להלן פסק דין בשאלה האם נשלחה ע"י העירייה הודעת קיזוז כדין ? פסק־דין תביעה להשבה כספית שהוגשה על ידי שני תובעים; פנינה ומישה חן (להלן: "חן") כנגד עיריית תל אביב יפו (להלן: "העירייה") בגין חיובי ארנונה שנגבו מהם בסך של כ-150,000 ₪ ביחס לנכס המצוי בחלקו בבעלותם ברח' נחלת בנימין 100 בתל-אביב (להלן: "הנכס"). חן זכו, ועל כך אין חולק, בפטור רטרואקטיבי מחיובי הארנונה הנ"ל אלא שלטענת העירייה רשאית זו, וכך עשתה, לקזז מזיכוי זה חיובי ארנונה החלים על נכסים אחרים המצויים בבעלותם של חן כמפורט בטבלת הקיזוז שהוגשה לבית המשפט לקראת ישיבת יום 4.6.07. בהסכמה הדיונית שהושגה בישיבת יום 23.9.07 צומצמה המחלוקת העובדתית העומדת להכרעה כאן, אך ורק לעניין דרך הקיזוז שנקבעה לטענת העירייה ולשאלת קיומה של הודעת קיזוז כדין. הסכמה זו נועדה לנטרל את הפן העובדתי של הסכסוך ובהתאם לה מנועים היו הצדדים מלהתייחס בסיכומיהם לכל נושא אחר משפטי או עובדתי. בפועל, חרג כל אחד מהם מקו ההסכמה הדיונית בחלקו; כך לדוגמא כולל חלק הסיכום של התובעים טיעון העוסק בדיני הראיות והשלכתם על הגדרת הרשומה המוסדית. עוד נמצאת סטייה מהמוסכם בכל חלק הטיעון העוסק בעמידתם של חן בחובת ההודעה לפי סעיף 325 ו-326 לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן: "הפקודה"). העלאת נושא זה מהווה "זליגה" מובהקת לכיוון הפן העובדתי של הסכסוך השנוי במחלוקת בין הצדדים תוך שבית המשפט מופנה לנספח א' לסיכומים שאף לו הוגש בהיתר לא היה בו כדי להבהיר את התמונה העובדתית במלואה נוכח הערה מס' 5 שבו. במאמר מוסגר יצויין בהקשר זה כי כל מימד הויכוח העוסק בהשלכות החובה למסירת הודעת מחזיק לפי הפקודה נושק להיבט המהותי של חבות חן ביחס לנכסים האחרים המצויים בבעלותם ושירבובו להכרעה כאן המצומצמת להיבטים הדיוניים של הסכסוך אינו ממין העניין. ממילא נועד לכישלון הניסיון להחדיר למיתווה ההכרעה "בדלת האחורית" נושאים נוספים שאינם כלולים בו ואינם מתאימים לבירור בדרך ההכרעה שגובשה. אין זאת אלא כי הצדדים, כל אחד בתורו, ההין לסטות מנושא הדיון באופן שאיים לרוקן את ההסכמה הדיונית מתוכנה ולהפר את האיזון העדין והמורכב שנוצר באמצעותה. אין לי אלא להצטער על דרך זו שבה נקטו הצדדים כשלניכחה יהא עלי להתעלם מכל חלק הטיעונים הסוטה כאמור מהמתווה המצומצם שהוגדר להכרעה. הואיל והעירייה לא התייחסה כלל בסיכומיה לנושא ההסכמות שנוצרו כביכול ביחס לדרך מסירת הודעת הקיזוז בינה לבין חן, לא נותרה להכרעה אלא שאלת תוקף הודעת הקיזוז לכשעצמה. מתוך בדיקת טיעוני הצדדים בעניין זה נלמד, כי הטענה למסירת הודעת קיזוז מטעם העירייה מתמקדת בזיהויו של נוסח כתב ההגנה כתחליף הודעת קיזוז. יש להבהיר בהקשר זה כי נספח ד' לסיכומים שצורף כראיה למשלוח הודעת קיזוז מאוחר במועדו מכתב התביעה ולכן על פניו אין הוא יכול להיחשב כהודעת קיזוז. הפסיקה קובעת כי הודעת קיזוז אינה חייבת להימסר על פי "פורמולה" מסוימת ויכול שתימסר בכתב או בעל-פה בתנאי שהדברים משתמעים באופן סביר ממה שנכתב או ממה שנאמר ומהם ניתן להסיק לקיזוז חוב ספציפי ומוגדר, ראה לעניין זה ע"א 5795/90. במקרה שבפני קשה להגדיר את נוסח כתב ההגנה, ובמיוחד את סעיף 16 שבו, שאינו משקף את ההודעה בפשטות ובבהירות ולקוי תחבירית, כהודעת קיזוז. במיוחד אמורים הדברים כשמדובר ברשות ציבורית הפועלת על פי דין ואת התנהלותה יש לבחון גם על פי החובות הכלליות המוגברות החלות עליה במישור הציבורי להגבהת סף ההגינות הנדרש, ראה לעניין זה עע"ם 8582/05. נוכח שיקולים אלה סבורני כי לא ניתן לראות בהתנהלותה של העירייה בנסיבות המתוארות ככזו המשקפת משלוח הודעת קיזוז ברורה וסבירה. לפיכך, סבורני כי צודקים חן בתביעתם הגם שמעשית יש להסכים עם עמדת העירייה ולפיה אין המדובר אלא בדיון תיאורטי בלבד. היות וחובותיהם של חן מוטלים לפתחם (כך או אחרת) וככל שעצם החבות לא נשללה בטיעון חזיתי בתקיפה ישירה יש להניח כי אלה לא יימלטו מחבותם וממילא נותרו חשופים לאמצעים דיוניים נוספים העומדים לזכות העירייה בהקשר זה. סוף דבר התביעה התקבלה. על הנתבעת להשיב לתובעים את מלוא חיובי הארנונה שנגבו ביחס לתקופת הפטור בסך של 141,472.8 ₪ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל. בנסיבות העניין החלטתי שלא לעשות צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו הוא. קיזוז