סוגיית הפרשנות הנאותה של מעשה בית-דין זכתה לסיכום קולע בפסק דינו של כב' השופט אוקון ב-ת.א. (י-ם) 4127/02 שירן שוקרון (קטינה) ואח' נ' בית החולים הכללי משגב לדך בירושלים ואח'. בסוף פסק דינו מסכם השופט אוקון ומבאר: "מעשה בית דין אינו גזרה שנועדה למנוע ליבון של סכסוכים. הוא אינו מתכון להתעמרות בבעל הדין. הוא נועד למנוע הליכי סרק. הוא מיועד לחסום תרגילים טקטיים שנועדו להנציח סכסוכים ולמחזר אותם. לפיכך, הוא מונע פירור של עילת תביעה למרכיביה, או שבירתה המלאכותית לרסיסי מעשים, כדי להתיש את בעל הדין האחר או ללמוד בכל פעם כיצד 'לתקן את הטעויות באמצע הנגינה'. אין להתפלא כי תורה זו נתונה ל'לחצים' דו-סטריים והפוכים. מצד אחד, ניכרת נכונות להרחיב את השימוש בה במקרה המתאים. כך, למשל, התרופפה דרישת ההדדיות והורחבה ההכרה בבעלי דין במעמד של חליף.... מצד שני, קיימת נכונות להפשיר את התוצאות הקשות של תורה זה במקרה המתאים. 'טעמים של צדק הביאו את הפסיקה והספרות לעמוד על חריגים לכלל של מעשה בית דין, מקום בו התחולל שינוי לאחר פסק הדין הראשון, או בנסיבות בהן נתגלו ראיות חשובות לאחר סיום ההתדיינות הראשונה' (ע.א. 5610/93 זלסקי נ' הוועדה המקומית לתכנון בניה ראשל"צ, פ"ד נא(1) 68, 82)". לפיכך, מעשה בית דין איננו בבחינת מיטת סדום. "בעיקרו של דבר, תורת ההשתק מבוססת על השכל הישר, וניתן לסטות ממנה 'במקרים בהם הצדק או האינטרס הציבורי מחייבים זאת" (שם, סעיף 39). לנוכח זאת, כך מבאר השופט אוקון, "הכלל של השתק, עקב מעשה בית דין, נועד למנוע את הטרדת בעל דין היריב, ע"י התדיינות חוזרת, בעניין שנתקבלה בו הכרעה משפטית... שעת הכושר שעמדה לבעל הדין להשמיע את עמדתו לבית המשפט יוצרת מניעות. היא שמה קץ לדיון המשפטי...". אכן, "אין מדובר בכללים טכניים שנועדו להציב מכשולים בפני בעל הדין. הלב הרי נמשך אחר מתן הזדמנות לבעל הדין לברר את ענייניו". מנגד, "תמיד יש לשקול גם את ענייניו של בעל הדין האחר. כללי מעשה בית דין מגינים על בעל הדין שכנגד מפני הסיכון שיוטרד בהליכים משפטיים" (סעיף 19). אף פרופ' נינה זלצמן, בספרה מעשה בית-דין בהליך אזרחי, מורה אותנו כי "העובדה (שבעל דין) לא ניצל הזדמנות זו כהלכה, מחמת ניהול כושל של המשפט, כגון מחדלו להביא ראיה או להעלות טענה כלשהי, ואפילו נעשה הדבר מתוך טעות כנה או שכחה, אינה משמשת צידוק לפתיחת ההתדיינות מחדש. די שהיה לבעל דין 'יומו בבית המשפט' ואין רלוונטיות לשאלה כיצד בחר לנהוג ולמצות את יומו זה"(עמ' 16). מעשה בית דיןשאלות משפטיות