1. התובעת מחזיקה בשטרות ע"ס 51,000 ₪ אשר נמשכו ע"י הנתבעת לטובתה כחלק מתמורת מנוף שרכשה הנתבעת ממנה בערך של 81,000 ₪ (להלן - "המנוף"), ואשר הורכב ע"י התובעת על גבי משאית של הנתבעת, והכל ביום 18/11/01, לפי חשבונית מס שהוציאה התובעת לנתבעת. הנתבעת נתנה על השיקים נשוא התביעה הוראת ביטול עקב פגמים שונים שלטענתה התגלו במנוף, שגרמו לשבר בזרוע המנוף ונפילת משטח קרמיקה בערך 7,200 ₪, אשר הועמס אותה עת ע"י המנוף. הנתבעת טענה אף כי המנוף נרכש כחדש אך בפועל היה משומש ושרוט, וערכו בשוק היה 50,000 ₪ בלבד. 2. לאחר שהשיקים הוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת בתיק 01-6-02-02834-10 (להלן - "תיק ההוצל"פ), הגישה הנתבעת התנגדות לביצועם, ובהתנגדות היא טענה כאמור כי ערכו האמיתי של המנוף היה 50,000 ₪, וכן נטענו נזקים כדלקמן: א. נזק לפי הערכת מחיר תיקון של מנוף 4,159 ₪ ב. משטח קרמיקה שנפל ונשבר כשנשברה זרוע המנוף 7,200 ₪ ג. הוצאות 4,000 ₪ ד. השבתת רכב 6,000 ₪ ה. שמשה אחורית 2,000 ₪ באשר לשימשה האחורית טוענת הנתבעת כי השימשה המקורית במנוף נשברה בהיותו אצל התובעת, התובעת הרכיבה בו שימשה חלופית שלא התאימה לו, ולא הורכבה טוב. 3. בהסכמת ב"כ הצדדים קיבלה הנתבעת רשות להתגונן ביום 4/11/03, וכב' הרשמת אריאלי נתנה החלטה על ניהול התיק בדרך של דיון מהיר. בהחלטתה דלעיל של כב' הרשמת אריאלי חוייבה הנתבעת להגיש כתב הגנה בצירוף המסמכים שברשותה ונקבע במפורש כי "כתב ההגנה לא יכלול טענות שלא הועלו על ידי המבקשת בתצהיר התומך בהתנגדות". 4. על אף האמור לעיל הגישה הנתבעת חוות דעת של שמאי שבדק את המשאית של הנתבעת עליה הורכב המנוף, ואשר מעריך את הנזקים שנגרמו למשאית מהפגמים ומהשבר במנוף בסך 15,300 ₪, נוסף לחשבון שכ"ט שמאי בסך 1,263 ₪. כן צירפה הנתבעת חשבונית מס על תיקון אותה משאית בעלות של 23,600 ₪. לפיכך, טענה הנתבעת בכתב ההגנה כי הינה זכאית לנזקים נוסף על אלו שצויינו לעיל בסך 23,600 ₪ תמורת תיקון המשאית. טענה זו בדבר נזקים למשאית הינה טענה חדשה שלא הועלתה בהתנגדות לביצוע השטר או בתצהיר שצורף אליה, וכמובן שלנתבעת היה אסור על פי החלטת הרשמת אריאלי, להוסיף נזק זה לכתב הגנתה, והיה מקום אולי לא להתייחס לאותו נזק, אלא שב"כ התובעת הסכים למעשה לתיקון זה ברגע שהסכים בישיבה מיום 4/11/02 להגשת חוות דעת השמאי בה הוערכו נזקי המשאית. למעשה ב"כ התובעת בכך הסכים לתיקון כתב ההגנה ולהוספת נזק נוסף לטענות ההגנה של הנתבעת על פי חוות הדעת בסך 13,500 ₪ בלבד. מכך עולה כי הנתבעת אינה רשאית לצרף את חשבונית התיקון בסך 23,600 ₪ או להוסיף נזק זה להגנתה. 5. קיזוז: טענותיה של הנתבעת הינן בדבר כישלון תמורה חלקי אשר מהווה למעשה טענות קיזוז של נזקים שנגרמו לה כתוצאה מרכישת אותו מנוף מהתובעת. כאן נשאלת השאלה, האם רשאית הנתבעת להעלות טענות קיזוז כנגד שטר? והאם ניתן להחיל את סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי) על תביעה שטרית? הפסיקה שניתנה בשאלה זו לא היתה חד משמעית, כשבמקרים מסויימים הותר לנתבע להעלות טענות הגנה של קיזוז כנגד שטר, ובמקרים אחרים לא הורשה הנתבע להעלות טענות קיזוז כנגד שטר. (ראה בענין זה את גישותיהם השונות של רוזן צבי במאמרו טענת קיזוז נגד זכות שטרית עיוני משפט ז' (תשל"ט - תש"ם, 653, 656 ואילך), לעומת גישתו של לרנר בספרו דיני שטרות עמ' 342-345). בכל אופן ההלכה העיקרית בנושא זה סוכמה ברע"א 22/85 ס.ט.ס אלקטרוניק נ. סלון אמפיסל בע"מ, פד"י לט 2 566, 565, לפיו נקבע כי אף אם נניח כי הוראת סעיף 53 לחוק החוזים דלעיל חלה גם על תביעה שטרית הרי ניתן לקזז ממנה רק חיובים קצובים, אחרת יסוכל הרעיון העיקרי המונח ביסוד דיני שטרות. הלכה זו שונתה ע"י כבוד הנשיא ברק ברע"א 6250/98 NORDLAND PAPIER AG נ. מפעלי ייצור והוצאה לאור ירושלים, פד"י נג (2) עמ' 271, שם נקבע בעמ' 285 כי: "מסקנתי היא אפוא זה: דיני הקיזוז שבדין הכללי חלים גם בקיזוז חיוב שטרי בין צדדים קרובים. אם החיוב השטרי והחוב הכספי הם מתוך "עסקה אחת", ניתן לקזז כנגד החיוב השטרי כל חוב כספי, בין קצוב ובין שאינו קצוב. על-כן רשאי מושך או עושה לקזז כנגד הנפרע פיצויים לא קצובים המגיעים לו בגין הפרתה של עיסקת היסוד, ובלבד שהחיוב השטרי ועיסקת היסוד הם "עסקה אחת". אם החיוב השטרי והחוב הכספי אינם מתוך "עסקה אחת" הם ניתנים לקיזוז רק אם החוב הכספי הוא קצוב". אין מחלוקת כי במקרה דנן מדובר בחיובים כספיים שיסודם בעיסקה אחת, רכישת אותו מנוף מהתובעת ע"י הנתבעת. לפי ההלכה החדשה שנקבעה לעיל, הרי שהנתבעת רשאית להעלות טענות קיזוז בדבר חיובים לא קצובים כנגד השטר במקרה דנן, ואכן רוב רובן של טענות קיזוז של הנתבעת במקרה דנן הינן בדבר חיובים לא קצובים. 6. נזקי הנתבעת: באשר למשטח הקרמיקה בסך 7,200 ₪, יש לדחות את הטענה בהעדר כל מסמך להוכחתה. נזק מסוג זה ניתן בהוכחה ע"י מסמכים, ומשלא הובאו מסמכים כלשהם להוכחת אותו נזק, הרי יש לדחות את הטענה. באשר לנזקי המשאית, הוצגה חו"ד של שמאי על סך 15,300 ₪, וכן חשבון שכ"ט שמאי על סך 1,263 ₪. הנתבעת כאמור צירפה גם חשבונית תיקון של המשאית ע"ס 23,600 ₪. כמובן שאין מקום להתייחס לאותה חשובנית מאחר והיא הוגשה תוך סטייה מטענות ההגנה המקוריות שהועלו בתצהיר התומך בהתנגדות , ובניגוד להחלטת כב' הרשמת אריאלי דלעיל, ובלי לבקש תיקון כתב ההגנה. באשר לחו"ד הסכים ב"כ התובעת כאמור לצירופה, ובמהלך הדיון אף וויתר על חקירת השמאי, לפיכך יש מקום לקבל את חוות הדעת של השמאי וחשבון שכ"ט שמאי כפי שהם. ב"כ התובעת טען בסיכומיו כי חו"ד של השמאי על נזקים למשאית אינה בבחינת חיוב קצוב, וטענתו זו הינה נכונה, אך כבר ראינו לעיל כי לפי ההלכה החדשה אין עוד צורך בחיוב קצוב כדי להעלות טענות קיזוז כנגד שטר. בנסיבות אלו אני מקבלת טענה זו וקובעת כי יש מקום להפחית מסכומי השטרות את הסכום שבחוות הדעת של שמאי לרבות שכ"ט השמאי. באשר להצעת המחיר לתיקון המנוף בסך 4,159 ₪, יש מקום לקבל את הטענה, מאחר וההצעה הוגשה ללא התנגדות מטעם ב"כ התובעת, ועדי ההגנה כלל לא נחקרו בעניין זה, ויש בהצעה כדי להעיד על העלות הצפויה לתיקון המנוף. בתחתית אותה הצעת תיקון התווסף בכתב יד משפט שעלות העבודה הינה 2,000 ₪. אינני מקבלת רישום זה כשלא ברור לי מה מקור אותה תוספת ומי הוסיף אותה להצעת התיקון. לפיכך אני קובעת כי יש מקום לקבל טענת הקיזוז בכל הקשור לעלות תיקון המנוף. באשר לנזקים הנטענים של הפרש מחירון בסך 31,000 ₪, השבתת הרכב והמנוף בסך 6,000 ₪, שמשה אחורית 2,000 ₪, כל הטענות הללו נשארו בגדר טענות בלתי מוכחות, לא הובאו כל מסמכים להוכחת אותם נזקים אשר מטבעם ניתנם להוכחה ע"י מסמכים. אף אם ב"כ התובעת בחר לא לחקור את עדי ההגנה בעניינים אלו, עדיין אין הדבר מביא בהכרח לקבלת אותן טענות. כאמור טענות ונזקים אלו ניתנים להוכחה רק ע"י מסמכים, ולא די בהעלאת טענות סתמיות ובלתי מוכחות בתצהירים. לפיכך אני דוחה את הטענות דלעיל. 7. לסיכום: אני קובעת כי מסכומי השטרות יש לקזז סך של 20,722 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 23/11/01 ועד יום התשלום בפועל, ובהתאם לכך לתקן את סכום החוב בתיק ההוצל"פ, ולהמשיך בהליכי ההוצל"פ. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 15% מסכום החוב שנותר לאחר הקיזוז בצירוף מע"מ. ניתן היום ד' באדר, תשס"ד (26 בפברואר 2004) בהעדר הצדדים. רים נדאף, שופטת קיזוז