החלטה העורר נעצר ביום 09/04/08 בחשד למעורבות בעבירות ביטחוניות, וביום 15/04/08 החליט בימ"ש קמא להאריך את מעצרו ב-22 יום. מכאן הערר שבפני. יש לציין כי הערר הוגש שבוע לאחר מתן ההחלטה, ביום 22/04/08. לטענת הסנגור, טעה בימ"ש קמא כאשר האריך את המעצר לתקופה כה ממושכת, מבלי שהייתה לכך הצדקה. לעומת זאת, התובע טוען כי אין להתערב בהחלטת בימ"ש קמא. שקלתי את טיעוני הצדדים, ועיינתי בחומר החקירה, ובכלל זה חומר חסוי עדכני מהיום, אודות ההתפתחויות בחקירה. ביקשתי מהתובע השלמות לגבי פרטים אחדים באשר לתוכנית החקירה, ואכן לאחר הדיון ערך התובע בירור משלים מול גורמי החקירה, ונמסר לי המידע שביקשתי. לאחר שעיינתי בחומר החקירה, שוכנעתי כי יש בו כדי לבסס חשד סביר נגד העורר ולקשור אותו לחשדות המיוחסים לו, ועיקרם מעורבות בפעילות חמורה נגד ביטחון המדינה. נוכח חומרת החשדות, קיים אינטרס ציבורי מובהק לאפשר לגורמי החקירה למצות את החקירה עד תום. מדובר בחקירה מורכבת, ולאחר שעיינתי בהשלמות שנמסרו לי, שוכנעתי גם בקיומם של צרכי חקירה, אשר מצדיקים בשלב זה את המשך מעצרו של העורר, לאותו פרק זמן שנקבע בהחלטת בימ"ש קמא. עם זאת, אני מבקש להדגיש כי בחינת צרכי החקירה נעשתה היום, בהתאם לפרטים העדכניים שנמסרו לי היום. לכן, אף שאני סבור כי מלכתחילה ראוי היה להאריך את המעצר לפרק זמן קצר יותר, בחינת צרכי החקירה היום הובילה אותי למסקנה שאליה הגעתי לעיל, ולתוצאה של דחיית הערר. נוכח האמור, הערר נדחה. הארכת מעצרמעצר