שחרור ממעצר לצורך טיפול רפואי בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים של המשיב וזאת לאחר שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בזמן פסילה. ב"כ המשיב הסכים בהגינותו בדיון הקודם כי יש בידי המדינה ראיות לכאורה כנגד המשיב והלכה למעשה עסקו הדיונים הקודמים בעניינו בשאלת מסוכנותו. מיד לאחר נהיגתו ברכב בעודו לכאורה פסול מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, נעצר ביום 4.5.11 המשיב והוא מצוי מאחורי סורג ובריח מיום זה. המשיב שבפני מצוי במצב בריאותי חריג שכן הוא חולה סכרת נעורים ונאלץ לקבל זריקת אינסולין אחת למספר שעות. הבנתי מהמשיב כי מבחינת התזונה בתא המעצר הוא מתקשה לקבל רכיבי מזון אשר מתאימים לצרכיו הרפואיים וניכר כי תנאי המעצר על רקע מחלתו, קשים מבחינתו שבעתיים ביחס לעצור בריא אחר. אני מסכים עם ב"כ המדינה כי המשיב זוכה להשגחה רפואית צמודה וגם המזרק האישי ביחס לאינסולין הועבר אליו בעקבות החלטה של בית המשפט. אולם, אין אני מסכים כי אין לנתון זה משקל בהחלטת בית המשפט. אני סבור כי יש להביא גם את מצב בריאותו של המשיב כחלק מהשיקולים הראויים לבחינת חלופה בתיק זה. יחד עם זאת, אני סבור כי השיקול המרכזי הוא שאלת מסוכנותו של המשיב וזאת על רקע עברו התעבורתי, הפלילי ככל שכזה קיים ונסיבות האירוע לגביו יש ראיות לכאורה. צודק התובע כי המדובר באירוע שני של נהיגה בזמן פסילה מצד המשיב ובכך יש משום מסוכנות רבה יותר מצידו עת ידרש בית המשפט להעריך את מידת המסוכנות. צודק גם התובע כי העבירה שבוצעה לכאורה על ידי המשיב בפרשה זו עשויה להפקיע את עבודות השירות שאמור היה לרצות בעקבות העבירה הראשונה וסביר כי עבודות אלו יומרו בריצוי יתרת התקופה ( 4 חודשים) בדרך של מאסר בפועל. מול נתונים אלו, הציג ב"כ המשיב את הוריו כחלופה מתאימה לתנאי מעצר בית והתרשמתי כי המדובר בהורים נורמטיבים לחלוטין, ללא כל עבר פלילי אשר מוכנים לקחת אחריות מלאה על בנם בכפוף להשארתו בביתם ובפיקוחם המלא. שני הוריו של המשיב נחקרו בבית המשפט (האם בדיון הקודם והאב היום) ומחקירתם התרשמתי כי הם יכולים לשמש כחלופה ראויה למעצר מאחורי סורג ובריח ויש בהשגחתם כדי לאיין את מסוכנות בנם. בית המשפט העליון פסק לאחרונה בבש"פ 2227/08 טראד גריפאת נ. מדינת ישראל את ההלכה הבאה מפי כבוד השופט דנציגר: "יתר על כן, הלכה היא כי אין להורות על מעצר עד תום ההליכים בגין עבירות תעבורה, אלא במקרים חריגים בלבד [ראו למשל: בש"פ 7352/04 מדינת ישראל נ' אבו כואדי (לא פורסם, 9.8.04)]. יש להורות על מעצר כאמור רק במקרים בהם קיים חשש אמיתי שאף חלופת מעצר לא תהווה מענה להגנת הציבור מפני מסוכנות הנאשם. נוכח הלכה זו, משעה שמטרת המעצר הינה מניעת העורר מלנהוג עד לתום ההליכים כנגדו ובכלל, שומה היה על בית המשפט קמא לבחון באופן פרטני האם לא ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך חילופית, ולא די בקביעה הגורפת לפיה אין באפשרותה של כל חלופת מעצר שהיא כדי להפיג את מסוכנותו". כמו כן נשיאת בית המשפט העליון בעצמה החליטה בבש"פ 10118/04 נזמי ג'באלי נגד מדינת ישראל את הדברים הבאים: "אכן בימים אלו, כשנגע תאונות הדרכים משתולל וגובה קורבנות רבים חובה על בתי המשפט לסייע במאבק למניעת המסוכנות הנשקפת מנהגים עבריינים, בין השאר באמצעות הרחקתם מהכביש. יחד עם זאת, משקיימת בשלב זה של ההליכים, דרך שבה ניתן להרחיק את הנהג המסוכן מהכביש מבלי שישהה בכלא, יש לעשות מאמץ להעדפה בדרך זו". שונה מצבו של משיב ספציפי זה מהפסיקה לה הפנה ב"כ המדינה שכן אין המדובר בסיטואציה בה ניתנה למשיב הזדמנות של מעצר בית והוא הפר אותה. (ראה פרשת זנון עודה). אני סבור כי ניתן בנסיבות המתוארות לעיל, לאיין את מסוכנותו של המשיב על ידי חלופה הכוללת מעצר בית. אני סבור כי לאור מחלתו של המשיב והצורך שלו להתמודד איתה, יש מקום לאפשר יציאה קצרה מהבית מדי יום למשך שעות ספורות וזאת בליווי של אחד הערבים. אני סבור כי בפעולה זו יש משום בטחון נוסף כי המשיב לא יתפתה להפר את תנאי שחרורו ודווקא באפשרות של מתן יציאה קצרה מהבית, יש בנסיבות ספציפיות אלו כדי לחזק את בטחון הציבור. לפיכך אני מחליט כדלקמן: 1. המשיב ישוחרר לתנאי מעצר בית מלא וישהה ברחוב האדמור מבלז 19/12 אשדוד - (קומה ב'). כל המצאות של המשיב מחוץ לכתובת הנ"ל, תחשב כהפרה של תנאי שחרורו ותביא למעצרו המידי. 2. על אף האמור בסעיף 1 לעיל, יהיה רשאי המשיב לצאת מביתו בכל יום בין השעות 16:00 ועד 19:00 כאשר הוא מלווה באחד הערבים שפרטיהם ירשמו להלן: מהלך יציאה זו מתאפשרת על ידי בין היתר כדי לאפשר טיפול רפואי במידת הצורך וכן התאווררות למשיב כתוצאה ישירה ממצבו הבריאותי. 3. המשיב יחתום על ערבות עצמית ע"ס 15,000 ₪ לצורך הבטחת תנאי שחרורו. 4. המשיב ישהה בתנאי מעצר בית מלא כאשר במחיצתו שוהים אחד הערבים שלהלן: א. הגברת יפעת חסין ב. מר ישי חסין שני הערבים לעיל, יחתמו כל אחד על ערבות צד ג' בסך של 7,000 ₪ לצורך הבטחת תנאי שחרורו של המשיב. יציאתו של המשיב מביתו בהתאם למתואר בסעיף 2 לעיל, תהיה בליווי צמוד ובהשגחה של אחד הערבים לעיל. 5. מאחר והמשיב פסול מלקבל או מלהחזיק רישוין נהיגה אני קובע כי כל המצאות של המשיב מחוץ לביתו בניגוד לתנאים לעיל, או לחליפין כל ישיבה של המשיב בכיסא נהג של רכב כאשר הרכב מונע, תחשב כהפרה של תנאי שחרורו ותביא למעצרו המידי. 6. מעכב ביצוע החלטה זו למשך 24 שעות (עכשיו השעה 10:30) וזאת כדי לאפשר למדינה הגשת ערר על החלטה זו. המדינה תודיע לב"כ המשיב היום עד לשעה 14:00 האם בכוונתה להגיש ערר. במידה ויוחלט שלא להגיש ערר, ישוחרר המשיב ממעצרו עוד היום. 7. אין מניעה כי הערבים יחתמו כבר עכשיו על הערבויות הרלוונטיות. ניתנה והודעה היום י"ב אייר תשע"א, 16/05/2011 במעמד הנוכחים. אלון אופיר, שופט מעצררפואהשחרור ממעצר