשכנתא. מדובר בבעל דין בקי בהילכות קבלת הלוואות בנקאיות, אשר ניהל יחד עם אחיו עסקים ענפים בענף מוצרי החשמל. אף אין זו המשכנתא הראשונה שהוא נזקק לה. עורך דין מוני ברכה אומנם לא זכר את המבקש אישית, אולם תאר בנאמנות את הליכי החתימה על המסמכים הדרושים לרישום המשכנתא והזכויות בספרי המקרקעין: ”כאשר אני מחתים אני מברר שהאנשים יודעים על מה הם חותמים.... בעיקרון אני מגדיר נקודה אחת: שהיה אם לא יעמדו בהתחייבות שבשטר המשכנתא, ניתן יהיה לפנותם מהדירה. אין אפשרות שלא נתתי כל הסבר” (פרטי' עמ' 6). לא זו בלבד אלא שהתנהגותו במשך 5 שנים רצופות שבהן עמד בתשלומי המשכנתא, סכומים לא מבוטלים, מהווה ויתור על כל כפירה בתוקף המסמכים שעליהם חתם לצורך קבלת ההלוואה. הטענה כי הכספים לא הגיעו לידיו אישית אין בה כדי להואיל. התוצאה הינה כי אינו זכאי להצהרה על בטלות או ביטול המשכנתא. 2. מבקשת 1 בין בני הזוג שוררים יחסי רעות ושלום. המבקשת הוכיחה כי מדובר בדירת המגורים של המשפחה. די בנסבות אלה כדי להפעיל את הילכות השיתוף החלות על בני הזוג (ע"א 6540/94 איוי (בלה) חסל נ' ראובן חסל, פ"ד נ(4), 255,250). העובדה שהזכויות בדירה נרשמו על שמו של בן הזוג האחד בלבד, אינה מונעת שיתוף בנכס מכוח ההלכה (ע"א 3002/93 יעקב בן צבי נ' מיכל סיטין, פ"ד מט(3) עמ' 5, 13). הלכה זו מתפשטת אף אל צדדים שלישיים, החייבים לצפות את השיתוף בנכסים בין בני זוג החיים תחת קורת גג אחת, אף אם ביתם לא בורך בשלום (ע"א 3563/92 עזבון המנוח מאיר גיטלר ז"ל נ' דבורה גיטלר, מ"ח(5) 489, 498). על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר ביחסי בנק לקוח שעליהם חלות חובות אמון מוגברות. יתרה מכך, בראיה של תיאוריות כלכליות הרי שבמצב עניינים כגון זה העומד לפנינו הבנק הוא מונע הנזק ו"המבטח" הזול ביותר. המבקשת היא שותפה מלאה לחיים ולרכוש עם מבקש 2. מחצית הזכויות בדירה הן קניינה. בנסיבות אלה, לא היה מקום לרשום את המשכנתא אלא על מחצית הדירה. מה עוד, שהמבקשת לא נתבקשה כלל לחתום על מסמכי המישכון והדעת נותנת שהייתה מסרבת לעשות זאת, אילו נתבקשה. לא יהא זה מיותר לציין כי דירה קודמת של המבקשים אשר שועבדה לטובת בנק אחר, נמכרה בהליכי הוצאה לפועל. אומנם, המבקשת נטלה יחד עם מבקש 2 הלוואה מהמשיב. אין היא כופרת בחובה למשיב ואולם חוב זה אינו מובטח ככל שהדבר נוגע לזכויותיה הקנייניות במחצית הדירה. דברים אלה מובילים לקבלת חלק מהסעד המבוקש. אולם המשיב סבור כי המבקשים אינם זכאים לסעד שביושר, לאור העלמת האמת ושיהוי בפנייתם לבית משפט. אכן, הצגת העובדות בתובענה ובתצהירים עלולה להטעות אולם, אין לראות את התנהגות המבקשים כחמורה עד כדי נעילת שער. היושר שואף לתוצאה צודקת ונדרש שיהוי מופלג כדי למנוע תרופה במקום שהיא נדרשת. (רע"א 5240/92 חלמיש חב' ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בת"א יפו בע"מ נ' אשרז עיבוד נתונים בע"מ פ"ד מ"ז(1) עמ' 45, 50). סיכום. התוצאה הינה כי תביעתו של מבקש 1 נדחית. תביעתה של מבקשת 2 מתקבלת במובן זה שהמשכנתא תימחק ככל שהיא נוגעת למחצית הדירה. הצדדים יחתמו על כל המסמכים הנדרשים לרישום המשכנתא על פי פסק דין זה, תוך 30 יום. כמו כן, תירשם הערת אזהרה ברוח פסק הדין, על זכויות המבקשת במחצית הדירה. כל צד ישא בהוצאותיו. משכנתארישום בטאבומקרקעין