גזר דין הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, שעיקרן החזקת סם מסוג חשיש במשקל כ - 24.8 גרם נטו, מחולק לארבע יחידות שלא לצריכתו העצמית וסחר בסם מסוג חשיש במשקל שאינו ידוע במשך כשלושה שבועות בכל יום בתמורה לסך של 50 ₪ או 100 ₪ בכל פעם. לבקשת הנאשם הורתי על הגשת תסקיר בעניינו של המשיב וזה הוגש ביום 18.7.07. קצינת המבחן סוקרת בתסקירה את הרקע של המשיב ואת הסיבות כפי שמסר הנאשם לשימוש בסמים על ידו. כותבת קצינת המבחן כי הנאשם אינו מודה בסעיף החסר בסם אלא בסעיף של החזקת הסם בלבד ויש לתמוהה על כך שהנאשם הודה גם בסחר בסם במסגרת עסקת הטיעון. קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם ממעיט מחומרת מעשיו, וכי הוא מטשטש את השימוש בסמים, בטוח ביכולותיו להימנע משימוש בסמים ואינו פנוי לבחון חלקים מכשילים בהתנהגותו. לכן, לא באה קצינת המבחן בהמלצה טיפולית כלשהי בעניינו של הנאשם. בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה כי יש להחמיר בנאשם נוכח העובדה שהמדובר הוא בעבירת סחר בסם. ב"כ הנאשם טען כי מרשו נמצא כבר במעצר מזה שישה חודשים בתנאים קשים, כי היה בן 18 בעת ביצוע העבירות וכי אין לו עבר פלילי. הוא ביקש שבית המשפט יתן משקל לכך שהנאשם הודה בביצוע העבירות וכי הן בוצעו על ידו על רקע סוציאוקונומי קשה וכי עתה הבין את הטעות שעשה. אציין כי לא זה הרושם שנתקבל למקרא תסקיר שירות המבחן שהרי הנאשם הכחיש בפני קצינת המבחן כי עסק בסחר בסמים במשך מספר שבועות. טוען הסניגור המלומד כי על בית המשפט להעדיף את האינטרס הציבורי כי חוטא יחזור מדרכו הרעה. הוא הפנה למספר גזרי דין בהם נגזרו על נאשמים עונשים של בין 6 ל - 8 חודשי מאסר בפועל. לאור גילו הצעיר של הנאשם ביקש הסניגור כי יסתפק בית המשפט בעונש של מאסר בפועל שאורכו כתקופת שהייתו של הנאשם במאסר. לא אחת ולא שתים, חזרו בתי המשפט על ערכאותיהם השונות והדגישו את החובה המוטלת על ביתי המשפט ליטול חלק במלחמה כנגד סוחרי הסמים. זהו אינטרס ציבורי מדרגה עליונה וחשוב שבית המשפט, בגוזרו את דינו של סוחר סמים יעביר את המסר כי אדם המהווה חוליה בשרשרת הפצת הסם יושב לו כגמולו במסגרת העונש שיושת עליו לאחר הרשעתו בעבירת סחר בסם. גם בהתחשב בגילו של הנאשם ובעובדה שהוא נעדר עבר פלילי הרי בנסיבות העניין וגם נוכח האמור בתסקיר המעצר הרי רף הענישה הראוי במקרה שבפני אינו הולם את בקשת הסניגור כי יסתפק בית המשפט בשישה חודשי מאסר בפועל. אם חפץ הנאשם לחזור בו מדרכו הרעה הרי לא העונש שיושת עליו במסגרת גזר דין זה הוא אשר אמור למנוע ממנו זאת. אפנה לע"פ 2000/06, ע"פ 3356/06 מ"י נ' בנימין ויצמן ואביא מדבריה של כב' השופטת ע. ארבל כדלקמן: "אכן הסם לגביו נעברו העבירות בהם הורשעו המשיבים נחשב סם "קל". יחד עם זאת, סם מזיק הוא והמחוקק מצא לאסור השימוש בו בפקודה. מקובלת עלי עמדת המדינה כי אין להקל ראש בעבירות הנוגעות לסמים המוגדרים כ"קלים". המאבק בנגע הסמים צריך להיות מכוון גם נגד השימוש בסמים קלים ובפגיעתם של אלה ביחידים ובחוסנה של החברה כולה אין להמעיט. העובדה שסמים אלה הפכו אולי נפוצים גם בקרב מי שהעברינות אינה להם דרך חיים ובעיקר בקרב צעירים אינה צריכה להביא להתייחסות מקלה עם אלה המבקשים לעשות רווח מנפוצות השימוש בסמים אלה ותורמים להגעת הסם אל קהל "הצרכנים". כעולה מגזר הדין בית המשפט המחוזי הביא בחשבון את כל השיקולים הצריכים לעניין, אולם לטעמנו לא איזן ביניהם נכונה. אכן, יש ליתן משקל לנסיבותיהם האישיות של המשיבים, כמו להמלצת שירות המבחן. ואולם, חומרת העבירה הנגזרת במדיה רבה מכמות הסם בה מדובר, צריכה גם היא לבוא לידי ביטוי ראוי, וכך גם הצורך להרתיע את היחיד ואת הציבור מפני שליחת ידם בתחום זה המניב רווח קל. המאבק בנגע הסמים מחייב כי ההתייחסות לכל החוליות בשרשרת המסתיימת בהגעת הסם לציבור, תהא מחמירה ועל כל מי שמהווה חוליה מחוליות השרשרת לדעת כי הוא נוטל על עצמו את הסיכון שבנשיאה בעונש המשקף את חמורת העבירות שביצעו ואשר מזקף את הנזק שבמעשיהם לחברה..." במקרה שבפני אין נתונים לגבי כמויות סם שמכר הנאשם במשך כל אותם שלושה שבועות ואולם, המדובר הוא בעסקאות רבות שהרי מדובר הוא במחירה יום יומית לחמישה שישה אנשים שונים לאחר שאלו יצרו עם הנאשם קשר לטלפון הסלולארי שלו והגיעו בסמוך לביתו. לאור כל הדברים האלה, ולאחר איזון השיקולים השונים כפי שפורטו לעיל, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 14 חודשים אשר ימנו מיום מעצרו של המשיב, דהיינו מיום 19.3.07. מאסר על תנאי למשך 14 חודשים כאשר התנאי הוא שלא יעבור הנאשם עבירה על פי פקודת הסמים, למעט עבירה החזקה לשימוש עצמי. מאסר על תנאי למשך 4 חודשים כאשר התנאי הוא שלא יעבור הנאשם עבירה של החזקה לשימוש עצמי. תקופות התנאי בסעיפים 2 ו - 3 הן שלוש שנים מהיום. אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 12 חודשים מיום שחרורו מן המאסר. אשר לבקשת המאשימה לחלט את הסך של 3,680 ₪ שנתפס על גופו של הנאשם בעת שנתפס הסם מסוג חשיש, מחולק ל- 4 יחידות, הרי אני סבור שלא די בשני התצהירים שהוגשו על ידי בני משפחה קרובים של הנאשם לפיהם הם שילמו לו כסף עבור עבודות כדי להצדיק הימנעות מחילוט הסכום האמור. על כן אני מורה על חילוט הסך של 3,680 ₪ לטובת המדינה. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום. החזקת סמיםמאסרסמים