להלן החלטה הסוגיית פתיחת הליך הוצאה לפועל אחרי פירוק: החלטה כללי 1. במסגרת הליכי פירוק בבית המשפט המחוזי נפסקו הוצאות לטובת הזוכה ובית המשפט קבע שקופת הפירוק היא שתשלם אותם. 2. הזוכה פתח תיק הוצאה לפועל לביצוע ההחלטה. 3. החייבים, על פי נתוני תיק ההוצאה לפועל, הם חברת אילמקו חברת ישראלית לייצור מנורות בע"מ (להלן: "החייבת") ורואה חשבון צבי איציק, הוא מפרקה של החייבת (להלן: "רו"ח איציק"). 4. רו"ח איציק הגיש בקשה בטענת פרעתי, היא הבקשה שלפני; הזוכה בתגובתו ביקש לדחות את הבקשה; הצדדים זומנו לדיון, וסיכמו את טענותיהם בכתב. 5. ביני לביני שולם החוב על פי ההחלטה והופקד לתיק ההוצאה לפועל. 6. בעת הדיון, הודיע ב"כ הזוכה, כי לאחר ששולמה קרן החוב הוא מוותר על הוצאותיו, אולם רו"ח איציק טען, שלא היה מקום מלכתחילה לפתוח את תיק ההוצאה לפועל כנגד החייבת, הנמצאת בהליכי פירוק, וכנגדו באופן אישי, ועותר לחיוב הזוכה בהוצאות. 7. לגישת הזוכה, התיק נפתח כדין כנגד החייבת ורו"ח איציק, וזאת לטענתו בהתאם להוראות סעיף 306 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג - 1983 (להלן: "הפקודה"). 8. הזוכה אף מציין שלא ננקטו הליכים נגד רו"ח איציק באופן אישי, אלא בתוארו הרשמי כמפרק החייבת בלבד. השאלה שבמחלוקת 9. עת שולם החוב על פי ההחלטה, הרי הבקשה בטענת פרעתי מתקבלת. מסגרת הדיון היא האם היה מקום לפתוח את תיק ההוצאה לפועל כנגד החייבת וכנגד רו"ח איציק. דיון 10. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, קראתי את כתבי הטענות על נספחיהם ולאחר ששקלתי את העניין, אני בדעה שלא היה מקום לפתוח את תיק ההוצאה לפועל לא נגד החייבת ולבטח לא נגד רו"ח איציק באופן אישי, וזאת מהנימוקים כפי שיפורטו להלן. 11. סעיף 267 לפקודה קובע: "משניתן צו פירוק, או משנתמנה מפרק זמני, אין להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שיקבע" משמע, צו פירוק מעכב את ההליכים. היה על הזוכה, בטרם פנה ללשכת ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט המוסמך על מנת לקבל רשותו לפתוח בהליך זה. לא נטען, ומילא לא הוכח שבית המשפט הרשה לנקוט בהליך לפתיחת תיק ההוצאה לפועל. 12. אישורו של בית המשפט אינו אישור פורמלי גרידא אלא אישור מהותי. בית המשפט בוחן את כלל הנתונים וההליכים הקשורים לפירוק הפרושים והמונחים לפניו. בית המשפט שוקל את האינטרסים של כלל הנושים, בין היתר, על מנת למנוע מצב, בו יתנהל מאבק לא מכובד בין הנושים תוך סיכון שנושים אחדים יטלו את כל רכוש החברה המתפרקת (ראה: ע"א 400/88 סוקול נ' כלנית ניהול ואחזקה בע"מ (בפירוק) פ"ד מה (2) 866). משלא עשה כן הזוכה, לא רשאי היה לנקוט בהליך זה. 13. באשר להליך נגד רו"ח איציק: טוען הזוכה, כי לא נקט בהליכי ההוצאה לפועל כנגד רו"ח איציק באופן אישי, אלא בתוארו הרשמי כמפרק החברה. 14. פניתי ועיינתי במסמכי פתיחת התיק ובבקשה לביצוע פסק דין (להלן: "הבקשה לביצוע") שהוגשו על ידי הזוכה, ומתברר, שלבקשה לביצוע צורף אישור משרד הפנים הכולל את פרטיו האישיים של רו"ח איציק. התיק נפתח על שמו ולפי מספר זהותו. 15. בבקשה לביצוע ציין הזוכה את פרטי החייב כך: "צבי איציק, רו"ח מפרק החברה". כמו כן ציין את מספר זהותו של רו"ח איציק. 16. לטעמי, לא די היה בציון העובדה, שהמדובר במפרק, אלא שומה היה על הזוכה להימנע מציון מספר זהות רו"ח איציק, ואף לפנות למוציא לפועל בהתאם להוראת תקנה 11 (א) (3) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם - 1979 על מנת שהבקשה לביצוע תתקבל למרות שלא צויין מספר הזהות ולא צורף אישור משרד הפנים. 17. ודוק: נקיטת הליך נגד המפרק בתוארו הרשמי - הן. נקיטת הליך נגד המפרק באופן אישי - לאו. ההבחנה דקה, אולם חייבת להיות ברורה. היא מקבלת משנה תוקף כיום, לאחר כניסתו לתוקף של חוק שירות נתוני אשראי, תשס"ב - 2002 המאפשר, בין היתר, גם קבלת נתונים מלשכות ההוצאה לפועל באשר לתיקי הוצאה לפועל פעילים נגד חייב. נקיטת הליך נגד המפרק בתוארו הרשמי, אינו חושף אותו אישית למידע מוטעה, שעלול להיות מועבר על פי הוראות החוק הנ"ל. 18. הטעמים שהניעו את הזוכה לפתוח את תיק ההוצאה לפועל, כפי שמתבררים במסגרת כתבי הטענות אינם נהירים דיים. לטענת הזוכה, חרף דרישות חוזרות ונשנות מרו"ח איציק נמנע האחרון לשלם את ההוצאות, בטענה שקופת הפירוק ריקה, ותיק ההוצאה לפועל נפתח על מנת "לשמש פלטפורמה להבטחת עיקול על סכום הערבון, הא ותו לא". לגישת הזוכה, לאחר שהופקד ערבון על ידי המפרק במסגרת ערעור בבית המשפט העליון חשש "שככל שבית המשפט העליון יורה על החזרת סכום הערבון לרו"ח איציק, הרי רו"ח איציק ייטול לידיו את סכום הערבון ויותיר את הזוכה בפני שוקת שבורה" (ראה: סעיף 5 לתגובת הזוכה). אינני משוכנע כי חשש הזוכה היה מבוסס; לא נראה לי סביר, שמפרק ייקח לידיו את כספי הערבון, השייכים לקופת הפירוק , ו"יעלימם" (כפי שמציין הזוכה בסעיף 5 לתגובתו הנ"ל). למפרק חובות דיווח על פעולותיו, לרבות מתן דין וחשבון על ההכנסות וההוצאות. פעולותיו נתונות לפיקוח, וחובתו למלא תפקידו באמונה וכהלכה; לא עשה כן, ניתן לנקוט נגדו בהליכים בהתאם להוראות הדין. משכך, אני סבור, שלא היה ממש בחששו של הזוכה, מה גם שהמפרק אף העביר לתיק ההוצאה לפועל את סכום החוב מקופת הכינוס לאחר שכספים התקבלו אצלה. 19. למעלה מהצורך יוזכר הכלל הידוע שיש לנקוט בהליכים משפטיים, בכללם הליכי הוצאה לפועל, בתום לב ובדרך מקובלת. ראוי בהזדמנות זו לחזור ולהזכיר את דברי כבוד השופט (כתוארו אז) א' ברק ברע"א 305/80 רפאל שילה ואח' נ' רצקובסקי ואח' (פ"ד לה (2) 449: "חובתו זו של בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטיים-דיוניים "בדרך מקובלת ובתום לב", מטילה עליו את החובה לפעול, כפי שבעל דין הגון וסביר היה פועל במקומו. המבחן לפעולתו זו אינו מבחן סובייקטיבי, ואינו מותנה בגישתו האינדיבידואלית של בעל הדין באשר לנכון ולראוי ... המבחן הראוי הוא זה, הלוקח בחשבון את נסיבותיו המיוחדות של המקרה, אך מעביר נסיבות אלה בכור ההיתוך של ההתנהגות ההגונה והסבירה. במסגרת זו יש לדרוש, כי בעלי דין לא יהיו זאבים זה לזה, אם כי אין לדרוש, שיהיו מלאכים זה לזה. יש לעמוד על כך כי יתנהגו זה כלפי זה כבני אדם הגונים וסבירים. אי-קיומה של חובה זו עשוי להביא, בנסיבות מתאימות, לכך כי הפעולה המשפטית לא תשתכלל." סוף דבר 20. לאור האמור, הרי לא היה מקום לפתוח את תיק ההוצאה לפועל בטרם התקבל אישור בית המשפט, ולא היה מקום לנקוט בהליך נגד רו"ח איציק, באופן בו נקט הזוכה, עת לא הקפיד על הפרדה בין בעל התפקיד לבין האדם. 21. כאמור, החוב שולם לתיק ההוצאה לפועל, ומשכך הבקשה בטענת פרעתי מתקבלת. 22. בנסיבות העניין, אני מחייב את הזוכה בהוצאות בסכום של 2,500 ₪ + מע"מ. לאור הצהרת רו"ח איציק בעת הדיון, הכספים יועברו לקופת הפירוק. 23. המזכירות תעביר את הכספים המעוכבים שהופקדו על ידי המפרק בתיק זה, לידי רו"ח איציק; ההליכים יבוטלו והתיק ייסגר. הוצאה לפועל