1. ביום 25.3.11 הוגש לבית משפט זה כתב אישום נגד הנאשם המייחס לו עבירות של סחיטה בכוח, סחיטה באיומים, הפרת הוראה חוקית, תקיפה סתם, זיוף ושימוש במסמך מזויף ואיומים במספר מקרים. תחילה כפר הנאשם במיוחס לו; לאחר שמיעת עדות אמו של הנאשם, ובמהלך שמיעת חקירתו הראשית של אביו של הנאשם, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, בגדרו חזר בו הנאשם מכפירתו, הודה והורשע בכתב אישום מתוקן (מ/1); הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש. 2. כתב האישום המתוקן כולל ארבעה אישומים; התמונה העולה מעובדות האישום הראשון הינה כדלקמן: א. עיסא הינו אביו של הנאשם (להלן: "המתלונן"), וכרימה הינה אמו. הוריו של הנאשם מתגוררים בבית הנמצא בכפר טורעאן ומקור פרנסתם היחיד הינו קצבת זקנה של הביטוח הלאומי. הנאשם התגורר באחד החדרים בביתם. ב. מתחילת חודש פברואר 2011 ועד ליום 18.3.11, נהג הנאשם באלימות כלפי הוריו, דרש וקיבל את כספם בכוח, צעק וקילל אותם, תקף את אביו הקשיש והטיל חיתתו על הוריו הקשישים בקצב ובתדירות גבוהה. ג. על רקע האמור, פנה המתלונן בתאריך 7.12.10 לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת ובמסגרת ה"ט 9512-12-10 ניתן צו הגנה האוסר על הנאשם להיכנס לבית הוריו או להימצא בתחום 500 מטר ממנו וכן האוסר עליו להפריע, להטריד בכל דרך, לאיים או לתקוף את המתלונן וזאת עד ליום 15.12.10. תוקף הצו הוארך בשלושה חודשים (החל מיום 15.12.10 עד 15.3.11). ד. בתאריך 10.2.11 הגיע הנאשם לבית הוריו, ביודעו על האיסור החל עליו, בכוונה לגנוב את כספם, תקף את אביו בכך שסטר לו על פניו, תקף את אמו בכך שדחף אותה, ותוך אימה עליהם דרש מאביו את הכסף שהיה לו, נטל ממנו סך של כ- 2,000 ₪ ועזב את המקום. על סמך הודאתו בעובדות האישום הראשון, הורשע הנאשם בעבירות הבאות: דרישת נכס באיומים, עבירה לפי סעיף 404 רישא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"). הפרת הוראה חוקית, עבירה לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין. תקיפה סתם, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין. התמונה העולה מעובדות האישום השני הינה כדלקמן: א. בתאריך 16.2.11 בין השעות 09:00 ל- 11:00, הגיע הנאשם במפתיע לבית הוריו, חרף קיום צו ההרחקה, בכוונה לסחוט מהוריו את כספם ולהטיל אימתו עליהם, איים הנאשם על המתלונן באומרו "אני אכנס לבית בכוח", ונכנס לחדרו. ב. המתלונן מפחדו ממעשי הנאשם הזעיק עזרה ומיד לאחר מכן הגיעו שוטרים למקום; אז, ובכוונה להימלט, ברח הנאשם מפני השוטרים דרך חלון הבית ונעצר כשהוא מסתתר בגינה. ג. למחרת היום, ה-17.2.11, הובא הנאשם לבית המשפט ושוחרר בתנאים מגבילים בהחלטה שיפוטית בתיק מ"י 33047-02-11 בבית משפט השלום בנצרת האוסרת עליו יצירת כל קשר עם מי מהוריו והרחקתו מהוריו למשך 30 ימים. ד. חרף ההחלטות השיפוטיות האוסרות עליו להיכנס לבית הוריו או להטריד את אביו הקשיש, וביודעו על האיסורים, הגיע הנאשם ביום 21.2.11 שוב לבית אביו הקשיש ונכנס לבית חרף התנגדות האב לכניסתו. הנאשם הטיל אימתו על אביו בהתנהגותו, השתולל, צעק, קילל ודרש ממנו כסף באיומים. על סמך הודאתו בעובדות האישום השני, הורשע הנאשם בעבירות הבאות: דרישת נכס באיומים, עבירה לפי סעיף 404 רישא לחוק העונשין. הפרת הוראה חוקית (שני מקרים), עבירה לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין. איומים (שני מקרים), עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין. התמונה העולה מעובדות האישום השלישי הינה כדלקמן: א. ביום 2.3.11 סמוך לשעה 09:00, הגיע הנאשם שוב לבית הוריו ודרש מאביו את פנקס השיקים שברשותו תוך שהוא צועק, מקלל ומאיים בהתנהגותו בפגיעה שלא כדין בגופו. המתלונן, מפחדו וכתוצאה מהאיומים שהופנו כלפיו, ובשל חששו הרב, מסר את פנקס השיקים לנאשם וזה תלש ממנו 6 שיקים ועזב את המקום. ב. מיד לאחר מכן, הגיע הנאשם לחנות מחשבים בכפר טורעאן, זייף את חתימת אביו על גבי השיקים שנטל באיומים, הציג עצמו בפני בעל החנות בשם אביו ובכוונה לקבל באמצעות השיקים המזויפים דבר, רכש מחשב ושילם תמורתו סך של 2,600 ₪ ב- 6 שיקים כל אחד על סך 400 ₪. הנאשם מכר את המחשב לבעל מסעדה וקיבל תמורתו סך של 500 ₪ במזומן. ג. לאחר מכן, ועל מנת לגרום לבנק לכבד את השיקים המזויפים, כפה הנאשם על אביו לגשת עמו לסניף בנק מרכנתיל בכפר טורעאן ולהתאים את חתימתו באופן שיגרום לבנק לכבד את השיקים שזייף בחתימתו. ד. יום לאחר מכן, בתאריך 3.3.11, סמוך לשעה 06:00, הגיע הנאשם לבית הוריו, ביודעו על האיסור החל עליו, ובכוונה לגנוב את כספם, דרש מאביו הקשיש כסף ומשענה לו האב שאין לו, סטר לו על פניו ועזב את המקום כשהוא מותיר את המתלונן כאוב, חסר אונים ומפוחד. על סמך הודאתו בעובדות האישום השלישי, הורשע הנאשם בעבירות הבאות: דרישת נכס באיומים (שני מקרים), עבירה לפי סעיף 404 רישא לחוק העונשין. הפרת הוראה חוקית, עבירה לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין. תקיפה סתם, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין. זיוף ושימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 418 בנסיבות סעיף 420 לחוק העונשין. התמונה העולה מעובדות האישום הרביעי הינה כדלקמן: א. ביום 18.3.11 סמוך לשעה 18:00, הגיע הנאשם שוב לבית הוריו, ודרש מאביו המתלונן את הכסף שברשותו תוך שהוא צועק, מקלל ומאיים בהתנהגותו עליו. המתלונן, מפחדו, הוציא מכיסו סך של 15 ₪ ונתן אותם לנאשם. ב. הנאשם כעס וזעם על המתלונן, צעק וקילל ודרש ממנו סכום כסף נוסף. האב הקשיש, מחששו מפניו של הנאשם, שלף מכיסו שטר כסף נוסף בסך 20 ₪; אז, נטל הנאשם בכוח מידי המתלונן את הכסף ורוקן את כיסיו, זאת עשה הנאשם לעיני אמו אשר ניסתה להרחיקו מאביו ולהזעיק עזרה. אז, תקף הנאשם את אמו בכך שדחף וגרר אותה בכוח לכיוון פנים הבית. ג. בה בעת, דחף הנאשם את אביו המתלונן, הפילו על המיטה, חטף את הכסף שהיה בידו כאמור ונמלט מן המקום כשהוא מותיר את הוריו, זוג קשישים חלשים, כאובים ומפוחדים ללא כל עזרה. על סמך הודאתו בעובדות האישום הרביעי, הורשע הנאשם בעבירות הבאות: דרישת נכס באיומים, עבירה לפי סעיף 404 רישא לחוק העונשין. הפרת הוראה חוקית, עבירה לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין. תקיפה סתם, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין. 3. לחובת הנאשם 5 הרשעות קודמות (ת/15) בגין עבירות של היזק לרכוש במזיד, איומים, תקיפה סתם, שימוש בסמים לצריכה עצמית והפרת הוראה חוקית. ב"כ המאשימה הגישה לעיוני את כתבי האישום וגזרי הדין נשוא ההרשעות מס' 3, 4 ו- 5. הרשעה מס' 3: בת.פ. 8050-05-09 בית משפט השלום בנצרת, הורשע הנאשם בעבירות של תקיפה סתם והפרת הוראה חוקית בשתי הזדמנויות שונות (בשני כתבי אישום מאוחדים), עבירות התקיפה בוצעו נגד אביו של הנאשם ועבירות ההפרה מתייחסות לצווים שניתנו על ידי בית המשפט ונועדו להגן על אביו של הנאשם. בגין הרשעה זו הוטלו על הנאשם, בין היתר, 4 חודשי מאסר בפועל ו- 6 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים. הרשעה מס' 4: בת.פ. 38122-12-09 בית משפט השלום בנצרת, הורשע הנאשם בעבירה של איומים (שני מקרים), לאחר שאיים על אביו בשתי הזדמנויות שונות; בגין הרשעה זו הוטלו על הנאשם, בין היתר, 7 חודשי מאסר בפועל, הפעלת מאסר מותנה מהרשעה 3 (6 חודשים) בחופף, 4 חודשי מאסר על תנאי ל- 3 שנים על כל עבירת אלימות מסוג עוון לרבות איומים, 6 חודשי מאסר על תנאי ל- 3 שנים על כל עבירת אלימות מסוג פשע. הרשעה מס' 5: בת.פ. 10670-08-10 בית משפט השלום בנצרת, הורשע הנאשם בעבירה של תקיפה סתם, נגד אביו; בגין הרשעה זו הוטלו על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל, הפעלת מאסר מותנה בן 4 חודשים מהרשעה מס' 4, 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים. יוצא, כי כיום תלויים ועומדים נגד הנאשם שני מאסרים על תנאי חבי הפעלה: מאסר על תנאי בן 6 חודשים נשוא הרשעה מס' 4 ומאסר על תנאי בן 4 חודשים נשוא הרשעה מס' 5. 4. בישיבה הקודמת לאחר שמיעת עדות הוריו של הנאשם, ומשהגיעו הצדדים להסדר טיעון והנאשם הורשע בעבירות שבכתב האישום המתוקן, שמעתי דברי הוריו של הנאשם לעניין העונש; אביו ביקש לגזור על הנאשם מאסר ארוך וממושך בהדגישו, כי הוא לא סולח לנאשם והוא מבקש שהבעיות לא יחזרו כפי שהיו מקודם. דבריו של האב נאמרו בהתרגשות רבה ובבכי. כמו כן, שמעתי את דברי אמו של הנאשם, שציינה כי היא סולחת לבנה ומבקשת שבית המשפט יפנה אותו לגמילה. 5. ב"כ המאשימה מבקשת לגזור על הנאשם מאסר בפועל ממושך וארוך ומאסר על תנאי מרתיע וכן מבקשת להפעיל את המאסרים המותנים במצטבר ולחלט את ההתחייבויות ולהפעיל את המאסרים בגינן במצטבר. ב"כ המאשימה עמדה על חומרת מעשיו של הנאשם, שחזרו על עצמם פעם אחר פעם באופן סידרתי, שיטתי ואלים, כנגד הוריו הקשישים, כאשר כל העונשים שהוטלו עליו בעבר וכל ההזדמנויות שניתנו לו לא גרמו לנאשם לשנות את דרכיו, כך שלא נותר אלא להחמיר בעונשו ולמצות עמו את מלוא חומרת הדין. ב"כ המאשימה הפנתה גם לנזק הנפשי שגרם הנאשם במעשיו להוריו הקשישים. מנגד מבקש ב"כ הנאשם שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהתחשב בנסיבות חייו הקשות. מדובר בנאשם בן זקונים, מנישואין שניים של אביו, כאשר אחיו מנישואין אלה מבלים את רוב זמנם בבית הכלא. ב"כ הנאשם סבור, כי הגעתו של הנאשם לשוליים היא כתוצאה מבעייתיות בתוך התא המשפחתי והעדר אינטראקציה וקשר חינוכי מצד ההורים כלפי ילדיהם, כנראה בגלל פער הגילים. הבעייתיות בתוך התא המשפחתי החלה בעוד הנאשם בגיל צעיר, דבר שגרם לנאשם להגיב בצורה שלילית שגלשה למימדים בלתי חוקיים והנאשם התדרדר לשימוש בסמים דבר שגרם להתדרדרות נוספת במערכת היחסים בינו ובין הוריו, אשר הובילה לביצוע עבירות פליליות על ידי הנאשם בגינן נשפט למאסר מאחורי סורג ובריח פעם אחר פעם. לטענת הסנגור, הנאשם עבר תהליך גמילה מוצלח ומאז לא נצברו לחובתו תיקי סמים חדשים, אך הבעייתיות בתוך המערכת המשפחתית נותרה בעינה. הוריו של הנאשם חששו שהוא משתמש בסמים, עקב כך סרב אביו לתת לו דמי כיס ואז הנאשם הגיב בצורה אלימה ומאיימת. לטענת הנאשם, מדובר בכספים שלו, שהיו מופקדים אצל אביו. הסנגור הבהיר, כי בתי המשפט נהגו עם הנאשם בסלחנות לאחר שהבינו את הרקע והבעייתיות במערכת המשפחתית שלו, כאשר כל עבירותיו הן בתוך התא המשפחתי ונסיבות הביצוע הינן דומות - הנאשם פנה לאביו, ביקש כספים ומשלא זכה לקבל, הגיב בצורה עוברת גבולות. הסנגור הפנה לדברי האם, אשר ציינה כי היו מגישים תלונות כדי שהנאשם ילך לטיפול, וכן הפנה לדברי האב לפיהם לא נגרם לו כל נזק פיזי בעקבות מעשיו של הנאשם. ב"כ הנאשם מבקש להתחשב בדינאמיקה הבעייתית בתוך המשפחה, דינאמיקה הנלמדת אף מעדותם של הורי הנאשם, ולהתייחס למכלול של העבירות כאל אירוע גדול אחד. בנוסף, מבקש הסנגור להתחשב בהודאת הנאשם, שחסכה זמן ומשאבים וחסכה המשך העדתו של האב וכן להתחשב בחרטתו של הנאשם. 6. כמו כן, שמעתי את דברי הנאשם שהביע צער וחרטה על מעשיו וטען, כי הוא היה עובד ואביו היה לוקח את כספו. 7. הנאשם חטא בעבירות חמורות, קשות ומכוערות. אין המדובר במקרה בודד וחריג, כי אם בסדרה של מעשים חוזרים ונשנים, כאשר הנאשם לא נרתע לשוב פעם אחר פעם, לאיים על הוריו ולדרוש את כספם בכוח ולתקוף אותם, כל זאת תוך הפרת הוראות חוקיות שנועדו להגן על הוריו, לפיהן נאסר על הנאשם להיכנס לבית הוריו או להפריע להם. ביום 10.2.11 סטר הנאשם על פניו של אביו, דחף את אמו ונטל מאביו תחת איומים סך 2,000 ₪ ועזב את הבית. ביום 16.2.11 איים הנאשם על אביו וברח משוטרים שהגיעו לבית הוריו. ביום 21.2.11 שב הנאשם לבית הוריו, הטיל את אימתו על אביו, השתולל, צעק, קילל ודרש ממנו כסף באיומים. ביום 2.3.11 נטל הנאשם באיומים שיקים מפנקס השיקים של אביו, אילץ את אביו לשנות את חתימתו בבנק וביום 3.3.11 דרש מאביו כסף ומשלא נענה סטר לאביו על פניו ועזב את המקום. ביום 18.3.11 שב הנאשם לבית הוריו, דרש באיומים מאביו כסף ובהמשך דחף את אמו ואת אביו. אין להכביר מילים אודות חומרת מעשיו של הנאשם ואודות הפגיעה הקשה שהותירו אותם מעשים אצל הוריו. אמנם מעשיו של הנאשם לא הותירו נזק פיזי אצל מי מהוריו, אבל אין חולק, כי הם הותירו פגיעה קשה בכבודם, ברווחתם, בפרטיותם, בעצמאותם, בתחושת הביטחון שלהם וגרמה להם לנזק נפשי משמעותי. חיזוק לכך ניתן למצוא בדברי האב שנאמרו בהתרגשות ובבכי, לפיהם, הוא אינו סולח לבנו ומבקש לגזור עליו מאסר ארוך וממושך כדי שהבעיות לא יחזרו שוב על עצמן כמקודם. 8. בית המשפט מצווה להגן על האוכלוסיות החלשות בחברה, לרבות אנשים קשישים דוגמת הוריו של הנאשם במקרה דנן, שכוחם אינו עומד להם מול איומיו והתנהגותו האלימה של הנאשם. 9. לחובת הנאשם 5 הרשעות קודמות בגין עבירות מאותו סוג, כאשר גם עבירותיו הקודמות של הנאשם בוצעו כנגד הוריו, ללמדך, שעסקינן בנאשם חסר גבולות ומעצורים. כל העונשים שהוטלו עליו בעבר וכל ההזדמנויות שניתנו לו, לא גרמו לנאשם לשקם את עצמו ולשנות מאורחות חייו ומיחסו המחפיר להוריו; אדרבא, עם חלוף הזמן קיבלו מעשיו של הנאשם מימדים חמורים יותר, מבלי שהנאשם ילמד את הלקח ויחשוב על תוצאות מעשיו. 10. אמנם מדובר בנאשם צעיר, יליד 1987, אשר הודה בכתב אישום מתוקן ולקח אחריות על מעשיו, ואף התחרט והצטער על אותם מעשים, שיקולים שמן הראוי להביאם בחשבון להקלה בעונשו; יחד עם זאת, עינינו הרואות, כי נאשם זה הביע צער וחרטה בכל הזדמנות שהגיע לבית המשפט, אך דבריו היו מן הפה אל החוץ והוא שב וביצע אותם מעשים וביתר שאת. הוריו של הנאשם לא נהיו צעירים מיום ליום. בגילם המופלג הם היו זקוקים לעזרתו וחמלתו של הנאשם, אך תחת זאת, הטיל הנאשם את חיתתו עליהם בקצב ובתדירות גבוהה. 11. בנסיבות כאמור, אין ליתן משקל לחרטתו של הנאשם, שאין בידי להתייחס אליה כאל חרטת אמת. 12. משלא היה בעונשים שהוטלו על הנאשם, לרבות עונשי המאסר הקצרים ועונשי המאסר המותנים, כדי להביא לשיקומו ולשינוי דרכיו של הנאשם, לא נותר אלא ליתן בכורה לשיקולי הגמול וההרתעה, להקשיח את הלב ולגזור על הנאשם עונש מאסר משמעותי, שילמד אותו את הלקח הראוי, כדי שהנאשם יפנים באמת ובתמים את חומרת מעשיו המכוערים, כדי להגן על הוריו מפני פגיעתו הרעה של הנאשם ולא "נזכה" לסיבוב נוסף של אותם מעשים, כפי החשש שהעלה הסנגור במהלך טיעוניו, ולמען יראו וייראו. 13. נוכח כל האמור, הנני לגזור על הנאשם את העונשים שלהלן: א. 36 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו של הנאשם החל מיום 21.2.11. ב. הפעלת שני המאסרים המותנים (בן 6 חודשים בת.פ. 38122-12-09 בית משפט השלום בנצרת ובן 4 חודשים בת.פ. 10670-08-10 בית משפט השלום), באופן שמחציתם יהיה בחופף ומחציתם במצטבר, כך שסך כל תקופת המאסר בפועל תעמוד על 41 חודשים בניכוי ימי מעצרו של הנאשם. ג. 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עבירה של הפרת הוראה חוקית, תקיפה סתם או איומים. ד. 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, שלא יעבור עבירה של דרישת נכס באיומים, זיוף או שימוש במסמך מזויף. זכות ערעור תוך 45 יום. אלימותשאלות משפטיות