פוליסה לא מכסה רשלנות פושעת התביעה: 1. התובע, חוטבא נאזם, יליד 15/10/1981, (ולא כפי שצויין בטעות בכתב התביעה), (להלן: "התובע"), נפגע ביום 27/8/1998 בתאונת עבודה. בעת שניסר בולי עץ בעזרת דיסק חשמלי, נשמט הדיסק מאחיזתו, פגע בכף רגלו הימנית וגרם לשבר. בעקבות התאונה אושפז התובע במשך שמונה ימים ובמהלכם בוצע קיבוע שבר בעזרת תיילים ותפירת הגידים. וועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי קבעה כי נותרה אצל התובע נכות צמיתה בשיעור של 10% (נספח ג' מצורף למוצג ת/1). בגין פגיעה זו הגיש התובע תביעה כנגד מעבידתו - ח'אלד חוטבא בע"מ (להלן: "הנתבעת") המנוהלת על ידי אביו של התובע, וכן נגד חברת הביטוח, "מנורה" (להלן: "המבטחת") אשר ביטחה את הנתבעת בביטוח חבות מעבידים. לטענת התובע, התאונה אירעה מחמת רשלנותה של הנתבעת, או הפרתה חובות שבחוק. 2. הנתבעת לא הגישה כתב הגנה ולא היתה מיוצגת לאורך כל ההליך. כמו כן לא נתבקש נגדה פסק דין בהעדר הגנה, זאת אני מניח משום שמדובר בחברה שבשליטת ובהנהלת אביו של התובע. המבטחת טענה, בנוסף להגנתה לגופו של עניין, גם להעדר כיסוי ביטוחי ולאי תחולה הפוליסה בנסיבות העניין וזאת משני טעמים: האחד, הפרת תנאי הפוליסה בכך שהועסק התובע בהיותו "נער" בחיתוך באמצעות מסור חשמלי, זאת בניגוד לחוקי ותקנות עבודות נוער; השני, הנתבע הפר תנאי הפוליסה הפרה יסודית בכך שביטח 3 פועלים, ובפועל העסיק 19 פועלים. הסכמות דיוניות: 3. בפתח ישיבת ההוכחות שהיתה קבועה ליום 9/12/2002 הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה יוגשו תצהירי עדות ראשית, ללא חקירה נגדית. בהתאם לאותה הסכמה הגישו הצדדים, עוד באותו יום, את ראיותיהם, וסיכמו לאחר מכן את טענותיהם בעל- פה. התובע הגיש ברשות בית המשפט שניתנה בדיעבד, תגובה בכתב לסיכומי הנתבעות. 4. אין חולק על כך, כי ביום 28/7/1996, פנה הנתבע למבטחת וביקש כי תוצא לו פוליסת ביטוח מעבידים (מוצג נ/5). על-פי הצעה זו הנפיקה המבטחת פוליסת ביטוח (מוצג נ/3). בפוליסה הופיע, בין יתר התנאים, בפרק סייגים לחבות החברה, רשימת סייגים לאי -תחולת הפוליסה, ובין היתר סעיף 1 ו' לפיו אין כיסוי בשל "חבות כלשהי בגין נער המועסק בניגוד להוראה ו/או הוראות החוקים ו/או התקנות בדבר העסקת נוער או שלא בהתאם להן". השאלות שבמחלוקת: 5. כאמור הנתבעת לא הגישה הגנה, עדויות עדי התביעה לא נסתרו, גם לא ע"י הנתבעת מס' 2, והן מלמדות כי התאונה אכן אירעה כתוצאה מרשלנותה של הנתבעת, ו/או עקב היפר חובה חקוקה מצידה. אלא שאין זו השאלה העומדת להכרעה כאן, השאלה היא האם חל החריג שבפוליסה בדבר איסור העסקת "נער" שלא כדין, והאם העסקת 19 פועלים במקום 3 פועלים, עליהם הצהירה הנתבעת בהצעת הביטוח, מהווה הפרה יסודית של תנאי הפוליסה, עד כדי שלילת קיומו של כיסוי ביטוחי? 6. המבטחת מסתמכת על הוראת תקנה 1 לתקנות עבודת הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות) תשי"ד - 1954, האוסרת העסקת נערים בעבודות שנמנו בתוספת, כשאין חולק על כך שהתובע ענה בעת התאונה על הגדרת "נער" בחוק עבודת הנוער תשי"ג - 1953, כשם שאין חולק על כך שעפ"י ההגדרה בתוספת לתקנות, סעיף 9(6), נאסרה העסקת "ילד" ליד מסור סרט, מסור עגול, מכונת מקצוע ומכונת גיוץ, המשמשים לעיבוד עץ. דיון: 7. אין חולק שהתובע נפגע בעת שהשתמש במסור חשמלי וכי לא היה לו כל ניסיון קודם בעבודה מסוג זה (סעיף 6ד לתצהיר ת/1). מתצהירו של התובע ומתצהירו של אשרף נג'ם (להלן: "אשרף") שעבד עם התובע באותו היום, בהתאם להוראות הנתבעת, עולה כי אשרף הוא זה אשר הורה לתובע להשתמש במסור החשמלי. עוד הצהיר אשרף כי לא הדריך את התובע כיצד להשתמש במסור (ר' ת/2 סעיפים 4 ו-5). גם התובע הצהיר כי לא ניתנה לו כל הדרכה איך להשתמש ולנסר עצים באמצעות המסור החשמלי. התובע תיאר בתצהירו את נסיבות התאונה, תיאור שלא נסתר ע"י הנתבעים, ממנו עולה כי הוא הניח את הקרש על בלוק, דרך ברגלו האחת על הקרש מעל הבלוק, והתחיל לנסר את החלק הבולט של הקרש; לפתע המסור קפץ, נפל מידו ופגע ברגלו מבעד לנעלי הספורט שנעל. 8. התובע לא העלה טענה שהנתבעת לא ידעה על הסייג בדבר אי העסקת "נער, ו/או שהסייג הנ"ל לא הובלט דיו כאמור בהוראת סעיף 3 של חוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981. על כן, תנית הפטור בפוליסה אשר לפיה אין כיסוי בשל חבות כלשהי בגין נער(ה) המועסק בניגוד להוראות החוקים או התקנות בדבר העסקת נוער או שלא בהתאם להן, מהווה חלק בלתי נפרד מהפוליסה. הביטוח נרכש, בין השאר, על מנת להגן על המבוטח מפני התנהגותו הרשלנית וליתן כיסוי כלפי סיכונים, ולא כלפי אירועים שמידת הוודאות בהתרחשותם גבוהה. התנהגות העולה כדי חוסר איכפתיות, מקרבת את התרחשות מקרה הביטוח עד כדי ודאות, דבר המסכל את המטרה הכללית של חוזה הביטוח. בנסיבות כאלו, כפי שתוארו לעיל כאשר צפיות הסכנה הנשקפת מחמת התנהגות המעביד היא שהביאה להתרחשות מקרה הביטוח יהא זה מנוגד לתקנת הציבור לשלם תגמולי ביטוח. 9. לא זו אף זו, מטרתו של הפטור הינה הרתעתית, הגם שלשונו תפורש בצמצום. תקנת הציבור - הנגזרת מעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית - מצדיקה שלילת תגמולי הביטוח ממבוטח שגרם להתרחשות במכוון, או תוך רשלנות רבתי. מסקנה זו גם עולה בקנה אחד עם המדיניות הציבורית הנאותה העומדת ביסוד קביעת הסייג האמור שבפוליסה, אשר מטרתו למנוע בעד מעבידים העסקת נערים שלא בהתאם לנורמות המצויות בתקנה. המחוקק אף הביע עמדתו בחוק עבודת נוער ותקנות עבודת נוער, הנ"ל משהטיל מגבלות, סייגים ואיסורים בכל הקשור להעסקת נוער. בנסיבות כמתואר לעיל, מתקיים סייג כאמור לחבות המבטח, בשל העסקת התובע בניגוד להוראות חקוקות בדבר העסקת נוער. אכן, זו מדיניות משפטית רצויה, מכיוון שאם יחול כיסוי ביטוחי גם על העסקת נער שלא כדין או על רשלנות פושעת אחרת כלפי עובד שהוא נער, יהא בכך תמריץ שלילי למעביד, אשר יוכל לסמוך על כך שבכל מקרה בו ייגרם נזק לנער תשלם חברת הביטוח את הפיצוי הכספי. סבורני כי הדבר יהא מנוגד לתקנת הציבור. יהא זה לדעתי בלתי הולם להרשות למעבידה עכשיו להתנער מן הבסיס ההסכמי שבפוליסת הביטוח, ומהתנאי לפיו אין כיסוי ביטוחי להעסקת נער שלא כדין. 10. לאור המסקנה אליה הגעתי, אינני רואה מקום להכריע בטענת החלופית של המבטחת לפיה הפוליסה אינה חלה משום החריגה הניכרת במספר הפועלים אשר העסיקה המעבידה, 23 פועלים, בהשוואה למספר הפועלים המוצהר בהצעת הביטוח - 3 פועלים. 11. לאור האמור לעיל, הנני דוחה את התביעה נגד הנתבעת מס' 2, ומחייב את התובע לשלם לנתבעת מס' 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. 12. ניתנת בזאת התראה לתובע להודיע תוך 30 ימים מיום קבלת פסק דין - חלקי זה מדוע לא תמחק התביעה נגד הנתבעת מס' 1 מחמת חוסר מעש. רשלנותפוליסה