החלטה 1. לפניי בקשת המנהל המיוחד שמונה למבקשת לצורך ניהול ההליך בת.א. 180892/02 בבית משפט השלום בתל אביב, כי אפטור את המבקשת מהפקדת עירבון בסך 10,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיבים בקשר עם בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידו על החלטת בית המשפט קמא (כב' השופטת ארנה לוי) בהליך הנ"ל (להלן - ההחלטה). בהחלטה זו מיום 18.9.07 קיבל בית המשפט קמא את בקשת הנתבעים שהינם חברות ביטוח, לחייב את התובעת - המבקשת דנן - להמציא ערבות בנקאית בסך 50,000 ₪ להבטחת הוצאותיהם בתביעה שהגישה כנגדם יחד עם תובע נוסף (להלן - "המשיב 6" בהליך דנן) לתשלום תגמולי ביטוח ופיצויים בגין גניבת שני טרקטורים שהיו בבעלותם. 2. כעולה מבקשת המנהל המיוחד, על אף שהמבקשת פורקה בשנת 2003, ובניגוד להוראת סעיף 267 לפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג - 1983, הליך התביעה המשיך להתנהל כרגיל, במשך ארבע שנים, בייצוג משותף של המבקשת ושל המשיב 6 מבעליה, וזאת מבלי שב"כ המשיב 6 הודיע לבית המשפט על כניסתה של המבקשת לפירוק וללא קבלת אישור מבית המשפט של פירוק להמשך ייצוגה על ידו בהליך. נטען, כי מעת שפורקה המבקשת נוצר מצב שבו לנושיה ולמשיב 6 אינטרסים מנוגדים ולפיכך - כתוצאה מייצוגם המשותף הבלתי סביר והמנוגד לדין - לא נשמעו כראוי עמדתה וטיעוניה של המבקשת. הדבר בא לידי ביטוי בצעד של "מחטף" שביקשו הצדדים לבצע, בהגישם בקשה להסדר פשרה שלו לכאורה בלבד היתה שותפה גם המבקשת ובמסגרתו זנחה את טענותיה בדבר בעלותה בטרקטורים נשוא הדיון. 3. לאחר שמונה מנהל מיוחד למבקשת, הגיש האחרון התנגדותו להסדר ממנו נפקדו זכויותיה של המבקשת עקב ניהול ההליך באופן מקפח ובקשה להבאת ראיות נוספות להוכחת בעלותה בכלים המבוטחים נשוא התביעה דנן. כל זאת, לאחר שמיעת מספר רב של עדי תביעה ולאחר מספר רב של דיונים. נוכח העובדה שכבר הושגה פשרה עם המשיב 6 ובמיוחד נוכח היקלעותה של המבקשת לפירוק הגישו המשיבים בקשה להפקדת ערובה לתשלום הוצאותיהם בטענם כי המשך ניהול התיק כעת יגרום להם הוצאות שיש להבטיחן במידה שתביעת המבקשת תידחה. בקשתם התקבלה בהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור שהוגשה על ידי המבקשת ואשר בגינה מבוקש כעת מתן פטור מעירבון, כמצוין לעיל. 4. בבקשה נטען, כי המבקשת עומדת בשני התנאים המצטברים שנקבעו בפסיקה לצורך מתן פטור מעירבון, שכן, ידה של המבקשת אינה משגת לעמוד בתשלום העירבון בשל כך שהינה חברה בפירוק - קופתה עומדת כמעט ריקה ובה סך 74 ₪ בלבד. עוד טען המנהל המיוחד בבקשתו, כי סיכויי הערעור גבוהים ביותר שכן בהסכם הפשרה כבר הובטח תשלום מאת הנתבעים למשיב 6 שהינו התובע השני בנוסף למבקשת, כאמור לעיל, ואך בשל אופן ניהול ההליך זכותה של המבקשת "התמסמסה", כך בלשונו, ולא היה מי שיעמוד על זכותה לקבל את המגיע לה בהסדר הפשרה. כן צויין, כי אי מתן פטור מעירבון משמעו חסימת שערי בית המשפט בפני המבקשת ושלילת זכותה היסודית מלמצות את יומה בבית המשפט ולהיפרע מן הנתבעים. 5. המשיבים 1-5 בתגובתם התנגדו לבקשה. לטענתם, יש לדחות את בקשת המבקשת, בהיותה מנוסחת באורח כללי, אינה נתמכת בראיות ואסמכתאות ואיננה מבססת כל עילה לפטור מהפקדת עירבון. המבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת מצבה הכלכלי הקשה הנטען על ידה. למעט תצהיר סתמי וכוללני לפיו לכאורה קופת הפירוק ריקה, המבקשת לא מסרה מידע מלא ומפורט על מצבה הכלכלי - דפי חשבון בנק, פירוט נכסיה וחובותיה, דו"ח פירוק או דוחות כספיים. זאת ועוד, המבקשת לא הוכיחה כל ניסיון לגייס כספים ממקורות אחרים לצורך סיוע בהפקדת סכום העירבון, כפי שמתחייב ממנה על פי הפסיקה. 6. כן הוסיפו המשיבים, למעלה מן הנדרש לטענתם, כי סיכויי בקשת רשות הערעור על ההחלטה לחייב את המבקשת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם בתביעה הינם קלושים. זאת, בשים לב לכך שבקשת רשות הערעור אינה מעלה טענה משפטית או מהותית בעלת משקל. זאת ועוד, צויין בהחלטת בית משפט קמא במפורש כי סיכויי תביעתה של המבקשת אינם נראים גבוהים וכי העובדה שהמשיבים הגיעו להסדר עם התובע הנוסף, המשיב 6 דנן, והסכימו לשלם לו במסגרת פשרה, אינה מלמדת דבר לעניין תביעת המבקשת. 7. אף המשיב 6 בתגובתו טען כי יש לדחות את הבקשה מאחר ואינה עומדת בדרישות הדין למתן פטור מעירבון. זאת, מאותם נימוקים שפורטו בתגובת המשיבים 1-5 ואין מקום לחזור על הדברים. 8. יישום ההלכה הפסוקה על נסיבות המקרה דנן הביאני לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הלכה פסוקה היא כי גם בנסיבות של חברה המצויה בהליך של פירוק מחמת חדלות פירעון, ועל אף שככזו ודאי אין קושי להניח כי מצבה הכלכלי אינו שפיר, יש לצרף לבקשה לפטור מעירבון אסמכתאות מתאימות כגון דוחות כספיים ודפי חשבון בנק אשר יעידו על מצבה הכלכלי הנטען וכן דו"ח בכל הנוגע למצבה של קופת הפירוק. "אין לשלול מראש את האפשרות כי בידי חברה חדלת פירעון קיימים האמצעים הכספיים הנדרשים למימון הליכים משפטיים, ובכלל זה הפקדת סכום העירבון שנקבע. ... כמו בכל בקשה לפטור מערבון עקב דלות כלכלית, על מבקש הפטור להתכבד ולפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית אשר תתמוך בטענה זו. יצוין, כי על מפרקי חברות להגיש דוחות בדבר מצבה העסקי של החברה (סעיף 292 לפקודת החברות [נוסח חדש]...; בדבר תקבולים ותשלומים המתקבלים על ידי המפרק (סעיף 313(א) לפקודה); ובדבר הליכי הפירוק ומצבו (סעיף 371 לפקודה)... אמורים להיות ברשותם של מפרקי חברות אסמכתאות המעידות על מצבן הכלכלי של חברות בפירוק. על מנת לעמוד בנטל הנדרש להוכחת דלות כלכלית, על מפרק המגיש בקשה לפטור מערבון לצרף אסמכתאות אלה לבקשתו" (ע"א 2293/06 עו"ד משה זינגל ואח' נ' עו"ד ישי גלעדי ואח', תק-על 2006(4), 4542). ואולם, בענייננו, כפי שטענו בצדק המשיבים 1-5 והמשיב 6 בתגובותיהם, לא צורפה כל אסמכתא התומכת בטענת המבקשת לפיה קופת הפירוק ריקה. על המבקשת היה להמציא את תיק הפירוק הכולל את פירוט הכספים שנתקבלו וששולמו וכן תדפיסי חשבונות בנק מפורטים מהם ניתן היה לעמוד על מצב הכלכלי של המבקשת לאשורו. 9. כמו כן, נקבע בפסיקה, כי על חברה, ככל בעל דין אחר "מוטל הנטל להראות כי היא עשתה מאמצים לגייס כספים מסביבתה הקרובה לשם הפקדת ערבון (ראו: בש"א 494/95 שמעוני נ' שמעוני, תק-על 93 (1), 1211). כאשר חברה מצויה בהליכי פירוק, נושיה נכללים בגדר "סביבתה הקרובה"; וכן: "אשר לגיוס כספי העירבון מסביבת החברה. הווי ידוע, כי שעה שחברה מצויה בהליכי פירוק, הנהנים האולטימטיביים מפירות הליך משפטי המוגש בשמה הם נושיה. לפיכך, במסגרת בקשה לפטור מערבון המוגשת בשם חברות בפירוק, על מבקש הפטור מוטל הנטל להבהיר מדוע לא יגויס סכום העירבון מנושיה" (ע"א 2293/06 הנ"ל). במקרה דנן, לא נזכר בבקשה או בתצהיר המנהל המיוחד התומך בה כל ניסיון של המבקשת לגייס הסכום הדרוש להפקדת העירבון, בין באמצעות פנייה לנושיה ובין בדרך אחרת. 10. סיכומו של דבר, בנסיבות אלה דין הבקשה להידחות וזאת אף מבלי לאמוד את סיכויי ההליך. למעלה מן הצורך יצויין כי מקובלת עליי טענת המשיבים כי הללו הינם נמוכים. אכן, מדובר בתובעת מחוסרת אמצעים - חברה בפירוק, ומכאן שהחלטתו המנומקת והמפורטת של בית משפט קמא לחייבה בהמצאת ערבות להבטחת הוצאות המשיבים בטרם ימשיך בניהול ההליך חרף הסדר הפשרה שהושג עם המשיב 6 - הינה סבירה ותואמת להלכה הפסוקה בסוגיה זו. עם זאת, ובהתחשב בכך שבקשת רשות הערעור אינה סבוכה ויש להניח שההוצאות שייפסקו בה לא תהיינה מאוד גבוהות יופחת סכום העירבון לסך 7500 ₪. יוער, כי טענות המבקשת בכל הנוגע לניהול ההליך באופן שקיפח את זכויותיה של המבקשת ובניגוד לדין, אף שהינן כבדות משקל, על פניהן, וראויות להישמע במסגרת התביעה גופא, הרי שהן נעדרות נפקות בכל הנוגע לחובתה להפקיד עירבון להבטחת הוצאות המשיבים. 11. לאור האמור לעיל, אני קובע כי על המבקשת להפקיד בקופת בית המשפט את סכום העירבון בסך 7500 ₪ עד ליום 13.8.08. 12. בקשת רשות הערעור תירשם לדחייה ליום 30.8.08. ערבוןמנהל מיוחד