בעניינם של המשיבים 2, 4, 6, 10 ו-12 מ"ת 50698-07-12 בפני בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדם. במסגרת החלטה זו אדרש לשאלת מסוכנותם של משיבים 2, 4, 6, 10 ו-12 (להלן: "המשיבים") ועל יכולותיהן של החלופות המוצעות, ביחס לכל משיב ומשיב, לאיין מסוכנות זו. כנגד המשיבים ותריסר אחרים הוגשו שני כתבי אישום בהם יוחסה להם הברחתן של מעל עשרה מיליון ביצים משטחי הרשות הפלסטינאית (להלן: "הרשות") לשטחי מדינת ישראל. כתבי האישום מייחסים למשיבים העברתן של לפחות 72 משאיות (להלן: "המשאיות"), עמוסות ביצים, הנחזות להיות ביצים אשר עברו את הבדיקות הנדרשות ואושרו לשיווק, משטחי הרשות לשטחי מדינת ישראל (להלן: "הביצים המזויפות"). מעובדות כתב האישום עולה כי ברשותו של משיב 9 לולים ברשות הפלסטינאית אשר נמכרו באופן פורמאלי לעדנאן ולג'לאל זייד (להלן: "עדנאן" ו- "ג'לאל" בהתאמה). משיב 2, באמצעות יצירת קשר עם משיב 13, היה אחראי להעמסתן של הביצים על המשאיות בשטחי הרשות. כתב האישום מייחס למשיב 2, יחד עם משיבים 3 ו-13, את ניהולו של הארגון. משיב 2 יצר קשר עם המשיבים 7 ו-8 והעביר להם את המידע אשר קיבל ממשיב 4 לגבי נתיב המעבר במחסום בו שוחדו השומרים מתוך מטרה להעביר את המשאיות ללא בידוק. כאשר הגיעו המשאיות למעבר חוצה שומרון (להלן: "המעבר") העבירו אותן משיבים 4, 5 ו- 6, אשר הועסקו באותה העת כבודקים בטחונים במעבר, מבלי לבדוק את תכולתן ובתמורה לשוחד אשר קיבלו בעבור כל משאית. כאשר סיים משיב 4 את עבודתו במעבר המשיך לסייע בהברחת הביצים בכך שגייס והפעיל את משיבים 5 ו-6. משיבים 10 ו-12, יחד עם משיב 11, תוך תיאום עם משיב 2, קבלו את הביצים, הפיצו אותן לצרכנים והעבירו חלק מתמורתן למשיב 9. בעבור כל משאית קיבלו משיב 2, משיב 3 ומשיב 13 סכום של כ-13,000 ₪ ממנו הועברו 2,000 ₪ למשיב 4, אשר העביר למשיבים 5 ו-6 את חלקם. כמו כן, העביר משיב 2 למשיבים 7 ו-8 (להלן: "נהגי המשאיות") 1,500 ₪ בעבור כל משאית. בנוסף העביר משיב 2, יחד עם משיבים 3 ו-13, למשיב 1, המשמש כרכז מודיעין במועצת הלול, סכום של 84,000 ₪ כתמורה לסיוע בהברחות ויצירת בלעדיות ב"שוק" הביצים המזויפות. למשיב 2 ולמשיב 4 מיוחסת עבירה נוספת של שיבוש הליכי משפט בשל ניסיונם לתאם גרסאות תוך כדי חקירתם. ב"כ המשיבים כולם הסכימו לקיומה של תשתית ראייתית לכאורית אך טענו כי יש בנמצא חלופות אשר יאיינו את המסוכנות הנשקפת מן המשיבים. משיב 2 למשיב 2 מיוחסים חמישה עשר אישומים בעבירות של לקיחת שוחד, קשירת קשר לביצוע פשע, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה, שיווק ביצים שלא כדין, הובלת ביצי מאכל שלא כדין, ייבוא מוצרים מבעלי חיים ללא היתר ושיבוש מהלכי משפט. עיון בתסקיר אשר הגיש שירות המבחן מעלה כי לאורך השנים גילה המשיב קושי להתמיד במסגרות. שירות המבחן התרשם כי לאחרונה שב המשיב לצרוך סמים בצורה משמעותית אך הוא נוטה לצמצם את היקפו של שימוש זה. עוד התרשם שירות המבחן כי המשיב עמל ליצור תדמית חיובית ומתפקדת אשר עומדת בסתירה לרישומו הפלילי ולמיוחס לו בכתב האישום. שירות המבחן עמד על יכולותיו הגבוהות של המשיב ועל ניתובן לאפיקים שליליים. כמו כן, הדגיש שירות המבחן את יכולת המנהיגות של המשיב אל מול רצונו להציג עצמו כאדם חלש אשר מושפע מאחרים, ובדגש על משיב 3. לאור האמור, העריך שירות המבחן כי קיימת רמת סיכון גבוהה להתנהגות פורצת גבולות. חרף הערכת המסוכנות, נאות שירות המבחן ובחן את המפקחים אשר הוצעו. שירות המבחן התרשם כי המפקחים אכן מבינים ומכבדים את גבולותיו של החוק אך התרשם כי אין ביכולתם להשפיע על המשיב ולהציב לו גבולות לאור יכולתו להשפיע על הסובבים אותו ולתמרנם לצרכיו. ב"כ המבקשת עתרה לאימוץ המלצות שירות המבחן. ב"כ המבקשת הפנתה לחלקו המהותי של המשיב בהברחת הביצים. המשיב תיאם את העמסת הביצים עם מעמיסיהן, עמד בקשר עם הבודקים הביטחוניים, דווח על כך לנהגים ולבסוף וידא את הגעתן של הביצים למפיצים. ב"כ המבקשת הפנתה לעברו הפלילי המכביד של המשיב הכולל מספר הרשעות בעבירות של העלבת עובד ציבור, היזק לרכוש, הפרעה לשוטר, קשירת קשר לפשע, גניבה בידי עובד ושימוש בסמים. עוד הפנתה ב"כ המבקשת לקנסות המנהליים אשר קיבל המשיב, זה מכבר, בגין החזקת ביצי מאכל שמקורן ברשות, בשנת 2011 ובפברואר 2012. ב"כ המבקשת הדגישה את ההסלמה במעשיו של המשיב אשר בתחילה הבריח ביצים ברכבו הפרטי אך אט-אט התקדם והפך למנהל רשת ההברחות כפי שמייוחס לו בכתב האישום. ב"כ המבקשת עמדה על המיוחס למשיב באישום העשרים ואחת עת ניסה לשבש הליכי משפט בצוותא חדא עם משיב 4. לדידה, ניסיונות אלו, יחד עם היותו של הסחר בביצים מזויפות מקור פרנסתו היחיד של המשיב, מוכיחים כי לא ניתן לתת אמון במשיב. לבסוף הפנתה ב"כ המבקשת לאמור בתסקיר ועמדה על כך שהמשיב חזר לצרוך סמים, מנהל קשרים עם אוכלוסיה עוברת חוק ובעל מאפייני אישיות בעיתיים. ב"כ המבקשת הפנתה להערכת הסיכון הגבוהה ולהמלצת שירות המבחן וטענה כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו של המשיב. ב"כ המשיב חלקה על דברי ב"כ המבקשת וטענה כי חלקו של המשיב הינו מינורי ויש לראות בו כמקבל הוראות ותו לא. בכדי לבסס טענה זו הדגישה ב"כ המשיב כי סכומי העתק, אשר עברו תחת ידי המשיבים בתיק זה, כלל לא הגיעו לידי המשיב לאור חלקו המינורי. עוד ציינה כי על אף הרושם אשר יוצר כתב האישום בפועל, כפי העולה מן הדו"ח הרפואי אשר הגישה, בחמשת השנים האחרונות נפטרו שני אנשים בלבד ממחלת הסלמונלה. בהמשך ציינה ב"כ המשיב את קביעת בית המשפט העליון כי אין עבירה, חמורה ככל שתהיה, אשר לא תסכון חלופה והפנתה לפסיקותיו של בית המשפט העליון אשר אבחנו בין הברחת שוהים בלתי-חוקיים לבין עבירות על רקע כלכלי כדוגמת הנידון דידן. בהתייחסה להמלצות התסקיר תיארה ב"כ המשיב את גישתה השלילית של קצינת המבחן אשר השליכה באופן ישיר על המלצותיה. בנוסף, הפנתה לקביעת בית המשפט העליון כי המלצות התסקיר הן בגדר "המלצות" בלבד. לבסוף, קבלה על האפליה בין המשיב לבין משיב 9 לאור חלקו המהותי של משיב 9 בכתב האישום אל מול שחרורו ממעצר, כבר בהליך מעצר הימים, ללא תנאים מגבילים. הכרעה כלל ידוע הוא שבבחינת חלופת מעצר של משיב יש לבחון שני אלמנטים מרכזיים. האחד, המעשה; קרי, סוג העבירה, נסיבותיה, מצבו של הקורבן ועוד כהנה וכהנה. השני, העושה; קרי, עברו הפלילי של המשיב, התנהגותו בעת מעצרו, האמון אשר בית המשפט רוכש לו ועוד (להרחבה ראה: בש"פ 5222/97 קופל פטשניק נ' מדינת ישראל). בחינת המעשה- אמנם, מעשיו של המשיב נבעו מתאוות בצע ומביכור האינטרס הכלכלי שלו על-פני בריאותם של אזרחי מדינת ישראל אולם, מעשיו, מבלי להקל ראש בחומרתם, אינם מצויים ברף הגבוה של העבירות המצויות בחוק העונשין וייתכן כי במצב דברים רגיל ניתן היה לאיין את מסוכנתו באמצעות החלופה המתאימה. יחד עם זאת, כאשר נדרשת אני לבחינת העושה הרי שלדידי, לעת הזאת, לא ניתן לתת אמון במשיב ולשחררו לחלופת מעצר. ניתן לראות בשחרור משיב לחלופת מעצר כ"חוזה" אשר נחתם בינו לבין בית המשפט אשר נתן בו את אמונו כי לא יפר את החוזה. מעבר למעשים המיוחסים למשיב, אליהם נדרשתי לעיל, עברו הפלילי המכביד של המשיב, ניסיונותיו לתאם גרסאות וסימונו למשיב 4 לסכור את פיו מובילים למסקנה כי לא אוכל להורות על שחרורו. בהמשך לאמור, המלצותיו השליליות של שירות המבחן, הערכת המסוכנות הגבוהה יחד עם ההתרשמות ביחס לאופיו המניפולטיבי של המשיב מחזקות אף הן את החשש שהבעתי לעיל. נסיבה נוספת אליה נדרשתי היא היות הסחר בביצים מזויפות מטה לחמו היחידי של המשיב, כך שבמקרה בו ישוחרר המשיב לחלופת מעצר, הרמטית ככל שתהיה, קשה יהיה לערוב לכך שיוכל לעמוד בפניי הפיתוי לסחור בהן. נתתי את דעתי לטענת האכיפה הבררנית אותה העלתה ב"כ המשיב בהשוואתה את התנאים בהם מצוי משיב 9 לבין בקשת המבקשת לעצור את המשיב עד לתום ההליכים אך יש לאבחן בין המשיבים. משיב 9, מבלי לזלזל במיוחס לו, לא עסק בניהול הארגון, לא שיחד את משיב 1, לא עמד בקשר עם הנהגים, הבודקים הביטחוניים והמפיצים ובעיקר לא עסק כלל בשיווקן בפועל של הביצים. נוכח האמור לעיל, אני מורה על מעצרו של המשיב 2 עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. משיב 4 למשיב 4 מיוחסים שלושה עשר אישומים בעבירות של תווך וקבלת שוחד, קשירת קשר לביצוע פשע, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה, שיווק ביצים שלא כדין, הובלת ביצי מאכל שלא כדין, ייבוא מוצרים מבעלי חיים ללא היתר ושימוש במרמה או תחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס. בחלקה הראשון של התקופה הרלוונטית לכתב האישום קרי, מחודש ינואר 2012 ועד לחודש מרץ 2012 (להלן: "התקופה הראשונה"), הועסק המשיב כבודק בטחוני במעבר. לאחר סיום עבודתו במעבר ועד שנעצר (להלן: "התקופה השנייה") עסק המשיב בגיוס בודקים ביטחוניים אשר ישתפו פעולה בהברחת הביצים וגייס את משיבים 5 ו-6 לצורך זה. משיחות שערך שירות המבחן עם המשיב ומגיליונו הפלילי הנקי התרשם שירות המבחן כי זו המעורבות השולית הראשונה בחייו של המשיב. שירות המבחן עמד על השפעת המעצר על המשיב ועל מעורבות משפחתו, אשר יש בהן בכדי להפחית את הסיכון הנשקף מן המשיב. שירות המבחן נפגש עם אביו של המשיב והתרשם כי יש ביכולותו לפקח על המשיב ולהציב בפניו גבולות ברורים. שירות המבחן המליץ על שחרור המשיב לחלופת מעצר בבית הוריו ובפיקוחם, בכפוף להתרשמות בית המשפט מן האם אשר לא נפגשה עם קצינת המבחן, ועל העמדתו בפיקוח מעצר למשך חצי שנה. ב"כ המבקשת עתרה שלא לאמץ את המלצותיו של שירות המבחן. לדידה, המלצת שירות המבחן הסתמכה על עברו הנקי של המשיב ועל הצגתו את עצמו כ"בורג" במערכת אך התעלמה לחלוטין מהתנהלות המשיב, ממעורבותו בתהליך הברחת הביצים ומניצולו הגס את האמון אשר נתנה בו מדינת ישראל. לדידה של המבקשת מסוכנות המשיב נלמדת מהשפעת הכסף על בחירותיו. המשיב נטש את עולמו הנורמטיבי ושלשל לכיסו סכום של כ-144,000 ₪. בכדי לחדד את החשש ממסוכנות זו הגישה ב"כ המבקשת תמליל שיחה בה הצהיר המשיב כי הוא מוכן ל"שבת" שנה בכלא תמורת גניבה בשווי עשרה מיליון ₪. חיזוק למסוכנות המשיב הסיקה ב"כ המבקשת מהתנהלותו העבריינית בחקירותיו. המשיב תאם גרסאות עם משיב 2, סרב לזהות את קולו בשיחה עם ארוסתו, לא הסכים לבצע השוואת קול וסרב לבצע בדיקת פוליגרף. ב"כ המשיב הפנה לאמור בתסקיר ביחס להתנהלותו הנורמטיבית של המשיב ולהיותה של הסתבכות זו, מפגשו הראשון עם החוק. ב"כ המשיב ציין כי המשיב לא נטל חלק אקטיבי בהליך הברחת הביצים אלא רק העביר למנהלי הארגון אינפורמציה לגבי משמרותיהם של משיבים 5 ו-6 במעבר. ב"כ המשיב עמד על האכיפה הבררנית בין משיבים 7, 8 ו-9 לבין המשיב. לדידו, העובדה שמשיבים 7 ו-8 שוחררו ללא תנאים מגבילים מהווה אכיפה בררנית אל מול בקשת המבקשת לעצור את מרשו עד לתום ההליכים. ב"כ המשיב ציין כי משיבים 7 ו-8 שימשו כנהגי המשאיות ועיון בהודעותיהם מעיד על מרכזיותם בהליך אל מול חלקו של המשיב. מדרג זה בא לידי ביטוי בניסיונם להעלים את הראיות נגדם. בערב התפיסה פנה משיב 2 למשיב 8 וביקש ממנו למחוק פרטים ממכשירו הסלולארי. בקשה זו, אליבא דב"כ המשיב, מעידה על חשיבותו של משיב 8 ועל מיקומו ההיררכי אל מול מיקומו ההיררכי הנמוך של המשיב ממנו לא ביקש המשיב 2 דבר. עוד עמד ב"כ המשיב על האכיפה הבררנית אל מול משיב 9 ועל מרכזיותו של זה האחרון בכתב האישום. (להרחבה ראה טיעוניו של ב"כ משיב 11 בפסקה 26 בהחלטתי מיום 27.9.12 וטיעוניה של ב"כ משיב 2 בפסקה 21 להחלטתי זו) ב"כ המשיב הפנה להחלטות בית המשפט המחוזי בירושלים בהם שוחררו משיבים באירועים דומים, לדבריו, לחלופת מעצר. ב"כ המשיב הדגיש את האבחנה בהחלטות בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון בין מפקד מחסום/מעבר לבין אחד העובדים במחסום. הכרעה מקובלים עליי דבריה של ב"כ המבקשת אשר הדגישה, ביתר שאת, כיצד ניצל המשיב את מעמדו ואת תפקידו. המשיב אשר קיבל את שכרו ממשלם המיסים הישראלי ואשר הוכשר לעבודתו כבודק בטחוני מתוך מטרה לשמור על אזרחיה של מדינת ישראל בחר לרמוס ברגל גסה את ביטחון אזרחיה של מדינת ישראל והכול תמורת בצע כסף. לא רק זו, אף זו. גם לאחר שסיים המשיב את תפקדו, לא ויתר על "ביצת הזהב" אשר נפלה בחיקו ודאג לגייס אחרים אשר יכנסו ב"נעליו" ושלשל לכיסו אחוזים ניכרים משכרם של המגויסים. ניצול המעמד, עליו עמדתי לעיל, חומרתן של העבירות, היקפן הרב, תחכומן, נטייתו של המשיב אחר ה"כסף הקל" והתנהלותו הנחזית להיות כהתנהלות עבריינית מגבירים את החשש כי המשיב ישוב לסורו וימצא דרכים לא כשרות לגייס הון. יחד עם זאת, עברו הפלילי הנקי של המשיב, התסקיר החיובי, השפעתו המרתיעה של המעצר והאמון שנתן שירות המבחן במפקחים המוצעים כל אלו מהווים נסיבות מפחיתות סיכון אשר יש בהן כדי ליצור אפקט מרתיע על המשיב כך שניתן יהיה לאיין את מסוכנותו באמצעות החלופה המוצעת. ביחס לטענת האכיפה הבררנית אל מול משיבים אחרים אין דעתי כדעת ב"כ המשיב. אמנם, השוחד אשר שולם למשיב בעבור כל משאית זהה לתשלום אשר קיבלו נהגי המשאיות אולם, הרווח אינו חזות הכול. בשונה מהמשיב, נהגי המשאיות, מבלי להקל ראש במיוחס להם, אינם עובדי מדינת ישראל ואינם אמונים על שלומם וביטחונם של אזרחיה. לפיכך מוחלט כדלקמן: משיב 4 ישוחרר לחלופת מעצר בבית הוריו ברחוב אהוד מנור 11/10, רמלה. בפיקוחם של אביו, מר זאודו זגייה, המשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך 15,000 ₪. כל אחד מן הערבים המפקחים יחתום על ערבות צד ג' בסך 20,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור. יופקד סך של 15,000 ₪ בקופת בית המשפט. נאסר על המשיב ליצור כל קשר, בין במישרין בין בעקיפין עם מי מן המעורבים בפרשה. מוצא בזאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המשיב אשר יעמוד בתוקפו עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. המשיב יועמד תחת פיקוח שירות המבחן לתקופה של חצי שנה מיום מתן החלטה זו. משיב 6 למשיב 6 מיוחסים שבעה אישומים בעבירות של קבלת שוחד, קשירת קשר לביצוע פשע, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה, שיווק ביצים שלא כדין, הובלת ביצי מאכל שלא כדין, ייבוא מוצרים מבעלי חיים ללא היתר ושימוש במרמה או תחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס. בחלק מן התקופה הרלוונטית לכתב האישום הועסק המשיב כבודק בטחוני במעבר כך שהיה אמון על בדיקת כלי רכב הנכנסים משטחי הרשות לשטחי מדינת ישראל. המשיב, בתמורה לשוחד, העביר את המשאיות מבלי לפותחן ומבלי לבדוק את תכולתן. מן התסקיר עולה כי המשיב, עד למעצרו, תפקד בצורה נורמטיבית וכיום לוקח אחריות על מעשיו. שירות המבחן ציין כי זו מעורבותו הראשונה של המשיב בפלילים וניכר כי הוא אינו בעל חשיבה עבריינית או דפוסי נורמות שוליות מגובשות. שירות המבחן בחן את הוריו וסבתו של המשיב והתרשם כי מדובר באנשים נורמטיביים המחויבים לשמירה על החוק. שירות המבחן הדגיש כי המפקחים ביקרו את מעשי המשיב ומבינים את הנדרש מהם כמפקחים. לציין כי סבתו של המשיב עלתה לישראל זה מכבר כך שקשריה עם המשיב רופפים ועל כן להערכת שירות המבחן ביכולתה לפקח על המשיב לפרקים קצובים בלבד. שרות המבחן המליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית הוריו בפיקוחם ובפיקוח סבתו. כמו-כן, המליץ שירות המבחן על העמדת המשיב בפיקוח למשך שישה חודשים. חרף המלצת שירות המבחן, עתרה ב"כ המבקשת להותיר המשיב במעצר עד לתום ההליכים. ב"כ המבקשת הפנתה למיוחס למשיב בכתב האישום ותארה כיצד סיכן, בעבור בצע כסף, את ביטחונם ובריאותם של אזרחי מדינת ישראל. ב"כ המבקשת הדגישה את תעוזתו של המשיב אשר העביר את סדר המשמרות במעבר למשיב 4 ואת שוויון הנפש בו נקט ביחס לסיכון חיי אדם. אליבא דב"כ המבקשת תעוזת המשיב יחד עם תאוות הבצע המניעה אותו, מעידים כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו. בהתייחסה לתסקיר טענה ב"כ המבקשת כי שגה שירות המבחן בכך שלא התייחס לחומרתה של העבירה ולאופיו של אדם אשר מבצע עבירה מעין זו. עוד ציינה כי הורי המשיב עובדים כך שלא ברור כיצד יישאו בנטל הפיקוח. ב"כ המשיב עתרה לאימוץ המלצותיו של שירות המבחן ולשחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית הוריו. ב"כ המשיב הפנתה לחלקו המינורי של המשיב בפרשה אשר כלל לא הכיר את יתר המשיבים, למעט משיב 4 ממנו קיבל את הוראות הביצוע, ולתקופת הזמן הקצרה, כשלושה חודשים, בה עסק בהעברת המשאיות. לדידה, סכומי הכסף הזעומים, אותם קיבל המשיב בעבור כל משאית, מחזקים, אף הם, טיעון זה. בדומה ליתר המשיבים, טענה ב"כ המשיב לאכיפה בררנית אל מול שחרורם של נהגי המשאיות ומשיב 9. ביחס למסוכנות הנשקפת מן המשיב הדגישה ב"כ את היותו נעדר עבר פלילי ואת המלצותיו החיוביות של שירות המבחן. אליבא דב"כ המשיב אפילו אם הייתה קיימת מוסכנות מן המשיב הרי שמסוכנות זו אויינה עת עזב את עבודתו במעבר וממילא כבר אין בידו את היכולת לשלוט על כלי הרכב העוברים במעבר. הכרעה כפי שפרטתי בהחלטות בעניינם של משיבים 4 ו-5, מעשיו של המשיב חמורים ומהווים ניצול גס של ה"מנדט" אשר העניקה לו מדינת ישראל. המשיב הוכשר לעבודתו מכספי משלם המיסים וקיבל את משכורתו בסוף כל חודש מכספי משלם המיסים מתוך מטרה להגן על אזרחיה של מדינת ישראל. אך המשיב ביכר את טובתו הפרטית ואת רצונו בהשגת "רווחים קלים" על-פני טובת הכלל. יחד עם זאת, ובשים לב לחומרתה של העבירה ולנסיבות היותו של המשיב בודק בטחוני, סבורתני כי ניתן לאיין את מסוכנותו של המשיב באמצעות החלופה המוצעת בבית הוריו. המשיב צעיר, נעדר עבר פלילי, אשר עובד למחייתו ומשמש כפה להוריו אשר אינם שולטים כדבעי בשפה העברית. המשיב ממוקם בתחתית הסולם בהיררכיה המוצגת בכתב האישום ושירות המבחן התרשם כי מדובר באדם חיובי אשר מכיר בפער ובעייתיות שבהתנהלותו. לדידי, בשים לב לנסיבות אשר פורטו לעיל, ניתן לתת אמון במשיב ולאמץ את המלצת שירות המבחן בדבר שחרור המשיב לחלופת מעצר בבית הוריו בפיקוחם ובפיקוח סבתו. באשר לטענת האפליה אל מול משיב 9 והנהגים ראה פסקה 46, בהחלטתי זו, בעניינו של משיב 4. לפיכך מוחלט כדלקמן: משיב 6 ישוחרר לחלופת מעצר בבית הוריו ברחוב שמריהו לוין 25/7, ראשון לציון . בפיקוחם של אביו, מר לאוניד בורצ'ק, המשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך 10,000 ₪. כל אחד מן הערבים המפקחים יחתום על ערבות צד ג' בסך 15,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור. יופקד סך של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט. נאסר על המשיב ליצור כל קשר, בין במישרין בין בעקיפין עם מי מן המעורבים בפרשה. מוצא בזאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המשיב אשר יעמוד בתוקפו עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. המשיב יועמד תחת פיקוח שירות המבחן לתקופה של חצי שנה מיום מתן החלטה זו. משיב 10 למשיב 10 מיוחסים שלושה עשר אישומים בעבירות של תיווך ולקיחת שוחד, קשירת קשר לביצוע פשע, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה ומספר עבירות הנוגעות להעלמות מס והלבנות הון בסכומי עתק. כתב האישום מייחס למשיב את קליטתן של הביצים במחסניו והפצתן ללקוחות אשר סברו שמדובר בביצים אשר עברו את הבדיקה הנדרשת בהתאם לתנאי משרד הבריאות. חלק מהתמורה העביר המשיב למשיבים 2, 3 ו-13 לצורך תשלום לגורמים השונים אשר עסקו בהברחת הביצים כדוגמת הנהגים והבודקים הביטחוניים. חלק נוסף הועבר למשיב 9 בכדי שזה האחרון יעביר אותו לבעלי הלולים ברשות הפלסטינאית. בתסקיר המעצר התרשמה קצינת המבחן כי המשיב מאופיין בדפוסי התנהגות בעייתיים ובקשרים חברתיים עם דמויות שוליות. קצינת המבחן התרשמה כי אין ביכולתו של המשיב לעמוד בפני גבולות המוצבים בפניו. לחיזוק טענתה הצביעה על רישומו הפלילי ממנו עולה שהמשיב אינו חדל ממעשיו על אף הסנקציות העונשיות אשר הוטלו עליו. למרות קביעותיו לענייו אישיות המשיב, בחן שירות המבחן את המפקחים המוצעים. להערכת שירות המבחן, אשת המשיב אינה מתאימה לפקח עליו כיוון שאינה מהווה גורם סמכותי כלפיו. אחיו של המשיב אינו מתאים, אף הוא, כיוון שהאח נוטה למזער את האחריות של המשיב למעשיו ואינו מתייחס לגורמי הסיכון בהתנהגות המשיב. בנוסף, הרשעת המשיב בשנת 2003 בוצעה עת היה נתון תחת פיקוחו של האח. שירות המבחן התרשם כי גיסו וגיסותיו של המשיב הינם אנשים נורמטיביים ובעלי אורח חיים תקין אשר ייתכן וברגיל יש ביכולתם לפקח אולם, הם מגלים יחס סלחני למעשי המשיב ויתקשו לתת מענה מתאים במקרה בו יתעוררו בעיות סביב הפיקוח על המשיב. לאור האמור, ובשימת דגש על מאפייני האישיות של המשיב בחר שירות המבחן שלא להמליץ על שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת. ב"כ המבקשת פירט את השתלשלות האירועים, המפורטת באריכות באישום החמישה עשר, אשר הובילה את המשיב להתחמק מתשלום מס ולהלבין הון בסכומים של מיליוני שקלים. בהמשך הפנה להחלטות בית המשפט העליון בהן נעצרו משיבים עד לתום ההליכים בעבירות כדוגמת העבירות המיוחסות למשיב. ב"כ המבקשת הביע חשש משיבוש הליכי משפט מצידו של המשיב במקרה בו ישוחרר לחלופת מעצר והפנה למזכר מיום 15.7.12 בו ציין חוקר המכס, איגור איברגימוב, שממשרדו של המשיב "נעלמו" מחשבים בשל החשש מחקירה. עוד הפנה לדו"ח פעולה מיום 11.7.12 בו הצהיר המשיב בפניי רס"ל סאפי כרים כי "ברגע שאני משתחרר אני עוזב לשטחים, לכפר לקיף".ב"כ המבקשת ציין כי ברשותו של המשיב דירה ולולים בכפר לקיף. בנוסף, תיאר את פחדם של עובדי המשיב, שהינם עדי תביעה בתיק, ממנו ולחשש כי בנקל ישפיע עליהם לחזור מעדותם. מעבר לחששות האמורים, הדגיש ב"כ המבקשת את רישומו הפלילי המכביד של המשיב ואת העבירות אותן עבר בתחום הביצים. כמו-כן ציין, בהסתמכו על האזנות הסתר ועל הצהרת המשיב כי הבריח מכונת רישום לפני כעשרים שנה, כי משלח ידו של המשיב, מזה 20 שנה לפחות, הינו סחר בביצים מזוייפות. ב"כ המבקשת עמד על היותו של המשיב אסיר ברישיון בתקופה הרלוונטית לכתב האישום. לדידו, מכלול נתונים זה מוביל למסקנה כי לא ניתן לאיין את מסוכנות המשיב ולערוב לכך שלא יחזור לסורו במקרה בו ישוחרר לחלופה המוצעת. לבסוף הפנה ב"כ המבקשת לתסקיר שירות המבחן אשר שלל את החלופות המוצעות ועמד על השוני בין מעשיו של המשיב לבין מעשיו של משיב 9 כתגובה לטענת האכיפה הבררנית אשר העלה ב"כ המשיב. ב"כ המשיב התייחס לטענות ב"כ המבקשת וטען שמדובר בתיק אשר עוסק אך ורק בעבירות מס לכאורה כנגד המשיב ואף הגיש הסכם לפשרה ולאיפוס חוב בין המשיב לבין מדינת ישראל. ב"כ המשיב עמד על רישומו הפלילי של המשיב וציין כי מדובר בעבירות מינוריות וישנות אשר נעברו לפני כעשור לערך. בנוסף דחה את טענת ב"כ המבקשת לעניין שיבוש הליכי המשפט תוך ציון העובדה שהמשיב הגיע לחקירה מיוזמתו ביום 11.7.12. ב"כ המשיב קבל על רצונה של המבקשת להותיר את המשיב במעצר עד תום ההליכים אל מול אוזלת ידה בעניינו של משיב 9 אשר "מסתובב חופשי", כלשונו, וללא תנאים מגבילים. ב"כ המשיב הגיש אסופת פסיקה בסוגיית האכיפה הבררנית ועמד על מיקומו ההיררכי הגבוה של משיב 9 בהליך ההברחות אל מול מקומו של המשיב בהליך. לבסוף עתר לשחרור המשיב לחלופה המוצעת חרף המלצת שירות המבחן בטענה כי התרשמותו של שירות המבחן הינה ערטילאית ומתעלמת משירותו הקרבי של המשיב והתנהגותו החיובית. הכרעה עניינו של משיב זה שונה מעניינם של המשיבים בהם דנתי לעיל. בעוד המשיבים אשר נזכרו לעיל עסקו בהברחתן של הביצים, בהתאם לתפקידם בהיררכיה הארגונית, הרי שהמשיב עסק בשיווקן בפועל תוך ידיעה מוחלטת שמדובר בביצים אשר לא עברו את הליך הבדיקה הנדרש. נסיבה מחמירה נוספת בעניינו של המשיב מצויה בהיותו אסיר ברישיון בתקופה הרלוונטית. המשיב בחר לרמוס ברגל גסה את האמון אשר נתנה בו ועדת השחרורים ותוך כדי היותו אסיר ברישיון חזר לסורו. כפי שציינתי בעניינו של משיב 2 (ראה פיסקה 24 להחלטתי זו) אמון בית המשפט במשיב הינו התנאי הבסיסי לבחינת חלופת מעצר. בצר לי אין ביכולתי לתת אמון במשיב. היותו אסיר ברישיון, עברו המכביד, ניסיונו לשבש הליכי משפט ,התרשמות שירות המבחן מאישיותו של המשיב והערכתו כי אין ביכולתם של המפקחים המוצעים להגביל את המשיב מחזקים אף הם את מסקנתי זו. כפי שציינתי לעיל, בשונה ממשיב 9, המשיב עסק בשיווקן של הביצים בפועל לרשתות המזון ומשם לאזרחים התמימים. מבלי להיכנס למיקומם ההיררכי של משיב 9 והמשיב הרי שלא ניתן להשוות את המיוחס להם וכפועל יוצא מכך הרי שלא ניתן לומר שקיימת אכיפה בררנית ביחס לתנאי מעצרם. עיינתי בפסיקה הערוכה והמסודרת אשר צרף ב"כ המשיב בסוגיית האכיפה הבררנית. אך אין הנדון דומה לראיה. מבלי להיכנס לפרטיו של כל מקרה ומקרה, הרי שבפסיקה אשר הוגשה, בה בחר בית המשפט לשחרר משיבים לחלופת מעצר, נבע השוני מנסיבות שונות מן המקרה דנן, כדוגמת שוני בעברם הפלילי של המשיבים ולא במיוחס להם בכתב באישום. נוכח האמור לעיל, אני מורה על מעצרו של המשיב 10 עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. משיב 12 למשיב 12 מיוחסים שלושה אישומים של תיווך ומתן שוחד, קשירת קשר לביצוע פשע, זיוף ושימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה, עשיית מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, שיווק ביצים שלא כדין, הובלת ביצי מאכל שלא כדין, ייבוא מוצרים מבעלי חיים ללא היתר, ועבירות הנוגעות להלבנת הון ולהעלמות מס. כתב האישום מייחס למשיב רכישה של מכונה להחתמת ביצים ומכירתה למשיב 3 אשר הבריח אותה לשטחים לצורך סימון ביצים הנחזות להיות כביצים אשר עברו את הליך הבדיקה הנדרש. בהמשך, קיבל המשיב ממשיב 3 כתשעה וחצי מיליון ביצים מזויפות למחסניו והפיץ אותן ללקוחות תמימים. כפי שפורט בעניינו של משיב 10 לעיל, חלק מן התמורה אשר התקבלה ממכירת הביצים הועברה למשיבים 2, 3 ו-13 לצורך תשלום לגורמים השונים אשר עסקו בהברחת הביצים וחלק נוסף הועבר למשיב 9 בכדי שזה האחרון יעביר אותו לבעלי הלולים ברשות הפלסטינאית. בתסקיר שירות המבחן פורטו קשייו הכלכליים של המשיב אשר השפיעו על מערכת קבלת ההחלטות שלו. שירות המבחן התרשם כי המשיב סבל מחוסר יציבות בתקופה שקדמה למעצרו אך אין הוא (המשיב מ.ב.) רואה בכך גורם מגביר סיכון. המשיב הציע את אשתו, הוריו ובני משפחה נוספים כמפקחים פוטנציאליים. שירות המבחן התרשם מן המפקחים ולכן המליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בבית הוריו בפיקוחם, בפיקוח אשתו ובפיקוח בני משפחה הנוספים. שירות המבחן התרשם כי המפקחים ערים למצבו של המשיב ולסיכון הטמון במצב זה ויש ביכולתם להפחית את הסיכון למעורבות שולית. ב"כ המבקשת עתר למעצרו של המשיב על לתום ההליכים המשפטיים כנגדו תוך שימת דגש על החשש משיבוש הליכי משפט והסיכוי הגבוה, לדבריו, שהמשיב ישוב לעסוק בסחר בביצים מזויפות. ב"כ המבקשת תיאר כיצד ברח המשיב בעבר מן הארץ בשל חובות אשר נקלע אליהם. לשיטתו, חובות אלו לא שולמו וכאשר מתווסף להם חששו מן ההליך הפלילי וחששו משאר המשיבים, ובייחוד משיב 11 אשר כבר שרף בעבר את רכבה של אשתו ואת מפעלו של דודו, ברי שברגע שישוחרר לחלופת מעצר יעשה כל שביכולתו בכדי לברוח מן הארץ. חשש נוסף עליו עמד ב"כ המבקש נובע ממצבו הכלכלי הירוד של המשיב אשר ייתכן ויוביל אותו לקבלת סכומי כסף בתמורה לשינוי גרסתו. ב"כ המבקשת הדגיש את החשש מחזרתו של המשיב לתחום הסחר בביצים מזויפות והפנה לפסיקת בית המשפט העליון בה נעצרו משיבים עד לתום ההליכים בשל חשש להישנות העבירה. לחיזוק הטענה דלעיל ציין ב"כ המבקשת את מצבו הכלכלי של המשיב והעבודה שהסחר בביצים מזויפות מהווה משלח ידו היחידי. ב"כ המבקשת הפנה לתשאול בו הודה המשיב כי לאחר שחזר מחו"ל המשיך, בצורה עצמאית, לסחור בביצים במכוניתו הפרטית וללא קשר ליתר המשיבים. ב"כ המבקשת עמד על השוני בתנאים המגבילים בין המשיב למשיב 9 בשתי נקודות עיקריות. האחת, בעצם הפצתן של הביצים, אשר מיוחסת למשיב ואינה מיוחסת למשיב 9. והשניה, מהיותו של הסחר בביצים מזויפות מקור פרנסתו היחידי של המשיב, בשונה ממשיב 9. לבסוף התייחס ב"כ המבקשת לתסקיר וציין שמדובר בתסקיר חסר וחלקי אשר התעלם ממקור פרנסתו של המשיב, המושתת על סחר בביצים מזויפות, ומבריחתו לחו"ל, זה מכבר, בשל החובות הרבים אשר צבר. ב"כ המשיב הפנה לבקשת המעצר והדגיש כי עילת שיבוש הליכי המשפט, עליה עמד ב"כ המבקשת, לא צוינה כלל בבקשה זו. לדבריו, אם היה חפץ המשיב לעזוב את הארץ היה עושה זאת כבר לאחר חקירתו הראשונית שכן בחקירה זו נחקר המשיב כעד ולא כחשוד. ב"כ המשיב תיאר את המשיב כאיש חוק, נעדר עבר פלילי, אשר שיתף פעולה בחקירותיו, פנה לבית המשפט בהליך פשיטת רגל ומכבד את שלטונו של החוק. ב"כ המשיב עמד על חלקו השולי של המשיב בכתב האישום אל מול חלקם של יתר המשיבים. לחיזוק דבריו ציין כי מכשירו הסלולארי לא היה נתון להאזנה בשל הבנת המשטרה את חלקו. עוד הוסיף כי בינואר 2012, התקופה בה מיוחסות למשיב העבירות, כבר העביר את השליטה בחברה לידיו של משיב 11 ותפקד בחברה כפועל פשוט. לבסוף ביקש ב"כ המשיב לקבוע כי במקרה דנן לא קמה עילת מעצר כנגד המשיב והפנה לפסיקות בית המשפט העליון אשר אבחנו בין משיבים בעבירות בהן תייגה המאשימה את מכלול המשיבים תחת קטגוריה אחת. הכרעה בשאלת קיומה של עילת מעצר כנגד המשיב אין דעתי כדעת ב"כ המשיב. עיון בקלסר ובפסיקה אשר הגישה המבקשת מובילים למסקנה כי ישנו חשש כי המשיב ישבש הליכי משפט ויחזור לסחור בביצים מזויפות. בקצירת האומר, חששו של המשיב ממשיב 2 בא לידי ביטוי בחקירותיו באומרו: "ייתן למישהו כסף שיעשה משהו". בהמשך, המשיב פירט בחקירותיו את עיסוקו הבלעדי בסחר בביצים באומרו: "טיפה אני ילך, (הטעות במקור מ.ב.) למה אני יכול להמשיך לעבוד?". כמו-כן, פירט כיצד שב לסחור בביצים לאחר ששב לארץ "לא אשקר, השברולט פעם אחת". חרף האמור, אין בקביעתי דלעיל בכדי לשלול את הותרתו של המשיב בחלופת מעצר אשר תאיין את החששות הוצגו. תסקיר שירות המבחן הינו כלי עזר בהליך המעצר, המסייע לבית המשפט לתהות על קנקנו של המשיב. ברגיל, נוהג בית המשפט לאמץ את המלצותיו אם כי לעיתים, ובנסיבות חריגות, בוחר בית המשפט לבכר את שיקוליו על-פני המלצותיו של שירות המבחן. (להרחבה ראה (בש"פ 3830/09 שי ידעאי נ' מדינת ישראל). מיכל ברנט -109/12 עסקינן במשיב נעדר עבר פלילי אשר הודה במיוחס לו. שירות המבחן התרשם מן המפקחים המוצעים והעריך כי יש ביכולתם להפחית את הסיכון למוערבות שולית מצדו של המשיב. לדידי, הנסיבות לחומרה, עליהן הצביע ב"כ המבקשת, אינן מצדיקות סטייה מהמלצותיו של שירות המבחן. יחד עם זאת, בכדי לאיין את החשש ממסוכנות ומשיבוש הליכי משפט אשית על המשיב גם פיקוח אלקטרוני כתוספת לפיקוח האנושי. לפיכך מוחלט כדלקמן: משיב 12 ישוחרר לחלופת מעצר בבית הוריו ברחוב בני משה 20, חולון. בפיקוח אביו, מר סימון דביר, המשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך 20,000 ₪. כל אחד מן הערבים המפקחים יחתום על ערבות צד ג' בסך 30,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור. יופקד סך של 20,000 ₪ בקופת בית המשפט. נאסר על המשיב ליצור כל קשר, בין במישרין בין בעקיפין עם מי מן המעורבים בפרשה. מוצא בזאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המשיב אשר יעמוד בתוקפו עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. רפואהמעשה העלול להפיץ מחלהענף הלול