החלטה 1. החברה התובעת היא חברה לעבודות תשתיות ופיתוח שהגישה תביעה בסדר דין מהיר לתשלום תמורת עבודות שביצעה עבור הנתבע. 2. בין הצדדים מחלוקות שונות, ועדויות מפורטות נשמעו בישיבת 5.12.06. 3. אחת מן המחלוקות נוגעת לשאלה נקודתית הנזכרת בסעיף 9 לתצהיר מנהל התובעת (מר שפיק ווהבה) בו נטען כדלקמן: "הריני להצהיר כי ביום 20.3.05, תוך כדין ביצוע העבודה האמורה, הרשה ירוחם לעצמו ליטול מרכבי את פנקס החשבוניות ולרשום חשבונית על סך 5,600 ש"ח וזאת כדי להתחמק מהוספת סכום המע"מ ומהוספת עלות חגורת הבטון שצריך להוסיף". לטענה זו שהעלתה התובעת השיב הנתבע בסעיף 12 לתצהירו שזה נוסחו: "מוכחש מכל וכל הנטען 'מר סמו ירוחם לקח את ספר החשבוניות...'. מר שפיק הוא זה שבא למשרדי והניח באופן אישי את ספר החשבוניות על שולחני וביקש שארשום את החשבונית. כמו כן, גם הסכום המצויין בחשבונית תואם לסיכומים. באותו מעמד של כתיבת החשבונית במשרדי דאג התובע מר שפיק להתקשר ממשרדי למשרד רואה החשבון שלו על מנת שזה יעביר למשרדי את אשור ניכוי המס במקור. עובדי משרדי היו נוכחים במשרד וראו במו עיניהם כיצד שפיק התובע הגיע למשרד עם ספר החשבוניות בידו ומרצונו החופשי מניח אותו על שולחני ומבקש 'תרשום בבקשה את החשבונית בהתאם לסיכומים' ". 4. בתום ישיבת ההוכחות מ - 5.12.06 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית שהוכתבה לפרוטוקול כדלקמן: "בשלב זה הגענו להסכמה שהשאלה האם הוציא הנתבע חשבוניות מרכב התובע ורשם חשבונית בכתב יד או שהגרסה הנכונה בעניין זה היא של הנתבע (קרי: שהחשבונית אכן מולאה בכתב ידו, אך במשרדו לבקשת התובע) תיבדק בפוליגרף והתוצאה תחתוך את גורל התיק. התובע והנתבע יבדקו באותו מכון שימנה ביהמ"ש. שכר הטרחה בשלב ראשון בחלקים שווים לאחר מכן לפי התוצאה. צד שלא יפקיד חלקו בשכ"ט המכון או לא יתייצב לבדיקה, יחשב כמי שהכשיל אותה ועמדתו תדחה. שכר הטרחה ישולם למכון בטרם מועד הבדיקה שיקבע המכון". בהתאם להסכמה דיונית זו (שמשמעותה קבלת התביעה או דחייתה בהתאם לתוצאות בדיקת הפוליגרף במחלוקת הנקודתית שתוארה לעיל), ניתנה החלטה במעמד הצדדים כי המכון שאמנה מתבקש לבדוק את גרסת הנתבע בסעיף 12 לתצהירו לעומת גרסת התובע בסעיף 9 לתצהירו, כאשר הן התובע והן הנתבע יבדקו. איש מב"כ הצדדים לא ביקש לשנות נוסח ההחלטה במעמד הישיבה או לאחריה. הצדדים ביצעו בדיקת הפוליגרף בהתאם להסדר הדיוני. 5. הבודק הציב בפני מר שפיק את השאלות הבאות: האם ירוחם לקח מרכבך את החשבוניות ורשם סכום של 5,600 ₪ בלי רשותך? האם רישום החשבונית על ידי ירוחם נעשתה בידיעתך ובהסכמתך? הנבדק ענה בחיוב על השאלה הראשונה ובשלילה על השנייה. ממצאי הבדיקה היו שאובחנו תגובות המאפיינות אמירת שקר לשאלות הנ"ל. הבודק חיווה דעתו שמר שפיק דובר שקר בגרסתו. 6. הבודק הציב בפני הנתבע את השאלות הבאות: 1. האם שפיק נתן לך את ספר החשבוניות וביקש ממך לרשום חשבונית? 2. האם חשבונית העסקה נרשמה על ידך בידיעת ובהסכמת מר שפיק? על שתי השאלות ענה הנבדק בחיוב כאשר ממצאי הבדיקה היו שלא אובחנו תגובות המאפיינות אמירת שקר. הבודק חיווה דעתו שהנבדק דובר אמת בגרסתו. 7. כעת, הוגשה בקשה על ידי התובעת, בה אני מתבקש להורות על עריכת בדיקה נוספת בעניין הנקודתי בעניינו הופנו הצדדים לבדיקה, וזאת במכון אחר. זאת מאחר ולפי הטענה השאלה המרכזית היא האם הוציא הנתבע חשבונית מרכב התובע ורשם חשבונית בכתב ידו, כאשר שאלה נקודתית זו לא הוצגה לנתבע ובכך לא בוצעה הבדיקה בהתאם להחלטה. 8. המחלוקת היא אכן נקודתית אך צודק ב"כ הנתבע שהבדיקה בוצעה בדיוק כפי ההחלטה, ובדקה הסוגיה הנקודתית שבמחלוקת. הבודק בדק את גרסת הנתבע שבסעיף 12 לתצהירו, ואת גרסת מר שפיק בסעיף 9 לתצהירו, בדיוק כפי שהוריתי. ממילא מוציאה גרסת הנתבע בסעיף 12 לתצהירו את גרסת התובע כאשר שני הסעיפים מתייחסים בדיוק לאותה פלוגתא עובדתית שהועמדה לבדיקה. הבקשה אינה אלא ניסיון שקוף לחמוק מתוצאות הבדיקה, משהתוצאות אינן נוחות למבקשת. 9. אני דוחה הבקשה. מדובר בהסדר דיוני מחייב, ולא נמצאה כל עילה לחמוק מקיומו. 10. פסק דין הדוחה התביעה בהתאם להסדר, יינתן בנפרד. 11. התובעת תישא בהוצאות הנתבע בבקשה זו בסך 750 ₪ ומע"מ. סדר דין מהיר