בפני בקשה לשקול מחדש את בקשת הצדדים מיום 11.1.12, להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המבקש, וכן בקשה דחופה למתן רשות לצרף מסמכים כראיה ובקשה לקיים דיון הוכחות ודחיית מועד להגשת סיכומים. בקשה זו היא על אף שבקשה בעל פה נדחתה בדיון (החלטה מיום 16.1.12). הבקשה המקורית הוגשה לפני מועד ההוכחות שנקבע ליום 16/1/12. ב"כ המשיב/תובע מתנגדת לבקשה, כעולה מעמדתה בסיכומים שהוגשו. תיק זה הוגש במקור כבקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל. התביעה היא של בנק כנגד ערב לחובו של החייב נובופולצב רומן, לגבי הלוואה על סך של 25,000 ₪ שניתנה ביום 23.5.03. לכתב התביעה צורף כתב ההתחייבות והערבות, עליהם חתומים, לפי הנטען, החייב העיקרי והנתבע. כן צורף העתק גילוי מידע לערב יחיד או מוגן. בכתב התביעה ישנם נתונים ואסמכתאות לכך שהוגשה תביעה נגד החייב העיקרי וכי ניתן פסק דין, וביום 18.11.10 הוגשה בקשה למיצוי הליכים שאושרה ביום 25.11.10. צורפו אסמכתאות לכך. בסעיף 8 צויין, כי ב-25.7.10 שילם ערב נוסף בשם קוזלוב אנטון את חלקו בערבות והופטר. לפיכך, יתרת ההלוואה עומדת על 15,863 ₪ וחלקו של הנתבע 50%. סכום התביעה הוא 7,932 ₪. התיק הועבר לבית המשפט ביום 11.4.11. ב-11.4.11 הוגשה התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב וכן בקשה לסילוק תובענה/בקשה על הסף. ביום 6.6.11, ניתנה רשות להתגונן וכן ניתן אישור להגיש כתב הגנה תוך 30 יום מיום מתן ההחלטה. נקבע גם כי בהעדר הגשת כתב הגנה במועד, התצהיר שהוגש לבקשה ישמש ככתב הגנה בתיק (החלטת כב' הרשם נדין מורני מיום 6.6.11, בית משפט השלום בקריות). כתב הגנה לא הוגש במועד. ביום 28.7.11, הוגשה בקשה ע"י ב"כ המבקש/הנתבע, להאריך את המועד להגיש כתב הגנה עד ליום 31.9.11. על פי הבקשה ההחלטה מיום 6.6.11, הומצאה לב"כ המבקש/הנתבע ביום 16.6.11. לוח הזמנים שקבע כב' הרשם היה 30 יום מיום 6.6.11, ואין הסבר בבקשה מדוע הבקשה להארכת המועד הוגשה רק ביום 28.7.11. ההסבר שניתן לבקשה להארכת מועד, היה עיכוב בהמצאת מסמכים נדרשים להכנת כתב הגנה. נטען, כי הם הומצאו רק ב-21.7.11. ביום 28.7.11, הודיעו ב"כ התובע על הסכמתם לארכה (בקשה מס' 6). כתב ההגנה הוגש ביום 27.9.11. ממועד הגשת כתב ההגנה, נמנה לוח הזמנים להגשת תצהירי עדים (תקנה 214ט' לתקסד"א). ב"כ התובע הגישו תצהיר עדות ראשית ביום 1.11.11. הבקשה שבפני שהוגשה ביום 17.1.11, מפנה לבקשה מיום 11.1.12. ביום 11.1.12, הוגשה בקשה בהסכמה לדחיית מועד דיון, כאשר בכותרת כתוב: "בקשה בהסכמה לדחיית מועד הדיון והגשת תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע". הבקשה חתומה ע"י שני ב"כ הצדדים. העתירה בבקשה היא הבאה: "בית המשפט הנכבד מתבקש להיעתר לבקשה למבוקש בכותרת בקשה זו מהנימוקים שלהלן." בסעיף 1 לנימוקים, צוין שרק בתחילת ינואר הסתיים הליך גילוי המסמכים וטרם הוגש תצהיר עדות ראית מטעם הנתבע ונדרש זמן נוסף להכנת תצהיר. בסעיף 3 צוין, כי לפיכך בית המשפט מתבקש להאריך את המועד להגשת תצהיר עדות ראשית של הנתבע עד ליום 31.1.12 ולדחות את הדיון הקבוע ליום 16.1.12 למועד מאוחר יותר, תוך ציון מועדים מתואמים בין ב"כ הצדדים. מועד הדיון נקבע ביום 25.7.11 ונשלח לב"כ המבקש/נתבע ביום 27.7.11. התביעה מתנהלת בסדר דין מהיר לאור סכום התביעה ומשמע, שסדרי הדין הם על פי פרק ט"ז1 לתקסד"א. ההנמקה של ב"כ המבקש/נתבע היא, כי המסמכים שצורפו ע"י המשיב/תובע בכתבי טענותיו, רשימת המסמכים והאמור בתצהירי עדות ראשית מטעמו, לא אפשרו למבקש הגנה סבירה מהטעם שהמשיב לא חשף שורה של מסמכים הנדרשים למבקש, כאמור בתקנות 214ג', 214ח' ו-214ט' (סעיף 2 להנמקה). בפרט, לא צורף תדפיס של תנועות בחשבון. כמו כן נטען, כי כתב התביעה איננו מפורט מספיק ולכן המבקש פנה למשיב והוסכם כי כל החסרים יושלמו, ורק לאחר מכן המבקש יגיש תצהיר גילוי מסמכים. נטען, כי המסמכים שלטענת המשיב נוגעים לעניין, הועברו רק בתחילת חודש ינואר 2012 ולפיכך, לא ניתן היה להגיש תצהירי עדות ראשית תוך 45 ימים מיום 27.9.11. הטיעון שביסס את הבקשה מסוף יולי 2011 להארכת מועד להגשת כתב הגנה, הוא הטיעון של החסר במסמכים. ההסדר של מחוקק המשנה לגבי סדר דין מהיר הוא שאין הליך של גילוי לפי הוראות פרק ט' לתקסד"א. ההוראה היא שבעל הדין יצרף רשימה של מסמכים הנוגעים לעניין הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו, ואם המסמך מצוי ברשות צד יצורף לכתב הטענות, ואם הוא איננו מצוי ברשותו, יצוין הדבר בתצהיר בידי מי למיטב ידיעת הצד המסמך מצוי. מכל פרק ט' לתקסד"א, נכללו ההסדרים הבאים: הודעה על הודיה (תקנה 102); דרישה להודות בעובדה או במסמך (תקנה 103); טענת חיסיון (תקשנה 119). לגבי בעל דין שלא מצרף מסמך נקבע כי תחול תקנה 114א' לתקסד"א, דהיינו חסימת בעל הדין מהגשת המסמך כראיה בתובענה, בכפוף להסדרים המופיעים בתקנה. לאור סכום התביעה, התיק נקבע במישרין לשמיעת ראיות. עיון בהתנגדות שהוגשה ביום 11.4.11 מלמד, כי הועלתה טענה לסילוק התובענה על הסף, כי לא נשלחה התראה; לא התקיימו התנאים להגשת בקשה לתביעה על סכום קצוב; לא הוגש חוזה או התחייבות מפורשים, אבל כתב ההתחייבות והערבות להחזרת הלוואה וכן המסמך לגילוי מידע לערב יחיד או מוגן, לא חתומים ע"י הנתבע (סעיף 2(ד) לתצהיר התומך בהתנגדות). בסעיף 9 הוסכם כי לכתב התביעה צורף צו פורמאלי מיום 25.11.10, אך נטען, כי הוא ניתן שלא כדין. בתצהיר אין התייחסות למסמכים חסרים. הבקשה חוזרת על האמור בהתנגדות. כתב ההגנה שהוגש ב-27.9.11, מפורט והאמור בו אומת בתצהיר לפי תקנה 214ג' ומהווה תצהיר העדות הראשית של הנתבע. לתצהיר צורפו שורה של מסמכים ואסמכתאות. להזכיר, שהדחייה של המועד של הגשת כתב ההגנה, נועד על מנת להשיג את המסמכים החסרים. ההסדר המשפטי בסדר דין מהיר הוא, שבתום 45 יום מהגשת כתב בי-דין האחרון, ניתנת אפשרות להגיש תצהירי עדים (תקנה 214ט (א) לתקסד"א). הנתבע איננו עד אלא בעל דין, אשר לגביו נדרש בעל הדין לאמת את העובדות שבכתב הטענות ולצרף לכתב טענותיו גם חוות דעת ואסמכתאות משפטיות (תקנה 214ג' לתקסד"א). הבקשה המקורית מ-11.1.12, הוגשה באיחור ניכר. כאמור, תקנה 214ט' מתייחסת לתצהירי עדים והבקשה של המבקש, מלכתחילה, וגם לאחר מועד הדיון בהוכחות היא, להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו. כמו כן, עותר המבקש בבקשה זו גם לצרף מסמכים כראיה, על אף שהמקום לצרף את המסמכים הוא לתצהיר התומך בכתב הטענות, על פי תקנה 214ג', כפי שהנתבע אכן עשה. גם אם אקבל את העמדה שבעל דין עדיין רשאי להגיש תצהיר עדות ראשית לאחר הגשת תצהיר לפי תקנה 214ג', המועד חלף ביום 1.11.11. לא מצאתי בסיס לארכה להגשת תצהיר ע"י הנתבע לאחר קבלת תצהיר התובע. מעבר לנדרש, גם אילו החלתי על סדר דין זה את סדר הדין הרגיל, שבו נתבע מגיש את ראיותיו לאחר התובע, הבקשה הוגשה באיחור ניכר העולה על חודשיים ויותר. ההסבר שניתן לבקשה מיום 17.1.12, הוא כי הצדדים הסכימו לבקשה להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית וכן כי המשיב המציא את המסמכים החסרים רק בראשית ינואר 2012. הבקשה המקורית מיום 11.1.12, היא בקשה בהסכמה לדחיית מועד הדיון, כי טרם הוגש תצהיר עדות ראשית של הנתבע. אין בבקשה המקורית הסכמה להארכת המועד להגשת תצהיר עדות ראשית לפי הניסוח המונח בפני. הסוגיה הועלתה בפניי בפתח הדיון ביום 16.1.12, ונתתי החלטה במקום, וקבעתי ששני התצהירים של הנתבע - התצהיר התומך בהתנגדות והתצהיר התומך בכתב ההגנה - ישמשו כתצהיר עדות ראשית של הנתבע. בסיכומי ב"כ התובע/משיב, ישנה התייחסות גם לבקשה מיום 17.1.12. ב"כ התובע הודיעה שהיא מתנגדת לבקשה, והיא מוסיפה, כי: "הסכמת ב"כ התובע להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית הייתה במידה ויוגש טרם מועד דיון ההוכחות". ב"כ התובע הודיעה כי איננה מסכימה בדיעבד, להגשת תצהיר עדות ראשית ומסמכים. סדר הדין המהיר קובע מגבלות על בעלי הדין, ואחת המגבלות הרלבנטיות לתיק זה הוא העדר הליך של גילוי ועיון במסמכים. מחוקק המשנה נתן לכך מענה, כאמור בתקנה 214ח(ג). ב"כ המבקש לא עשתה שימוש בכלים שעמדו לרשותה, לפי האמור בתקנה 214ח(ג). מגבלה נוספת בסדר הדין המהיר, היא לוחות זמנים שנועדו לסיים שמיעת התיק תוך פרק זמן קצר, ולמגבלה זו גם מצטרף הקושי של הגשת תצהירי עדים במקביל. בבקשה יש פירוט הסוג של מסמכים שהתקבלו באיחור. בסעיף 12 מתייחס המבקש למסמכים שקיבל מהלווה העיקרי ביום 6.1.12. נטען, כי במועד שבו המבקש פנה ללווה לפני כן הוא לא יידע אותו על קיומם של המסמכים. ההתנהלות בתיק זה מטעם הנתבע הייתה התנהלות של סחבת על פני חודשים, ואי עמידה בדרישות מחוקק המשנה. יחד עם זאת, מתוך החקירה ביום הדיון עצמו, עלה, כי מדובר באסמכתאות על תשלומים ששילם הלווה לתובע. בדיון השיב העד מטעם התובע, כי הלווה לקח יותר מההלוואה האחת שלה ערב המבקש (עמ' 4 לפרוטוקול). לבקשה מיום 17.1.12, צורף תצהיר אך לא צורפו האסמכתאות שהמבקש טוען שהוא קיבל מהלווה רק ב-6.1.12. לכן, ולא רק מחמת הסחבת ואי עמידה בתקנות, אינני מקבלת את הבקשה. כי אין בה, אפילו בשלב מאוחר זה, האסמכתאות לביסוס הלכאורי של הטענה התוקפת את יתרת החוב בהלוואה שלה ערב המבקש. הבקשה נדחית. המועד להגשת סיכומי הנתבע מוארך ב- 5 ימים מיום קבלת ההחלטה. המבקש ישלם הוצאות ושכ"ט עו"ד לצד שכנגד בסך של 2,000 ₪. ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ב, 24 ינואר 2012, בהעדר הצדדים. כתב הגנהדיוןמסמכים