מסירת הודעה כוזבת

המערער הורשע בבית משפט קמא בעבירות של קבלת דבר במרמה וכן בעבירה של מסירת הודעה כוזבת, ונידון ל - 6 חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות וכן במאסר על תנאי של 6 חודשים ולקנס בסך 20,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתו. לפנינו ערעור על חומרתו הנטענת של העונש, שבמסגרתו התבקשנו כבקשה עיקרית לבטל את ההרשעה וכבקשה חילופית להקל בעונש. מדובר באירוע שהתרחש בינואר 2005. המערער ישב לצדו של בנו, שנהג ברכב פג'ו. במהלך הנסיעה התנגש הרכב ברכב אחר. נפתחו כריות האוויר של הרכב כתוצאה מהתאונה, ובנו של המערער נחבל ופונה לבית חולים. הרכב הוכרז כאבדן כללי. במועד התאונה פנה המערער אל הנהגת, אשר רכבה נפגע בתאונה, וזאת בבקשה למסור הודעה כי הוא אשר נהג ברכב, עובדה שכאמור איננה נכונה. לעומת זאת, בנו של המערער מסר לרופא בהגיעו לחדר המיון כי הוא זה שנהג ברכב. רק לאחר מכן דיווח כי אביו הוא שנהג ברכב, דיווח כוזב כאמור. זאת ועוד, למחרת התאונה מסר המערער הודעה במשטרה ולפיה הוא זה שנהג ברכב בעת התאונה. כעבור מספר ימים פנה המערער לחברת הביטוח, דיווח על התאונה, והתצהיר וחזר כי הוא שנהג בעת התאונה. לפיכך, שילמה לו חברת הביטוח כ - 63,000 ₪ בגין הנזק שנגרם לרכב. אם לא די בכך, הרי שהמערער התקשר מספר פעמים לנהגת בבקשה כי תדווח למשטרה באופן שקרי כי הוא זה שנהג ברכב בעת התאונה. יצוין כי המערער הודה ועניינו נשלח לשירות המבחן כדי לקבל תסקיר לעניין העונש. זאת במסגרת הסדר טיעון חלקי כאשר באת כוח המאשימה הצהירה כי תבקש מאסר בפועל בעוד שהסנגור יוכל לטעון 'טיעון פתוח' לעניין העונש, כן הוסכם בין הצדדים שהמערער יפקיד בקופת בית המשפט את הסכום שגבה מחברת הביטוח. תסקיר שירות המבחן בעניינו של המערער היה חיובי בכללותו. למערער אין הרשעות קודמות ושירות המבחן המליץ כי המערער לא יורשע בדין כדי לא לפגוע בעיסוקיו. עוד יצוין, כי בנו של המערער נשפט בנפרד ולא הורשע. בית משפט קמא שקל את שיקולי הענישה במקרה זה. מצד אחד עמדה בקשת המאשימה כי המערער יורשע בדין ויקבל עונש של ממש, שכן עניינו של המערער חמור בהרבה מעניינו של הבן. לעומת זאת ביקש הסנגור כי המערער לא יורשע כיוון שההרשעה תפגע באופן משמעותי בעיסוקיו. כמו כן, פורטו נסיבותיו האישיות של המערער והעובדה שהתנדב במשטרת ישראל במסגרת המשמר האזרחי. נטען כי העסק של המערער כרוך בעבודה במעברים שבין מדינת ישראל לרשות הפלשתינאית, וכל הרשעה עלולה לגרום לו לנזק כלכלי כבד. בית משפט קמא החליט כי יש מקום להרשיע את המערער וכי מקרה זה אינו מתאים כלל לאי הרשעה, שכן אין זה מאותם מקרים חריגים שבהם מוצדק שלא להרשיע בדין. השופט קמא הדגיש כי מעשיו של המערער חמורים לאין ערוך ממעשיו של הבן. המערער הוא זה שהיה 'הרוח החיה' בתרמית כלפי חברת הביטוח, והוסיף חטא על פשע בכך שפנה אפילו לנהגת על מנת שתמסור הודעה כוזבת במשטרה. המערער הוא זה שפנה לחברת הביטוח באופן כוזב וכתוצאה מפנייתו הכוזבת קיבל כספים במרמה. עוד ציין השופט קמא, כי כלל מעשיו של המערער מלמדים על "התנהלות פלילית שיטתית ולא על אירוע חד פעמי". מצד שני, התחשב בית משפט קמא בכך שהמערער הודה בהזדמנות הראשונה, חסך מזמנו של בית המשפט, והשיב את כספי הגזל לחברת הביטוח. כל אלה סבר בית המשפט, אין בהם כדי להביא לאי הרשעה. באשר לעונש - החליט בית המשפט לאזן את האינטרס הציבורי עם הנסיבות האישיות של המערער וכלל נסיבות המקרה. לאור כל זאת, הוטלו העונשים שצוינו לעיל. שמענו את טיעוני הצדדים לפנינו. הסנגור המלומד טען את כל שניתן לטעון לטובת המערער. בין השאר הוסיף נקודה והיא העובדה שהאירוע עצמו אירע לפני מספר שנים כאשר כתב האישום הוגש, משום מה, כשלוש שנים לאחר האירוע, כך שלדעת הסנגור השיהוי הרב מצדיק גם הוא הקלה עם המערער. עוד חזר הסנגור על כל הטיעונים לקולא שנטענו בבית משפט קמא ובראשם הטענה כי הרשעה בדין וכן ריצוי עונש מאסר של 6 חודשים ולו בעבודות שירות, עלול לגרום לפגיעה משמעותית בעסקיו של המערער. לעומת זאת, סברה באת כוח המשיבה כי לא נפלה כל טעות בשיקול דעתו של בית משפט קמא ובתוצאה העונשית שאליה הגיעה. נסיבות האירוע חמורות מאוד והמערער התמיד בפעולותיו השקריות וזאת, בפנייה לכמה גורמים ואף קיבל במרמה תשלום שלא הגיע לו מחברת הביטוח. באת כוח המשיבה אף הפנתה לפסיקה המלמדת כי במקרה דומה מבחינות רבות הוטל עונש כליאה ממשית על ידי בית משפט והדבר אושר על ידי בית המשפט העליון (רע"פ 6202/04 מסיקה נ' מדינת ישראל). לאחר שמיעת טיעוני הצדדים ועיון בחומר שלפנינו, סבורים אנו כי לא נפלה כל טעות בשיקולי בית משפט קמא, ועל כן דין הערעור - להידחות. מן הראוי להדגיש כי מדובר במקרה זה במסכת חמורה של מעשי מרמה, כאשר אין ספק שהרוח החיה במעשים אלה היה המערער שלפנינו ולא בנו. הוא אשר פנה לחברת הביטוח כדי לקבל את סכום הביטוח, הוא אשר פנה לנהגת כדי שתמסור הודעה כוזבת במשטרה, והוא אשר מסר הודעה כוזבת במשטרה. בית משפט קמא אף העיר בעניין זה כי לא ביוזמת הבן נולד השינוי בגרסתו של הבן. במצב דברים זה, נדרשת ענישה של ממש, וכדברי בית המשפט העליון הרי שקשה מאוד לגלות מעשי מרמה שנועדו להונות את חברות הביטוח כדי לקבל כספים בתואנות שווא; כאשר נתפס מי שמבצע עבירות אלה יש לגזור עליו עונש מרתיע (רע"פ 6202/04 הנ"ל) . שיווינו לנגד עינינו את העובדה שהאירוע ארע לפני מספר שנים וכן עמדה לנגד עינינו העובדה שהמערער עלול להיפגע בעיסוקיו כתוצאה מהרשעתו ומהעונש שנגזר עליו. ואולם, נראה לנו, כאמור, כי במקרה זה שיקולי האינטרס הציבורי גוברים על שיקולי הפרט, וכי הטלת עונש מאסר בעבודות שירות בנסיבות אלה, הוא עונש מידתי ושקול. מובן מאליו שלדעתנו אין מקום לקבל את הערעור העיקרי ככל שהוא מופנה כנגד עצם ההרשעה בדין. לאור כל זאת, נדחה הערעור. המערער יישלח לממונה על עבודות שירות לצורך קבלת חוות דעת בדבר התאמתו לביצוע עבודות שירות. הממונה על עבודות שירות יתאם את הדבר עם הסנגור, עו"ד ג'לג'ולי בטל' 09-7939827. המשך הדיון יהיה ביום 24.3.11 בשעה 08:30. הודעה למערער חובת התייצבותו בפני הממונה על עבודות השירות ובפנינו, במועד שנקבע. הודעה כוזבת