פגם במילוי טופס בקשה לביצוע שטר

החלטה 1. בפני התנגדות לביצוע שטר על מלוא סכום ההמחאות אשר הוגשו לביצוע בתיק הוצל"פ 3-02-03826-17. 2. המבקש,לטענתו, הזמין מהמשיבה צלונים לויטרינות וכן התקנת ציפוי P.V.C לבית-העסק שבהנהלתו. עבור הזמנתו שילם המבקש למשיבה בשלוש המחאות. הראשונה נפרעה בזמנה ושתי האחרות בוטלו על ידו לאור הליקויים שהתגלו לטענתו, בעבודת הציפוי, כפי שיפורט להלן - 3. לטענת המבקש, הוא ביקש מהמשיבה לתקן את הפגמים בציפויים אשר התבטאו לדבריו ב"בועות אויר תחת כל שטח הציפוי, חיבורים ללא דבק שנפתחו לרווחה, פנלים עקומים לכל אורכם" וכו' (ראה תצהיר המבקש) ואולם נסיונות המשיב לתקן את המעוות לא צלחו. 4. כיון שכך הודיע המבקש בכתב למשיבה (ראה נספח א' לבקשת ההתנגדות) כי הוא מבטל את שתי ההמחאות הנותרות בשל הפרת ההסכם שבין הצדדים. 5. עוד מוסיף המבקש וטוען לויתור, לדבריו, מנהל המשיבה אמר לו באחת מפגישותיו עימו בנדון - "אם לא נראה לך - אל תשלם" ובכך, לטענת המבקש, הכיר מנהל המשיבה בטענותיו וויתר על התשלום המגיע לו על פי הסכם ההתקשרות בין הצדדים. 6. המשיבה מאידך טוענת כי טענת המבקש הינה למעשה "טענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב", וככזו אין היא מהווה טענת הגנה כנגד תביעה שיטרית על פי פסיקת בית המשפט. דיון ומסקנה 7. אני סבור כי יש לקבל את בקשת ההתנגדות של המבקש וליתן לו רשות להגן מהטעמים שיפורטו להלן: בקשה לביצוע שטר אשר לא מולאה כראוי 8. בית המשפט הבהיר, לא אחת, כי חובה על התובע להקפיד ולערוך את בקשת ביצוע השטר המוגשת על ידו באופן שתמלא אחר כל התנאים הדרושים להראות את עילת התביעה. ראה כדוגמא - ע"א 221/77 אמין שורפה נ' פימה וקסלר פד"י כ"ח (1) 513, 514. ע"א 146/85 ציון גמליאל נ' מנורה ואח' פד"י מ"א (3) 746. בנדון דנן הוגשה הבקשה על גבי טופס רשמי של לשכת ההוצאה לפועל - טופס זה ממלא אחר כל דרישות החוק ובלבד שממלאים אותו כדבעי. דא -עקא, בנדון לא מולא כלל טופס הבקשה בכל הקשור לסעיף "העובדות המשמשות עילה לבקשה" כך שלמעשה אין הבקשה מגלה כל עילת תביעה. לענין זה נאמר בע"א 146/85 הנ"ל - "טענות רבות העלה המערער כנגד הבקשה המקורית לביצוע השטר כפי שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל. ואכן בקשה זו התצהיר התומך בה נערכו שלא כראוי ואין הם מלאים אחר דרישות תקנות 103-104 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם -1979. הבקשה כלל אינה נוקבת בסכום התביעה וגם בתצהיר לא צויין הסכום הנקוב בשטר, הבקשה אינה מפרטת מהי הקרן ומה גובה הריבית, לא הובהר אם עילת התביעה כנגד המערער היא מכוח ערבות או מכוח הסבה (כיון שלא נמחקה אחת משתי האפשרויות המופיעות בטופס הסטנדרטי)...על פי האמור בתקנה 108 (ב) לתקנות ההוצאה לפועל הופכת הבקשה לביצוע שטר לכתב תביעה בסדר דין מקוצר מיד עם הגשת ההתנגדות, ולכן חובה על התובע להקפיד ולערוך את הבקשה כך שתמלא אחר כל התנאים הדרושים להראות את עילת התביעה... כאן הוגשה הבקשה על גבי טופס רשמי של לשכת ההוצאה לפועל, טופס הממלא אחר כל דרישות החוק אם אך ממלאים אותו כדבעי, כיוון שהדבר לא נעשה אין כתב התביעה שהוגש על ידי המשיבה מגלה כל עילת תביעה...בין כך ובין כך לא היה מקום לדחות את בקשה הרשות להתגונן כשאין בנמצא כתב תביעה המגלה עילת תביעה" (הדגשה שלי - צ.ו.). אכן המבקש לא העלה בבקשתו טענות כנגד פגמים בבקשת הביצוע, ואולם בסמכותו של בית המשפט ליתן החלטתו על פי עילה שלא נטענה ובלבד שדרישות הצדק מחייבות זאת. ראה כדוגמא - ע"א 4839/92 גנז נ' כץ מ"ח (4) 749. ע"א 536/89 פז חברת הנפט בע"מ נ' לויטין פ"ד מ"ו (3) 617 כבר מטעם זה יש ליתן למבקש רשות להגן. טענת ויתור 9. המבקש טוען, כאמור, כי מנהל המשיבה הבהיר לו כי הוא מוותר על תשלום יתרת הסך המציע למשיבה נוכח איכות העבודה הירודה. אכן טענה זו נדרשת לראיה והוכחה ואולם מקומן של אלו אינו בשלב מיקדמי זה של בקשת ההתנגדות אלא במהלך הדיון בתביעה גופה. טענת ויתור, והיה אם תוכח, ראויה לעמוד כטענת הגנה בין צדדים קרובים בתביעה שיטרית, לפיכך מהווה אף היא עילה למתן רשות להגן. טענת כשלון תמורה חלקי 10. המבקש טען בפני כי כשלון התמורה החלקי לו הוא טוען (שהרי ככלות הכל הוא מודה כי הצלונים, המהווים חלק מהתמורה, סופקו כנדרש) הינו קצוב ולמעשה הנזק אשר נגרם לו בגין עבודת הציפוי הכושלת זהה לסך הנקוב בשתי ההמחאות נשוא ההתנגדות. איני מקבל טענה זו, סכום קצוב משמעותו סכום שניתן לקביעה על ידי פעולה חשבונית פשוטה שאיננה מחייבת חקירות ובירורים. ראה כדוגמא - ע"א 204/66 משאבי שדה, קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית נ' ברגר פ"ד כ' (3) 664. ע"א 478/75 אנגלנדר נ' אשכנזי פ"ד ל' (3) 437,443 ע"א 82/81 דו-עץ בע"מ נ' וייסנברג פד"י ל"ז (2) 355,360 לו יצוייר, שבהצעת המחיר אשר צירף המבקש כנספח ב' לבקשתו, היה מצוין מחיר הצלונים והתקנתם, היה בידינו לבצע פעולה חשבונאית פשוטה של הפחתת עלות הצלונים ממלוא סכום ההזמנה ובכך לקצוב את ניזקו של המבקש, אך לא כך בעניננו - הצעת המחיר אינה מחלקת ומפרטת בין עלות הצלונים לעלות משטח ה-PVC אלא מדובר בהצעה כוללנית אשר אינה מאפשרת ביצוע פעולה חשבונאית פשוטה ללא הידרשות לחקירה ובירורים. 11. בפנינו, איפוא, טענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, ולענין זה, דומני, כי המעיין בפסיקה - בא לידי מבוכה. מחד נפסק, כדבר שבשגרה, כי אין טענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב מהווה טענת הגנה כנגד תביעה שיטרית אף בין צדדים קרובים. ראה - ע"א 192/63 כדורי נ' הלר פ"ד י"ח (1) 144,163 ע"א 22/85 ס.ט.ס אלקטרוניקה בינלאומית בע"מ נ' סלון אמפיסל בע"מ פד"י ל"ט (2) 565. בע"א 22/85 הנ"ל מוסיף ומבהיר בית המשפט כי- "טענת כשלון חלקי של התמורה היא, למעשה, טענת קיזוז (הנובעת מעיסקת היסוד)..." אלא שבהלכת נורדלנד הידועה נפל דבר, בית המשפט קבע כי - "דיני הקיזוז שבדין הכללי, חלים גם בקיזוז חיוב שיטרי בין צדדים קרובים. את החיוב השיטרי והחוב הכספי הם מתוך "עיסקה אחת", ניתן לקזז כנגד החיוב השיטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין אינו קצוב". אמור מעתה, לכאורה, אם ניתן לטעון טענת קיזוז בגין חוב כספי בלתי קצוב בין צדדים קרובים כטענת הגנה שיטרית, ואם טענת כשלון חלקי של תמורה היא למעשה טענת קיזוז (כמפורט בהלכת אלקטרוניקה בינלאומית המפורטת לעיל), אך מתבקש הוא שגם טענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב בין צדדים קרובים תהווה הגנה טובה בתביעה שיטרית ! אלא שלא כך פסק בית המשפט בהלכת נורדלנד - "...ההלכה הפסוקה, לפיה אין להכיר בהגנה של כשלון תמורה חלקי אלא אם כן התמורה נכשלה בסכום קצוב, אינה קבועה בפקודת השטרות. זוהי הלכה אנגלית שנקלטה בישראל...איני בא להרהר על החלטה זו. היא מושרשת בדיני השטרות שלנו. כל שמבקש אני הוא שלא להרחיב את הגיונה לעבר דיני הקיזוז". נוכח אמירה נחרצת זו של בית המשפט העליון, נראה כי ההלכה - לפיה טענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב אינה מהווה טענת הגנה בתביעה שיטרית אף בין צדדים קרובים- עודנה עומדת על מכונה . מכל מקום, בנדון מצאתי לנכון ליתן למבקש רשות להגן מהטעמים שפורטו לעיל שעיקרם - היותה של בקשת ביצוע השטר ערוכה שלא כראוי וטענת הויתור הנטענת. סיכומו של דבר 12. ניתן בזה למבקש רשות להגן על מלוא הסכום המפורט בהמחאות. ניתנת בזו למשיבה רשות לתקן את בקשת הביצוע תוך 10 ימים מיום קבלת החלטתי זו, שאם לא כן תמחק תביעתה. בקשת הביצוע המתוקנת תשמש ככתב התביעה של המשיבה. לאחר שניתנה למבקש רשות להגן ולאור תקנה 214 ב'1 לתסד"א הואיל וסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 50,000 ₪ יחול פרק טז' 1 לתסד"א והתובענה תתברר בסדר דין מהיר. התובע יגיש בתוך 21 יום מהיום תצהיר מטעמו על פי תקנה 214 ג' , לשם אימות העובדות שבכתב הטענות ואסמכתאות משפטיות וכן את כל המסמכים כמפורט בתקנה 214 ח' לתסד"א. לאור תקנה 214 ב1 (2) כתב ההגנה יוגש בתוך 45 יום ממועד המצאת כתב התביעה בצירוף תצהיר ומסמכים הכל כאמור בתקנות 214 ג' ו - ח'. היחידה המשפטית תעקוב אחר הגשת כתבי בית דין וקביעה של ישיבה מקדמית על פי תקנה 214 י' לתסד"א. מסמכיםשטרביצוע שטר