דחיית טענת השתק עילה

החלטה א. רקע 1. בקשת דחיית תובענה על הסף, בשל טענת מעשה בית דין והשתק עילה. 2. רקע הבקשה הינו סכסוך שהיה בין התובעת לנתבעת, הנוגע לטענות כספיות שונות והוצאת דיבה. בעקבות האמור, הוגשה תביעה וניתן פסק דין בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, בו נקבע כי הנתבעת תפרסם נוסח התנצלות כמסוכם ותישא בהוצאות שנקבעו ובשכ"ט . 3. לאחר שלא קויים פסק הדין, והואיל ואין עוד טעם נוכח הזמן הרב שחלף, בפרסום ההתנצלות, הוגשה תביעה זו חיוב הנתבעת בפיצוי בגין הפרת פסק הדין, שסכומה שווה לסכום התביעה המקורי. ב. תמצית טענות הצדדים 4. תמצית טיעוני הנתבע היא, כי דין התביעה להידחות בשל "השתק עילה" מן הטעמים הבאים: א. זהות עילות . ב. הסכסוך בין הצדדים נידון לגופו וניתן בו פסק דין על ידי ערכאה משפטית מוסכמת. פסק הדין ניתן ככל פסק דין ואין עובדת יסודו בסעיף 79 א לחוק בתי המשפט, מקנה למשיבה זכות לבטל הסכמתה הדיונית בתיק המקורי ופס"ד חלוט. 5. תגובת המשיבה נתבקשה ונתקבלה. ג. דיון 6. דין הבקשה להדחות. 7. בבסיס תקנה 101 לתקסד"א הנוגע למעשה בית דין, קיימים אכן שני רציונאליים עיקריים: האחד, אי הטרדתו של בעל דין, אשר עשוי לחשוש שהעניין לא הוכרע וצפוי לו מאבק נוסף, ומשכך יצטרך לשמור על כלל הראיות. השני, טמון באינטרס הציבור ובתי המשפט במניעת עומס יתר, אחידות בתהליכים, וסופיות הדיון מבחינת עלויות ההתדיינות. (נ' זלצמן מעשה - בית דין בהליך אזרחי (תשנ"א 1991, 12-15). 8. מעשה בית דין כולל בתוכו את תורת ההשתק: השתק עילה - עניינו במניעת תביעה נוספת בין צדדים כאשר מדובר בעילה זהה. השתק פלוגתא - עניינו במניעת צדדים מחזרה למחלוקת עובדתית שהוכרעה (רע"א 1958/06 - שמעון סויסה נ' חברת צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ . תק-על 2006(4), 407 ,עמ' 408). 9. במקרה דנן, מדובר בתביעה שהוגשה בשל אי ביצוע פסק דין. המדובר איפוא בעילה שונה וחדשה שנוצרה רק לאחר מתן פסק הדין. 10. בפני המשיבה - התובעת, נתונות למעשה מספר אפשרויות לביצועו ואכיפתו של פסק הדין. עמדה על כך כב' השופטת ע. ארבל ברע"א 3888/04 מלכיאל שרבט נ' שלום שרבט, (מיום 14.12.04 - טרם פורסם): "...קיימות מספר דרכים לאכוף פסקי דין וצווים של בית המשפט ואת אלו ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: דרכי אכיפה ישירות, כאשר השכיחה מביניהן היא ביצוע פסק-הדין לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, וזאת באמצעות המוציא לפועל; דרכי אכיפה עקיפות, על דרך של נקיטת פעולות המיועדות לאלץ את החייב בדין לכבד את פסק-הדין. דרך האכיפה העקיפה המרכזית הרלוונטית למקרה שבפנינו הינה הגשת תביעה שעילתה הפרת הסכם פשרה ותביעה לפיצויים. הדרך השנייה העקיפה היא הטלת סנקציה דיונית לפי התקנות כאשר בעל-דין מפר הוראה דיונית במהלך המשפט. הדרך השלישית היא הגשת בקשה על-פי סעיף 6 לפקודת הביזיון לכוף את הצד השני להסכם לציית לפסק דין שנתן תוקף להסדר הפשרה שהושג בין הצדדים. לצד אלה קיימת דרך נוספת, רביעית, והיא העמדתו לדין של המפר על-פי סעיף 287 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. דרך זו אינה עומדת על הפרק בענייננו...". (הדגשה אינה במקור - י.ש.). 11. אכן צודקת המבקשת כי מדובר בפסק דין חלוט. כן צודקת היא שאין נפקא מינא לעובדה שביהמ"ש עשה שימוש בסמכותו מכוח סעיף 79 א' לחוק. ככל פסק דין אחר, גם פסק דין מסוג זה ניתן עקרונית לאכיפה בין היתר בהליכי בזיון (ע"פ 658/82 שמד"ר מעליות בע"מ נ' בן-צבי, פ"ד לח (1) 136, 139). אלא שפסק הדין לא קוים וכיום אין כבר תכלית בקיומו. במצב דברים זה, ככל שתתקבל הבקשה, יצא לכאורה מעוול נשכר. 12. בבחינת האופציות האפשריות העומדות בפני המשיבה - התובעת, עומדת (ועדיפה) "הדרך החמורה פחות": "בפני הצד הטוען להפרת ההסכמה "פתוחה דרך אכיפה אלטרנטיבית, שהיא בבחינת 'הדרך החמורה פחות', והיא, התדיינות אזרחית רגילה בבית המשפט המוסמך, בה תלובן שאלת הפרת ההסכם הנטענת והסעד הראוי בעקבותיה" (ראו והשוו רע"פ 7148/98 עזרא נ' זלזניאק, פ"ד נג (3) 337). ההליך המתאים בענייננו הוא אפוא הגשת תובענה נפרדת, אותה יוכלו המבקשים להביא בפני בית משפט מוסמך, במסגרת הליך אזרחי או מנהלי מתאים... "אכן מקום שפשרה אינה מסויימת דיה... מאחר שלא עולה ממנה דרך מוסכמת להסדרת הסכסוך שבין הצדדים באורח סופי, הרי לא ניתן להביא לביצועה בדרך של הוצאה לפועל. ובכל אופן, אם הופרה פשרה מוסכמת או אז מתהווה עילה חדשה אותה אפשר להביא בפני בית משפט מוסמך" (ע"א 1193/93 תשלו"ז השקעות בע"מ נ' עזבון המנוח שנקר (לא פורסם)". (בר"ם 4717/06 אדם טבע ודין אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' עירית קרית אתא, (מיום 6.8.06 - טרם פורסם) (הדגשות לא במקור - י.ש.). 13. בנסיבות אלה, משלא אפשרית אכיפת פסק הדין במלואו בהליכי הוצל"פ מחד, וקיימת דרך חמורה פחות מהליכי בזיון מאידך, אין מניעה להגשת התביעה בדרך בה הוגשה. 14. אשר על כן נדחית הבקשה. המבקשת תשלם הוצאות המשיבה בגין הליך זה בסך 1,000 ₪. השתק עילההשתק / דיני מניעות