פסק דין המערער שבפנינו הורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, אי התייצבות לחקירה עבירה לפי סעיף 117 (א)(2) לחוק מס ערך מוסף תשל"ו-1975, יחד עם סעיף 109 (א) (3) לחוק הנ"ל, ואי הגשת דוחות במועד, ארבע עבירות לפי סעיף 117 (א) (6) לחוק מס ערך מוסף תשל"ו-1975, בקשר עם סעיף 67 (א) לחוק הנ"ל וביחד עם תקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף תשל"ו-1976. על הנאשם הוטלו תשעה חודשי מאסר, מהם חמישה חודשים לריצוי בפועל, כאשר בית המשפט הורה על ריצויים בדרך של עבודות שירות, והיתרה על תנאי למשך שלוש שנים, והתנאי הוא שלא יעבור ויורשע על כל אחת מהעבירות בהן הורשע בכתב האישום, לרבות נסיון לעבור את אותן עבירות; כמו כן הופעל מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגד הנאשם, בן ארבעה חודשים לריצוי בחופף לעונש המאסר שהוטל, בסה"כ נקבע כי על המערער לרצות חמישה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות. בנוסף הופעלה התחייבות אשר הוטלה על הנאשם בתיק אחר בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר. המערער מערער על עונש המאסר שנגזר עליו ועל הפעלת עונש המאסר על תנאי. לטענת המערער, מדובר במסכת אחת של מעשים, ועל כן יש לראות את המעשים כעבירה אחת אשר אינה מחייבת את הפעלת המאסר על תנאי, אלא הינה בשיקול דעת בית המשפט. המדובר במערער אשר הגיש את כל הדוחות, הסיר את כל המחדלים והוא במצב כלכלי קשה, הוא מנהל עסק כיום ושליחתו לריצוי המאסר בדרך של עבודות שירות תפגע בעסקו והוא עלול להסתבך קשות. ב"כ המשיבה טוען ראשית, כי מדובר בביצוע של מספר עבירות אשר בוצעו בהפרשי זמן שונים, ואין מדובר בעבירה אחת כפי שטוען ב"כ המערער, על כן, עונש המאסר על תנאי היה חב הפעלה, מפנה לפסק דינו של בית משפט קמא, אשר שקל את כל השיקולים הראויים, ובסופו של יום הקל עם המערער. ראשית נציין כי, העבירות אותן ביצע המערער בוצעו במסגרת עסקו, בהיותו מסגר אשר היה חייב להגיש דוחות מע"מ כדין ונמנע מלעשות כן, מעבר לכך שלא התייצב לחקירה גם לאחר שנדרש לעשות זאת. עיון בגזר דינו של בית משפט קמא, מלמדנו, כי בית המשפט מציין בגזר דינו את חומרתן של העבירות הכלכליות, מסוג העבירות אותן ביצע המערער הפוגעות בקופה הציבורית, והוא עומד על הצורך להרתיע נאשם זה ונאשמים אחרים מלעבור עבירות כגון דא. יחד עם זאת, בית המשפט נטה חסד למערער והתחשב בכל הנסיבות לקולה; כך ציין את העובדה שהנאשם הודה וחסך מזמנו של הציבור, כך ציין הוא את נסיבותיו האישיות של הנאשם, עובדת היותו בן 60, עובדת הגשת הדוחות. נמצא כי כפי שקבע בית משפט קמא, הוא הקל משמעותית עם המערער כאשר הטיל עליו עונש מאסר של חמישה חודשים בלבד לריצוי בעבודות שירות, תוך שהוא מפעיל עונש מאסר תלוי ועומד של ארבעה חודשים, וקובע כי עונש זה ירוצה בחופף יחד עם עונש מאסר מותנה של ארבעה חודשים, והפעלת התחייבות שהוטלה כאמור על המערער בתיק קודם. נציין, כי כתב האישום בו הודה כאמור המערער מלמדנו כי ארבע העבירות בהן הורשע המערער בוצעו על ידו כלל וכלל שלא ברצף; אחת העבירות בוצעה בחודש נובמבר 2003, השניה בינואר 2005, השלישית ביולי 2005 והרביעית בספטמבר 2005, כך שבכל מקרה אין לומר כי מדובר בעבירה אחת או במסכת עובדתית רציפה אשר יש לראות בה עבירה אחת, אלא בארבע עבירות שונות ונפרדות, דבר המחייב כאמור הפעלת עונש המאסר על תנאי על פי הדין. עוד נציין, כי הרשעתו הקודמת של המערער היתה ב- 16/11/03, כאשר העבירות נשוא כתב האישום הקודם בוצעו על ידו בשנים 1999 ו-2000, ואף אז הורשע באי הגשת דוחות במועד. היינו מדובר בעבירות שבוצעו על ידי המערער בשנית גם לאחר שהורשע כבר ולאחר שבית משפט במקרה הראשון הקל עימו מאוד והטיל עליו רק מאסר על תנאי, אותו מאסר על תנאי שהופעל עתה על ידי בית משפט קמא. בנסיבות אלו, העונשים שהוטלו על המערער אכן מקלים מאוד, ואין כל סיבה שערכאת הערעור תתערב בגזר הדין, ודין הערעור לדחייה. המערער יבצע את עבודות השירות שהוטלו עליו כפי חוו"ד הממונה. מיסים