פסק דין 1. בפני תביעה אשר במקורה הוגשה כתביעת חוב בגין ארנונה ומים אשר לא שולמו על נכס שבבעלות הנתבעת ברח' הרצל 1 ברמת-גן. מכיוון שלאחר הגשת התביעה, שולם חוב הארנונה והמים עומדת התובעת על תביעתה להוצאות ושכ"ט בגין הגשת התביעה. לטענת התובעת, נשלחו אל הנתבעת דרישות כדין בהתאם לסעיף 306 לפקודת העיריות ומכתב התראה כולם לכתובת רח' הרצל 1 ברמת-גן. ביום 30.3.2003, ניתן בתביעה זו פסק דין כנגד הנתבעת בהעדר רשות להתגונן ונפתח כנגדה תיק הוצל"פ. אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל נשלחה לכתובת הנתבעת בה היא מתגוררת מזה 30 שנה ברח' קריניצי 49 ברמת-גן. בניגוד לכל הודעות והתראות התובעת אשר נשלחו לכתובת הנכס ברח' הרצל 1 ברמת-גן, האזהרה בתיק הוצל"פ נשלחה לכתובת מגוריה ברח' קריניצי. 2. לטענת הנתבעת, לא נמסר לה מעולם כתב התביעה בתיק זה ו/או התראה ו/או הודעה לתשלום חוב בתיק זה טרם שקבלה את האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל. אין חולק כי ההתראה אשר נשלחה לנתבעת חזרה מהסיבה שהנתבעת לא היתה ידועה בכתובת זו כמפורט בנספח ג' בתצהיר שהוגש בבקשה לביטול פסק הדין שעם מעטפת התובעת שהוחזרה אליה. יש לציין שמעטפה הזו נשלחה לרח' הרצל 1 ברמת-גן. לטענת הנתבעת, הנכס נשוא תביעה זו מושכר לשוכרים מזדמנים משנת 1974 אשר נהגו לשלם, בין השאר, גם את תשלומי הארנונה והמים. 3. אין חולק שבחודש יוני 2003 שילמה הנתבעת את כל חובה לעירייה בסך 9,128.10 ₪. תשלום זה נעשה על ידי בנה של הנתבעת אשר על פי עדותו, מפאת גילה המבוגר של אימו, הוא זה שמנהל את כל נכסיה, כולל נכס זה והוא זה המשלם את תשלומי החובה עבורה. על פי עדותו שלא נסתרה, ועל פי המפורט בתצהירו משהגיע למשרדי התובעת לשלם את החוב בעקבות האזהרה שנשלחה אליו מלשכת ההוצל"פ, קיבל את שובר התשלום הוא נספח ד' לתצהיר בבקשה לביטול פסק דין ובו לא נדרש לשלם הוצאות בגין קיום הליכים משפטיים נגד הנתבעת. 4. עד התובעת, מר מזרחי העיד בפני כי התובעת מקושרת במחשב משרדיה למחשב משרד הפנים ובעצם הודה כי לתובעת היה קל למצוא את כתובת הנתבעת בה היא מתגוררת היום. הוא אישר בפני שכל ההתראות וכתב התביעה נשלחו להרצל 1, אך האזהרה מטעם ההוצל"פ נשלחה לרח' קריניצי 49, כתובת שאותה על ידי מי שביצע את הליכי ההוצל"פ עבור התובעת. מר מזרחי אישר בפני שלמרות שחוב הארנונה נשוא תביעה זו שולם כבר בחודש יוני 2003 הליכי הוצל"פ נגדה נפתחו בגין כל חוב הארנונה בחודש יוני 2004, וזאת לאור הנחיית התובעת לבא כוחה לפתוח תיק הוצל"פ. 5. מטעם הנתבעת העיד בפני בנה, עו"ד ליפקה אשר כאמור לעיל הוא זה שמנהל עבורה את ענייניה ואת כל תשלומי החובה, ולפי עדותו הודע לתובעת שהנכס נשכר. בא כח התובעת טען בפני כי על הנתבעת היה להמציא אישור משרד הפנים לגבי כתובתה וכי בנה לא יכול להעיד בשמה לגבי המצאת התביעה לביתה. עוד טען בפני שלא הוכח שהנתבעת מתגוררת בכתובת אחרת. 6. מהראיות והעדויות שהובאו בפני עולה כי התובעת יכלה בקלות יתר לוודא שכתובת הנתבעת ברח' קריניצי 49 ולא ברח' הרצל 1 ברמת-גן וזאת מיד לכשחזרה אליה ההזמנה אשר נשלחה לתובעת ובה מצויין כי אינה ידועה בכתובת זו (נספח ג' לתצהיר שתמך בבקשה לביטול פסק דין). התובעת יכולה היתה בהינף יד לפתוח את המחשב המחובר למשרד הפנים ולמצוא את כתובתה העדכנית כשם שעשתה זאת החברה אשר הגישה לה את האזהרה מטעם לשכת ההוצאה לפועל. אין ספק שהנתבעת לא קבלה את ההתראות וההודעות של התובעת במקום מגוריה, והתובעת ידעה זאת לאור נספח ג' הנ"ל. עוד עולה כי הנתבעת או מי מטעמה, מיד לכשהתקבלה האזהרה מלשכת ההוצל"פ פנתה אל משרדי התובעת, קבלה את שובר התשלום ושילמה אותו במלואו, כפי שנדרשה, מבלי שנדרשה ו/או נרמז לה שעליה להוסיף סכומים בגין הוצאות ושכ"ט למשרד התובעת. היה על התובעת, למצער, להודיע לנתבעת שלחובתה סכומים נוספים. 7. לאור המפורט בפסק דיני זה אני קובעת כי עם ביצוע התשלום על ידי הנתבעת בחודש יוני 2003, בהתאם למפורט בשובר התשלום שנמסר לה על ידי התובעת, ומבלי שערערה על כך, הרי שהיא מילאה את מלוא חובותיה בגין התשלום השוטף לתובעת עד יום ביצוע התשלום בפועל, ומבלי שלתובעת היו כל דרישות נוספות. משכך, דין בקשת התובעת להוצאות ושכ"ט נדחית. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות שכ"ט בסך 1,000 ₪ + מע"מ. ארנונה (חובות)עירייהחובארנונה