החלטה התביעה 1. בפני בקשתם של הנתבעים למתן רשות להתגונן כנגד התביעה אשר הגישה כנגדם התובעת לתשלום הסך של 120,168 ₪ כמפורט בכתב התביעה. התביעה מבוססת על הסכם מיום 28.6.04 לרכישת משקאות. על פי ההסכם על הנתבעת לשלם עבור הסחורה שרוכשת שוטף + 45 יום, וכן הוסכם כי סכום הקניות בתקופת ההסכם של שנה לא יפחת מסך של 450,000 ₪, ובתמורה להתחייבות לרכוש סחורה בסכום הנ"ל תעניק התובעת מענק - הלוואה בסך של 40,000 ₪ שלא יוחזר באם תעמוד הנתבעת בהיקף הרכישה האמור. כמו כן טוענת התובעת כי נתבע 2 חתם על ערבות להתחייבויותיה של נתבעת 1, נספח א' לכתב התביעה. 2. הנתבעת רכשה סחורות אך לא עמדה בתנאי הפירעון באופן שלחודש דצמבר 2004 הצטבר חוב והנתבעת על דעת עצמה מסרה 5 שיקים מעותדים בסכום כולל של 74,625 ₪, שנפרס על מספר חודשים. מאחר והנתבעת הפרה את התחייבותה לשלם עבור סחורות שרכשה במועדים שסוכמו, סירבה התובעת לספק לה סחורה נוספת שביקשה לרכוש בהיקף של 40,000 ₪, ובתגובה בטלה הנתבעת את השיקים שמסרה. 3. התובעת טוענת כי הנתבעת הפרה את ההסכם עמה ועל כן היא תובעת ממנה להשיב את ההלוואה בסך 40,000 ₪, וכן לשלם את החוב בגין הרכישות כמפורט בכרטסת נספח ו' לכתב התביעה. ההגנה 4. הנתבעת מודה בהסכם מיום 28.6.04, אך טוענת כי ביום 1.12.04 נערכה פגישה עם מנהל בתובעת כדי לסכם פריסת תשלומים חדשה לאחר שהנתבעת לא הצליחה לעמוד במועדי התשלום שנקבעו בהסכם נוכח תזרים המזומנים, ובמסגרת הפריסה שילמה ריבית בשיעור של 1.5%. במסגרת הסכם הפריסה מסרה הנתבעת 5 המחאות וטרם המצאת ההמחאות המשיכה התובעת לספק לה סחורה ביום 7.12.04, ומכאן שהסכימה התובעת להסכם החדש. 5. ביום 9.12.04, או בסמוך למועד זה הזמינה הנתבעת מהתובעת משקאות ליום 17.12.04, לאירועי סוף השבוע, ובאותו היום בשעות הצהריים הודיעה התובעת כי היא מסרבת לשלוח סחורה. הנתבעת טוענת כי סירובה של התובעת לשלוח סחורה מהווה הפרה של ההסכם אשר אף גרמה לה לנזקים ולהפסדים, ואף טוענת כי מועד ההפרה ניעשה בזדון ביום שישי בשעות הצהריים. הנתבעת נאלצה להתקשר עם ספק אחר ורכשה במזומן כמות קטנה של משקאות ובמחיר גבוה יותר מהמחיר שהייתה רוכשת אצל התובעת. עקב הפרת ההסכם על ידי התובעת, טוענת הנתבעת כי אין עליה להשיב את ההלוואה שקיבלה, וכן היא מבקשת לקזז מהחוב סכומים שונים כמפורט בסעיף 71 לתצהיר. 6. באשר לערבותו של נתבע 2, על פי נספח א' לכתב התביעה נטען כי חתימת הערבות מזויפת וכי כתב הערבות ניתן עבור אספקת סח' לאירוע מיום 27.5.04 בלבד, והנתבעת שלמה את מחיר הסחורה האמורה. לבקשה צורף כתב ערבות אשר נטען כי הוא כתב הערבות המחייב אשר נחתם במסגרת ההסכם מיום 28.6.04, ומוגבל ל- 50,000 ₪ ותקף עד ליום 30.9.04. בתצהיר לא נטען כי לא נותר חוב ליום 30.9.04, ואילו ב"כ התובעת הפנתה לכרטסת ממנה עולה כי יתרת החוב למועד הנ"ל הייתה 59,321 ₪. בסיכומיו טען ב"כ הנתבעים כי רואים בכרטסת כי התובעת קיבלה תשלומים ולכן לא ניתן לטעון כי קיים חוב על מלוא סכום הערבות, ואולם הטענה נטענה באופן כללי ומכל מקום אין פירוט בעניין זה בתצהירים התומכים בבקשה ואין גרסה מפורשת של הנתבעים מה היה גובה החוב למועד האמור. דיון והכרעה 7. הלכה פסוקה היא כי די לנתבע שיציג הגנה אפשרית ולו בדוחק, על מנת שתינתן לו רשות להתגונן, אך יחד עם זאת נדרש הנתבע להיכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו, ואת טענת הקיזוז עליו לפרט בדרך שטוענים ומפרטים נזק בכתב תביעה. למעט סכום המענק בסך 40,000 ₪ לא כופרים הנתבעים בנכונות חשבונה של התובעת על פי הכרטסת שצורפה לכתב התביעה, וכאמור טענתם היא טענת קיזוז כנגד החוב הנובע מרכישת סחורות. 8. בין הצדדים הוסכם כי הנתבעת תקבל שובר בסך 450 דולר בגין קנייה של 120 בקבוקי וודקה סוודקה, ובתקופה שעד הפסקת האספקה טוענת הנתבעת כי רכשה 1,200 בקבוקים, בגינם קיבלה רק שני מענקים ועל כן היא זכאית לקזז סך של 15,840 ₪. המצהיר אישר כי קבלת המענק מותנה בהמצאת חשבונית לתובעת וכי לא המציא חשבוניות בשל ההפסקה הפתאומית של הקשר בניהם. ב"כ התובעת אישרה באופן עקרוני את ההסדר וטענה כי כתנאי למתן המענק יש להמציא חשבונית וכן טענה כי עליה לבדוק אם אכן נרכשה הכמות אותה טוענת הנתבעת. יצוין כי המצהיר לא נחקר בעניין זה על ידי ב"כ התובעת. טענת קיזוז זו מפורטת ועקרונית מוסכמת גם על התובעת, ועל כן ניתנת לנתבעים רשות להתגונן בגין טענת הקיזוז המסתכמת בסכום הנ"ל. הנתבעת טוענת לקיזוז סכום שוברי המענק גם לתקופה שמיום הפסקת ההתקשרות ועד לתום שנת ההסכם, סך של 19,184 ₪ על בסיס שני מענקים לחודש, כפי שהיה עד למועד הפסקת ההתקשרות. אין לקבל טענת קיזוז זו, ראשית משום שאין וודאות כי כמות הרכישה בעתיד הייתה זהה לזו שעד להפסקת ההתקשרות, ושנית על מנת לזכות במענק היה על הנתבעת לרכוש את אותם בקבוקי משקה אצל התובעת, באופן שהיה מביא לתובעת להכנסות כנגד מתן המענק. על מנת להציג תחשיב של סכום המענק לעתיד היה על הנתבעת להפחית מסכום המענק את עלות הרכישה בין אם רכשה אצל ספק אחר, ובין אם הייתה רוכשת אצל התובעת על פי המחירים שקדמו להפסקת ההתקשרות, שכן לצורך קבלת המענק הייתה אמורה הנתבעת להוציא כספים לרכישה, ולא הראתה כי הוציאה כספים לצורך רכישת אותם הבקבוקים המסוימים המזכים במענק. בהעדר תחשיב מפורט ונכון בעניין זה, וגם אם התובעת היא זו שהפרה את ההסכם, אין בסיס לטענת הקיזוז, המתייחסת להפסד בונוסים בעתיד ועל כן נדחית הטענה. 9. טענת הקיזוז בדבר הפסד אשראי ופגיעה קשה בתזרים מזומנים בסך של 10,860 ₪, הינו למעשה הסכום אשר שלמה הנתבעת, לטענתה, עבור רכישת משקאות במזומן ביום 17.12.04, ואין הסכום מגלם הפסד אשראי או כימות הנזק בשל פגיעה נטענת בתזרים המזומנים. יתר על כן הסכום האמור כולל מע"מ בגינו התקזזה הנתבעת וסכום המע"מ אינו בבחינת נזק. אשר על כן אני דוחה את טענת הקיזוז לעניין זה. הנתבעת טוענת כי בשל סירובה של התובעת לספק לה משקאות ביום 17.12.04, נגרם לה נזק ישיר של אובדן רווחים בסכום של 60,000 ₪. סכום זה נטען באופן סתמי וללא תחשיב או פירוט וללא ציון אחוז הרווח מסך כל כמות הרכישה האמורה בהתייחס למחירי המכירה ללקוחותיה, על מנת להראות כיצד מסתכם הנזק בסכום האמור. אשר על כן נדחית טענת הקיזוז לגבי סכום זה. 10. באשר לעילת התביעה כנגד נתבע 2, התובעת מבססת את עילתה על כתב הערבות נספח א' שאינו מוגבל בסכום או בתאריך, ואולם הנתבע מס' 2 הכחיש את חתימתו ואף הסביר בחקירתו הנגדית כי רשם את פרטיו על גבי המסמך, לבקשתה של סוכנת המכירות של התובעת. גרסתו של הנתבע בעניין כתב ערבות זה לא נסתרה בוודאי שלא התמוטטה, ועל כן ניתנת לו רשות להתגונן בעניין זה. נתבע 2 חתם על כתב ערבות נוסף, נספח ב' לבקשה, מוסכם בין הצדדים כי הערבות על פי כתב ערבות זה, הוגבלה ל- 50,000 ₪ ולחוב שהתגבש עד ליום 30.9.04. מסתבר כי במועד האמור עלה חובה של נתבעת 1 לתובעת על סכום הערבות, ועל כן זכאית התובעת להפעיל את ערבותו זו של נתבע 2 עד לסכום של 50,000 ₪ נכון ליום 30.9.04. 11. עניין נוסף הטעון הכרעה הינו הסכום של 40,000 ₪ אותו קיבלה הנתבעת כמענק בתנאי שתעמוד ביעד של רכישת משקאות בסכום של 450,000 ₪ בתקופת ההסכם. הנתבעת טוענת כי עד למועד הפסקת ההתקשרות, דצמבר 2004 רכשה מהתובעת סחורות בסכום של 278,199 ₪ ולו לא הפרה התובעת את ההסכם, הרי שהייתה עומדת ביעד שנקבע בהסכם שכן במחצית השנה הראשונה של ההסכם רכשה סחורות ביותר ממחצית הסכום שנקבע כמזכה במענק. התובעת טוענת כי הנתבעת היא זו שהפרה את ההסכם בכך שלא עמדה במועד שנקבע, ומכחישה כי הוסכם בתחילת חודש דצמבר על הסכם פריסה כפי שטוענת הנתבעת, ומכל מקום טוענת כי הפריסה התייחסה לחוב העבר ולא הטילה עליה חובה להמשיך ולספק משקאות ובמיוחד לא בסכום גבוה של 40,000 ₪. מחלוקת זו טעונה בירור יסודי שכן טענת הנתבעת בדבר הסכם חדש לא נסתרה, ולכאורה אף נתמכת בעובדה כי התובעת המשיכה לספק לה סחורה לאחר מועד ההסדר החדש, וכי הודעת התובעת כי לא תספק את הסחורה אשר ניתנה בצהרי יום ו' הינה התנהגות שלא בתום לב ומהווה כשלעצמה הפרה יסודית של ההסכם. באם נכונה טענת הנתבעת בדבר הפרת ההסכם על ידי התובעת, בשל סירוב להמשיך ולספק משקאות אזי במצב דברים זה לא יכולה התובעת לטעון כי הנתבעת לא עמדה ביעדים ולדרוש החזר המענק. ניתנת לנתבעת רשות להתגונן לגבי סכום המענק בסך 40,000 ₪, אשר יוכל להיות מוכרע רק לאחר שמיעת ראיות. סיכום 12. לאור האמור לעיל, ניתנת לנתבעים רשות להתגונן בטענת קיזוז הבונוס בסך של 15,840 ₪ וכן ניתנת רשות להתגונן לגבי המענק בסך של 40,000 ₪. הסכום הכולל בגינו ניתנה רשות להתגונן הינו 55,840 ₪ ולגבי יתרת סכום התביעה סך של 64,328 ₪ זכאית התובעת ליטול פסק דין חלקי כנגד נתבעת 1 ופסק דין חלקי כנגד נתבע 2 על סך של 50,000 ₪. ניתן בזאת כנגד נתבעת 1 פסק דין חלקי על סך של 64,328 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 30.1.05 ועד לתשלום בפועל. כמו כן ניתן פסק דין חלקי כנגד נתבע 2 על סך של 50,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.9.04 ועד לתשלום בפועל. בפסקי הדין החלקיים תתווסף אגרת משפט יחסית וכן שכ"ט עו"ד בסך של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ. ב"כ התובעת תגיש פסיקתא משותפת ומתאימה לחתימה. 13. הוצאות הבקשה לגבי טענות ההגנה בהן ניתנה רשות להתגונן ייקבעו בפסק הדין הסופי. ניתן בזאת צו לגילוי מסמכים כללי והדדי ולעיון במסמכים אשר יתבצע בין ב"כ הצדדים באופן ישיר ולהשלמת כל ההליכים המקדמיים תוך 14 יום. לגבי העניינים שנותרו במחלוקת לגביהם ניתנה רשות להתגונן יגישו הצדדים את ראיותיהם בתצהירים. בקשת רשות להתגונןחוזהטענת קיזוזקיזוז