החלטה כללי: כנגד הנתבעת, הוגשה תביעה כספית בסך של 17,525 ₪. התביעה נמסרה ביום 16.5.05 לאחיה של הנתבעת, שחתם על אישור המסירה. משלא הוגש כתב הגנה, ניתן פסק דין בהעדרו וזאת ביום 28.7.05 (כבוד הרשמת דובסקי). ביום 10.5.07 הוגש לבית המשפט זה תצהיר בתמיכה למה שהוכתר בקשה לביטול פס"ד ועיכוב הליכים" חתום על ידי מר אהרון אזולאי (להלן: "מר אזולאי"); כבוד הרשם כהן דחה את הבקשה לעיכוב ההליכים כשציין בהחלטתו שפסק הדין ניתן כנגד הנתבעת ולכן עליה להגיש את הבקשה בעצמה ולא באמצעות אחר (בשא 162269/07). ביום 24.5.07 הוגשה בקשה זו שלפני. טענות הנתבעת: המבקשת הגישה את הבקשה, באמצעות בא כוחה שצויד ביפוי כח מוגבל לפעול "אך ורק בהליך הבקשה לביטול פסק דין ... ובקשה להארכת מועד לביטול פסק דין..." והבקשה נתמכה בתצהירו של מר אזולאי. המבקשת טוענת שהיא מעולם לא קיבלה את כתב התביעה לידיה. המסירה בוצעה לאחיה, אולם בעת המסירה, היא היתה נשואה וחיה מזה שנים בארה"ב ולא בכתובת בה בוצעה המסירה. עוד נטען שהמבקשת העתיקה את מגוריה לארה"ב, לפני כ- 10 שנים, וזה מקום מושבה. בנסיבות אלה ביקשה המבקשת לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. התקיים דיון בו שטחו הצדדים את טענותיהם, ומשלא צלח ניסיון הפשרה, נחקר מר אזולאי על תצהירו, והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. דיון הנה כי כן, סומכת הנתבעת את כל טענותיה על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. רק יוזכר שכאשר פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, פגום ובדרך כלל נובע הפגם מהיעדר המצאה כדין למבקש יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה (ראה ספרו של כב' הש' אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, תשס"ג - 2003, בעמ' 282). כך נקבע בע"א 64/53 כהן נגד יצחקי, פד"י ח' 395, 397, כי "פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה.. רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק EX DEBITO JUSTITIAE פסק דין כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של ענין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא ינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה". כבר נפסק, כי כאשר המבקש מצביע על סיכוי הגנה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט בדרך כלל, בהטלת הוצאות על המבקש וזאת אלא אם שוכנע בית המשפט כי אין בתשלום ההוצאות כדי לשמש פיצוי מספיק לנזק שנגרם (ראה לענין זה ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פדי ח' 395). טענות הנתבעת מתמקדות, ולמעשה מתמצות בכך, שהיא אינה מתגוררת עם אחיה במקום בו בוצעה ההדבקה והיא מתגוררת בחו"ל מזה תקופה ארוכה, והיה על התובעת לעתור למסירה מחוץ לתחום. מעבר להצהרתו של מר אזולאי, לא צורפה כל ראייה לטענה זו בתמיכה לה לאור העובדה שהוצגו על ידי התובעת מסמכים חיצוניים לפיהם כתובת הנתבעת בישראל הוא בכתובת בה בוצעה המסירה, ושם אחיה הוא דוד. עולה שהכתובת ברחוב הקבלן בירושלים משמשת את הנתבעת, והמסירה בוצעה לאח דוד - ובהעדר סתירה, נראה שבוצעה מסירה כדין. המבקשת לא צרפה מסמכים שיש בהם כדי להעיד שבמועד הרלוונטי למסירת כתב התביעה היא לא שהתה בארץ ולא התגוררה בדירה בה בוצעה המסירה. הנתבעת לא הגישה תצהיר אלא הוא הוגש על ידי אביה, למרות שהעובדות ידועות ישירות לה. לא הוגש תצהירה ונטען שהיא בחו"ל והוגש תצהיר של צד ג'. נראה לי שיקשה מאוד לבית המשפט לקבל את האמור בסעיף 2 לתצהירו של מר אזולאי כי הוא "מצהיר מידיעה אישית כי כתב התביעה וההזמנה לדין, לא נמסרו מעולם לידי המבקשת", לאור העובדה שבתשובה לשאלה בחקירה נגדית האם שאל את בנו דוד אם הוא קיבל את כתב התביעה השיב מר אזולאי בשלילה. לא זו אף זו; הנתבעת היתה יכולה בנקל להוכיח טענתה זו, בהמצאת אישור משרד הפנים אולם היא לא עשתה כן. הלכה היא שהמנעות צד מהבאת ראייה תזקף לחובתו, וכך גם הדבר נעשה במקרה דנן. בנסיבות כאמור נראה שההמצאה בוצעה כדין. על אף העובדה שניתן היה לעתור לביטולו של פסק דין שניתן במעמד צד אחד בהתאם לשיקול דעת בית המשפט, בחרה המבקשת לא לעשות כן, ואף הדבר צויין במפורש בתצהיר, ומשנדחתה הטענה כי דין פסק הדין להתבטל מחובת הצדק, הרי דינה של הבקשה להדחות. לסיכום: הבקשה לביטול פסק דין נדחית. אני מחייב את הנתבעת בהוצאות התובעת בסכום של 1,500 ₪ + מע"מ כדין. מסמכיםהמצאת כתבי בי דין