1. לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה והעברת ההליך לפסים רגילים. 2. ואלה, בקליפת האגוז, העובדות הנחוצות לענייננו: 2.1 ביום 26/7/11 הגישה התובעת תביעה בסדר דין מהיר בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב הפרת הסכם מחודש אפריל 2002 לשיפוץ כללי של בניין הנמצא ברחוב מקלף 14, חיפה (להלן "הנכס" ו-"החוזה", בהתאמה) על דרך אי ביצוע איטום הבניין והגג כנדרש. 2.2 עם העברת התיק לטיפולי ביום 22/1/12 ניתנה הוריה להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם שני הצדדים, תוך 60 יום באורח הדדי כמצוות תקנה 214ט לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן "התקנות"). 2.3 ביום 22/3/12 נעתרתי לבקשת התובעת לארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית, עקב החלפת ייצוג. 2.4 ביום 26/3/12 הגישה הנתבעת תצהירי עדות ראשית מטעמה וביום 15/4/12 הגישה התובעת תצהירי עדות ראשית מטעמה. 2.5 בין לבין, ביום 27/3/12, הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב תביעה והעברת ההליך לפסים רגילים והודעה על הגשת חוות דעת מומחה. התובעת מבקשת לתקן את כתב התביעה על דרך הגדלת סכום התביעה לאור חוות דעת המומחה מטעמה אשר מצא כי הנזק עומד על סכום של 48,518 ₪ ולא סך של 20,300 ₪ כמצויין בכתב התביעה המקורי, כך שסכום התביעה יעמוד על סך של 90,000 ₪. 3. אמנם, בית המשפט ייעתר באורח ליברלי לבקשה לתיקון כתב תביעה מכוח תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן "התקנות"), במטרה לברר ביעילות את השאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין ולאפשר לצדדים להביא את מלוא הראיות והטענות לפני בית המשפט לשם ירידה לחקר האמת (כאמור ב-רע"א 2345/98, דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427).             ברם "זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכל" (ראה: רע"א 2345/98, דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427). כפי שהודגש גם ב-רע"א 3385/08, מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ (2008): "... לא בכל מקרה ירחב הלב ויד הנימה הליבראלית תהא על העליונה. לדידי רכיב מרכזי הוא הוגנות ההליך, המשחק "ההוגן"; יש לבחון אם עשוי צד לרכוש על-ידי התיקון יתרונות דיוניים שויתר עליהם לפני כן מטעמי נוחות, ובכך שינה הצד שכנגד את מצבו. ט"ז. המחבר ש' לוין... מציין... בפרשנות תקנה 92 את מורי הדרך או התמרורים, כלשונו, שהציבה הפסיקה כדי לשקול את האינטרסים הרלבנטיים, והוא מסווגם לשלושה: אינטרס בעל הדין מבקש התיקון להעלאת טענה אמיתית, אינטרס המשיב שיריעת המשפט לא תורחב שלא לצורך, ואינטרס הציבור (ואוסיף - שבית המשפט מייצגו לדידי ביעילות ההליכים); אכן, ככל שהשאלה נשוא ההליך "אמיתית" יותר, כך יגבר האינטרס לאפשר את התיקון. המחבר ד' שוורץ... "מהצד האחד ניצב עקרון תום הלב, שאין כמותו לשקף את כוח התערבותו של בית המשפט ויכולת השלטת הערכים שהוא רואה אותם כראויים למיטב שיפוטו, ומנגד עומדים כללי הדיון האזרחי בשיטת הדיון האדוורסרית ... המשמעות המוצעת לעקרון תום הלב בהקשר של סדרי הדין היא של הגינות דיונית בין בעלי דין יריבים. מבחן העזר המרכזי לבחינת התנהגותם של בעלי הדין יהא: עד כמה התנהגותם משרתת את הצבת הפלוגתאות השנויות באמת במחלוקת ביניהם, מהותן, בירורן וההכרעה בהן". ערכים נאמר כאן; בשעה שנבחנת התנהגות צד בהליך יש להשקיף עליה במבט ערכי. י"ז. כל אלה איפוא שיקולים שצריך שינחונו ככל שהמדובר בתקנה 92, וכמובן יחבור להם תמיד השכל הישר".   (וראה גם: ע"א 3092/90, אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214; רע"א 330/85, אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד טו(2) 556; בש"א (י-ם) 1986/08, עירית ירושלים נ' גירמן בר הנדסה אזרחית בע"מ (2008); בר"ע (ירושלים) 3432/07, עיריית ירושלים נ' איינהורן, פ"ד נב(3) 427; רע"א (ת"א) 1934/08, ביטוח לאומי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (2010); ת.א. (חיפה) 26816-09-09, גזמאוי נ' יונס (2011); ת.א. (ת"א) 2615-07, ורטיגו אקטיב יזמות בע"מ נ' מצפה י.נ.א. בע"מ (2011), על האסמכתאות המצוינות בו); ת.א. (ת"א) 227/05, כהן נ' עירית פתח תקוה (2008); ע"א 189/66, ששון נ' קדמה, פ"ד כ(3) 477; ע"א 615/84, מרקוביץ נ' סתם, פ"ד נב(1) 541; ע"א 579/90, רוזין נ' רוזין, פ"ד מז(3) 738; י. זוסמן "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית (1995) עמוד 350; א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית (2009) עמוד 151 ואילך).   4. ומן הכלל אל הפרט - 4.1 התובעת בחרה לילך באפיק של סדר דין מהיר. פרק טז1 לתקנות הינו הסדר ייחודי שמטרתו, כמובהר בדברי ההסבר: "התאמת מסלול דיוני פשוט ומהיר לתובענות בסכומים נמוכים המהווה, כשלעצמה, יישום של עקרונות הניהול השיפוטי". על כן קבע מתקין התקנות כללים נוקשים וקבועים שמטרתם להבטיח פישוט ההליך ודיון בו ביעילות ובמהירות. כאמור ב-ע"א (ת"א) 1845/06, מוחסן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (2007): "...מטרתו [של התיקון - ב.ש.] היתה לקצר את משך ההתדיינות בתובענות בסכומים נמוכים ולהוזיל את העלות הכרוכה בניהולה, מתוך תפיסה שבתובענות אלה יש חשיבות למשך ההתדיינות ולעלויות הכרוכות בה, לצורך המטרה של עשיית צדק עם בעלי הדין... קביעת סדר דין מהיר לתובענות בסכומים נמוכים, הינה יישום של עקרונות הניהול השיפוטי, לצד ניסיון ליצור כללים פשוטים, ברורים ואחידים, שלא יחייבו הפעלה נרחבת ומורכבת של שיקול דעת ולא יהווה כשלעצמם מקור לשאלות משפטיות ולבירור משפטי". (וראה גם: בר"ע 1577/02, מודיעין אזרחי בע"מ נ' בעדש (2003); ת.א. (ירושלים) 16682/01, צדוק נריה-השכרת רכב נ' יהוד דנה (2002); ת.א. (ירושלים) 6992/03, הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית ירושלים (2004); ד"מ (ת"א 3075/04, אליעזר נ' מרגלית (2005) ביחס למקבילתה; וכן א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה עשירית, התשס"ט-2009 עמוד 426 ואילך, 430). בהתאמה, קבע מתקין התקנות כי על בעלי הדין להכין את התובענה כדבעי לפני תחילת הדיון על ידי הגשת כתבי טענות בצירוף תצהירים ומכלול המסמכים הרלבנטיים על מנת לאפשר לבית המשפט לקיים דיון יעיל ומהיר. 4.2 אם וככל שסברה התובעת כי האפיק של סדר דין מהיר אינו מתאים לתביעה, שומה היה עליה לכלכל את צעדיה בהתאמה. כך גם לא היתה כל מניעה כי התובעת תפנה לקבלת חוות דעת מומחה ערב הגשת התביעה. כך גם אם וככל שסברה התובעת שהנזק טרם התגבש שומה היה עליה להמתין בטרם הגשת התביעה. ודוק: החלפת ייצוג אינו בבחינת טעם מיוחד. 4.3 הדברים אמורים במיוחד בשים לב לכך שבחירה זו של התובעת הובילה לכך שבשלב זה כבר הוגשו כל התצהירים מטעם הנתבעת - לכתב ההגנה צורף תצהיר כמצוות התקנות וביום 26/3/12 הוגשו כאמור, תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעת. 4.4 זאת ועוד. תקנה 136 לתקנות מאפשרת תיקון כתב תביעה לאור חוות דעת מומחה בית המשפט ולא תיקון כתב תביעה לאור כל חוות דעת (ראה: למשל ב-בר"ע (חיפה) 731/06, חישולי כרמל בע"מ נ' קריאף (2006)). הדברים אמורים במיוחד, מקום בו עסקינן בהליך בסדר דין מהיר. ודוק: קיימת לכאורה סתירה בין הנטען בתצהיר התומך בבקשה לבין הנטען בחוות הדעת וחוות הדעת שצורפה לבקשה (עמוד 5) אינה תואמת לכאורה את חוות הדעת שהוגשה יחד עם התצהירים (ראה עמוד 6). 4.5 לא נעלם מעיני כי הטענה, הגם כללית, לליקוי באיטום הופיעה בכתב התביעה, אלא שבכתב התביעה בחרה התובעת לאמוד רכיב זה של ביצוע עבודות תיקון התקרה על סך של 20,300 ₪ ואילו בשלב זה נטען לשני מוקדים ולנזק בסך של 48,518 ₪. וכאמור, היה על התובעת לבחון את הדברים עוד בטרם הגשת כתב התביעה ודומה כי אכן הדברים נבחנו על ידה בשים לב לסכום הנזק הנטען בכתב התביעה. 4.6 כל השיקולים מובילים, אם כן, למסקנה שדין הבקשה היה להידחות. יחד עם זאת, בבואי לשקול שיקולים מערכתיים, מצאתי להיעתר לבקשה על אף מורת הרוח נוכח התנהלות התובעת כאשר האיזון הנאות והמידתי בין האינטרסים של כל הצדדים ימצא בהתניית תנאים ובכלל זה חיוב התובעת בתשלום הוצאות משפט הן לנתבעת והן לאוצר המדינה. תנאים שיהיה בהם כדי להקטין את העוול שנגרם לנתבעת כתוצאה מהתיקון (והשווה: בש"א (באר-שבע) 4944/07, פ.ש. נ' החברה המרכזית לייצוא משקאות קלים בע"מ (2005); ת.א. (חיפה) 455/08, תדיר - גן (מוצרים מדוייקים) 1993 בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (2012)). 4.7 לפיכך, בשיקלול האינטרסים ה'מתגוששים בזירה' במקרה דא כמו גם התנהלות התובעת - נמצא כי יש להיעתר לבקשה בכפוף לשניים: האחד, תשלום הוצאות משפט הן לטובת הנתבעת והן לטובת אוצר המדינה; והשני, מתן אפשרות לנתבעת להשלים תצהירי עדות ראשית מטעמה, לרבות חוות דעת. 5. סוף דבר - 5.1 דין הבקשה להתקבל, בתנאים. 5.2 התובעת תשלם תוך 30 יום מהיום הוצאות משפט לנתבעת בסך של 2,500 ₪ וכן הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 2,500 ₪ ואישור על כך יומצא לתיק בית המשפט תוך 35 יום מהיום. 5.3 בכפוף לתנאים הנקובים לעיל בסעיף 5.2 - התובעת תמציא כתב תביעה מתוקן לתיק בית המשפט ולצד שכנגד ותשלם הפרשי אגרה תוך 15 יום לאחר מכן, ובהתאמה, התביעה תועבר לפסים רגילים. 5.4 הנתבעת תהיה רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן מטעמה תוך 30 יום לאחר מכן. כמו כן, הנתבעת תהיה רשאית להגיש תצהירי עדות ראשית משלימים מטעמה, לרבות חוות דעת, תוך 90 יום לאחר מכן . 5.5 התיק יובא לעיוני עם קבלת ההודעות/התצהירים ולא יאוחר מיום 25/11/12. המזכירות תמציא עותק לצדדים. ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ב, 17 מאי 2012, בהעדר הצדדים. סדר דין מהיר