להלן החלטה בשאלה האם יועץ מס הינו כתובת למשלוח מסמכים שנשלחו ממע"מ: החלטה בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת המשיב מיום 26.10.04 להטלת כפל מס על המבקשת, עד להגשתו בפועל ביום 3.8.06. ביום 26.10.04 חוייבה המבקשת, מכוח ס' 50 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, בכפל מס, בגין הוצאת חשבוניות מס שלא כדין. הודעה על החיוב נשלחה למבקשת ביום 31.10.04, למען אשר נמסר על-ידה למשיב, אצל מייצגה, יועץ המס מר כדורי גבאי. בהודעת החיוב הודע למבקשת כי ניתן לערער על ההחלטה בפני בית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום המצאת ההודעה. ביום 3.8.06, כמעט שנתיים לאחר מועד משלוח ההודעה האמורה, הגישה המבקשת ערעור על החלטת המשיב להטלת כפל מס. בד בבד עם הגשת הערעור הגישה בקשה להארכת המועד להגשתו. בבקשתה היא טוענת, כי החלטת המשיב נשוא הערעור לא הגיעה לידיה, מאחר שעברה להתגורר באופן זמני בעיר אחרת וניתקה מגע עם מייצגה. על החלטת המשיב נודע לה, לטענתה, רק באמצע שנת 2006, אז החלה במגעים שונים עם המשיב בנוגע להחלטותיו. המשיב מתנגד להארכת המועד. לטענתו, מדובר באיחור רב בהגשת הערעור, מבלי שהמבקשת הראתה כל טעם להארכת המועד להגשתו. לפי הנטען, טעמים הקשורים ביחסים שבין בעל דין ובין מייצגו אינם מעניינו של המשיב, ואין בהם כדי להצדיק הארכת מועד. המבקשת ובעלה היו מודעים לחקירות שהתנהלו בעניינם ובחרו לטמון ראשם בחול, ולהימנע מלברר אצל מייצגם את תוצאותיהן. לפיכך, אין להם להלין אלא על עצמם. עוד טוען המשיב כי הבקשה מוגשת בחוסר ניקיון כפיים ובשיהוי ניכר: על אף שפנייתה הראשונה של המבקשת למשיב חלה ביום 25.4.06, הוגש ערעורה רק שלושה חודשים לאחר מכן, בלא שיש בידה להראות סיבה מספקת לכך. על פי הוראת תקנה 2 לתקנות מס ערך מוסף ומס קניה (סדרי הדין בערעור), תשל"ו-1976, המועד להגשת ערעור על החלטת המשיב הוא תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה על החלטת המשיב. תקנה 8 לתקנות מסמיכה את בית המשפט להאריך את המועד להגשת ערעור "אם ניתנה לו סיבה מספקת לכך". גם אם נניח כי אותה "סיבה מספקת" הנדרשת להארכת המועד אינה עולה כדי "טעם מיוחד" הנדרש להארכת מועד שנקבע בחיקוק לפי הוראת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, עדיין אין להאריך מועד שנקבע בחיקוק כדבר שבשגרה, ועל המבקשת להראות צידוק לכך (ר' ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 888). גם אם אקבל את כל טענותיה העובדתיות של המבקשת, לפיהן ניתקה את הקשר עם מיצגה ולכן אף לא קיבלה לידיה את החלטת המשיב, אין באלה כדי להצדיק הארכת המועד להגשת ערעורה. אין חולק כי המבקשת מסרה למשיב את מענו של יועץ המס שלה, מר כדורי גבאי, ככתובת למשלוח מסמכים (ויצוין כי גם במכתבה מיום 25.4.06 אל המשיב, בו העלתה את השגותיה על החלטתו, חזרה וציינה "כתובת למכתבים נא לשלוח למייצג: מר כדורי גבאי..."). אין גם כל טענה כי הודעת החיוב לא נתקבלה אצל מיצגה. משבחרה המבקשת, אם כן, במייצג, אשר את מענו מסרה למשיב, יצא המשיב כדי חובת ההמצאה עם המצאת הודעת החיוב למייצג (וראה לעניין זה גם הוראת ס' 141(ב) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1976, וכן ע"ש (י-ם) 5007/05 CI החברה הבינלאומית לשיווק מים בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, טרם פורסם, שם נקבע כי הנישום יהיה מושתק מלטעון כי לא קיבל דבר דואר, כאשר זה נשלח לכתובת אותה מסר למנהל מע"מ, וכן רע"א 10646/02 יוסף עדן נ' בית זית - אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית, טרם פורסם). התנהגותה של המבקשת, אשר החליטה לנתק את הקשר עם מיצגה, מבלי שטרחה למסור למשיב כתובת אחרת, הינה באחריותה ובשליטתה המלאה של המבקשת, ואין היא יכולה להוות בסיס להארכת מועד להגשת הערעור. אין בעל דין רשאי לצפות כי המועד להגשת ערעורו יוארך מאליו בהתאם למידת שקידתו או רשלנותו בקשריו עם מייצגו, קל וחומר נוכח הסתמכותו של המשיב על ההחלטה שניתנה וציפייתו הלגיטימית לסופיות ההליכים. למעלה מן הצורך יצוין, כי הערעור וכן הבקשה להארכת המועד הוגשו שלושה חודשים לאחר שהחלטת המשיב נשלחה בשנית אל המבקשת, ביום 4.5.06, ובמענה למכתבה מיום 25.4.06. לא ניתן כל טעם שהוא לעיכוב נוסף זה. הבקשה להארכת המועד נדחית, אפוא. המבקשת תשלם למשיב את הוצאות הבקשה בסך 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק. יועץ מסמיסיםמסמכיםמשלוחשאלות משפטיות