##האם אפשר להגיש תביעה נגד הוצאה לפועל ?## ראש ההוצאה לפועל נהנה, אמנם, מחסינות שיפוטית מוחלטת מכח סעיף 73א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967 - אך חסינות זו אינה מונעת הגשת תביעה נגד המדינה, מכח אחריותה השילוחית כמעסיקתם של שופטים ורשמים - כאמור בסעיף 13 לפקודת הנזיקין. לשון החוק איננה מונעת הגשת תביעה נגד המדינה במקרים קיצוניים מאוד של רשלנות בוטה מאוד כדוגמת מצב בו שופט נמנע מליתן פסק דין עשר שנים לאחר סיום המשפט, ועקב כך גורם לנזקים. נפגע מהליך שיפוטי, אשר ננקט על ידי יריבו תוך הפרת חובת הזהירות המוטלת עליו (בהנחה וככל שהיא חלה), עשוי למצוא את תקנתו במסגרת עוולת הרשלנות. והוא הדין במי שנפגע מהליך שיפוטי שננקט נגדו במזיד, תוך שימוש לרעה בזכות הגישה לבית המשפט. בית המשפט ציין בפסיקתו כי מקובל לחשוב שאין קיימת בישראל תרופה נזקית כנגד מי שיוזם או מנהל הליך סרק, אלא לפי סעיף 60 לפקודת הנזיקין; דא עקא שהיקפו של סעיף זה מצומצם להגשת קובלנה פלילית, הליכי פשיטת רגל והליכי פירוק שלא כדין ואין הוא מתפרש על הגשת הליכים בדרך כלל. מפסיקת בית המשפט עולה כי ההתפתחויות בשנים האחרונות בדיני הנזיקין, אפשרו במידה מסוימת להרחיב את היקף פרישתה של עוולת הרשלנות גם על מצבים חדשים, שאינם כלולים בגדרו של סעיף 60 האמור. במסגרת זו מותר אולי לטעון שמי שעושה שימוש לרעה ב"זכותו" לתבוע או להתגונן עשוי להיתבע בנזיקין מקל וחומר: אם הרשלן צפוי להיתבע בודאי שכך הפועל במזיד שלא נהג כראוי. ##האם למדינה יש אחריות שילוחית למעשי רשלנות מצד ראש ההוצאה לפועל ? ## שאלה זו נדונה בהרחבה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בבר"ע (ירושלים) 2315/00 מדינת ישראל נ' אבי פרידמן ואח', תק-מח 2001(1), 65542. בעניין זה, הוגשה תביעת רשלנות כנגד מדינת ישראל כאחראית באחריות שילוחית לרשלנותו של ראש ההוצאה לפועל בטענה, כי הוציא פקודת מאסר מבלי לבדוק האם היה נכון להוציאה. בית המשפט בחן את השיקולים "בעד" ו"נגד" חסינות שופטים ובסופו של דבר מצא לנכון להתוות דרך ביניים לפיה, החסינות הקבועה בסעיף 8 לפקודת הנזיקין, אינה חוסמת כליל הגשת תביעה כנגד המדינה באחריות שילוחית בשל רשלנות שופט, אולם יש להתיר תביעה מעין זו רק "במקרים קיצוניים מאוד של רשלנות בוטה מאוד"; על פי פסק הדין בענין פרידמן, החסינות השיפוטית הקבועה בסעיף 8 לפקודת הנזיקין הינה חסינות דיונית-אישית. לגופו של עניין קבע בית המשפט בענין פרידמן, כי התביעה נגד ראש הוצאה לפועל אינה עוסקת ברשלנות רבתי אלא לכל היותר ב"שגגה", ומשכך התביעה נגד המדינה נדחתה על הסף. למותר לציין, כי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין פרידמן, הוגשה בקשת רשות ערעור (רע"א 2821/01). בית המשפט דחה את הבקשה, אם כי "מבלי לחוות כל דעה לגבי השאלה המשפטית", לאמור- מהותה של החסינות השיפוטית הקבועה בסעיף 8 לפקודת הנזיקין. גישה זו אומצה בפסיקה מאוחרת יותר, כך למשל בש"א (אשדוד) 1029/06 מדינת ישראל - בית הדין הרבני האזורי באשדוד נ' אברהם ואח' תק-של 2006(4), 1749; ת"א (תל-אביב-יפו) 64666/04, אליהו נ' מדינת ישראל, תק-של 2007(1), 19256; ע"א (תל-אביב-יפו) 1871/03 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בן אהרון אהרון תק-מח 2004(1), 7826. ##תביעת נזיקין בגין רשלנות בוטה של ראש ההוצאה לפועל והאחריות השילוחית של המדינה## ##דוגמא לכתב תביעה:## ## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובע, מר אלי פרידמן, ת.ז. _________, תושב _________, _________, הינו אזרח שנפגע באופן ישיר וקשה ממעשיה הרשלניים של הנתבעת, כמפורט להלן. 2. הנתבעת 1, מדינת ישראל, באמצעות פרקליטות מחוז _________, הינה האחראית באחריות שילוחית למעשיהם ומחדליהם של עובדי הציבור מטעמה, ובכלל זה ראשי ההוצאה לפועל, מכוח סעיף 13 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. 3. הנתבע 2, ראש ההוצאה לפועל ב_________, אשר זהותו המלאה אינה ידועה לתובע בשלב זה, פעל במסגרת תפקידו כראש ההוצאה לפועל וביצע את מעשי הרשלנות המפורטים בכתב תביעה זה. ## ב. הסעד המבוקש ## 4. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובע פיצויים בגין הנזקים הרבים שנגרמו לו עקב רשלנותה הבוטה של הנתבעת 2, ובגין אחריותה השילוחית של הנתבעת 1, בסך כולל של _________ ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. 5. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ, מיום פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. 6. כבוד בית המשפט מתבקש ליתן כל סעד נוסף ו/או אחר אשר יראה לנכון בנסיבות העניין. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 7. התובע, מר אלי פרידמן, היה צד להליך הוצאה לפועל שננקט נגדו בתיק הוצאה לפועל שמספרו _________, בלשכת ההוצאה לפועל ב_________. 8. במסגרת הליך זה, הנתבע 2, ראש ההוצאה לפועל, הוציא פקודת מאסר כנגד התובע, מבלי לבדוק כראוי ובאופן יסודי את נכונותה וחוקיותה של פקודה זו, ומבלי לוודא כי התקיימו כל התנאים הנדרשים בחוק להוצאתה. 9. הוצאת פקודת המאסר הרשלנית על ידי הנתבע 2, ללא בדיקה מספקת של העובדות והנסיבות, גרמה לתובע נזקים כבדים, לרבות פגיעה בחירותו, בשמו הטוב, עוגמת נפש רבה, והפסדים כלכליים משמעותיים. 10. עילת התביעה נולדה ביום _________, עת נודע לתובע על הוצאת פקודת המאסר הרשלנית, ועם התגבשות הנזקים שנגרמו לו בעקבותיה. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 11. עילת התביעה נולדה בתחום שיפוטו של כבוד בית משפט זה, שכן מעשי הרשלנות התרחשו בלשכת ההוצאה לפועל ב_________, הנמצאת בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה. 12. סכום התביעה, העומד על _________ ש"ח, מצוי בתחום סמכותו העניינית של כבוד בית משפט השלום. 13. כבוד בית המשפט מוסמך לדון בתביעה זו מכוח סעיף 40 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, וכן מכוח סעיף 13 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. ## ה. פירוט הטענות ## ## אחריות שילוחית של המדינה ## 14. התובע יטען כי מדינת ישראל, הנתבעת 1, נושאת באחריות שילוחית מלאה למעשיו ומחדליו הרשלניים של ראש ההוצאה לפועל, הנתבע 2, מכוח סעיף 13 לפקודת הנזיקין, שכן הנתבע 2 פעל כעובד ציבור במסגרת תפקידו. 15. הפסיקה בישראל הכירה באפשרות להטיל אחריות שילוחית על המדינה בגין רשלנות של שופטים ורשמים, במקרים קיצוניים של רשלנות בוטה, וזאת על אף החסינות השיפוטית האישית המוענקת להם. 16. התנהלותו של ראש ההוצאה לפועל במקרה דנן, אשר הוציא פקודת מאסר מבלי לבדוק כראוי את נכונותה, עולה כדי רשלנות בוטה וחמורה המצדיקה הטלת אחריות שילוחית על המדינה. 17. המדינה, כמעסיקתו של ראש ההוצאה לפועל, מחויבת להבטיח כי עובדיה יפעלו במקצועיות, בזהירות ובהתאם לדין, וכאשר עובד מטעמה מפר חובות אלו באופן כה בוטה, עליה לשאת בתוצאות. 18. הטלת אחריות שילוחית על המדינה במקרים כגון אלו, מהווה כלי חשוב להבטחת פיצוי לנפגעים ממעשי רשלנות של רשויות השלטון, ולחיזוק אמון הציבור במערכת המשפטית. ## רשלנות בוטה של ראש ההוצאה לפועל ## 19. התובע יטען כי ראש ההוצאה לפועל, הנתבע 2, התרשל באופן בוטה וחמור במילוי תפקידו, כאשר הוציא פקודת מאסר כנגד התובע מבלי לבצע בדיקה יסודית ומעמיקה של העובדות והנסיבות הרלוונטיות. 20. חובת הזהירות המוטלת על ראש ההוצאה לפועל מחייבת אותו לבחון בקפדנות כל בקשה להוצאת פקודת מאסר, לוודא את התקיימותם של כל התנאים החוקיים, ולשקול את ההשלכות הקשות של פעולה כזו על חירותו של החייב. 21. אי-בדיקה מספקת של נכונות פקודת המאסר, כפי שאירע במקרה זה, מהווה הפרה יסודית של חובת הזהירות המוטלת על ראש ההוצאה לפועל, ואינה עולה בקנה אחד עם סטנדרט ההתנהגות המצופה מרשות שיפוטית. 22. התנהלותו של הנתבע 2 חרגה באופן קיצוני ממתחם הסבירות, והיא אינה בגדר "שגגה" גרידא, אלא רשלנות רבתי המצדיקה הטלת אחריות נזיקית אישית עליו, ובאופן שילוחית על המדינה. 23. הוצאת פקודת מאסר ללא בסיס עובדתי או משפטי מספק, מהווה פגיעה חמורה בזכויות היסוד של התובע, ובפרט בזכותו לחירות ולכבוד, ועל כן יש לראות בה רשלנות בוטה במיוחד. ## חסינות שיפוטית וגבולותיה ## 24. התובע יטען כי על אף החסינות השיפוטית המוענקת לראשי הוצאה לפועל מכוח סעיף 73א לחוק ההוצאה לפועל, חסינות זו אינה מוחלטת ואינה חוסמת כליל הגשת תביעה נגד המדינה באחריות שילוחית במקרים קיצוניים. 25. הפסיקה קבעה כי החסינות השיפוטית, הקבועה גם בסעיף 8 לפקודת הנזיקין, הינה חסינות דיונית-אישית, ואינה מונעת הטלת אחריות על המדינה במקרים של רשלנות בוטה וחמורה של עובדיה השיפוטיים. 26. המקרה דנן, בו הוצאה פקודת מאסר מבלי לבדוק את נכונותה, עונה על ההגדרה של "מקרים קיצוניים מאוד של רשלנות בוטה מאוד", אשר בהם ניתן לחרוג מעקרון החסינות השיפוטית. 27. מטרת החסינות השיפוטית היא להגן על עצמאות שיקול הדעת השיפוטי, אך אין היא נועדה להגן על מעשי רשלנות קיצוניים וחסרי אחריות, הפוגעים בזכויות אדם בסיסיות. 28. פרשנות מרחיבה מדי של החסינות השיפוטית עלולה לרוקן מתוכן את זכות הגישה לערכאות ואת האפשרות לקבל סעד בגין עוולות שנגרמו על ידי רשויות השלטון, ועל כן יש לפרשה בצמצום במקרים חריגים. ## הפרת חובת הזהירות ## 29. התובע יטען כי ראש ההוצאה לפועל הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי התובע, בכך שלא נקט באמצעים סבירים ונדרשים על מנת לוודא את חוקיותה ונכונותה של פקודת המאסר שהוציא. 30. חובת הזהירות כוללת את החובה לבדוק את המסמכים המוגשים, לוודא את קיומם של תנאים מקדמיים להוצאת פקודה כה דרסטית, ולשקול את כל השיקולים הרלוונטיים בטרם קבלת החלטה. 31. אי-בדיקה מספקת של הנתונים, הסתמכות עיוורת על בקשת הצד שכנגד, והתעלמות מנורות אדומות שהיו צריכות לעלות, מהווים כולם הפרה של חובת הזהירות המקצועית. 32. ראש ההוצאה לפועל היה צריך לצפות כי הוצאת פקודת מאסר ללא בדיקה ראויה עלולה לגרום נזקים חמורים לתובע, ועל כן היה עליו לנקוט בכל האמצעים הסבירים למנוע נזקים אלו. 33. הפרת חובת הזהירות במקרה זה אינה בגדר טעות בשיקול דעת לגיטימית, אלא מחדל חמור המעיד על חוסר מקצועיות ורשלנות בוטה, אשר גרמו ישירות לנזקי התובע. ## קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק ## 34. התובע יטען כי קיים קשר סיבתי ישיר ועובדתי בין מעשי הרשלנות של ראש ההוצאה לפועל, ובפרט הוצאת פקודת המאסר ללא בדיקה ראויה, לבין הנזקים שנגרמו לתובע. 35. אלמלא הרשלנות הבוטה של הנתבע 2, פקודת המאסר לא הייתה מוצאת, והתובע לא היה נתון למעצר ולכלל הנזקים הנלווים לכך, לרבות פגיעה בשמו הטוב ועוגמת נפש. 36. מבחן הצפיות מתקיים במלואו, שכן ראש ההוצאה לפועל היה צריך לצפות כי הוצאת פקודת מאסר שגויה או בלתי מבוססת עלולה לגרום נזקים חמורים לחירותו ולכבודו של התובע. 37. הנזקים שנגרמו לתובע הם תוצאה ישירה ובלתי נמנעת של התנהלותו הרשלנית של הנתבע 2, ואין כל גורם זר מתערב שניתק את הקשר הסיבתי. 38. התובע יוכיח כי כל אחד מהנזקים הנטענים בכתב התביעה נגרם באופן ישיר כתוצאה מהוצאת פקודת המאסר הרשלנית, וכי ללא פעולה זו, הנזקים לא היו מתרחשים. ## נזקים שנגרמו לתובע ## 39. התובע יטען כי כתוצאה ממעשי הרשלנות של הנתבע 2, נגרמו לו נזקים כבדים ומשמעותיים, הן ממוניים והן לא ממוניים, אשר יש לפצותו בגינם במלואם. 40. בין הנזקים הממוניים שנגרמו לתובע ניתן למנות הפסדי שכר ועבודה עקב המעצר, הוצאות משפטיות שהוציא לצורך ביטול פקודת המאסר, וכן נזקים עקיפים נוספים. 41. הנזקים הלא ממוניים כוללים עוגמת נפש רבה, סבל נפשי, פגיעה קשה בשמו הטוב ובמוניטין שלו, השפלה, ופגיעה בזכותו לחירות ולכבוד. 42. הפגיעה בשמו הטוב של התובע הינה חמורה במיוחד, שכן הוצאת פקודת מאסר, גם אם בוטלה בדיעבד, משאירה כתם על שמו ועלולה להשפיע על חייו האישיים והמקצועיים. 43. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובע פיצויים הולמים בגין כלל הנזקים שנגרמו לו, תוך התחשבות באופי החמור של הרשלנות ובפגיעה הקשה בזכויותיו הבסיסיות. ## שימוש לרעה בזכות הגישה לבית המשפט ## 44. התובע יטען כי במקרים מסוימים, גם נפגע מהליך שיפוטי שננקט נגדו במזיד, תוך שימוש לרעה בזכות הגישה לבית המשפט, עשוי למצוא את תקנתו במסגרת עוולת הרשלנות. 45. אף אם לא מדובר בשימוש לרעה בזכות הגישה לבית המשפט מצד הצד שכנגד, הרי שהתנהלותו הרשלנית של ראש ההוצאה לפועל מהווה פגיעה בזכותו של התובע להליך הוגן. 46. הפסיקה הרחיבה את היקף פרישתה של עוולת הרשלנות גם על מצבים חדשים, שאינם כלולים בגדרו של סעיף 60 לפקודת הנזיקין, ובכלל זה שימוש לרעה בהליכים משפטיים. 47. התובע יטען כי התנהלותו של ראש ההוצאה לפועל, אשר הוציא פקודת מאסר ללא בדיקה ראויה, מהווה למעשה שימוש לרעה בסמכותו השיפוטית, ובכך פגע בזכותו של התובע להליך הוגן. 48. יש לראות בהתנהלות זו כחריגה מסמכות או כהתנהגות שאינה עולה בקנה אחד עם עקרונות הצדק וההגינות, המצדיקה הטלת אחריות נזיקית. ## חובת בדיקה יסודית ## 49. התובע יטען כי על ראש ההוצאה לפועל מוטלת חובה מוגברת לבצע בדיקה יסודית ומעמיקה של כל בקשה להוצאת פקודת מאסר, לאור ההשלכות הדרסטיות של פקודה כזו על חירותו של אדם. 50. חובה זו כוללת בדיקת המסמכים המוגשים, וידוא עמידה בתנאים הפרוצדורליים והמהותיים הקבועים בחוק, וכן הפעלת שיקול דעת עצמאי וביקורתי. 51. אי-ביצוע בדיקה יסודית, והסתמכות בלעדית על טענות הצד המבקש, מהווה הפרה של חובה זו, ועלולה להוביל להוצאת פקודות מאסר שגויות ובלתי חוקיות. 52. ראש ההוצאה לפועל, כרשות שיפוטית, מחויב לפעול בזהירות יתרה ובאחריות רבה, במיוחד כאשר מדובר בפגיעה בזכויות יסוד כה מהותיות. 53. התובע יטען כי במקרה זה, הבדיקה שבוצעה, אם בכלל, הייתה שטחית ורשלנית, ולא עמדה בסטנדרטים המקצועיים הנדרשים מראש הוצאה לפועל. ## עקרונות צדק והגינות ## 54. התובע יטען כי עקרונות הצדק וההגינות מחייבים כי אדם שנפגע ממעשי רשלנות בוטה של רשות שלטונית, יקבל פיצוי הולם בגין נזקיו. 55. אי-מתן פיצוי במקרים כגון אלו, עלול לפגוע באמון הציבור במערכת המשפטית ובתחושת הצדק, ולשדר מסר של חוסר אחריות מצד רשויות השלטון. 56. הפסיקה הכירה בחשיבות ההגנה על זכויות הפרט מפני פגיעה שלטונית, ועל כן יש לפרש את הדין באופן המאפשר מתן סעד לנפגעים. 57. התובע, כאזרח שומר חוק, זכאי להגנה מפני פעולות רשלניות של רשויות המדינה, ועל כן יש להכיר בזכותו לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו. 58. מתן פיצוי לתובע במקרה זה ישמש גם כגורם מרתיע, ויעודד את ראשי ההוצאה לפועל לנקוט בזהירות ובאחריות רבה יותר במילוי תפקידם. ## אחריות אישית של ראש ההוצאה לפועל ## 59. התובע יטען כי על אף החסינות השיפוטית, במקרים של רשלנות בוטה וחמורה, כפי שאירע במקרה זה, קיימת גם אחריות אישית של ראש ההוצאה לפועל. 60. החסינות השיפוטית אינה מוחלטת, ובמקרים קיצוניים של חריגה מסמכות או פעולה בחוסר תום לב קיצוני, ניתן להטיל אחריות אישית על הרשם. 61. התנהלותו של הנתבע 2, אשר הוציא פקודת מאסר מבלי לבדוק את נכונותה, עולה כדי חוסר תום לב או רשלנות כה בוטה, המצדיקה בחינה של אחריותו האישית. 62. הטלת אחריות אישית, גם אם נדירה, חשובה לשמירה על סטנדרטים גבוהים של התנהגות מצד בעלי תפקידים שיפוטיים, ולמניעת התנהלות רשלנית. 63. התובע שומר לעצמו את הזכות לבקש מבית המשפט להטיל אחריות אישית על הנתבע 2, ככל שיתבררו פרטים נוספים המצדיקים זאת במהלך ההליך. ## חובת פיקוח ובקרה של המדינה ## 64. התובע יטען כי על המדינה, הנתבעת 1, מוטלת חובת פיקוח ובקרה על פעילותם של ראשי ההוצאה לפועל, על מנת למנוע מקרים של רשלנות בוטה. 65. חובה זו כוללת הטמעת נהלים ברורים, מתן הכשרות מתאימות, וביצוע ביקורות תקופתיות על אופן פעולתם של ראשי ההוצאה לפועל. 66. אי-קיום חובת פיקוח ובקרה נאותה, אשר אפשרה את התרחשות מעשה הרשלנות במקרה זה, מהווה אף היא רשלנות מצד המדינה. 67. המדינה, כגוף האחראי על תפקוד מערכת ההוצאה לפועל, חייבת לוודא כי עובדיה פועלים בהתאם לדין ובאופן מקצועי, וכי קיימים מנגנוני הגנה מפני טעויות חמורות. 68. התובע יטען כי מחדלי המדינה בפיקוח ובבקרה תרמו באופן ישיר להתרחשות הנזק, ועל כן יש להטיל עליה אחריות גם בגין מחדלים אלו. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.הוצאה לפועל