1. לפני בקשת הנאשם להורות על מחיקת שני כתבי האישום התלויים נגדו הן בשל שיהוי בהגשת כתבי האישום והן בשל הגנה מן הצדק. 2. תמצית העובדות נגד הנאשם הוגשו שני כתבי אישום בגין עבירות שביצע לכאורה בשנת 2004: האחד - פ 74/09 הוגש ביום 14.6.09 ונמחק ביום 2.6.10; והשני - פ 537/08 הוגש ביום 16.9.08, ונמחק ביום 8.6.10; שני כתבי האישום נמחקו בשל אי הופעת הצדדים לדיון ההקראה, ועל פי הוראות סעיף 133 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן- "חסד"פ"). לאחר מחיקת כתבי האישום, הוגשו כתבי האישום מחדש: 74/09 הוגש מחדש ביום 16.6.10 כ- 29817-06-10. ואילו פ 537/08 הוגש מחדש ביום 20.7.10 כ- 33249-07-10. בשני כתבי האישום לא התקיימה הקראה. 3. טענות הצדדים טוען הנאשם כי שני כתבי אישום זהים לכתבי האישום שהוגשו זה מכבר נגדו, ונמחקו בשל אי הופעת המאשימה לדיון ההקראה. משכך, נמנעה מהנאשם אפשרות זיכויו. התנהלות זו מונעת מהמאשימה להגישם בשנית. אף לגופם של דברים, טוען הנאשם כי מדובר בעבירות שנעברו לכאורה בשנת 2004. משנת 2004 ועד עתה לא עשתה המאשימה דבר בעניינם, משכך נפגמה הגנת הנאשם, היות ואין עוד בידיו ראיות היכולות להוביל לזיכויו. מוסיף הנאשם וטוען כי הוא זכאי להגנה מן הצדק. 4. המאשימה טוענת כי יש לדחות את בקשותיו של הנאשם, שכן כתבי האישום בוטלו עוד לפני שהשיב הנאשם לאשמה. על כן ניתן להגיש את כתבי האישום בשנית, על פי שיקול דעת המאשימה. כמו כן הוגשו כתבי האישום בסמוך לאחר שניתנה ההחלטה על מחיקתם. יתר על כן, ביום 21.3.10 נדחו טענות הנאשם בעניין הגנה מן הצדק (פ 74/09, השופטת אורנית אגסי). משכך, אין לשוב ולהידרש לטענות אלו. 5. דיון והכרעה סעיף 133 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן - חוק סדר הדין הפלילי), קובע כי: "לא התייצב התובע במועד שנקבע למשפט אף על פי שהודע לו המועד, ובית המשפט לא ראה לדחות את המשפט למועד אחר, ינהג בית המשפט כאמור בסעיף 94 כאילו חזר בו התובע מהאישום, אולם רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה המתגלית מן העובדות שהודה בהן או שהוכחו, ולגזור את דינו ". סעיף 133 מפנה אל סעיף 94 הקובע כי כאשר טרם ניתנה תשובת הנאשם כתב האישום בטל. במקרה של ביטול כתב האישום, המאשימה רשאית להגיש את כתב האישום מחדש, ויראו את כתב האישום החדש כתיקון של כתב האישום כאמור בסעיף 91 לחסד"פ (י' קדמי סדר הדין בפלילים, חלק שני- הליכים שלאחר הגשת כתב האישום, כרך א' (מהדורה מעודכנת- 2009) ע' 953). 6. אין חולק כי בעניינו נמחקו כתבי האישום לפני שהנאשם השיב לאשמה (ראו החלטה מיום 4.4.11), מה גם שהנאשם עצמו לא התייצב לדיון ההקראה שנקבע ליום 21.4.10 בתיק פ 74/09 (ראו בפרוטוקול הדיון מיום 21.4.10). משכך, ביטולו של כתב האישום על פי הוראות סעיף 133 לחוק סדר הדין הפלילי אינו מונע את הגשתם של כתבי האישום בשנית, ולמעשה יש לראות את כתבי האישום דנן כתיקונם של כתבי האישום שהוגשו קודם לכן. עוד אוסיף כי בענייננו מדובר בהעסקת עובדים זרים ללא היתר כדין בשני מועדים שונים. לא אחת פסק בית הדין הארצי לעבודה כי מדובר בעבירה חמורה, אשר יש להילחם בה ככל האפשר: "לחובתו של המשיב עלינו לציין כי מדובר בעבירה חמורה, במיוחד כאשר העסקת עובדים זרים ללא היתר הופכת להיות בעיה חברתית ומוסרית. העסקת עובדים זרים ללא היתר וללא הפיקוח של החוק ומשרד העבודה והרווחה המבטיח להם תנאי עבודה הוגנים, פוגעת גם בתנאי עבודתם של עובדים מקומיים רבים הצריכים להתחרות בשוק העבודה עם "עבודה זולה". אנו מצווים מכוח עקרונות הדמוקרטיה של מדינת ישראל ומורשת ישראל להעניק יחס הוגן לזר לפיכך, אין להטיל קנס סמלי או נמוך על המעסיק פועלים זרים ללא היתר מבלי שקיימים נימוקים מיוחדים, דבר שאינו קיים במקרה דנן" (ע"פ 1001/01 מדינת ישראל נ' נפתלי ניסים, פד"ע לח 145). קבלת טענות הנאשם, מבלי לברר אם אכן בוצעו העבירות כפי שנטען, חותרת תחת הניסיון למגר תופעה זו ולהביא את הנאשמים, ככל שיוכח כי הנאשם נמנה עליהם, לדין. לפיכך, אף מטעם זה אין לקבל את טענות הנאשם. 6. מוסיף הנאשם וטוען כי יש לבטל את כתבי האישום, שכן מתקיימים בעניינו התנאים לקיומה של הגנה מן הצדק. ביטולו של הליך פלילי בשל הגנה מן הצדק הינו מהלך קיצוני ונדיר, אשר אינו נעשה כדבר שבשגרה (ראו למשל: העז (ב"ש) 50042-10-10 מדינת ישראל נ' סטליט הנדסה בנין ופיתוח בע"מ (19.3.12)). מקובלת עלי טענות המאשימה כי הנאשם לא הוכיח כי עניינו נמנה עם מקרים חריגים וקיצוניים אלה. יתר על כן, בקשת הנאשם למחיקת כתב האישום בשל הגנה מן הצדק נדונה זה מכבר על ידי כב' השופטת אורנית אגסי, אשר קבעה כי אין לקבלה: מחומר הראיות שהיה מונח לפניה עלה כי הנאשם זומן לחקירה ביום 26.7.05 במשרדי התמ"ת, ואף חתם על קבלת ההזמנה. עם זאת, מטעמיו שלו, בחר שלא להתייצב לחקירה. משכך, לא ניתן לטעון כי הנאשם לא ידע על קיומם של הליכים נגדו, וכי ראיותיו אבדו בשל השיהוי הניכר (ראו בסעיף 6 להחלטה). טעמים אלו, יפים אף להחלטה זו. לפיכך נדחית הבקשה. ההקראה הקבועה ליום 23.4.12 תתקיים במועדה. ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים. שיהוימשפט פליליכתב אישום