ביטול הסדר דיוני - היתר להגיש ראיה נוספת

1. הערעור המונח בפני הוא על החלטתו של כב' הרשם בן שלו מיום 01/05/12 לפיה התיר הרשם להגיש ראייה נוספת והורה על ביטול הסדר דיוני שהושג בין הצדדים ביום 9/11/10 וניתן לו תוקף של החלטה ע"י כב' הרשם נ' פלקס. 2. כב' הרשם בן שלו התיר למשיב להגיש ראייה נוספת , חוזה שכירות הנחזה להיות חתום ע"י המערער (נספח ב' לבקשה לצירוף ראייה שצורף כנספח ג' לערעור, להלן-"המסמך הנוסף") על מנת שיוצג בפני מומחה כתב יד מר בצלאלי שמונה כמומחה מטעם בית המשפט (להלן-"המומחה"). לטענת המשיב, על המסמך הנוסף מצויה לכאורה חתימתו של המערער שמלמדת כי האישור שהועבר לבדיקתו של המומחה לפי ההסדר הדיוני (נספח א' לנספח ג' לערעור, להלן-"האישור") נחתם על ידי המערער ולא ע"י אשתו כנטען בראשונה ע"י המשיב. המשיב טען כי המסמך הנוסף הגיע לידיו רק ביום 13/02/12 והוא נחוץ להשלמת הבדיקה ע"י המומחה בשאלת זיוף האישור כנטען ע"י המערער כנגדו. בנוסף טען המשיב בתצהירו שהוגש בתמיכה לבקשה לצירוף ראייה, כי לאור גילו המבוגר, עלה בידי המערער ואשתו לבלבל אותו בעת מתן האישור בהיותו סבור כי אשתו של המערער חתמה עליו וכיום, הוא סבור כי יש במסמך הנוסף כדי להוכיח שהמערער חתום עליו. 3. המערער טוען כי המשיב, עושה כל אשר לאל ידו כדי לעכב את ההליך ומכביד על ניהולו באי קיום החלטות במועד בין השאר בנוגע לשכרו של המומחה ובהעלאת טענה חדשה במפתיע כיום לפיה המערער, חתם על האישור שבראותו במהלך בדיקת המומחה כי גרסתו לפיה אשת המערער חתומה על האישור, עומדת להישלל בחוות הדעת. 4. לטענת המערער, אין לסטות מהסדר דיוני בהיותו חוזה לכל דבר ועניין. אם לא יכובדו הסכמים המקבלים את אישורו של בית המשפט, יהיה בכך משום מתן גושפנקא לאי כיבוד הסכמים. "האמת הפורמאלית" צריך שתגבר על "האמת המהותית". לפיכך, אי כיבוד ההסכם הדיוני יש בו משום ויתור על האמת הפורמאלית המחייבת לפי ההלכה הפסוקה. רשות לחזרה מהסכם דיוני, יכול שתינתן היכן שקיימים נימוקים כבדי משקל המצדיקים זאת . לאור גרסתו של המשיב לפיה כתב היד על האישור הוא של אשתו של המערער וההסכם הדיוני שהושג בהתאם לכך טעה הרשם במתן רשות להבאת ראייה נוספת למומחה ואין טעם המצדיק זאת. 5. המשיב טען מנגד במסגרת הבקשה להוספת ראייה, כי התברר לו בדיעבד כי בשל הסחת דעתו בעת עריכת האישור לפני למעלה מ- 10 שנים , הוא סבר כי אשת המערער חתמה על האישור ולא עלה בידו להבחין במדויק בזהותו של החותם (סעיף 5 לתצהירו בתמיכה לבקשה להוספת ראיה). בנוסף טען, כי בחינת האפשרות לפיה המערער ולא אשתו חתמו על המסמך, יורדת לשורשה של המחלוקת ולפיכך, יש לבכר את בירור האמת על פני ההסדר הדיוני, בהצגת המסמך הנוסף בפני המומחה הואיל וחתימתו של המערער, דומה להפליא לחתימה על גבי האישור. על טענותיו אלו, חזר המשיב בתשובתו לערעור. דיון ומסקנות: 6. המערער טען כי האישור הוא אישור מזויף וכפי שעולה מפרוטוקול הדיון מיום 9.11.10 המשיב הכחיש את דבר הזיוף וטען כי אשתו של המערער, ששמה נמסר ע"י המערער באותו דיון הגב' סיגל אנקאווה, היא החתומה על האישור. הצדדים הסכימו בדיון כי האישור "יופנה לבדיקת מומחה לכתב יד על פי מינוי של בית המשפט. ככל שיהיה בידי המומחה לקבוע ממצא כי על פי הערכתו המסמך אכן נכתב ונחתם עם הגב' אנקאווה תידחה התביעה וככל שעל פי הערכת המומחה המסמך לא נכתב ו/או לא נחתם ע"י הגב' אנקאווה תידחה ההתנגדות לבצוע שטר והבקשה להארכת המועד. בית המשפט יקבע אף את ההוצאות. היה ולא יעלה בידי המומחה להעריך האם הגב' אנקאווה ערכה ו/או חתמה על המסמך כאמור, יידון בית המשפט בבקשות להארכת המועד וככל שתתקבל, בהתנגדות לבצוע שטר לגופה". 7. בהתנגדות לבצוע שטר ובבקשה להארכת מועד נטען כי המשיב שילם במזומן את התשלום בגין השרות שניתן לו במוסך וניתן לו אישור על בצוע התשלום בחתימת אשתו של המערער. לשיטתו, הוסכם בעל פה, כי השיק אותו הוא נתן למערער עם הכנסת רכבו למוסך, יוחזר לו עם שובו של המערער מחו"ל. 8. ההסכמה הדיונית, נטועה אמנם בגרסתו של המשיב לפיה אשת המערער חתומה על האישור. למרות זאת, עיקרה של המחלוקת שבגינה הועבר האישור לבדיקתו של המומחה , היא בשאלת האוטנטיות של האישור או שמא הוא מסמך מזוייף כנטען ע"י המערער. 9. ההסדר הדיוני , נועד לבחון אם יש באישור כדי לתמוך בגרסת המשיב לפיה בוצע תשלום במזומן, בבדיקת החתימות עליו. צודק המערער כי ההוראות למומחה בנוגע לבדיקה ניתנו בהתאם לגרסתו של המשיב ולפיכך, נבדקה חתימת אשתו של המערער. למרות זאת, אין להתעלם מטענת המערער לפיה האישור זויף ולפיכך קיים חוב וכי דין ההתנגדות להידחות עקב כך לדידו, אם תינתן ארכה לדון בה. בהתאם לכך, שאלת הזיוף היא שהביאה למינוי מומחה שכן בידי המשיב מצוי מסמך אשר הוא טוען להיות מסמך אמיתי לכאורה, שניתן לו להוכחת בצוע התשלום במזומן. בע"א 595/78 ג'רמן בלדרמן נ' זכי אורנשטיין ואח', ניתן ביום 18/11/80 נקבע בנוגע לסטייה מהסדר דיוני עליו הוסכם בין הצדדים להליך: " ההסכם שעליו מדובר , היה בדבר דרכי הדיון בבית המשפט , ואם כי רשאים בדרך כלל בעלי הדין להסכים על דרך הדיון בעניינים אזרחיים, הרי כל הסכם כזה מטבעו נתון לפיקוחו ולביקורתו של בית המשפט בפניו מתבררת התביעה.אותו בית משפט רשאי להרשות לצד לחזור בו מההסכם , אם קיים טעם לכך. גם אם על הסכם מעין זה חל חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973, הרי תחולת אותו חוק יכולה להיות מבוססת אך ורק על הוראת סעיף 61 (ב) שבו נאמר שהוראות החוק ...יחולו, ככל שהדבר מתאים לעניין בשינוים המחויבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה". אחד "השינויים המחויבים" מטיבו ומטבעו של הסכם על דרכי הדיון הוא, כי ניתן לשחרר צד מהסכם כזה ברשות בית המשפט" (עוד ראו: ע"א 4384/90 ואתורי נ' בי"ח לניאדו, פד"י נא (2) 171, 188-189; בר"ע (י-ם) 715/03 ואקנין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ ,). 10. בהתאם לטענותיו של המשיב בהתנגדות וטענותיו של המערער בנוגע לזיוף של האישור והרלוונטית של הבדיקה, גם זו המורחבת לשאלת קיומו של חוב , היה טעם ראוי ומספיק למתן רשות לסטייה מההסדר הדיוני בהתחשב גם בשלב הדיוני בו מצוי הדיון בפני הרשם. נתנה גם למערער הרשות להודיע אם הוא מבקש לאור ההחלטה לפיה תוגש ראייה נוספת, לבטל כליל את ההסדר הדיוני או שניתנת הסכמתו להרחיבו ולשנות מההוראות למומחה לפיו (בסיפא של סעיף 8 ובסעיף 9 להחלטה). בכך, נשמרה זכותו של המערער לטעון את טענותיו כנגד גרסת המשיב ובשאלת מהימנותו, במסגרת הדיון בפני כב' הרשם אם תינתן לו ארכה להגשת ההתנגדות ונשמרה גם זכותו בנוגע לפסיקת הוצאות לטובתו עקב הוספת הראייה. "לעולם אין לשכוח כי סדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק.... העיניים צריכות להישאר נשואות תמיד אל המטרה של כל משפט והיא - עשיית משפט צדק בין הצדדים על יסוד בירור הוגן והולם של גוף העניינים האמיתיים השנויים במחלוקת ביניהם". ( ע"א 189/66 ששון נ. קדמה בע"מ , פד"י כ (3) 477, 479-480 ובספרו של ש' לוין , תורת הפרוצדורה האזרחית, במבוא לספר). בקביעותיו של הרשם, נעשה איזון ראוי בין זכויות הצדדים להליך הוגן ולצורך בבירור האמת והתחשבות בתוצאות ההחלטה, הן בשאלת האפשרות לביטול ההסכם הדיוני והן לשאלת ההוצאות, שיילקחו בחשבון ע"י הרשם כאמור בהחלטתו. 11. לפיכך , אין לשנות מההחלטה ודין הערעור להידחות. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות. עותק יישלח לצדדים. ניתן היום, י"א תמוז תשע"ב, 01 יולי 2012, בהעדר הצדדים. הוספת ראיותהסדר דיוני