החלטה זו בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות. העובדות הצריכות לעניין ביום 13.4.1994 נחתם חוזה מכר אשר במסגרתו מכרו שרעבי לתובעת המשיבה 1 דירת מגורים ברח' יוספטל 152/2 ברמלה, תמורת סך בש"ח השווה ל- 58,000 $. החוזה נחתם במשרדו של עו"ד סאבא, המבקש 2, אשר ייצג בעסקה את שני הצדדים, הן את המשיבה 1 - הקונה התובעת, והן את בני הזוג שרעבי - המבקש והמשיבה 2. הואיל ובעת חתימת החוזה רבצה משכנתא על הדירה, התחייבו בני הזוג שרעבי המוכרים בסעיף 12 לחוזה להמציא אישור על סילוק המשכנתא עד ליום 10.6.94 שכן במעמד חתימת החוזה שילמה המשיבה 1 לבני הזוג שרעבי ע"ח התמורה סך השווה בש"ח ל- 33,318 $ עד למועד המצאת האישור על סילוק המשכנתא היתה התובעת המשיבה אמורה לשלם לבני הזוג שרעבי סה"כ 53,000 $ כ- 90% מתמורת הדירה. טוענת התובעת כי לאחר למעלה מ- 6 שנים ממועד חתימת החוזה - נודע לה כי המשכתנא שרבצה על הדירה לא סולקה, וכי הבנק שלטובתו נרשמה המשכנתא החל לפעול למימוש הדירה בה היא מתגוררת. במצב דברים זה - וכדי להמנע ממציאות קשה שנכפתה עליה בגין חובות של שרעבי לבנק, נאלצה התובעת לשלם לבנק ביום 11.1.01 במקום שרעבי את מלוא סכום חובותיהם של בני הזוג לבנק בסך של 152,693 ₪ ומכאן התביעה. כנגד שרעבי - טוענת התובעת - כי הפרו הפרה יסודית את התחיבויותיהם בחוזה כלפיה - להמציא אישור על סילוק המשכנתא עד ליום 10.6.94 ולמסור לתובעת את הדירה נקייה מכל חוב, שעבוד ומשכנתא. לפיכך, נתבעים שרעבי לשלם לתובעת את סכום הפיצויים המוסכמים, הסכום ששילמה לבנק לצורך סילוק המשכנתא, וכן פיצוי בגין עגמת נפש, אובדן זמן בטיפול בסילוק המשכנתא והוצאות הטיפול ורישום הזכויות לרבות שכ"ט עו"ד ששכרה. כנגד עו"ד סאבא - טוענת התובעת כי לא נקט מידת זהירות שעורך דין סביר ורגיל היה נוקט בנסיבות הענין ובכך התרשל כלפי התובעת אשר לגביה היתה לו חובת נאמנות ומסירות. על כן נתבע עו"ד סאבא לשלם לתובעת פיצוי כולל של הסכום אשר שולם על ידי התובעת ביתר לבנק ביום 11.1.2001 וכן סך של 20,000 ₪ בגין עגמת נפש. בשא 164520/05 - האם התיישנה התביעה כלפי ציון שרעבי עיון בכתב התביעה מעלה כי התביעה כנגד המבקש 1 אין עניינה במקרקעין כי אם תובענה בעילה חוזית של הפרת חוזה נטענת. עילת התביעה היא הפרתו של הסכם המכר בשל אי תשלום החוב לפרעון המשכנתא. כל טענתה של התובעת - טענה מדיני החוזים - באשר היא טוענת בכתב התביעה בסעיף 18 כי שרעבי "הפר הפרה יסודית את התחיבויתיו בחוזה כלפי התובעת, להמציא אישור של סילוק המשכתנא עד ליום 10.6.94 ולמסור את הדירה כשיהא נקייה ממשכנתא". אין בכתב התביעה כל טענה מצידה של התובעת הנוגעת למקרקעין או לזכות במקרקעין, אלא אך ורק את הטענות החוזית. אין עילת התובענה כלפי שרעבי תבענה שבמקרקעין, אלא תובענה חוזית - כספית. ביחס לשרעבי - אומר כי כבר נפסק כי תובענה לביצוע בעין של תחייבות לרשום מקרקעין על שם הרוכש היא תובענה במקרקעין כמשמעותו בסעיף 5 לחוק ההתישנות תש"ח 1958 (עא 435/87 פירטנבוים נ' ברקוביץ פד"י מג (3) 173) אולם בענייננו - חרף הטענה שבשל אי קים התחיבויותיהם של שרעבי לא נרשמה הדירה על שם התובעת - אין התביעה נגד שרעבי לאכיפת הזכות במקרקעין אלא תביעה חוזית לפיצוי כספי. על כן אין תובענת התובעת תובענה במקרקעין כלפי שרעבי, אלא תובענה חוזית - כספית רגילה. מועד ההתישנות נקבע בסעיף 5 לחוק ההתישנות התשי"ח - 1958 בשאינו מקרקעין ל- 7 שנים. סעיף 6 לחוק ההתישנות קובע כי תקופת ההתישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה. מועד גיבושה של עילת התביעה החוזית כנגד שרעבי לצוך התישנות נגזר מן העילה של הפרת החוזה: מועד ההפרה הנטען בכתב התביעה היה ביום 11.6.1994. זהו המועד לגיבושה של עילת התביעה לצורך תחילת מרוץ ההתישנות ביחס להפרת החוזה - מועד ההפרה הנטענת (ראה: ע"א 161/78 ארדה נ' סמסונוב, פד"י כח (2) עמ' 228). מועד ההפרה הנטען כנגד שרעבי 11.6.94 ועד ליום הגשת התביעה 19.8.2004 , חלפו למעלה מ- 10 שנים. אלמלא טענתה הנוספת של התובעת ניתן היה לקבוע כי התובענה התיישנה על פי הוראת סעיף 5 לחוק ההתישנות תשי"ח - 1958. אולם כאמור - טוענת התובעת כי לא ידעה על בעיה כלשהי בעת חתימת החוזה או לאחריו, לא עודכנה בכך ששרעבי הפרו את התחיבויותיהם ולא הסירו את המשכנתא, לא עודכנה ולא ידעה שאין ביתרת התמורה לכסות החוב בגין המשכנתא שרבצה על הדירה ולא ידעה כי זכויותיה לא נרשמו כנדרש על פי חוזה המכר, וזאת עד לפניית הבנק למשכנתאות לפנויה מן הדירה. על כן סומכת התובעת טענתה על הוראות סעיף 8 לחוק ההתישנות - תשי,ח - 1958 הקובע כי: 8. נעלמו מהתובע העובדות המהוות את עילת התובענה נסיבות שלא היו תלויות בו, ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתשינות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה". טענתה של התובעת נתמכת אף בתצהירה: "אני לא ידעתי על כל בעיה כלשהי בעת חתימת ההסכם, או לאחריו, לא עודכנתי בכך שהמבקשים 1,2 הפרו את התחיבויותיהם ולא הסירו את המשכנתא, לא עודכנתי בכך ולא ידעתי שלאחר התשלום הראשון, אין ביתרת התמורה כדי לכסות את החוב בגין המשכנתא שרצבה על הדירה. אני לא עודכנתי ולא ידעתי כי זכויותי לא נרשמו כפי שנדרש - וזאת עד לפניית הבנק לפנויי". מול גירסתה זו של התובעת, עליה לא נחקרה בפני, עולה גירסתו של שרעבי ולפיה דבר אי סילוק המשכנתא לא נעלם מהמשיבה. לטענתו (סעיף 5 לכתב הההגנה) קודם לחתימת חוזה המכר, סיכמו שרעבי עם התובעת כי הואיל ואין בידי התובעת מלוא סכום הרכישה כמפורט בהסכם - רישום המשכנתא על הדירה נשוא ההסכם יוותר כשהיה. השאלה אם נעלם דבר אי סילוק המשכנתא מהתובעת. מסיבות שלא היו תלויות בה, בשלב זה של הדיון היא גירסה העולה מכתב התביעה ואף נתמכת בתצהירה שצורף לתגובתה לבקשה זו, אולם מצריכה בירור בתיק העקרי. המועד שבו נודעו לתובעת העובדות הללו, לטענתה - כאשר נאלצה לשלם ביום 11.1.2001 כספים לסילוק החוב של שרעבי את המשכנתא - היא טענה אשר יכול ותעמוד לתובעת אף לאחר פרשת הראיות. הטענה כי עילת התביעה נולדה בעת ביצוע התשלום נזכרת בכתב התביעה, לא ניתן לדחות אותה על הסף בטרם שמיעת מלוא סל הראיות. אשר על כן - נוכח טענת התובעת כי עילת התביעה (לכאורה) נולדה ביום 11.1.2001 וכי עומדת לה הוראת סעיף 8 לחוק ההתישנות. התובענה כנגד שרעבי לא התיישנה. לא ניתן להכריע בה כעת והיא תתברר בתיק העקרי. בשא 165413/05 - האם התיישנה התובענה כנגד עו"ד סאבא כאמור - עילת התביעה כנגד עו"ד סאבא היא בעילה של רשלנות במעשה ובמחדל. עו"ד סאבא ייצג את התובעת, גבה ממנה לטענתה שכר טרחה ונתן לה להבין שזכויותיה בדירה מוגנות. טוענת התובעת כי תוצאות מעשיו ומחדליו של עו"ד סאבא הביאו לכך שנגרם לתובעת נזק ישיר, מה עוד שלא עמד בהתחייבותו להשלים את העסקה ברישום ולהעביר את הזכויות לשמה. הוראת סעיף 89 (1) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) קובעת כי: "לענין תקופת ההתישנות בתובענה על עוולות היום שנולדה עילת התובענה הוא אחד מאלה: מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל - היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה או המחדל נמשך והולך - היום שבו חדל". לשון אחר - לכאורה המדובר בעילה נמשכת - לצורך התישנות עילת התביעה קמה - רק לאחר שהוסרה המשכנתא ע"י המשיבה בשנת 2001 ולאחר שהועברו הזכויות. עו"ד סאבא, לטענת התובעת לא סיים עבודתו ולא מילא אחר התחייבותו כלפי המשיבה עד לביצוע רישום הזכויות על שמה. מכאן - שהעילה הנטענת כלפי עו"ד סאבא לא קמה במועד בו היה על המשיבים להמציא האישור לסילוק המשכנתא, ב- 1994 כי אם לאחר שהוסרה המשכתנא ע"י התובעת, בשנת 2001, ולאחר שהועברו הזכויות בלשכת רישום המקרקעין על שמה לאחר מכן, באמצעות עו"ד אחר בשנת 2002. טענות אלה צריכות הוכחה וליבון ועל כן אין מקם לדחייתן על הסף. התוצאה היא: כי הבקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות כנגד ציון שרעבי בש"א 164520/05 - נדחית. כי הבקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות כנגד עו"ד סאבא בש"א 165413/05 - נדחית. המבקשים ישאו יחד ולחוד בהוצאות של שכ"ט עו"ד התובעת בסך של 3000 ₪ בצירוף מע"מ צמוד ונושא ריבית כחוק. דחיה על הסףהתיישנות