הוגשה על ידי הנתבע בקשה לפיה יש לדחות על הסף את התביעה משום שהתביעה הוגשה בפסים של 'סדר דין רגיל' ולא כפי שהייתה צריכה להיות מוגשת, בפסים של 'סדר דין מהיר'. משכך התובעת לא עמדה בהוראות תקנה 214ב' לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984. להלן החלטה הנושא בקשה לדחות תביעה שלא הוגשה בסדר דין מהיר: החלטה מונחת בפני בקשה למחיקה או דחיית תביעה על הסף שעוסקת בהליכי "סדר הדין המהיר" (להלן: "הבקשה"). חברת סלקום ישראל בע"מ (להלן: "התובעת" או "המשיבה"), הגישה תביעה כספית בסך 894 ₪ כנגד מר הנתבע (להלן: "הנתבע" או "המבקש"), בגין שירותים שניתנו ולא שולמו. בתאריך ה - 07/08/07 הוגשה על ידי הנתבע הבקשה דנן. לשיטתו, יש לדחות על הסף את התביעה משום שהתביעה הוגשה בפסים של 'סדר דין רגיל' ולא כפי שהייתה צריכה להיות מוגשת, בפסים של 'סדר דין מהיר'. משכך התובעת לא עמדה בהוראות תקנה 214ב' לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"). תקנה זו קובעת כדלקמן - "214ב. (א) הוראות פרק זה יחולו על כל תובענה בבית משפט השלום, שנפתחה בהגשת כתב תביעה לפי תקנה 8, לרבות תביעה שהועברה לבית משפט שלום מבית משפט לתביעות קטנות, ולמעט תובענה ממוכנת, תובענה שהוגשה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית ותובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים" לשיטתו של המבקש, התובעת "התעלמה מחובתה להגשת כתב התביעה במסגרת הליך של סדר דין מהיר, לרבות הגשת תצהיר כתימוכין ואת כלל האסמכתאות שבידה (וככל הנראה לא בכדי!) ובחרה להגיש את התובענה בניגוד גמור לתקנות בהליך של סדר דין רגיל." (הדגשות במקור - מ.ק) בנוסף טען המבקש כי התובעת לא קיבלה את הסכמתו להעברת הדיון לפסים של סדר דין רגיל ושכל מטרתו של הליך סרק זה הינו להפעיל לחץ עליו בתור "האזרח הקטן" מול "הקונצרן הגדול". נסיבות אלו מצריכות לשיטתו של המבקש, להשית הוצאות מוגדלות על התובעת שכן היא מאריכה את הדיון בתביעה שלא לצורך בהתאם לתקנה 514 לתקנות. המשיבה טענה כדלקמן: ראשית, התביעה הינה תביעה ממכונת ומשכך הינה עומדת בתקנות. שנית, למרות שאין כל חובה מלהגיש את מסמכי התביעה אלא לאחר 30 יום מיום הגשת כתב ההגנה ובמקרה זה לא הוגש כתב הגנה כלל אולם בכל זאת המציאה התובעת את מלוא המסמכים למבקש וכן לבית המשפט. משכך, אין כל ממש בבקשת המבקש. דיון בתאריך ה - 14/10/07 התקיים בפני הדיון בבקשת המחיקה על הסף שהוגשה. לדידי, אין כל ממש בבקשת המבקש ומשכך בדעתי לדחותה. התביעה הוגשה על ידי התובעת בתאריך ה - 22/07/07 כתביעה אלקטרונית. משכך לא הייתה כל חובת הגשה של מסמכי התביעה ובנוסף לכך גם תצהיר אימות. תקנה 214ב' עליו מסתמך המבקש אף קובע זאת במפורש - "ולמעט תובענה ממוכנת," אם כך הדבר, הרי שהמבקש נפל לידי טעות. התקנה לפיה יש לפעול במקרה זה הינה תקנה 214ב1 שקובעת כך - "תובענה ממוכנת או תובענה שנדונה בסדר דין מקוצר, אשר ניתנה בהן רשות להתגונן או שהוגש בהן כתב הגנה ומתקיימות בהן הוראות תקנת משנה 214ב(א), יידונו כתובענה בסדר דין מהיר לפי הוראות פרק זה; על תובענה כאמור יחולו הוראות כמפורט להלן: (1) התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח, בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההחלטה בדבר מתן הרשות להתגונן או ממועד המצאת כתב ההגנה, לפי הענין; המצאת מסמכים לפי פסקה זו יראו כהמצאת כתב תביעה, לצורך מנין המועדים הקבועים בפרק זה;" המבקש לא הגיש כתב הגנה, אלא הסתמך, באופן תמוה על כך שכתב התביעה לא כלל את מסמכי התביעה ותצהיר אימות ערוך כדין. הסיבה לכך הינה פשוטה, בתור מערכת אלקטרונית שנועדה להתגבר עם תביעות אשר ברובן לא מוגשים כתבי הגנה כלל, קבע מחוקק המשנה כי מסמכים אלו יומצאו רק לאחר שתתברר העובדה כי הנתבע בוחר להתנגד לתביעה, אם באמצעות בקשת רשות להתגונן ואם באמצעות כתב הגנה. העברה זו איננו אוטומטית. על כתב התביעה לעמוד בתנאיו של תקנה 214ב (א), קרי, שסכום התביעה נמוך מ - 50,000 ₪. במקרה דנן, נהירה היא העובדה כי על תביעה זו להתנהל בסדר דין מהיר. עם זאת, ולמרות העובדה כי ב"כ התובעת כלל לא התנגדה לניהול הדיון בהליך זה, בחר המבקש להגיש בקשה זו מבלי לברר עניין זה עם התובעת מלכתחילה. לאור האמור לעיל, עולה כי מי שגרם להארכת ההליך שלא לצורך הינו הנתבע דווקא, ע"י הגשת בקשת סרק. בנסיבות העניין אני מחייב את המבקש בהוצאות הבקשה והדיון בסך 1,500 ₪ + מע"מ. ההוצאות יופקדו בקופת בית המשפט תוך 30 יום וישולמו בסוף המשפט. מבלי לנקוט עמדה, לגופו של עניין, מוצא אני לנכון להציע לצדדים להגיע ביניהם לידי הסדר לפיו בעבור העברת הסכום הנ"ל כבר כבת לב"כ התובעת תסתיים התביעה כנגד הנתבע. הצדדים יודיעו את עמדתם לבית המשפט בכתב תוך 14 יום. סדר דין מהיר