דקירה - מעצר בית

החלטה נגד המבקש ואחיו, ויקטור, הוגש לבית משפט זה כתב אישום ובו מיוחסות להם עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות ונשיאת סכין שלא כדין. העובדות העומדות בבסיס כתב האישום הן כדלהלן: ביום 27/1/2006 התארח המבקש בביתו של אחד, שם התכנסה חבורה של צעירים. החבורה שתתה משקה אלכוהולי וצפתה בטלויזיה. בשלב מסוים התפתח דין ודברים בין המבקש לאחד הנוכחים שבמהלכו, כך נראה, נפגע המבקש מדברים שהוטחו כלפיו. הוא עזב הדירה תוך "הבטחה" כי ישוב. בשעה מאוחרת יותר חזר המבקש למקום בלווית אחיו, ויקטור. על פי הנטען בכתב האישום ויקטור היה מצויד בסכין מטבח ארוכה, ואילו המבקש במוט ברזל באורך של כ-25 ס"מ. השניים נכנסו לדירה ושם, כך נטען, פגע המבקש עם מוט הברזל באוזנו של אחד הנוכחים, ליאוניד, ואילו ויקטור דקר אותו באמצעות הסכין באזור הגב התחתון. ליאוניד נזקק לטיפול רפואי שם נתפרו פצעיו שהיו שטחיים למדי. הוא לא אושפז ושוחרר מבית החולים בתום הטיפול האמור. בגין המעשים הללו יוחסו לשניים העבירות שתוארו לעיל. עם הגשתו של כתב האישום ביקשה המאשימה - משיבה להורות על מעצרם של השניים עד תום ההליכים המשפטיים. במהלך הדיון בענינם הוריתי על קבלת תסקירי מעצר אודותיהם ואלה אכן הוגשו. משלב זה ואילך נפרדו דרכיהם של השניים. גבי ויקטור הושג הסדר טיעון בינו לבין המאשימה שבגדרו תוקן כתב האישום כנגדו, כך שהעבירה של חבלה חמורה נמחקה מכתב האישום, נעשה בו תיקון בפרק העובדות, שאינו מעניננו, והוא, ויקטור, הודה בשאר המעשים והעובדות. במסגרת הסדר זה הוסכם בין בעלי הדין על שחרורו של ויקטור לחלופת מעצר בתנאי "מעצר בית" מלאים. אשר לענינו של המבקש. בראשית הדרך הומצא לגביו תסקיר מעצר מאת שירות המבחן. קצין המבחן לא המליץ על שחרורו לחלופת מעצר הן בשל סיבות שהיו קשורות במבקש אך בעיקר משום שחלופת המעצר שהוצעה לא נראתה לו. בין כה וכה הסתבר כי המבקש הינו עריק מצה"ל הצפוי לעמוד למשפט שם. על דעת בעלי הדין הוסכם כי המבקש יעצר ויועבר לשלטונות הצבא על מנת שיתן הדין על עריקתו תוך שנקבע כי לאחר ריצוי עונשו במסגרת הצבא, יהיה רשאי המבקש לקיים עיון חוזר בסוגיית מעצרו וזאת אנו עושים כאן לאחר שהוא שוחרר מהמחבוש בצבא ובמסגרת זו, הוגש לבקשת בית המשפט, תסקיר מעצר משלים אודות המבקש ונשמעו טענות ב"כ בעלי הדין. ב"כ המבקש עותר לשחרר את המבקש לחלופת מעצר שמבוססת על "מעצר בית" ומנגד מבקשת ב"כ המשיבה להותיר את המבקש במעצר עד תום ההליכים המשפט כנגדו. לאחר שבחנתי את תיק החקירה, נימוקי הצדדים וכלל נסיבות הענין, להלן החלטתי. עיון בתיק החקירה מגלה כי בידי המשיבה תשתית ראייתית לכאורית ראויה לביסוס האישומים נגד המבקש, כמו נגד אחיו, ויקטור. למעשה ב"כ המבקש לא חלק על עובדה זו. השאלה העיקרית הטעונה כאן הכרעה, ענינה, האם יש הכרח במעצרו של המבקש עד תום משפטו או שמא ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך המוצעת של חלופת מעצר בתנאי "מעצר בית" מלאים. לאחר בחינת כלל נסיבות הענין מסקנתי ביחס לשאלה האחרונה הינה חיובית. המבקש הינו צעיר בן 20 שנה ונעדר עבר פלילי. ככל שהדבר נוגע להשלכה שיש למעשיו על מסוכנותו העתידית אינני רואה עילה אמיתית להבחין בינו לבין אחיו, ויקטור, שלגביו הסכימה המשיבה להסתפק בחלופת מעצר. בתסקיר המעצר הראשון שהוגש אודות המבקש לא המליץ קצין המבחן על שחרורו ממעצר אלא שיותר מאשר הדבר היה נעוץ במבקש או בתכונותיו נבעה ההסתייגות מנקודת תורפה שנמצאה ביכולתה של המפקחת המוצעת להשגיח על המבקש. בתסקיר המעודכן נמצא מענה לקושי זה, לדעת קצין המבחן, ועתה הוא ממליץ על החלופה. במה דברים אמורים? על פי החלופה המוצעת ישהה המבקש בבית הוריה של חברתו. בתחילה הוצע כי אמהּ של החברה היא שתשגיח אחר המבקש אלא כיוון שהיא היתה לאחר לידה סבר קצין המבחן כי המפקחת המוצעת לא תהיה פנויה להשגיח עליו. בינתיים התגייס ל"משימה" גם בעלה והביע נכונות לקחת חלק במלאכת הפיקוח. פתרון זה נראה לשירות המבחן מה עוד שהשניים הסכימו להרחיק מביתם כל משקה אלכוהולי. שירות המבחן אף המליץ להעמיד את המבקש בתקופת השחרור תחת פיקוחו למשך ששה חודשים. מסקנתי מכל המקובץ הינה כי בענינו של המבקש ניתן להסתפק בחלופת מעצר ברוח המלצתו של שירות המבחן. אני מורה איפוא על שחרורו של המבקש כאשר בתקופה זו ועד סיום משפטו הוא ישהה ב"תנאי מעצר" מלאים בביתם של ה"ה נטליה ואדוארד שוורץ ברחוב דליה 4 בנצרת עילית. בני הזוג שוורץ ישמשו כמפקחים אחר מעשיו ותנועותיו של המבקש ויהיה עליהם לדווח לאלתר למשטרה על כל הפרה מצידו של המבקש את תנאי השחרור. על כל אחד מהמפקחים לחתום על ערבות צד ג' בסך 25,000 ₪ כבטוחה למילוי התחייבותו. המשיב מצידו יחתום על התחייבות עצמית בסך 50,000 ₪ כערובה למילוי תנאי השחרור. כמו כן אני מורה על הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד המשיב וכן נקבע שעליו להפקיד את דרכונו, אם יש בידו כזה, בבית המשפט. אני מורה על העמדתו של המבקש תחת פיקוחו של קצין מבחן למשך ששה חודשים כאשר בתקופה זו ישתתף המבקש בתכנית של מפוקחי מעצר שמקיים השירות במשרדו בעפולה, במועדים וזמנים כפי שיקבע השירות. המבקש יהיה רשאי לצאת את מקום שהותו לצורך הופעה בבית המשפט או לצורך נטילת חלק בתכנית של שירות המבחן וזאת על פי הזמנתו של האחרון ועל ידי מתן הודעה מוקדמת של 24 שעות לפחות, לתחנת המשטרה בנצרת עילית ולפרקליטות מחוז צפון. כל יציאה כזו תהיה בליווי אחד המפקחים. בשולי החלטתי אציין כי לא נעלמה מעיני העובדה שלפיה המבקש בהיותו חייל בצה"ל חייב לכאורה לחזור למקום שירותו אלא שכאן קיבלתי את הסברו של הסניגור כי שלטונות הצבא הקפיאו או השהו את מהלך שרותו הצבאי של המבקש עד שיסתיימו ההליכים המשפטיים כנגדו. מעצרמשפט פלילידקירהמעצר בית