בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לדחות על הסף את התביעה שהוגשה בסדר דין רגיל, בניגוד להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ולהשית על התובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין מוגדלים. ## ואלו נימוקי הבקשה: ## ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקש: מר _________, ת.ז. _________, תושב _________. 2. המשיבה: חברת _________ תקשורת בע"מ, ח.פ. _________, מרחוב _________. ## ב. מסכת העובדות ## 3. המשיבה הגישה תביעה כספית כנגד המבקש בסך 894 ₪, בגין שירותים שניתנו ולא שולמו, לטענתה. 4. התביעה הוגשה על ידי המשיבה בתאריך 22/07/2007 כתביעה אלקטרונית, ובמסגרת הליך של סדר דין רגיל. 5. בתאריך 07/08/2007 הגיש המבקש בקשה לדחיית התביעה על הסף, בטענה כי התביעה הייתה צריכה להיות מוגשת בסדר דין מהיר, וכי המשיבה לא עמדה בהוראות תקנות סדר הדין האזרחי הרלוונטיות. 6. המבקש טען כי המשיבה התעלמה מחובתה להגיש את כתב התביעה במסגרת הליך של סדר דין מהיר, לרבות הגשת תצהיר כתימוכין וכלל האסמכתאות, ובחרה להגיש את התובענה בניגוד לתקנות בהליך של סדר דין רגיל. 7. המבקש הוסיף וטען כי המשיבה לא קיבלה את הסכמתו להעברת הדיון לפסים של סדר דין רגיל, וכי מטרת הליך זה הינה להפעיל עליו לחץ בלתי הוגן. 8. המשיבה טענה מנגד כי התביעה הינה תביעה ממוכנת, ומשכך עומדת בתקנות, וכי אין כל חובה להגיש את מסמכי התביעה אלא לאחר 30 יום מיום הגשת כתב ההגנה, ובכל מקרה המציאה את מלוא המסמכים למבקש ולבית המשפט. 9. בתאריך 14/10/2007 התקיים דיון בבקשת המחיקה על הסף, ובסופו נדחתה הבקשה והמבקש חויב בהוצאות. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## אי התאמת התביעה לסדר דין רגיל ## 10. התביעה דנן, בסכום של 894 ₪, נופלת באופן מובהק לגדר התביעות המתאימות להתנהל בסדר דין מהיר, וזאת בהתאם לעקרונות המנחים את תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר נועדו לייעל ולזרז הליכים משפטיים בסכומים נמוכים. 11. הגשת תביעה בסכום כה נמוך במסגרת סדר דין רגיל מהווה ניצול לרעה של הליכי בית המשפט, שכן היא גוררת אחריה פרוצדורות ארוכות ומסורבלות שאינן הולמות את מהות הסכסוך והיקפו, ומכבידה שלא לצורך על המערכת השיפוטית. 12. מטרת המחוקק בקביעת מסלול של סדר דין מהיר הייתה להבטיח דיון יעיל, מהיר וחסכוני בתביעות קטנות יחסית, וסטייה ממסלול זה, ללא הצדקה עניינית, פוגעת בתכלית זו ומרוקנת אותה מתוכן. 13. התנהלות המשיבה בהגשת התביעה בסדר דין רגיל, על אף סכום התביעה הנמוך, מעידה על חוסר התחשבות בעקרונות היעילות הדיונית ועל העדפת אינטרסים צרים על פני האינטרס הציבורי בניהול הליכים מהיר וחסכוני. 14. יש לראות בהגשת תביעה בסכום כזה בסדר דין רגיל כהתנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם רוח התקנות החדשות, המדגישות את הצורך בניהול הליכים פרופורציונליים להיקף הסכסוך. ## חובת הגשת תצהיר ואסמכתאות ## 15. תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מטילות חובה ברורה על תובע בסדר דין מהיר לצרף לכתב התביעה תצהיר לאימות העובדות וכן את כל האסמכתאות הרלוונטיות, וזאת כבר בשלב הגשת התביעה, על מנת לאפשר דיון מהיר ויעיל. 16. אי-צירוף תצהיר ואסמכתאות לכתב התביעה, כפי שנטען על ידי המבקש, מהווה הפרה יסודית של הוראות סדר הדין המהיר, ומונע מבית המשפט ומהנתבע לבחון את התביעה באופן מלא ומקיף כבר בשלביה הראשונים. 17. דרישת התצהיר והאסמכתאות אינה דרישה פורמלית גרידא, אלא נועדה להבטיח את רצינות התביעה, לבסס את העובדות הנטענות ולהציג את מלוא התמונה בפני בית המשפט והצד שכנגד, ובכך לקדם את הדיון. 18. טענת המשיבה כי מדובר בתביעה ממוכנת הפוטרת אותה מחובת הגשת מסמכים בשלב זה, אינה פוטרת אותה מהחובה לנהל את התביעה במסלול הדיוני המתאים, ואינה מצדיקה את אי-הגשת המסמכים הנדרשים בסדר דין מהיר. 19. היעדר תצהיר ואסמכתאות בשלב הגשת התביעה, כאשר התביעה הייתה צריכה להתנהל בסדר דין מהיר, פוגע בזכותו של המבקש להתגונן כראוי ומעמיס עליו נטל מיותר של בירור עובדות שצריכות היו להיות מוגשות מראש. ## ניצול לרעה של הליכי משפט ## 20. הגשת תביעה בסכום נמוך בסדר דין רגיל, תוך התעלמות מהוראות סדר הדין המהיר, מהווה ניצול לרעה של הליכי משפט, שכן היא מאלצת את המבקש להתמודד עם הליך ארוך ומורכב יותר ממה שנדרש. 21. התנהלות זו של המשיבה, אשר בחרה במסלול דיוני שאינו הולם את מהות התביעה, נועדה, ככל הנראה, להפעיל לחץ בלתי הוגן על המבקש, "האזרח הקטן", אל מול "הקונצרן הגדול", ובכך להתיש אותו. 22. בית המשפט מוסמך ונדרש למנוע ניצול לרעה של הליכים משפטיים, ובכלל זה הגשת תביעות במסלולים דיוניים שאינם מתאימים, וזאת על מנת לשמור על טוהר ההליך המשפטי ועל עקרונות הצדק וההגינות. 23. ניצול לרעה של הליכים משפטיים פוגע באמון הציבור במערכת המשפט, מעמיס עליה משאבים מיותרים ומעוות את מטרתם של ההליכים הדיוניים, אשר נועדו לשרת את הצדק ולא לשמש ככלי לחץ. 24. יש לראות בהתנהלות המשיבה ככזו שנועדה להאריך את הדיון שלא לצורך, ובכך להגדיל את הוצאות המבקש, ועל כן יש להשית עליה הוצאות מוגדלות כפי שנקבע בתקנות. ## חוסר הסכמה להעברת הדיון ## 25. המבקש טען כי המשיבה לא קיבלה את הסכמתו להעברת הדיון לפסים של סדר דין רגיל, וטענה זו לא נסתרה על ידי המשיבה, דבר המעיד על התנהלות חד-צדדית ובלתי תקינה. 26. העברת תביעה מסדר דין מהיר לסדר דין רגיל, או הגשתה מלכתחילה בסדר דין רגיל כאשר היא מתאימה לסדר דין מהיר, צריכה להיעשות בהסכמת הצדדים או בהחלטת בית המשפט, וזאת לאחר בחינה מעמיקה. 27. היעדר הסכמה מצד המבקש לניהול התביעה בסדר דין רגיל, כאשר היא מתאימה לסדר דין מהיר, מחזק את הטענה כי המשיבה פעלה בניגוד לדין וניסתה לכפות על המבקש הליך דיוני שאינו הולם. 28. בית המשפט אינו יכול לאפשר לצד אחד לכפות על הצד השני מסלול דיוני שאינו מתאים, במיוחד כאשר הדבר כרוך בהארכת הליכים ובהגדלת הוצאות, ללא הצדקה עניינית. 29. העובדה שהמשיבה לא טרחה לקבל את הסכמת המבקש לניהול התביעה בסדר דין רגיל, מעידה על זלזול בזכויותיו הדיוניות ועל התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם עקרונות תום הלב וההגינות. ## סמכות בית המשפט להורות על סדר דין מהיר ## 30. תקנה 78(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, קובעת במפורש כי בית המשפט רשאי להורות שתביעה תתנהל בסדר דין מהיר, אם סבר שהיא מתאימה לכך, וזאת גם אם הוגשה מלכתחילה בסדר דין רגיל. 31. במקרה דנן, סכום התביעה הנמוך מ-50,000 ₪ מצביע באופן חד משמעי על התאמתה של התביעה להתנהל בסדר דין מהיר, ועל כן היה על בית המשפט להורות על כך כבר בשלבים המוקדמים. 32. סמכות זו של בית המשפט אינה רק רשות, אלא גם חובה, במקרים המתאימים, להבטיח ניהול יעיל וחסכוני של הליכים, ובכך לממש את תכלית התקנות החדשות. 33. אי-הפעלת סמכות זו במקרה דנן, כאשר התביעה מתאימה באופן מובהק לסדר דין מהיר, מותירה את המבקש חשוף להליך ארוך ויקר יותר ממה שנדרש, ופוגעת בזכויותיו. 34. על בית המשפט להשתמש בסמכותו זו על מנת לתקן את העוול שנגרם למבקש כתוצאה מהגשת התביעה במסלול דיוני שאינו הולם, ולהורות על דחיית התביעה או העברתה לסדר דין מהיר. ## העברת תביעה מסדר דין מהיר לרגיל ## 35. תקנה 78(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, קובעת כי בית המשפט רשאי להעביר תביעה מסדר דין מהיר לסדר דין רגיל, אם מצא שהיא אינה מתאימה להתנהל בדיון מהיר, אך לא להפך. 36. במקרה דנן, לא נטענה כל טענה ולא הוצגה כל ראיה לכך שהתביעה אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר, ועל כן אין כל הצדקה לניהולה בסדר דין רגיל. 37. העובדה שהמשיבה בחרה להגיש את התביעה בסדר דין רגיל, על אף התאמתה המובהקת לסדר דין מהיר, מהווה ניסיון לעקוף את הוראות התקנות ולנהל הליך שאינו פרופורציונלי. 38. בית המשפט אינו יכול לאפשר לצדדים לבחור באופן שרירותי את המסלול הדיוני, במיוחד כאשר בחירה זו פוגעת בעקרונות היעילות הדיונית ומכבידה על הצד שכנגד ועל המערכת. 39. יש לראות בהגשת התביעה בסדר דין רגיל, כאשר היא מתאימה לסדר דין מהיר, כהתנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם רוח התקנות החדשות, ועל כן יש לדחות את התביעה על הסף. ## סילוק כתבי טענות ## 40. תקנות 41-45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מפרטות את המקרים בהם ניתן לסלק כתבי טענות, ואי עמידה בסדר דין מהיר, כשלעצמה, אינה נמנית עליהם באופן מפורש. 41. יחד עם זאת, הפסיקה הכירה בסמכותו הטבועה של בית המשפט לדחות או למחוק תביעה על הסף במקרים של ניצול לרעה של הליכי משפט, חוסר תום לב דיוני או פגיעה מהותית בסדרי הדין. 42. במקרה דנן, הגשת התביעה בסדר דין רגיל, על אף התאמתה לסדר דין מהיר, תוך אי-צירוף מסמכים ותצהיר, מהווה פגיעה מהותית בסדרי הדין ובזכותו של המבקש להליך הוגן. 43. יש לראות בהתנהלות המשיבה ככזו המצדיקה את סילוק התביעה על הסף, וזאת מכוח סמכותו הכללית של בית המשופט למנוע ניצול לרעה של הליכים ולשמור על טוהר ההליך המשפטי. 44. דחיית התביעה על הסף במקרה זה תשלח מסר ברור לצדדים כי יש לכבד את הוראות התקנות ולנהל הליכים באופן יעיל ופרופורציונלי, ובכך תתרום לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט. 45. אי-דחיית התביעה על הסף תעודד התנהלות דומה בעתיד, ותאפשר לצדדים לעקוף את הוראות סדר הדין המהיר, ובכך תרוקן את התקנות מתוכנן ותפגע ביעילות המערכת. ## הארכת הליכים שלא לצורך ## 46. הגשת התביעה בסדר דין רגיל, כאשר היא מתאימה לסדר דין מהיר, גרמה להארכת הליכים שלא לצורך, שכן היא חייבה את המבקש להגיש בקשה לדחייה על הסף ולקיים דיון בעניין. 47. הארכת הליכים זו גוררת אחריה הוצאות מיותרות למבקש, הן בגין שכר טרחת עורך דין והן בגין אובדן זמן, וזאת ללא כל הצדקה עניינית או משפטית. 48. על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בית המשפט מוסמך להשית הוצאות מוגדלות על צד שגרם להארכת הליכים שלא לצורך, וזאת על מנת להרתיע מפני התנהלות דומה בעתיד. 49. במקרה דנן, המשיבה היא זו שגרמה להארכת ההליך על ידי הגשת התביעה במסלול דיוני שאינו הולם, ועל כן יש להשית עליה את מלוא ההוצאות שנגרמו למבקש. 50. יש לראות בהתנהלות המשיבה ככזו המצדיקה הטלת הוצאות משמעותיות, אשר ישקפו את הנזק שנגרם למבקש ואת הפגיעה ביעילות המערכת, וישמשו כגורם מרתיע. ## פגיעה בזכות הגישה לערכאות ## 51. הגשת תביעה בסדר דין רגיל, כאשר היא מתאימה לסדר דין מהיר, פוגעת בזכות הגישה לערכאות של המבקש, שכן היא מעמיסה עליו נטל כלכלי ופרוצדורלי כבד יותר ממה שנדרש. 52. זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד חוקתית, ועל בית המשפט להבטיח כי הליכים משפטיים יהיו נגישים, יעילים וחסכוניים, במיוחד עבור "האזרח הקטן" אל מול "הקונצרן הגדול". 53. התנהלות המשיבה, אשר בחרה במסלול דיוני יקר ומסורבל יותר, עלולה להרתיע את המבקש מלהתגונן כראוי, ובכך לפגוע בזכותו להליך הוגן ולצדק. 54. יש לראות בהתנהלות המשיבה ככזו המעוותת את מטרתם של ההליכים הדיוניים, אשר נועדו לשרת את הצדק ולא לשמש ככלי להפעלת לחץ על צדדים חלשים יותר. 55. על בית המשפט להגן על זכות הגישה לערכאות של המבקש, וזאת על ידי דחיית התביעה על הסף או העברתה למסלול הדיוני המתאים, תוך הטלת הוצאות על המשיבה. ## עקרון הפרופורציונליות ## 56. עקרון הפרופורציונליות, המהווה אבן יסוד בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, מחייב כי ההליך המשפטי יהיה הולם את מהות הסכסוך, היקפו ומורכבותו. 57. במקרה דנן, תביעה בסכום של 894 ₪ אינה מצדיקה ניהול הליך בסדר דין רגיל, אשר כרוך בפרוצדורות רבות ובהוצאות גבוהות, ועל כן אינה פרופורציונלית. 58. ניהול תביעה בסכום כה נמוך בסדר דין רגיל מהווה חוסר פרופורציה מובהק בין הסעד המבוקש לבין המשאבים הנדרשים לניהול ההליך, ופוגע ביעילות המערכת. 59. על בית המשפט ליישם את עקרון הפרופורציונליות ולדחות את התביעה על הסף, או להורות על העברתה לסדר דין מהיר, ובכך להבטיח ניהול הליכים הוגן ויעיל. ## ד. סיכום הסעד: ## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על דחיית התביעה על הסף, לחייב את המשיבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין מוגדלים, וכן להורות על כל סעד אחר שייראה לבית המשפט צודק ונכון בנסיבות העניין. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.סדר דין מהיר