1. לפני בקשת כונס הנכסים "לפסיקת שכר טרחה כמקובל בפסיקה ו/או הגדלת שכר הטרחה בשל תוספת מאמץ". שכר הטרחה המבוקש הוא בשיעור שנע בין 6% ל- 10% משווי התמורה אשר התקבלה בגין מכר המקרקעין. (סך של 123,863,805 ₪). 2. כונס הנכסים מונה לתפקידו ביום 25/1/06 לצורך פירוק השיתוף במקרקעין נשוא ההליך ומכירתם, וזאת במקום כונס הנכסים הקודם. מי שהיה עו"ד , גד פרנקל. 3. שכר טרחתו של כונס הנכסים הקודם הועמד על סך 150,000 $ + מע"מ. 4. ביום 25/1/06 במסגרת הצו למינוי כונס הנכסים הנוכחי, נקבע בסעיף 6 להחלטה: "...אני קובעת בזה תשלום על חשבון שירותיו של כונס הנכסים בסך של 100,000 ₪ בצירוף מע"מ. אני קובעת בזה תשלום על חשבון ההוצאות המשוערות הכרוכות במינויו... בסך של 40,000 ₪... כונס הנכסים יהא רשאי, ואם כך ימצא לנכון, לשוב ולעתור לשכר נוסף". 5. ביום 6/3/06 ביקש כונס הנכסים לאשר לו שכר טרחה לפי השכר שאושר, בהסכמת המשיבים ,לכונס הקודם. בית המשפט אישר את שכר טרחתו של כונס הנכסים בסך של 150,000 $ + מע"מ. המשיבים לא התנגדו לבקשה וביהמ"ש אישר כאמור את שכר הטרחה המבוקש. 6. כונס הנכסים לא מתכחש, כמובן, לעובדה שאושר לו שכר טרחה בסך 150,000 $ + מע"מ. אך לטענתו, בשים לב להיקף העבודה והמאמץ אשר השקיע בהליך ובשים לב לכך ששכר הטרחה אשר אושר עומד על כ- 0.5% מתוך התמורה שהתקבלה, שעה שעל פי פסיקת בתי המשפט, שכר טרחת כונס נכסים בהליך של פירוק שיתוף במקרקעין עומד על סך שבין 6% ל- 10% משווי המכר, אזי יש לאשר לו שטר טרחה מקובל שהוא בין 6% ל- 10% מתמורת המכר. כונס הנכסים טוען, כי כאשר נפסק שכר הטרחה במקור, לא היה ידוע לו ולא נצפה, כי ההליך יתפרש על פני שנים רבות, יכלול בקשות רבות והליכים רבים ויחלפו שנים רבות עד אשר יבוצע המכר. 7. המשיבים מתנגדים לבקשה, ועומדים על כך ששכר הטרחה של כונס הנכסים יהיה שכר הטרחה עליו סוכם עוד בשנת 2006. שכ"ט אשר אושר ע"י בית המשפט. תגובות הוגשו ע"י ב"כ המשיבים. ב"כ המשיב 10 התנגד לכך שבמקום שכר מוסכם של 150,000 $; ייפסק שכר טרחה מבוקש של עד 13,000,000 ₪; וזאת לאחר שהמשיבים שיתפו פעולה עם כונס הנכסים בהסתמך על שכר הטרחה המוסכם והידוע. ב"כ המשיבים 1,2,3, ו-4 טען טענות בנוגע ל"יחסו המתנשא והלא קואופרטיבי של הכונס" וכן, כי "לא הכל היה תקין בממלכת הכינוס". (מתוך סעיף 6 לתגובתו). הוא הדגיש, כי שכר הטרחה היה ידוע מראש. הכונס הסכים לו מראש, ואם הוא סבור ששכר הטרחה המוסכם אינו תואם את פסיקת בתי המשפט, מדוע הוא זה שביקש בזמנו לפסוק לו שכר טרחה בשיעור זה ומדוע לא שמר על זכותו לדרוש בעתיד שכר ראוי, אלא, שהוא לא עשה זאת כיוון שידע, שלא ימונה לכונס נכסים אם יעלה דרישות נוספות. ב"כ המשיבים 5 - 7 הדגיש אף הוא, כי שכר הטרחה שנפסק ע"י בימ"ש לכונס הנכסים היה שכר מוסכם. הן כונס הנכסים הסכים לו והן המשיבים, וכי המשיבים הסכימו למינויו של כונס הנכסים הספציפי הזה רק לאחר שהיה סיכום איתו על סכום שכרו. כמו כן צוין, כי כונס הנכסים עצמו לא התכחש להסכמתו משנת 2006, בבקשה אשר הגיש בשנת 2011 (בקשה מס' 57); כאשר ביקש לאפשר לו לגבות מתוך תמורת המכר סך 564,000 ₪ בתוספת מע"מ, "המהווים סך של 80% משכר טרחת הכונס (כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט הנכבד מיום 16 במרץ 2008)...". 8. כונס הנכסים בתשובה לתגובה ביקש לדחות את התנגדויות המשיבים ואת ניסיונות המשיבים להשמיצו ולהטיל בו דופי. 9. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, מצאתי לנכון לפסוק לכונס הנכסים סכום נוסף בגין "תוספת מאמץ" אך לדחות את בקשתו לפסיקת שכר טרחה המקובל עפ"י הפסיקה וזאת מהנימוקים הבאים: א) ראשית אציין, כי יש לדחות את כל הניסיונות להטיל דופי בעבודתו של כונס הנכסים. כונס הנכסים ובאי כוחו השקיעו מאמץ ניכר בעריכת ההתמחרות, היערכות לדיונים והתייצבות לדיונים שונים בערכאות השונות, הגשת תגובות ובקשות וזאת בשים לב למספרם הרב של המשיבים וכן לבקשות שהוגשו ע"י צדדי ג'. מלאכת הכינוס נעשתה באופן ענייני, מסודר ומקצועי ומגיעים מלוא השבחים לכונס הנכסים ובאי כוחו על מלאכתם בתיק. ב) אין גם מחלוקת עקרונית מהותית על כך, ששכר טרחת כונס נכסים בתיק פירוק שיתוף מקרקעין אינו עומד על 0.5% אלא הרף התחתון הוא לרוב בשיעור 6%. כונס הנכסים צרף לבקשתו פסיקה מתאימה והמשיבים בתגובותיהם לא טוענים, כי פסיקה זו אינה משקפת את ההלכה הפסוקה. ג) דא עקא, שבמקרה דנן, אין מדובר במינוי כונס נכסים, אשר מבקש לפסוק שכרו בסוף הליך מימוש הנכס, על פי השכר הראוי כמקובל בפסיקה, אלא - שכרו נפסק ע"י בימ"ש זה (כב' השופטת דליה מארק - הורנצ'יק) עוד בשנת 2006 סמוך לאחר מינויו. היתה זו בקשתו שלו, לפסוק לו שכר טרחה בסך 150,000 $ + מע"מ; ובית המשפט קבע מראש, כי זה סכום שכר טרחתו. העובדה שבשל סיבות אלו ואחרות התארך ההליך והתמשך, אין בה משום שלילת ההיבט ההסכמי שהיה לבקשה שהוגשה על ידו לפסוק את שכרו בסך 150,000 $ + מע"מ, מה עוד, שבקשה זו קיבלה תוקף של החלטה ע"י בית משפט. הבקשה לפסיקת שכר של 150,000 $ לא הותנתה "בזמן אמת" בכך שההליך יהיה פשוט, ללא התנגדויות ויסתיים בתוך פרק זמן קצר. ההחלטה אשר אישרה את שכר הטרחה המבוקש והמוסכם גם לא היתנה זאת בתנאים מסוימים. לא ניתן לקבל טענה ולפיה לא יכל כונס הנכסים לצפות מראש מצב שבו יתארך ההליך ויסתרבל ועל כן, בקשתו לפסיקת שכר טרחה משנת 2006 הוגשה כפי שהוגשה. כבר בעת שמונה כונס הנכסים לתפקידו, היה ברור ששכר טרחה בסך 150,000 $ הוא נמוך, לאין ערוך משכר הטרחה המקובל בתיקים אלו. כאשר ניתנה בתיק החלטה ע"י כב' השופטת מארק - הורנצ'יק ביום 22/1/06, צוין (בסעיף 3 להחלטה), כי שמאי מקרקעין העריך את המקרקעין בסכום של לפחות 25 מיליון דולר ארה"ב. פסיקת בתי המשפט בדבר שכר טרחה מקובל לכונס נכסים בטווח של 6% ל- 10% כבר היתה ידועה בשנת 2006, כך שהיה ברור כבר ביום מינויו של כונס הנכסים וביום שהגיש בקשה לפסיקת שכרו, כי השכר המבוקש אינו פונקציה של תמורת מכר המקרקעין אלא סכום קבוע מראש, ולמעשה, לא חל שינוי נסיבות מהמועד בו נפסק שכר טרחת הכונס לבקשתו בסך 150,000 $ + מע"מ ועד היום. העובדה שההליך התמשך מעבר לצפייתו של כונס הנכסים היא לכל היותר טעות בכדאיות העסקה כמשמעותה בסעיף 14 (ד) לחוק החוזים [חלק כללי], התשל"ג - 1973, אך אין בה כדי לאיין את הסכמתו של כונס הנכסים מראש לפסיקת שכרו בסכום קבוע של 150,000 $ + מע"מ. יודגש, כי יש ליתן משקל מכריע לטענת המשיבים ולפיה הם הסכימו למינויו של המבקש לכונס נכסים תוך ידיעה ששכרו יהיה כששכרו של כונס הנכסים הקודם, ולו ידעו שבבוא היום ידרשו לשלם כ- 13,000,000 ₪ במקום 150,000 $, היו מסכימים למינויו של כונס נכסים אחר אשר היה מסתפק בשכר של 150,000 $ + מע"מ. ד) באשר לבקשה לתוספת מאמץ: בתיק הוגשו עשרות בקשות אשר הצריכו הגשת תגובות ע"י כונס הנכסים. כונס הנכסים גם נצרך להגשת בקשות מטעמו. בפני התקיימו 3 דיונים אליהם נדרש להתייצב כונס הנכסים. כונס הנכסים (או בא כוחו) נדרש להתייצב לדיון בבית המשפט המחוזי ברע"א 8374-11-09. באי כוח כונס הנכסים נדרשו להתייצב לדיון בבית המשפט המחוזי ברע"א 21016-04-10, ובדיון שהתקיים בית המשפט המחוזי בבר"ע 1099/06, וזאת בבקשות רשות ערעור אשר הוגשו על החלטות שניתנו בתיק. במסגרת ההליכים השונים והבקשות השונות לא מצאו הערכאות השונות לפסוק הוצאות לטובת כונס הנכסים, גם כשבקשותיו התקבלו. לגביי לפחות, אני מציינת, כי עשיתי כן, תוך יציאה מנקודת הנחה ולפיה בסופו של יום ייפסק שכרו באופן הולם וישקף את המאמץ והעובדה אשר הושקעה על ידו. משהוברר לי, כי לאור החלטת כב' השופטת מארק - הורנצ'יק, אשר פסקה שכר מוסכם בסך 150,000 $ + מע"מ, זהו שכר הטרחה הפסוק, הרי, שיש לפסוק לכונס תוספת גלובלית של שכר טרחה עו"ד בסך 100,000 ₪ + מע"מ בגין ההליכים שנוהלו בתיק. 10. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, שכר טרחתו של כונס הנכסים הוא שווה ערך בשקלים ל- 150,000 $ + מע"מ וכן סכום נוסף בסך 100,000 ₪ + מע"מ. ב) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים. ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ב, 10 ינואר 2012, בהעדר הצדדים. מקרקעיןשכר טרחהכינוס נכסים